עפ"ג 20222/11/19 – איציק וזאנה נגד מדינת ישראל
בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית-משפט לערעורים פליליים |
|
לפני כב' השופט רפי כרמל, אב"ד כב' השופטת שירלי רנר
|
עפ"ג 20222-11-19 |
1
המערער |
איציק וזאנה ע"י ב"כ עו"ד עופר אשכנזי
|
נגד
|
|
המשיבה |
מדינת ישראל באמצעות פרקליטות מחוז ירושלים
|
|
2
|
|
|
פסק דין
|
ערעור על גזר דינו של בית משפט השלום בירושלים (כב' ס' הנשיא, השופט ירון מינטקביץ) מיום 26.9.19 בת"פ 24954-06-19.
כללי
1. המערער הורשע על יסוד הודאתו בעבירות איומים, תקיפת שוטר, תקיפה הגורמת חבלה של ממש והחזקת סכין. המערער נדון ל - 15 חודשי מאסר בפועל. כמו כן הופעלו שני מאסרים מותנים של 4 חודשים ו - 2 חודשים בחופף זה לזה, אך במצטבר לעונש המאסר שהוטל עליו בתיק זה, כך שבסך הכל ירצה המערער 19 חודשי מאסר. כמו כן, הוטלו על המערער 8 חודשי מאסר על תנאי בגין עבירת אלימות מסוג פשע ו - 4 חודשי מאסר על תנאי בגין עבירת אלימות מסוג עוון או החזקת סכין. הערעור מופנה כנגד חומרת עונש המאסר בפועל.
2. ואלה המעשים: ביום 6.6.19 הגיע המערער לפיצרייה בישוב מבשרת ציון, והבחין שם באדם המוכר לו באופן שטחי (להלן: "המתלונן"). המערער פנה למתלונן ואמר לו כי הוא רוצה לדבר איתו, והמתלונן השיב כי אינו פנוי. בתגובה שלף המערער מתיקו פותחן בקבוקים ובו להב באורך 5 ס"מ, ניגש אל המתלונן, הניף לעברו את הפותחן וקירב אליו את להבו. אגב כך קילל המערער את המתלונן ואיים עליו, כי "אם לא יהיה בן אדם" הוא "יגמור אותו" ויתפוס אותו בכל מקום. המתלונן הדף את המערער והמערער קרב אליו וחיבק אותו. המתלונן קם ממקומו ואז המערער איים עליו שנית, שיחזור ויתפוס אותו, ואז עזב את המקום.
3
לאחר שעזב את הפיצרייה, התיישב המערער לצד חנות מכולת סמוכה, ואז הגיעה לשם במכונית אישה עם שתי בנותיה הקטינות (להלן: "המתלוננת"), ועצרה בסמוך למערער. כאשר ירדו בנותיה של המתלוננת מהמכונית המערער איים עליהן, והשתיים ברחו לתוך חנות המכולת. המתלוננת בקשה מהמערער לחדול ממעשיו, ובתגובה הוא קם, הניף את ידו לעברה בצורה מאיימת, קילל אותה ואיים עליה כי "יזיין" אותה ואת בנותיה, כי לא תראה אור יום וכי עד הלילה היא "תהיה קבורה".
המתלונן והמתלוננת פנו למשטרה בשל מעשיו של המערער, וארבעה שוטרים הגיעו למקום. כאשר הבחינו השוטרים במערער, הם שאלו למעשיו ובקשו ממנו להתלוות אליהם לתחנת המשטרה. המערער סרב להתלוות לשוטרים, קילל אחד מהם וידה לעברו פחית בירה מלאה חלקית מטווח של כשני מטרים, אשר פגעה בפניו. כתוצאה מכך, נגרם לשוטר חתך מדמם באפו והוא נזקק לטיפול רפואי. השוטרים עצרו את הנאשם והוא המשיך לקלל את אותו שוטר במלים בוטות וירק לעברו.
