1

[פרוטוקול הושמט]

החלטה

כתב האישום מייחס למשיב עבירות של פריצה לבניין שאינו דירה וביצוע גניבה, והיזק לרכוש במזיד. על פי העובדות בתאריך 16.1.2016 בין השעות 03:30 ל-08:40, התפרץ המשיב לקופת חולים כללית ד' בדימונה (להלן: המרפאה), בכך ששבר את פתח המקלט של המרפאה ונכנס אל תוך המקלט ודרך דלת המקלט, אשר הייתה פתוחה, נכנס אל תוך המרפאה.

מיד ובסמוך לכך, החל מערכת האזעקה של המרפאה לפעול, אז עקר המשיב את מערכת האזעקה מהקיר ועוד עקר מס' גלאים של מערכת האזעקה ממקומם. בהמשך, גנב המשיב מתוך המרפאה 6 טלוויזיות פלזמה 32 אינץ' .

אנחנו מדברים על עבירת רכוש בודדת. הכניסה היא לא מתוחכמת, לפי העדות של מנהלת המרפאה, היא אומרת שהכניסה לא הייתה מתוחכמת, אין בה אלמנט של תחכום. יש צילום שמתוך המרפאה ורואים אדם בפנים, אדם יחיד, הוא עשה את זה לבד ולא באופן מתוחכם, אם היה מתוחכם היה מסתיר את הפנים שלו.

2

ב"כ המשיב הסכים לקיומן של ראיות לכאורה, ואשר לעילת מעצר טען כי זו לא קמה בנסיבות המקרה.

הפנה להלכת לדידו המדובר בעבירת רכוש יחידה ולא מתוחכמת אותה ביצע המשיב לבדו, לא נתפסו כלי פריצה ושווי הגניבה הוא לכל היותר כ -6,000 ₪. מאלה ובהינתן כי המשיב נעדר עבר פלילי, הרי שלא קמה עילת מעצר.

חזר והוסיף כי נסיבות המקרה והעושה אינן מתאימות להלכת רוסלאן פרנקל, ולדידו אין מקום להסתמך על החלטת כב' השופט עמית בש"פ 45/10, שם לא לא חלק על הלכת פרנקל, אלא כהערת אגב שלא אומצה על ידי הפסיקה.

הפנה לעמ"ת 28360-08-14, שם דובר על פריצה לבית מגורים וכב' השופט לוי קובע חד משמעית שאין עילת מעצר (העורר ללא עבר פלילי), וכן הפנה לעמ"ת 31403-08-14 מחוזי חיפה, וכן לעמ"ת 1239-11-15 כב' השופט אינפלד מחוזי ב"ש, שם דובר על אדם שקיבל לפי הראיות רכב גנוב מאחר וניסה להעבירו לשטחים ובעברו הרשעה, בגינה נגזרו עליו 22 חודשי מאסר בפועל, ובעניינו קבע כב' השופט אינפלד כי ניתן לשחררו בערבויות מתאימות.

ב"כ המשיב עתר להורות על שחרורו של המשיב בתנאים שיבטיחו התייצבותו למשפט, ולחלופין, וככל שייקבע קיומה של עילת מעצר, עתר לשחרורו בחלופת מעצר לילי בבית אמו בדימונה בפיקוחם לסירוגין של אימו ואחיו.

עילת מעצר

נפסק ולא אחת כי עבירות רכוש, גם אם אינן מקימות לכשעצמן עילת מעצר, בנסיבות מסוימות תקום עילת מעצר בעניינן. בין אם בשל נסיבות המעשה, בין אם בשל נסיבות העושה ובין אם בשל השילוב שביניהן.

אין בידי לקבל טענת ב"כ המשיב לפיה עצם העובדה כי מדובר בעבירה יחידה ולא מתוחכמת, כי אז לא תקום עילת מעצר.

3

בהמשך להחלטת כב' השופט עמית בבש"פ 45/10 המדברת בעד עצמה, באו החלטות רבות של בתי המשפט השונים בעניין זה, כך למשל בבש"פ 3737/14, פלוני נ' מדינת ישראל נדרש בית המשפט העליון לערר בעניינו של קטין נטול עבר פלילי אשר בצוותא חדא עם שני קטינים נוספים הואשם בהתפרצות לבית עסק וגניבה, שעניינה בכך ששלושת הקטינים התפרצו לחנות לאחר ניפוץ חלון הראווה באמצעות לבנה, וגנבו ממנה שרשרות, זוגות משקפיים ופריטי לבוש. בעניינם של אותם קטינים נטען כי ברקע ביצוע העבירה עמד שימוש באלכוהול. עיקר הטענה שנטענה באותו ערר היתה כי מקום שמדובר בקטין ללא עבר פלילי המואשם בעבירת רכוש יחידה לא קמה עילת מעצר כנגדו. בית המשפט העליון קבע, בין השאר, כי:

"בעניין פרנקל נקבע כי באופן עקרוני עשויה להתקיים עילת מעצר גם בעבירות רכוש, והקביעה באשר להתקיימות או להיעדרות עילת המעצר תלויה בנסיבות המקרה. כמו כן, בעניין פרנקל... ...לא נקבע באופן גורף כי לא מתקיימת עילת מעצר במקרה של קטין ללא עבר פלילי שביצע עבירת רכוש יחידה ונאמר כי יש לבחון נסיבותיו של כל מקרה לגופו... ...אין מדובר בנוסחאות נוקשות ואין מקום לקביעה גורפת לפיה כשמדובר בקטין ללא עבר שמואשם בעבירת רכוש יחידה לעולם לא תקום עילת מעצר של מסוכנות".

