1

2

כללי

1.       הנאשמים 4, 5, 6, 8, 11 (להלן - הנאשמים) והחברות הנאשמות 13, 17, 18, 20 ו-21 (להלן - החברות הנאשמות)הורשעו על-יסוד הודאתם בשורה של עבירות לפי חוק מס ערך מוסף, תשל"ו-1975 (להלן - חוק מע"מ), פקודת מס הכנסה [נוסח חדש] (להלן - פקודת מס הכנסה) וחוק איסור הלבנת הון, תש"ס-2000(להלן - חוק איסור הלבנת הון)- כל אחד על פי המיוחס לו בכתב האישום.

2.       כתב האישום המתוקן מחזיק תשעה אישומים המייחסים לנאשמים, יחד עם אחרים, תכנית עבריינית רחבת היקף, במסגרתה ביצעו עבירות שונות - כל אחד על פי חלקו - שעניינן מכירת חשבוניות מס כוזבות בתמורה לקבלת תשלומי עמלה שונים, ניכוי תשומות על סמך מסמכים כוזבים והלבנת הון, והכל בהיקף של מאות מיליוני שקלים ובאמצעות החברות הנאשמות.

3.       במקור, כתב האישום הוגש לבית המשפט המחוזי בתל-אביב - יפו, ואולם בהמשך הורתה נשיאת בית המשפט העליון, השופטת א' חיות, על העברת הדיון בהליך הפלילי לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד (בש"פ 5017/18).

4.       לבקשת הצדדים, ובאופן התואם את שנקבע בסעיף 13 להוראות נוהל נשיאת בית המשפט העליון 2-21 בעניין גישור פלילי, התנהל בפניי הליך גישור בסיומו הגיעו הצדדים להסכמות. הסדר הטיעון שגובש בין הצדדים כלל את תיקונו של כתב האישום מבלי שגובשה הסכמה לעניין העונש, ובהקשר זה טען כל צד על-פי מיטב שיקול דעתו.

5.       יצוין, כי כתב האישום המקורי ייחס לנאשמים גם עבירות לפי חוק מאבק בארגוני פשיעה, תשס"ג-2003 (להלן - חוק מאבק בארגוני פשיעה); אולם כחלק מההסכמות אליהן הגיעו הצדדים במסגרת גיבוש הסדר הטיעון, נמחקו עבירות אלו ונותרו אך עבירות המס והלבנת ההון, כפי שיפורט להלן.

עובדות כתב האישום המתוקן, הנאשמים והנפשות הפועלות

6.       על-פי עובדות כתב האישום המתוקן, החל מחודש ינואר 2015 או בסמוך לכך, ועד למועד פתיחת החקירה הגלויה ביום 16.1.2018, חברו יניב בן דוד (להלן - יניב), הראל בן דוד (להלן - הראל), תום בן דוד (להלן - תום), יחד עם הנאשמים 5-4, נאשמים 8-7 ונאשמים 9 ו-11 וביחד עם א.ב (להלן - עד המדינה), עקיבא מגרלשווילי (להלן - עקיבא), גילה בן דוד (להלן - גילה), יריב אלחרר, עידו מימוני, נאור גבי, דין ולדמן, אסף מור יוסף, דוד יהודה (להלן - האחרים) לצורך ביצועה של תכנית עבריינית רחבת היקף, במסגרתה ביצעו עבירות שונות, כל אחד על-פי חלקו, ביניהן, מכירת חשבוניות מס כוזבות לכל דורש בהיקף של מאות מיליוני שקלים והכל בתמורה לקבלת תשלומי עמלה שונים, ניכוי תשומות על סמך מסמכים כוזבים בהיקף של מאות מיליוני שקלים והלבנת הון בהיקף של מאות מיליוני שקלים.

3

הנאשמים, הנאשמות, יניב, הראל, תום והאחרים פעלו ביחד ולחוד במטרה לקדם את תכניתם העבריינית כל אחד על-פי חלקו (להלן - ההתארגנות). הנאשמים הפעילו את ההתארגנות על כל רכיביה, בצוותא חדא וכל אחד על-פי חלקו, כפי שיפורט להלן.

לצורך מימוש התכנית העבריינית, התקשרו מי מהנאשמים בין בעצמם ובין באמצעות יניב, הראל, תום והאחרים עם לקוחות להם מכרו מסמכים הנחזים להיות חשבוניות מס שהוצאו כדין, מבלי שבוצעו עסקה או מבלי שהתכוונו לעשות את העסקאות שלגביהן הוצאו המסמכים כאמור (להלן - חשבוניות המס הכוזבות) וזאת בין היתר על מנת שיתאפשר ללקוחות להגדיל באמצעות חשבוניות המס הכוזבות, באופן פיקטיבי, את הוצאותיהם לצרכי מס הכנסה ולנכות את החשבוניות הכוזבות בדיווחים למע"מ (להלן - הלקוחות).

על-פי כתב האישום, הנאשמים, איש איש על פי חלקו, נטלו חלק משמעותי בתכנית עבריינית רחבת היקף להפצה וקיזוז חשבוניות מס כוזבות ולביצוע עבירות הלבנת הון (להלן - התכנית העבריינית).

