1

 

 

 

 

כנגד המשיב ושלושה נוספים אחרים הוגש כתב אישום המייחס למשיב זה עבירות של אי נקיטת אמצעי זהירות בחיה, החזקת סכין שלא כדין ופציעה באמצעות נשק קר. לאחרים יוחסו עבירות דומות של אי נקיטת אמצעי זהירות בחיה ותקיפה סתם, וכן תקיפה על-ידי שניים או יותר.

 

כתב האישום מגולל אירוע שהלך והסלים, כאשר בין משיבים 1 ו-2 יש היכרות מוקדמת, ובין משיבים 3 ו-4 היכרות מוקדמת, ובסך הכל כלל המשיבים מכירים האחד את השני, אלא שעל פניו קיימת יריבות בין משיבים 1 ו-2 לבין המשיבים 3 ו-4.

 

על-פי כתב האישום, ביום 06.07.21, הגיע משיב 1 ביחד עם משיב 2 לבית המשפט בתל אביב, כאשר משיב 2 נכנס לבית המשפט לצורך השתתפות בדיון שחל בעניינו, ואילו משיב 1 נשאר בסמוך לכניסת בית המשפט כשעל גופו סכין אותה החזיק שלא כדין וכשהוא מחזיק באמצעות רצועה את כלבו מסוג בישון מעורב (להלן: "כלב 1") כשהוא ללא זמם.

 

בהמשך למתואר, הגיעו משיבים 3 ו-4 לאזור הכניסה לבית המשפט, כאשר משיב 3 החזיק באמצעות רצועה את כלבו מסוג מלינואה (להלן: "כלב 2"), כשאז, ועל רקע שאיננו ידוע למבקשת, החל משיב 1 להתקרב לעברו של משיב 3, כאשר לפתע משיב 3 פתח בריצה לעברו של משיב 1, ותוך כך שחרר את כלב 2 לעברו של משיב 1. בתגובה, משיב 1 שחרר את כלבו ורץ אף הוא לעברו של משיב 3.

 

בהמשך לכך, תקף משיב 3 את משיב 1 באמצעות מכות אגרוף בפניו ובגופו, ומשיב 1 עשה אף הוא כך. כך כאשר החל במנוסה והתרחק מתוקפיו כאשר משיבים 3 ו-4 רודפים אחריו, ומשיב 4 אף מכה במכות אגרוף בגופו של משיב 1. במהלך האירוע המתואר, הכה משיב 1 את משיב 3 בפניו באמצעות סכין.

 

2

עוד מתאר כתב האישום כי בהמשך למתואר, ולאחר שעוברי אורח הבחינו באירוע וניסו להפריד בין משיבים 1, 3 ו-4, נטל משיב 4 את כלבו של משיב 1 ונמלט לכיוון בית החולים איכילוב. באותן נסיבות, הגיע משיב 2 לאזור האירוע, התקדם לעברו של משיב 1 ועוכב על-ידי המאבטחים, כאשר מאבטחים נוספים עיכבו את משיבים 3 ו-4, כשבחזקתם היו שני הכלבים, אז החלו משיבים 3 ו-4 במנוסה מאת המאבטחים.

 

המשכו של כתב האישום המתואר איננו מתאר התנהלותו של משיב 1, אולם יש להשלימו לצורך קבלת סך התמונה, והוא שכאשר המאבטחים, וביניהם המאבטח אורי, החלו לרדוף אחרי משיב 3, משיב 3 לא שעה לקריאותיהם של המאבטחים ועזב את המקום ואף כלב 2 נשך את המאבטח בירך ימין וגרר אותו לצדו השני של הכביש. במקביל לכך, המשיכו מאבטחים אחרים לדלוק אחר משיב 4 וצעקו לעברו שהוא מעוכב, אז הוציא משיב 4 סכין יפנית צהובה מכיסו, כאשר לאחר מכן זרק אותה והיא נתפסה.