טענות הצדדים
4
3. ב"כ המערער עותר להקלת עונש המאסר שהוטל על המערער ולהורות על הפעלת המאסרים המותנים באופן חופף. לטענתו, מתחם הענישה שקבע בית משפט קמא הינו מחמיר יתר על המידה. מדובר באדם הסובל מבעיות נפשיות לא פשוטות ובעת האירועים לא היה בכושר מוחלט. פעולותיו הושפעו ממצב דברים זה ועל רקע זה יש לבחון את מעשיו. כמו כן נטען כי, יש להתחשב בכך שהסכין היתה קטנה יחסית ובעלת להב של 5 ס"מ. ואשר להפעלה המצטברת של שני המאסרים המותנים, נטען כי מדובר בהחמרה יתר על המידה עם המערער. נטען כי יש להתחשב בנסיבותיו האישיות של המערער ובכך שברקע לאירועים עומד שימוש בסמים ובאלכוהול, המשפיעים על שליטתו של המערער במעשיו ומצדיקים הטלת עונש מופחת. הוסף, כי היה מקום למקם את המערער בתחתית המתחם, במקום נמוך יותר. המערער נמצא בעבר, מספר פעמים, לא כשיר לעמוד לדין. לאחרונה אמו נפטרה ונוכח היותו במעצר לא נכח בהלוויה ובשבעה.
ב"כ המשיבה הפנתה לעברו המכביד של המערער (שנמצא לא כשיר במהלך 7 אירועים מתוך 16 האירועים בהם היה מעורב). אמנם המערער הגיע מרקע קשה, אך נסיבותיו אמורות להשליך על מיקומו במתחם והוא אכן מוקם בתחתית המתחם. הענישה בעבר לא השפיעה על המערער. מכל אלה, יש לדחות הערעור.
המערער הוסיף כי הוא עובד בין כותלי הכלא, לא התכוון לאיים על המתלוננים, בית משפט קמא החמיר עימו והוא מבקש את חמלת בית המשפט.
דיון
5
4. כלל הוא, כי ערכאת הערעור אינה גוזרת מחדש את העונש, אלא בוחנת את סבירות גזר הדין של הערכאה הדיונית, והתערבותה בעונשים שנגזרו שמורה למקרים חריגים בלבד, בהם נפלה טעות מהותית, או כאשר העונש שנגזר סוטה באופן קיצוני מרמת הענישה הראויה. המערער הינו יליד 1980. לזכות המערער עומדת הודאתו במיוחס לו שהביאה לחיסכון בזמן שיפוטי ולייעול ההליכים והאחריות שלקח על המעשים. כמו כן, יש להביא במכלול השיקולים כי המערער אובחן כבעל הפרעת אישיות אנטי-סוציאלית ויתכן שסובל גם מהפרעה נפשית נוספת, אך הוא נמצא כשיר לעמוד לדין. מאידך, לחובת המערער נזקפת העובדה כי העבירות שביצע בוצעו ברצף של התנהגות בריונית כלפי אנשים אקראיים שלרוע מזלם נקרו בדרכו. המערער ליווה את איומיו כלפי המתלונן בהנפת סכין בעלת להב קטן אמנם, אך בעלת פוטנציאל לפגיעה שנועדה להמחיש כי איומיו יכולים לקבל גם ביטוי ממשי. כמו כן, המערער איים על המתלוננת ועל בנותיה הקטנות וקילל אותן קללות נבזיות. בית משפט קמא התייחס למסמך שהגישה המשיבה, ממנו עולה כי נפגעי העבירות עדיין מושפעים ממעשיו של המערער. המערער גם תקף שוטר במילוי תפקידו ופצע אותו. כמו כן, לחובת המערער עבר פלילי מכביד, הכולל הרשעות קודמות רבות בעבירות אלימות שונות, ובכללן החזקת סכין, איומים והפרעה לשוטר. המערער ביצע את העבירות על רקע שימוש בסמים ואלכוהול, הנמשך על פני שנים רבות. טענת הסנגור לפיה מדובר בשיקול לקולה במסגרת גזירת העונש, היה מוטב לה לולא היתה מועלית כלל. מדובר בנסיבה שבשליטת המערער והגורמת לשחרור עכבות. ככלל, והחמירה את בעיית השליטה העצמית ממנה סובל המערער, בפרט. בסיכומו של דבר נראה כי בית משפט קמא שיקלל נכונה בין כלל הנתונים הצריכים לעניין, ולא מצאנו כי נפלה טעות בגזר דינו.
על כן, הערעור נדחה.
ניתנה היום, כ"ט סיוון תש"פ, 21 ביוני 2020, במעמד ב"כ המערער, המערער וב"כ המשיבה.
רפי כרמל, שופט, אב"ד |
אריה רומנוב, שופט |
שירלי רנר, שופטת |