הגם שבמקרה לעיל מדובר בנסיבות שונות, יש להביא בחשבון כי בעניין פרנקל לא נקבעו נוסחאות נוקשות, ולא מדובר ברשימה סגורה, מכאן גם אין מקום לקביעה גורפת אליה כיוון ב"כ המשיב, ואין לשלול קיומה של עילת מעצר בכל מקרה של עבירות המבוצעות נגד הרכוש הגם שמדובר בעבירה שאינה מתוחכמת ויחידה, ויש לבחון את מכלול הנסיבות כדי לקבוע אם נתקיימה עילת מעצר, וכפי שנקבע מפורשות בבש"פ רוסלן פרנקל ובפסיקה המאוחרת לו המבחנים הם חליפיים זה לזה.

מטבע הדברים, משבוחנים קיומה של עילת מעצר על-פי נסיבות המעשה, הרי שהמסקנה משתנה בין מקרה למקרה באופן פרטני על-פי נסיבותיו, כך למשל בעמ"ת 39013-11-13 אבו קרינאת נ' מדינת ישראל [לא פורסם] מצא בית המשפט המחוזי באר שבע (כב' השופט אינפלד) כי קמה עילת מעצר גם בעניינו של אדם נטול עבר פלילי מקום שבו עבירת הרכוש כללה פירוק חלקים מתוך רכב שנפרץ תוך שבוצעה על-ידי שניים שהגיעו יחדיו באישון ליל לפארק באמצעות רכב אחר.

כעולה מחומר החקירה, המשיב התפרץ בשעת לילה למרפאה, ולאחר שעקר את מערכת האזעקה, ואת הכספת ממקומה, גרם לנזק גדול במרפאה, פנה וגנב לא פחות משישה מסכי פלאזמה מרחבי המרפאה, אלה בקומה התחתונה ואלה בעליונה, כשמיד לאחר מכן, בעצמו הוביל את המסכים לדירתו.

4

למשיב אין עבר פלילי, אולם מתנהל נגדו הליך פלילי בתיק אחר (7146-01-16) בעבירת גניבה. עפ"י העובדות בכתב האישום, המשיב הגיע לתחנת המשטרה בדימונה ביום 5.9.2015 בשעה 03:00 ומשפנה השוטר אורן קידר, ששימש באותה עת כיומנאי התחנה, לברר עניין בפתח התחנה, גנב המשיב את מכשיר הפלאפון של השוטר אשר הונח על השולחן במקום. המשיב נתפס לאחר בדיקה במצלמות האבטחה, הודה בביצוע העבירה, והגם שהחזיר את מכשיר הפלאפון הנייד, הוא היה ללא כרטיס הזיכרון.

כאן המקום לחזור ולציין שגם שלא מדובר בעבירה מתוחכמת כפי שטען ב"כ המשיב, הרי בהחלט מדובר בעזות מצח והעדר מורא של המשיב, אשר גונב משוטר בתחנת המשטרה.

המדובר במשיב אשר בסמיכות זמנים חוזר ומבצע עבירות רכוש פעם אחת בתחנת משטרת דימונה, פעם שנייה במרפאה בדימונה, בשני המקרים הוא גם גורם נזקים תוך כדי מעשה הגניבה, מה שיש בו ללמד על מי שהוא פורץ גבולות ממנו נשקפת מסוכנות, ובעניינו קמה עילת מעצר.

יחד עם האמור, מסוכנות זו אני מוצאת, ניתן לאיין בחלופת מעצר שהוצגה בפניי בדמות אחיו ואמו של המשיב. אלה התרשמתי, ובמיוחד מאחיו של המשיב, סמכותיים ויכולים להציב לו גבולות.

המדובר במעצרו הראשון של המשיב ולא יכול להיות חולק כי ימי מעצרו, גם אם לא היו ממושכים, מהווים גורם מרתיע עבורו.

מאלה הדברים, אני מורה על שחרורו של המשיב בתנאים הבאים:

א.        המשיב ישהה ב"מעצר בית" לילי בכתובת: רחבת הפלמ"ח **/** באר שבע בין השעות 19:00 ועד 06:30 למחרת. המשיב יהיה בזמן מעצרו בהשגחה מלאה, תמידית ורציפה של אחד מבין הערבים הבאים: גב' דמרי רינת ת.ז. ******** ו/או מר קובי פרץ ת.ז. ********;

ב.         מובהר למשיב ולערבים הנוכחים כעת באולם, כי כל יציאה של המשיב את מקום מעצר הבית, או כל הישארות של המשיב שלא בנוכחות אחד מבין המשגיחים בצמוד אליו, יהוו הפרה של תנאי השחרור;

ג.         התייצבות לכל הדיונים בעניינו, וזאת בליווי אחד הערבים;

ד.         הפקדה בסך 6,000 ₪;

ה.        ערבות עצמית וערבות צד ג' של כל אחד/ת מהערבים/ת הנ"ל בסך 15,000 ₪ כל אחת;

לא יעמוד בתנאי השחרור, ייעצר ויובא בפניי תוך 48 שעות.

ניתנה והודעה היום י"ד שבט תשע"ו, 24/01/2016 במעמד הנוכחים.

5

[פרוטוקול הושמט]

החלטה

משפטו של המשיב החל. משבוצעה הקראה מורה על ביטול דיון ההקראה בתיק העיקרי שנקבע ליום 31.1.2016, ועל ביטול זימון המשיב באמצעות שב"ס לאותו מועד.

לב"כ המשיב ולמשיב נמסרה הזמנה למועד הדיון בתיק העיקרי הקבוע בפני כב' ס. הנשיאה, השופט ברסלר-גונן, ליום 23.2.2016 בשעה 09:00.