 

כאשר הובל משיב 2 לתא העצורים, שם ישב משיב 4 כשהוא אזוק, רץ לכיוונו ותקף אותו באמצעות אזיקים בראשו בחוזקה מספר פעמים, ובמקביל לכך, בעת שמשיב 1 נמצא בתחנה מחוץ לתא המעצר כשהוא אזוק, ובעת שהבחין בו משיב 3, הסיט את הווילון מאחוריו היה משיב 1 והכה אותו במכות אגרוף עד אשר היה צורך להשתלט עליו.

 

ביחד עם כתב האישום הוגשה בקשה למעצרם עד לתום ההליכים של הארבעה, זאת תוך שהמבקשת ציינה כי מדובר באירוע אלים ומתגלגל, כאשר לכל משיב היה את חלקו שלו בהסלמה ובאירוע האלימות ולמשיבים עבר פלילי, כפי שמתואר, כך למשיב 1 הרשעה משנת 2017 בעבירות אלימות ורכוש (מבדיקה של עברו הפלילי, מדובר בהרשעה אחת בעבירת סמים); למשיב 2 הרשעה מבית דין צבאי בהיעדר משירות, ותלויים ועומדים כנגדו שלושה כתבי אישום בעבירות סמים ובהחזקת סכין; למשיב 3 שלוש הרשעות קודמות ישנות בעבירות של החזקת סכין, תקיפה חבלנית, ניסיון לשוד מזוין ועבירות נוספות, כאשר המשיב ריצה 4 שנות מאסר וכן תלויים ועומדים כנגדו שני כתבי אישום בעבירות של החזקת סכין; למשיב 4 שלוש הרשעות קודמות בעבירות אלימות ורכוש.

 

ביום 26.07.21 טענו הצדדים ארוכות לעניין הראיות לכאורה, כך גם משיב 1 מפי בא כוחו, ובית המשפט בהחלטה בעניינם של משיבים 1 ו-2 ציין את העבירות, ציין את הנסיבות הכלליות של התקרית כפי שעלו מכתב האישום ומהראיות שהוצגו בפניו, כמו כן נתן דעתו לסרטון שהוצג בפניו אשר מתעד את האירוע שארע בחזית בית המשפט וציין שמשיב 1 אמנם לא יזם את התקרית האלימה, אך השתמש בה בסכין שנשא עליו וגרם, לכאורה, לחתך בפניו של משיב 3, וכן קבע שמשיב 1 נראה תוקף את משיב 3, ועל כן דחה את הטענה שמדובר בהגנה עצמית, לפחות על-פי הראיות בשלב הזה. בהמשך לכך, מצא להורות על קבלת תסקיר בעניינו של משיב 1.

 

 

3

ביום 27.07.21 שוחרר משיב 2 בתנאים של מעצר בית בפיקוח, זאת נוכח "מעורבותו המצומצמת" באירוע, כאשר ביום 24.08.21 החליט בית המשפט, שמכיוון שעדיין לא הוגש תסקיר בעניינם של השלושה, ניתן לבחון מעצרם באיזוק אלקטרוני.

 

ביום 05.09.21, ולאחר שמשיב 1 עמד בכלל הדרישות של מנהלת האיזוק, ניתנה החלטת מעצרו באיזוק אלקטרוני, הכל על-פי התנאים כפי שפורטו שם (משיבים 3 ו-4 אף הם נעצרו באיזוק אלקטרוני קודם לכן).

 

משיב 1, אשר לא השלים עם החלטת בית המשפט, הגיש ערר לבית משפט המחוזי, כאשר בדיון שהתקיים ביום 10.10.21, טענה ההגנה את אותן הטענות כפי שטענה בבית משפט השלום, אבל בעיקר טענה לעובדה שבית משפט אשר בחן את הראיות ושמע את הטיעונים, לא קבע באופן ברור שמדובר בתיק שמתקיימות בו ראיות לכאורה, שלא היה ניתוח ראייתי לראיות בתיק והתייחסות לטיעוני ההגנה, ולפיכך נוכח אותו פגם מדובר במעצרו של משיב 1 שלא כדין, ועל כן יש להשיב את התיק לצורך קביעה בעניין זה לבית משפט השלום. עוד המשיך ב"כ המשיב (העורר) לטעון לראיות לפני בית המשפט, הציג בפניו את הסרטון וביקש לקבוע כי מדובר במי שהגן על עצמו.

