1

1.        בקשה ראשונה להארכת מעצר לפי סעיף 62(א) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים). ביום 12.9.2018, הוארך בהסכמה מעצרו של המשיב 1, ועל כן התמקד הדיון במשיבים 2 ו-3.

2

2.        ביום 24.12.2017 הוגש לבית המשפט המחוזי בירושלים כתב אישום נגד המשיבים 3-1 ואדם נוסף. כתב האישום מייחס למשיב 2 עבירה של הריגה, חבלה חמורה בנסיבות מחמירות, נשיאת נשק, סחיטה באיומים, שוד בנסיבות מחמירות וחבלה במזיד. למשיב 3 מיוחסות שתי עבירות של חבלה בכוונה מחמירה, ועבירה של נשיאת נשק.

3.        על-פי כתב האישום, בין משפחתו של המשיב 2 (להלן: משפחת רשק) לבין משפחתו של המשיב 3 (להלן: משפחת טוויל), התגלע סכסוך. על רקע הסכסוך, אירעו מספר מקרי אלימות קשים בהם היו מעורבים כמה מבני משפחות רשק וטוויל, ובהשתתפות המשיב 2 והמשיב 3. מדובר באירועי אלימות והשחתת רכוש, ושיאם בשימוש בנשק חם, שגרם למותו של בן למשפחת טוויל ולפציעת המשיב 2, המשיב 3 ומספר מעורבים נוספים.

4.        בד בבד עם הגשת כתב האישום, הגישה המדינה לבית המשפט המחוזי בקשה להורות על מעצר המשיבים עד תום ההליכים המשפטיים נגדם. ביום 16.1.2018 קבע בית המשפט המחוזי כי קיימת תשתית ראייתית לכאורית לביצוע העבירות על-ידי המשיב 3, והורה על הגשת תסקיר מעצר בעניינו מאת שירות מבחן. תסקיר המעצר הצביע על מסוכנות גבוהה להישנות ההתנהגות האלימה מצד המשיב 3, ולא בא בהמלצה על חלופת מעצר. נוכח תסקיר המעצר של שירות המבחן והמסוכנות הרבה העולה מן העבירות ומנסיבות ביצוען, הורה בית המשפט המחוזי על מעצר המשיב 3 עד תום ההליכים. על החלטה זו הוגש ערר, וביום 15.2.2018 הורה בית משפט זה (השופטת ע' ברון) על הגשת תסקיר מעצר משלים לגבי המשיב 3, לבחינת התאמתו למעצר בפיקוח אלקטרוני. שירות המבחן התרשם כי במסגרת מעצר בפיקוח אלקטרוני, הערבים המוצעים "יתקשו לצמצם את רמת הסיכון הגבוהה הנשקפת מעסאם", ובשל כך לא הומלץ על מעצרו של המשיב 3 בפיקוח אלקטרוני. בהחלטה מיום 6.5.2018 נקבע כי קיימות ראיות לכאורה גם ביחס לעבירות המיוחסות למשיב 2, ולצד זאת נקבע כי ישנו קושי ראייתי בנוגע לעבירת ההריגה שבה הואשם; בית המשפט המחוזי הורה על הגשת תסקיר מעצר בעניינו. שירות המבחן העריך בתסקיר המעצר כי ישנו סיכוי גבוה מאוד להישנות התנהגות אלימה מצד המשיב 2, ולא בא בהמלצה על חלופת מעצר גם ביחס אליו. בעקבות זאת, הורה בית המשפט על הארכת מעצרו של המשיב 2, בהסכמת בא כוחו.

3

5.        לקראת חלוף תשעה חודשים ממועד הגשת כתב האישום, הגישה המדינה לבית משפט זה בקשה להארכת מעצרם של המשיבים לפי סעיף 62(א) לחוק המעצרים. בנימוקי הבקשה, ובדיון שהתקיים ביום 16.9.2018, עמדה ב"כ המדינה על התקדמות ההליכים בתיק, וציינה כי נכון ליום הדיון התקיימו ארבעה דיונים בתיק בבית המשפט המחוזי וכי קבועים עוד שבעה דיונים. לטענת ב"כ המדינה, קצב התקדמות הדיונים משביע רצון, והיא צופה שפרשת התביעה תסתיים במהלך תקופת הארכת המעצר המבוקשת. אשר לבקשה דנן להארכת מעצרם של המשיבים, טענה ב"כ המדינה, כי המעשים החמורים המיוחסים למשיבים; מסוכנותם כפי שעולה מתסקירי המעצר; קצב ההתקדמות של ההליך העיקרי; והעובדה שאין אינדיקציה לכך שסכסוך הדמים בין המשפחות הסתיים – מצדיקים את הארכת המעצר.

