1

1.        הערעור שבפנינו נסב על החלטתו של בית המשפט המחוזי, שבמסגרתה ניתן כנגד המערער צו מאסר שני לפי פקודת בזיון בית המשפט.

           ערעור שהגיש המערער על צו המאסר הראשון נדחה על ידי בית משפט זה (ע"פ 5148/19 מיום 23.10.2019).

2.        נקדים ונציין כי טרונייתו של המערער על כך שהוא נאלץ לעמוד בפני הדילמה של ויתור על חיסיון מפני הפללה עצמית אין בה ממש. ענייננו בהליכי פירוק, ובפסיקה נקבע כי סמכויות החקירה הנרחבות העומדות למפרק לפי סעיף 288 לפקודת החברות אף עשויות לגבור על הזכות להפללה עצמית(ע"א 3322/92 פלוק נ' זינגר, פסקה 6 (2.12.1993); ע"א 7870/17 הכונסת הרשמית נ' עו"ד קוטלר, פסקה 10 (9.11.2017)).

3.        ולגופו של עניין.

2

           אנו סבורים כי צדק בית המשפט קמא בהטילו תקופת מאסר נוספת לשם אכיפת החיוב להחזרת המחשבים, ועל כן, דין הערעור להידחות.

           המערער טען כי בחלוף כשנתיים של קנס מצטבר ושתי תקופות מאסר שכבר ריצה בגין ביזיון בית משפט, הטלת מאסר נוסף אינה אפקטיבית. שאלה זו אינה עומדת בפנינו, ובבוא היום, כאשרבית המשפט המחוזי יידרש לשאלה זו, חזקה עליו כי יבחן את הדברים, ישקול את השיקולים הצריכים לעניין ויפעל כחוכמתו.

4.        אשר על כן, הערעור נדחה.

           המערער ישא בהוצאות קופת הפירוק בסך 5,000 ₪.

           ניתן היום, ‏כ"ה בכסלו התש"ף (‏23.12.2019), בנוכחות הצדדים.

_________________________

19082800_E02.docx  עכב

מרכז מידע, טל'077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, l