 

בית משפט המחוזי בהחלטתו ציין, שההחלטה שניתנה בבית משפט השלום הינה חסרה היבטים שונים של חומר הראיות שהוצג בדיון, ושיש צורך לבחון את חומר הראיות לגבי טענת ההגנה העצמית, תוך התייחסות לעדויות נוספות הקיימות בתיק החקירה. משכך, נקבע דיון ביום 14.10.21, כאשר ההגנה שבה וטענה, תוך שהיא מציגה את סרטון האירוע לבית המשפט, שמדובר במשיב אשר הגיע ביחד עם משיב 2 לצורך הדיון שהיה קבוע למשיב 2, שמשיב 1 כלל לא התכוון לתקוף אלא היה מעורב בעל כורחו באותה תקיפה, וכי כאשר אותו כלב תקיפה אשר שולח לעברו תקף אותו והוא הרגיש שהוא מאוים, בעיקר כאשר משיבים 3 ו-4 תקפו אותו, ברור הוא שפעל כפי שאדם סביר היה פועל והחזיר מלחמה שערה. כמו כן, ציין שלא מדובר ב"נפנופי ידיים" של משיבים 3 ו-4 אלא בתקיפה שהיא משמעותית, זאת לאור העובדה שבהמשך גם נתפס סכין על אחד התוקפים ועל כן לא מן הנמנע שאף הם השתמשו בסכין באותו המועד, וכנגד משיב 1.

 

עוד הפנה לעובדה שמשיב 1 ניסה לברוח ולמלט עצמו מן המקום, כאשר במקביל קיימת עדות נוספת של עד התביעה איתי בר סיני, אשר מחזק את טענתו כשמתאר ש"יש אדם שמנסה לברוח וכלב גדול שנראה מסוכן נעול עליו עם השיניים". על מנת לבסס את העובדה שמשיב 1 הוא קורבן של משיבים 3 ו-4, הפנה לסיפא של האירוע בתחנת המשטרה, שם משיב 3 קפץ לעברו וניסה לתקוף אותו, כאשר לטעמו השוטרים שהיו במקום הצילו את חייו של משיב 1 ממש.

 

4

בנוסף, ציינה ההגנה כי גם אם מקבלים את האמור בכתב האישום, דהיינו שהמשיב אכן פצע את משיב 3, הרי שהמסוכנות ממנו היא איננה מסוכנות שיש לאיינה באמצעות איזוק אלקטרוני, שכן המשיב הגיב לתקיפה ראשונית של המשיבים האחרים, ובתגובה לכך עשה את שעשה על מנת להגן על גופו, ועל כן אין סכנה שמשיב זה כשיהלך חופשי יתקוף אחרים באופן יזום.

 

ב"כ המבקשת מפנה אף היא לעדויות אובייקטיביות אחרות, שיש בהן כדי לערב את משיב 1 באותו אירוע המתואר בכתב האישום, אך מפנה גם להתנהלותו של משיב 1 (כמו התנהלותם של שאר המשיבים), אשר שתק באופן מלא ולאורך כל החקירה, מילא פיו מים, שמר על זכות השתיקה ולא נתן כל אפשרות לבחון את גרסתו כמי שהוא הקורבן לאירוע.

 

אף היא מפנה לעדותו של עד תביעה שראה את משיב 1 כשהוא דוקר את משיב 3, ועל כן ציינה שעל אף שייתכן שגם משיבים 3 ו-4 אחזו בסכין בעת אירוע התקיפה, הרי שבהיעדר עדות אובייקטיבית ובהיעדר גרסת משיב 1, לא ניתן לייחס להם לא את התקיפה באמצעות סכין ולא את החבלה על גופו של משיב 1.