6.        באי-כוחם של המשיבים ביקשו לדחות את הבקשה. ב"כ המשיב 2 טען כי האישומים נגד מרשו מבוססים על עדותו של עד אחד בלבד, וכי בשלב זה "אין מחלוקת" על כך שהוא לא היה מעורב בהריגה. חלקו הקטן במסכת האירועים, כך טוען ב"כ המשיב 2, מפחית ממסוכנותו באופן המאפשר לשחררו לחלופת מעצר. ב"כ המשיב 2 הוסיף כי בניגוד לדברי ב"כ המדינה, קצב התקדמות שמיעת העדים בתיק אינו משביע רצון, ואין לדעת מתי יסתיים המשפט. ב"כ המשיב 3 הצטרף לטענות ביחס לקצב ניהול המשפט ולצד זאת התמקד בשאלת המסוכנות הנשקפת ממרשו. לטענתו, החלק הקטן שנטל באירועים, מצבו הרפואי הקשה, העדרן של תקריות אלימות נוספות בין המשפחות והפיוס שהתקיים בין שתי המשפחות – מורים על כך שיש לשחררו לחלופת מעצר. יש לציין בהקשר זה כי ב"כ המשיב 2 שלל את קיומו של פיוס בין שתי המשפחות.

7.        בגמר הדיון המלצתי למשיבים להסכים לבקשת הארכת המעצר. עוד ציינתי כי בדעתי לקבוע שככל שלא תסתיים פרשת התביעה בתקופת הארכת המעצר הנוכחית, ובאם תוגש בקשה נוספת להארכת מעצרם של המשיבים, יגיש שירות המבחן תסקיר מעצר עדכני לגבי המשיבים 2 ו-3 ובו התייחסות לרמת המסוכנות העדכנית הנשקפת מהם ולאפשרות של חלופת מעצר. המשיב 2 קיבל את המלצתי ואילו המשיב 3 דחה אותה. באין הסכמה, נדרשת הכרעה בעניינו של המשיב 3.

8.        למקרא הבקשה, לאחר עיון בנימוקיה, ולמשמע דברי ב"כ המבקשת וב"כ המשיב 3 בדיון לפנַי, נחה דעתי כי דין הבקשה להתקבל. עלינו לאזן בין זכויות המשיבים וחזקת החפות העומדת להם, לבין השמירה על שלום הציבור ובטחונו, והאינטרס הציבורי שבקיום הליך פלילי תקין (בש"פ 4659/14 מדינת ישראל נ' אלימלך, פסקה 14 (31.7.2014) (להלן: עניין אלימלך)). על הפרק שיקולי מסוכנות; שלום הציבור; תקופת השהייה במעצר; וקצב התקדמות ההליך העיקרי בתיק (עניין אלימלך, שם).

4

9.        המעשים המיוחסים למשיב 3 חמורים ומסוכנים עד מאד. על-פי כתב האישום, היה מעורב המשיב 3 בסדרה של מעשי איבה בין משפחתו לבין משפחת רשק, ששיאם בקרב יריות שהוביל למותו של אחד מבני משפחתו. חלקו של המשיב 3 באירוע הירי היה לכאורה משמעותי, הוא הגיע לאירוע כשהוא מצויד באקדח, ובמסגרת קרב היריות שהתפתח בין המעורבים הוא ירה ופצע שלושה מבני משפחת רשק. המעשים המיוחסים למשיב 3 כשלעצמם, מעידים על מסוכנותו הרבה. לכך מתווספים תסקירי שירות המבחן אשר אינם מבשרים טוב, כמו גם היעדרה של הסכמה בין המשפחות על קיומה של "סולחה" ביניהן. איני מקבל את טענות המשיב ביחס לקצב ניהול המשפט. בהתחשב במספר בקשות שהוגשו מטעם ההגנה, ובמכלול, הקצב מניח את הדעת. יש לקוות כי יתרת הדיונים שנקבעו יתקיימו במועדם וכי פרשת התביעה תסתיים במהלכם – כפי שצפתה ב"כ המדינה.

10.      מעצרם של המשיבים 2 ו-3 מוארך אפוא ב-90 ימים, החל מיום 24.9.2018, או עד למתן פסק הדין בת"פ 48228-12-17 בבית המשפט המחוזי בירושלים, לפי המוקדם. ככל שלא תסתיים פרשת התביעה בתקופת הארכת מעצר זו, ובאם תוגש בקשה נוספת להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996, יגיש שירות המבחן תסקיר מעצר עדכני לגבי המשיבים 2 ו-3 עד יום 15.12.2018, ובו התייחסות לרמת המסוכנות העדכנית הנשקפת מהם (בהתחשב גם עם הטענה על סולחה שנערכה), ולאפשרות של חלופת מעצר.

11.      בשולי הדברים: לדברי ב"כ המשיבים, לא הומצאה להם בקשת המדינה, אלא רק בדקה ה-90, לאחר שקיבלו הזמנה לדיון בבית המשפט. לדבריהם, מדובר בתקלה חוזרת ונשנית. הדבר הזה טעון תיקון.

           ניתנה היום, י"א בתשרי התשע"ט (‏20.9.2018).

_________________________

  18064980_O02.doc  שצ