ה"ת 59880/01/21 – שלמה בן חיים נגד מדינת ישראל
בית משפט השלום בראשון לציון |
ה"ת 59880-01-21 בן חיים נ' מדינת ישראל |
1
לפני כבוד השופט טל ענר
|
|
המבקש |
שלמה בן חיים
|
|
נ ג ד |
|
|
המשיבה |
מדינת ישראל
|
החלטה |
1. בפניי בקשה להחזרת תפוסים לפי סעיף
2. במסגרת חקירת חשד לעבירות מכס, מע"מ והלבנת הון, נתפסו מסמכים וחומרי מחשב השייכים למבקש. יצוין כי המבקש הוא עורך דין אך החשדות אינם נוגעים לעיסוקו זה.
3. ביום 26.11.20 הוצא צו חיפוש למשרדו של המבקש בבני ברק, וביום 30.11.20 הגיעו החוקרים, יחד עם נציג לשכת עורכי הדין, לאותו משרד ומצאוהו ריק ונטוש. בדיקה טלפונית עם המשיב העלתה כי העתיק את כתובת משרדו לפתח תקווה. בשלב זה הבינו החוקרים כי המבקש אינו נמצא גם במשרד בפתח תקוה, נציג לשכת עורכי הדין "שוחרר" לדרכו, והחוקרים הגיעו למשרד בפ"ת, תישאלו את אחת העובדות ולא ביצעו במקום חיפוש.
4. בהמשך אותו יום התייצב המבקש במשרדי היחידה החוקרת ובשיחה מתועדת בוידאו אישר לחוקרים לתפוס ארגז ובו תכולת משרדו. החומר הוכנס לאריזות חתומות בשל החשש לקיומו של חיסיון עו"ד לקוח.
2
5. המבקש פנה לבית המשפט המחוזי, הערכאה המוסמכת לבירור הטענות בדבר חסיון החומר, בבקשה להשבת התפוסים (צ"א 39910-12-20). בית המשפט המחוזי (כב' השופטת ברודי) החליט ביום 31.1.21 כי על המשיב לפנות לבית משפט השלום בבקשה להחזרת התפוסים ולשטוח שם את טענותיו, ולאחר שתינתן החלטה - ככל שהחומר יהיה עדיין בידי המשיבה - תתברר ותוכרע סוגיית החיסיון בפני בית המשפט המחוזי.
6. מכאן הבקשה.
7. המבקש העלה ארבע טענות עיקריות. ראשית
טוען המבקש כי תפיסת החומר הייתה שלא כדין, הואיל ולא הובהרה לו זכותו לסרב לביצוע
החיפוש כמתחייב על פי הלכת בן חיים (רע"פ 10141/09 בן חיים נ' מדינת ישראל
(6.3.2012, פורסם בנבו)); שנית, קובל המבקש על
אי-נוכחות נציג של לשכת עורכי הדין במעמד ביצוע החיפוש; שלישית טוען המבקש שהחיפוש
נעשה שלא בנוכחותו, ורביעית טוען המבקש כי המחשב התפוס (שכזכור נמצא במשמורת
בבית המשפט המחוזי עד לדיון בסוגיית החיסיון) מוחזק שלא כדין מהטעם שהמשיבה צריכה היתה
לעתור זה מכבר להארכת החזקתו.
8. עקב העובדה שמדובר בחומר שעלול לכלול ראיות חסויות ועניין זה ממתין לבירור בבית המשפט המחוזי, נוצר למבקש "חלון הזדמנויות" בו היחידה החוקרת טרם נחשפה לראיות התפוסות והוא מבקש למנוע זאת, תוך העלאת טענות שאינן נמצאות במישור הקנייני של הוראות הפרק הרביעי לפסד"פ, אלא במישור הראייתי של חוקיות פעולות החקירה (הכוונה לשלוש הטענות הראשונות שמניתי לעיל).
9. הכרעה בשאלת חוקיותם של הליכי חקירה וחיפוש, וקבילותן של ראיות שהופקו או נתפסו בהליכים אלו אינה צריכה להיעשות, ככלל, בהליך משפטי מקדמי בשלב החקירה אלא במסגרת ההליך הפלילי העיקרי, אם יהיה כזה (דנ"פ 5852/10 מדינת ישראל נ' מאיר שמש, פ''ד סה(2) 377). אין בפניי בשלב מוקדם זה את התשתית העובדתית והמשפטית הנדרשת לצורך עריכת האיזונים המורכבים הנדרשים, ואין לטעמי כל הצדקה לכרוך את הדיון הקנייני בהחזקת התפוסים בדיון ראייתי בקבילות הראיות, דיון שמקומו כאמור בשלב אחר.
10. אני ער לפסק הדין ברע"פ 1758/20 אוריך נ' מדינת ישראל, ולהלכה העולה מדעת הרוב שם, לפיה תיתכן בתנאים מסוימים ביקורת שיפוטית "בזמן אמת" על פעולות שלא כדין כבר בשלב החקירה, אלא שהנסיבות העובדתיות בענייננו שונות לחלוטין מעניין אוריך ואינן מצדיקות סטייה מהכלל לפיו חוקיות פעולתן רשויות האכיפה תיבחן רק בדיעבד ובהתבסס על תמונה עובדתית ומשפטית מלאה. יודגש כי המשיבה הגיבה עניינית לגופה של כל אחת מן הטענות אך כאמור לא מצאתי לנכון לדון ולהכריע בהן, וממילא אין בדברים משום קביעה שנפל בענייננו דופי כלשהו בפעולות הרשות החוקרת.
3
11. טענתו האחרונה של המבקש היא כי מאז יום 1.1.21 לא הגישה המשיבה בקשות להארכת תוקף התפיסה. המשיבה טוענת כי לא סברה שנדרשת בקשת הארכה שעה שהחלו הדיונים בבית המשפט המחוזי ומכל מקום נטען כי מדובר בתקלה "פורמלית".
12. בעניין זה אציין שההליכים בפני בית המשפט המחוזי אינם מעכבים ואינם קוטעים את לוחות הזמנים הסטטוטוריים לטיפול בתפוסים שנקבעו בפסד"פ, ואין מדובר בתקלה "פורמלית". אמנם הפסיקה הכירה באפשרות לאשר גם בדיעבד בקשות להארכת ההחזקה בתפוס, אך על המשיבה להקפיד על מילוי דרישות החוק, לרבות הגשת בקשות הארכה לפני תום תקופת ההחזקה הקודמת.
13.
לסיכום, שוכנעתי בקיומו של חשד סביר לביצוע העבירות (המבקש לא חלק על כך - ר'
עמ' 3 ש' 19 לפרוט'). עוד שוכנעתי בקיומה של עילת תפיסה, לצורך ראייתי. בהתחשב
בפרק הזמן
הלא-ארוך מאז התפיסה, ובהינתן שהחקירה "פעילה" ואינה קופאת על שמריה -
אין מקום בשלב זה להיעתר לבקשה.
14. הבקשה נדחית.
15. תוקף החזקת התפוסים יוארך עד ליום 1.4.2021, ומצופה מן המשיבה לעתור מבעוד מועד להארכת החזקתם, אם תסבור שיש צורך בכך.
ניתנה היום, י"ז אדר תשפ"א, 01 מרץ 2021, בהיעדר הצדדים.