 

דיון והכרעה

 

לאחר שבחנתי את הראיות בתיק, את כלל העדויות, דוחות הפעולה, ובעיקר צפיתי בסרטון האירוע, מצאתי כי קיימות ראיות לכאורה בעניינו של משיב 1, ועל אף שגם אני חושבת שבשלב הזה לא ניתן לומר שמדובר בהגנה עצמית, הרי שעדיין אינני יכולה להתעלם מן הנסיבות שהביאו את משיב 1 לפעול כפי שפעל במובן, שהתנהגותו יכולה לפחות להתקרב לאותו סייג של הגנה עצמית, כאשר בחינה לעומק של האמצעים שבהם נקט האם היו מאוזנים ומתאימים לסכנה שאותה חש באותו רגע, תיעשה בתיק העיקרי ושם ייקבע האם מדובר אכן בהגנה עצמית או שמא בתקיפה שהיא מעבר לצורך הנדרש והסביר.

 

עוד קודם שאפנה לעדויות ולדוחות, מצאתי לתאר את הנצפה בסרטון מצלמת בית המשפט, כאשר הקובץ המרכזי הוא זה אשר נקרא "תקיפה שער ויצמן 3 שלום 6.7" - מצפייה באותו סרטון ניתן לראות את משיב 1 מחזיק את כלב 1 כשהוא מוסתר מאחורי עץ בסמוך לשטח של בית המשפט, ולאחר מספר דקות נראה מתחיל ללכת בקו ישר לכיוון בית חולים איכילוב עם הכלב.

 

עוד ניתן לראות שמשיב 1 מתמהמה חלקית שנייה אולם ממשיך ללכת ישר, ואינני יודעת האם באותה מאית שניה הבחין במשיבים 3 ו-4 וכלבם, או שמא לא. בכל מקרה, תוך כדי כך נצפים משיבים 3 ו-4 כשהם מרוחקים מעט האחד מן השני, ומשיב 3 מתקרב במפגיע עם כלבו לעבר משיב 1, כאשר משיב 1 נסוג אחורה עם כלבו, אולם מיד כשמזהה שמשיב 3 מתקרב באופן דווקני לעברו תוך כך שמשחרר לעברו את כלב 2, באותה שנייה השניים קופצים האחד אל עבר השני בתנועות של הכאה מלמעלה למטה (שיכולות להיראות כמו שימוש בסכין של שני הצדדים), ותוך שניות מצטרף משיב 4 והשניים תוקפים את משיב 1, כשהוא מנסה להחזיר לשניים גם יחד, וכלב 2 אף הוא מחזיק במשיב 1 ותוקף אותו.

5

 

אותה התגודדות של השלושה מתרחקת ממרכז המצלמה, ובשנייה שמשיב 1 יכול למלט את עצמו הוא עושה כך ובורח לכיוון דרום, כאשר הוא נעלם מעדשת המצלמה ומשיבים 3 ו-4 דולקים אחריו. במצב זה, שני הכלבים נצפים בעדשת המצלמה, אולם כלב 2 מתעשת ורץ במהרה לכיוון שהשלושה נמצאים בו, וכלב 1 משתהה מעט אך אף הוא מצטרף ורץ לאותו כיוון.

 

לאחר מספר שניות, ניתן לראות את משיב 4 נכנס לעדשת המצלמה, כאשר כלב 1 מצוי בחזקתו והוא מנסה להשתלט עליו ואכן הוא מצליח לעשות כך. מיד ובסמוך, נראה משיב 1 "מוחזר" אל מתחם בית המשפט, באמצעות כלב 2 תוך שמרתק אותו בחלקו התחתון של גופו, ומשיב 3 מכה אותו, לעתים משיב 1 מצליח להכות חזרה את משיב 3 ולעתים הוא מסובב את גופו על מנת להתגונן ואף מנסה להרחיק את הכלב התוקף ממנו עד אשר משיב 3 מחליט ליטול את כלב 2 ולהרחיק אותו.

 

במהלך כל האירוע נצפים עוברי אורח כשהם מנסים לדבר על לבם של המשיבים, ולנסות להפריד בין הנצים. עוד ניתן לראות באותו סרטון שבשלב כלשהו משיבים 3 ו-4 פונים לכיוון איכילוב, וכך גם בהמשך משיב 1.

 

כבר לאחר צפייה בסרטון ניתן לומר כי בניגוד לאמור בכתב האישום, משיב 1 לא שחרר את כלבו אל עבר משיבים 3 ו-4 ולא ניסה, כך על-פי התרשמותי, לתקוף את המשיבים באמצעות כלבו, אלא שחרר את הרצועה על מנת להגן על עצמו, אז כמובן הכלב נותר ללא השגחה, זאת בניגוד למעשיו של משיב 3, אשר תוך כדי שהתקרב אל משיב 1 עם כלבו, שחרר את הכלב לעברו ואף הוא ביצע תנועות תקיפה לעבר משיב 1.

 

אכן משיב 1 אף הוא בו בעת החל לתקוף את משיב 3, אולם ניתן לראות שפעולתו זו הגיעה לאחר שהבחין שמשיב 3 מתכוון לתוקפו, ועל מנת להרחיקו ממנו, ביצע את אשר ביצע. כמובן שהתקיפה באמצעות סכין היא איננה תקיפה מאוזנת לטעמי, לא הייתה צריכה להיעשות, וניתן היה להרחיק את משיבים 3 ו-4 גם באמצעות אמצעים אחרים. ועדיין, אינני יכולה בשלב הזה לקבוע מסמרות גם בנוגע לאותם אמצעים מאוזנים אשר היה על המשיב לפעול באמצעותם, ועניין זה אמור להתברר במסגרת התיק העיקרי.

 

עדיין לחובתו של המשיב ומכאן אף יש ללמוד על מסוכנותו, היא העובדה שהיה בינות אזרחים בסמוך לבית משפט כשעל גופו סכין (ממנה ניסה להיפטר, כפי שיורחב בהמשך) וכלב תקיפה ללא שנקט באמצעי זהירות.

 

6

יש להפנות לדוחות פעולה כ"ד, כ"ה, כ"ו, משם עולה כי השוטרים שהגיעו לאחר קרות האירוע, הבחינו בתוצאות התקיפה, כך כאשר הגיע השוטר גובני, ראה חשוד "שמדמם מהפנים ויש לו חתך גדול ונראה עמוק", שלדברי אחראי המאבטחים "הייתה קטטה בין שתי קבוצות ברחבה החיצונית, והיה שימוש בשני כלבי תקיפה מסוג רועה בלגי ומלינובה, כאשר מחסומי פה היו מחוץ לפה וגם תקפו את המאבטחים". עוד מציין מאבטח כי ראה "אחד מלא יותר (משיב 1) שחולצתו קרועה... וזרק סכין צהובה".

 

גם מדוח הפעולה של השוטר מחמוד קנאר עולה שכאשר החליף את אזיקי המאבטח באזיק משטרתי, מסר לו המאבטח מעוז אשתאול שראה את משיב 1 מכניס יד לכיס וזורק את הסכין, ואחר הרים אותו. במזכר שסומן ע"ח ציין העד המרכזי, יוסף, שראה את האירוע, שהחשודים שהיו מעורבים בקטטה הם אלו שנעצרו, ומכאן גם משיב 1, כפי שעולה מסרטון מצלמות האבטחה.

 

גם על-פי תמלול 100 במסמך ע"ז מציינת אחת המדווחות "יש פה שני חבר'ה שהולכים מכות ואחד משלח את הכלב שלו על השני. הבחור עם הכלב בורח ושולח על השני את הכלב".

 

לאירוע שארע בקדמת רחבת בית המשפט היה המשך שתיאורו מצוי בדוח הפעולה של השוטר דוד רוסו ותועד ביום 06.07.21 בשעה 10:38, משם עולה שבעת שיצחק רדה - משיב 3, היה בתחנת לב תל אביב בתא ההמתנה, ובעת שהוכנס משיב 1 והיה בנוכחותו, ניסה משיב 3 לתקוף את משיב 1 עם עט ש"הסליק" בבגדיו ולא הצליח לעשות כך, תוך כדי שהנוכחים במקום עצרו אותו והפרידו בין השניים. לאותו משיב 3 הייתה חבלה בפניו (דוח פעולה כ'), שטען שהמכה בפניו היא כתוצאה מנפילה ואיננו מעוניין בטיפול (דוח פעולה כ"ג).

 

על-פי העדויות של המאבטחים, ובעיקר עדותו של המאבטח יוסף אלעמאוי (עדות מס' 12), מוסר שיצא מבית המשפט לאחר שקיבל שמתרחש אירוע חריג וראה שלושה רבים, שני רזים ושמן, "הכלב הגדול שהיה לבחורים הרזים תקף את הבחור השמן, והכלב נתפס עליו ותוך כדי... נתנו לו מכות... הוא דקר איזה בחור באמצעות דוקרן" (שורות 5-9), ובהמשך מתאר את אותו בחור שמן "הבחור השמן, חולצה בצבע שחור שהייתה קרועה, היה לו כובע" (שורה 11). עוד מתאר את כלי הנשק, "הדוקרן היה בצבע בהיר או צהוב" (שורה 14), וכן יודע לתאר שהדקירה הייתה בפניו של משיב 3 בצד שמאל.

 

ואכן, אותו דוקרן התגלה כסכין בצבע צהוב, כך עולה מעדותו של המאבטח מעוז שטאל (מסומנת 11), זאת כשהוא מתאר שהוצמד לחשוד שמנמן עם כובע, שהחזיק כלבה עם רצועה "פתאום הוא הכניס יד לכיס שמאל שלו... הוציא סכין צהובה מתקפלת וזרק את הסכין לתוך השיחים, כשאמר לו 'מה פתאום, לא ראית אותי מוציא כלום'.... נראה לחוץ, דיבר בטלפון, היה פצוע קצת בקטנה" (שורות 5-12).

 

מאבטח נוסף אשר ראה את זריקת הסכין של משיב 1 הוא עמית אבן צור, וכך הוא מתאר בהודעתו המסומנת 7 "בזמן שהשגחנו עליו הוא זרק סכין צהובה לשיחים", וכן מתאר שהיה בקשר עין עם הסכין וראה את משיב 1 מוציא מהכיס את אותה סכין כשהוא מדבר בטלפון ואומר "תגיעו".

7

 

שני מאבטחים נוספים שהגיעו למקום אף הם ראו את אותה פציעה של משיב 3, ואף ראו את המשכה של התקיפה על-ידי הכלב של אותו משיב על משיב 1. כך בעדותו של יניב יונה (מסומנת 3) שמציין כי כשהגיע לאירוע שדווח כחריג, ראה אתיופי רזה עם "חתך עמוק בפנים בצד באזור הלחי העליונה, הוא מדמם", לידו היו עוד שניים, אחד רזה ואחד מלא, ומעבר לאותה סכין שנראה זורק נתפס עליו גם גז מדמיע ומפתחות לרכב סקודה (פסקה 6). בנוסף, מתאר שבמקום היה כלב שהיה נלהב. כן תיאור דומה תואר על-ידי המאבטח יניב ברקוביץ' (עדות מס' 1).

 

כאן יש אף להפנות לעדותו של עד התביעה איתי בר סיני, אשר מתאר את האירוע באלו המילים: ש"יש אדם שמנסה לברוח וכלב גדול שנראה מסוכן נעול עליו עם השיניים".

 

בהמשכו של האירוע היה ניסיון התרחקות ובריחה מהמקום של משיבים 3 ו-4, כאשר המאבטח אורי סלומון (מסומנת 14) שהגיע למקום וראה עוברי אורח מנסים להפריד בין אתיופי/אפריקאי, לשניים מהם היו כלבים שניסו ללכת מהמקום, וכאשר ניסה לעכב אותם תוך שהוא מלווה אותם לכיוון איכילוב, הרגיש שהכלב של אחד מהם משתולל, "ואז באמצע הכביש פתאום הכלב שלו התנפל עליי, נשך אותי בירך וננעל לי על החגורה ואפילו גרר אותי עד לצד השני של הכביש" (פסקה 1).

 

אירוע זה אף מתואר על-ידי המאבטח יניב יונה (עדות מס' 3), שם מציין ש"הכלב קפץ וננעל על רגלו של אחד המאבטחים... לא יכול להגיד אם הכלב שוחרר על-ידי הבעלים או שקפץ מרצונו" (שורה 6). כך גם בעדותו של יניב ברקוביץ' (עדות מס' 1) שציין ש"תוך כדי שהכלב קפץ על רגלו של המאבטח וננעל לו על הרגל, הפצוע (משיב 3) ניסה לברוח". במעמד הזה שמע אותו מאבטח שאחד האזרחים מציין ש"השמן דקר את הפצוע".

 

לסיכום, ניתן לראות שמכלל הראיות, על פניו, משיב 1 הלך ברחוב כשהוא מחזיק את כלבו ברצועה (אם כי לא החזיק אותו על-פי החוק, דהיינו לא נקט אמצעי זהירות לגביו). כמובן שנשא סכין שלא כדין על גופו, ואף השתמש בה לאחר מכן, אולם לא מצאתי ראיות כי כוונתו הייתה לבצע עבירה כלשהי מסוג תקיפה, כאשר ניתן לקבוע לכאורה, כי האירוע החל על-ידי משיבים 3 ו-4, כאשר משיב 3 יוזם את ההתקרבות ביחד עם כלבו למשיב 1, כשהוא בא במטרה לתוקפו, ותוך כך אף משלח לעברו את הכלב, והשניים תוקפים בצוותא חדא את משיב 1, לפחות באמצעות ידיהם.

 

ועדיין, כפי שציינתי לעיל, העובדה שמשיב 1 באותה השנייה ממש, ועוד קודם שידע כיצד האירוע יתפתח, הוציא את הסכין ו"הגן על עצמו" באמצעות הסכין ואף חבל בפניו של משיב 3,יש בה כדי לבסס את הראיות הלכאוריות שמופיעות בכתב האישום.

 

 

8

ועדיין, גם כאשר קבעתי כי קיימות ראיות לכאורה, לטעמי הנסיבות בעניינו של משיב 1 הן נסיבות אשר יש בהן כדי לכרסם בעוצמת עילת המסוכנות, שכן על אף שהמשיב החזיק סכין שלא כדין, (והחזיק בכלב ללא זמם), הרי שלא החל את אירוע התקיפה ועשה בה שימוש כשלטעמו היה בסכנה.

 

עדויות האזרחים מחד מציינות כי אותו משיב 1 הותקף על-ידי הכלב ועל-ידי השניים האחרים, אך מאידך גם ידעו לציין, כי ביצע חבלה עם הסכין בפניו של משיב 3.

 

לפיכך, לאחר שקבעתי כי קיימות ראיות לכאורה, תוך שגם אני (כמו חברי), מצאתי כי הנסיבות המתוארות אינן מגיעות כדי הגנה עצמית, אך לא ניתן להתעלם מהן ככאלו שמקרבות את משיב 1 לאותו סיג, וכי עשה את אשר עשה מתוך חשש לגופו.

 

מכאן יש להשליך על עוצמת עילת המסוכנות שלטעמי אינה ברף גבוה, ובשים לב לתקופת הזמן שחלפה מאז הגשת כתב האישום, כמו גם העובדה שהמשיב מצוי כחודשיים במעצר ממש ולמעלה מחודש במעצר באיזוק אלקטרוני, יש בכל אלו כדי להביא למסקנה כי ניתן להסיר מעל המשיב את האיזוק האלקטרוני ולהותיר אותו במעצר בית מלא, ובפיקוח המפקחים שאושרו על-ידי בית המשפט - וכך אני מורה.

 

מורה על עיכוב החלטתי עד ליום 25.10.21 בשעה 12:00

המבקשת תעדכן את הסנגור בדבר הגשת ערר אם לאו, עד ליום 24.10.21 בשעה 13:00

 

המזכירות תעביר החלטתי לצדדים ולמנהלת האיזוק.

 

 

ניתנה היום, ט"ו חשוון תשפ"ב, 21 אוקטובר 2021, בהיעדר הצדדים.