במסגרת התכנית העבריינית, הנאשמים הפיצו את חשבוניות המס הכוזבות, בין היתר, באמצעות מערך חברות עמם התקשרו הלקוחות (להלן - מערך חברות ההפצה), מערך אשר כלל, בין היתר גם את נאשמת 13 אשר נרשמה החל מיום 2.9.2015 ועד ליום 1.5.2016 ומיום 13.6.2016 על שם נאשם 5. כנגד חשבוניות המס הכוזבות שהופצו ללקוחות באמצעות מערך חברות ההפצה, העבירו הלקוחות תשלומים באמצעות המחאות ובהעברות בנקאיות לחשבונות הבנק של חברות ההפצה.

הפצת חשבוניות המס הכוזבות ללקוחות באמצעות מערך חברות ההפצה במסגרת התכנית העבריינית הצמיחה לחברות ההפצה, כל אחת על פי חלקה, הכנסות בהיקף עצום. סך חשבוניות המס הכוזבות שהופצו ללקוחות, במסגרת התכנית העבריינית באמצעות חברות ההפצה - הסתכם בסך של 366,650,934 ₪ כאשר סכום המע"מ הגלום בחשבוניות מסתכם בסך של 53,316,112 ₪.

לצורך מימוש תכניתם העבריינית, ובין היתר על מנת להפחית את חבות תשלומי המס בגין חשבוניות המס הכוזבות שמכרו כאמור ללקוחות באמצעות מערך חברות ההפצה, וכדי לשוות כסות חוקית לפעילותן הפלילית, השתמשו יניב, הראל, תום והנאשמים, במסגרת התכנית העבריינית, במערך חברות נוסף אשר סיפק לחברות ההפצה חשבוניות מס כוזבות (להלן - מערך חברות הכסות). מערך זה כלל, בין היתר גם את נאשמת 17 אשר נרשמה ביום 6.6.2016 על שם נאשם 8, ואת נאשמת 18 אשר נרשמה ביום 19.11.2015 אף היא על שם נאשם 8.

במסגרת התכנית העבריינית, כללו יניב, הראל, תום והנאשמים - כל אחד על פי חלקו כפי שיתואר, וניכו את חשבוניות המס הכוזבות אשר הוציאו ממערך חברות הכסות בספריהן של חברות ההפצה. כך, באמצעות חשבוניות המס הכוזבות שהוצאו מחברות הכסות לטובת חברות ההפצה, הגדילה ההתארגנות את הוצאותיהן של חברות ההפצה ואיפשרה ניכוי של חשבוניות המס הכוזבות בדיווחיהן התקופתיים של חברות ההפצה למע"מ.

חשבוניות המס הכוזבות שהוצאו מחברות הכסות לטובת חברות ההפצה, נרשמו בכזב בספרי הנהלת החשבונות של חברות ההפצה, משל שיקפו עסקאות אמת מול מוציאן, וכנגדן נרשמו תשלומים שבוצעו לכאורה בגין העסקאות.

4

התשלומים מחברות ההפצה לחברות הכסות הועברו באמצעות המחאות שנרשמו לפקודת חברות הכסות והומרו למזומן אצל נותני שירותי מטבע וביניהם - נאשם 11. אצל נותני שירותי המטבע נרשמו כרטסות על שם חברות הכסות לצרכי ההתארגנות ובהם פעלו הנאשמים בהתאם להנחיותיו של יניב.

סך חשבוניות המס הכוזבות שהונפקו במסגרת התכנית העבריינית באמצעות חברות הכסות ונכללו בספריהן של חברות ההפצה ובדיווחיהן התקופתיים למע"מ מסתכם בסך של 510,685,235 ₪, כאשר סכום המע"מ הגלום בחשבוניות מסתכם בסך של 72,202,128 ₪.

עיקר הכנסותיהן של חברות הכסות נבע מפעילותן הפלילית מול חברות ההפצה, אולם לעיתים הוציאו הנאשמים, במסגרת התכנית העבריינית, חשבוניות מס כוזבות ללקוחות גם באמצעות חברות הכסות.

הנאשמים לא טרחו לספק כיסוי חשבונאי על מנת להסוות את פעילותן הפלילית של חברות הכסות בספרי הנהלת החשבונות. בשל כך, לא קיים תיעוד חשבונאי מלא כנגד הוצאת חשבוניות המס הכוזבות לחברות ההפצה וללקוחות.

עבירות של הוצאת חשבוניות מס כוזבות במטרה להתחמק מתשלום מס, בנסיבות מחמירות מהוות עבירות מקור כהגדרתן בסעיף 3 לחוק איסור הלבנת הון.

כאמור לעיל, כנגד חשבוניות המס הכוזבות שהופקו מחברות הכסות לטובת חברות ההפצה, הנפיקו מי מהנאשמים כמתואר בכתב האישום, המחאות המשוכות על שם חברות ההפצה לפקודת חברות הכסות.

התשלומים שבוצעו על-ידי חברות ההפצה לטובת חברות הכסות, בדמות המחאות, כנגד חשבוניות המס הכוזבות שהונפקו מחברות הכסות לחברות ההפצה - מהווים רכוש אסור לפי חוק איסור הלבנת הון. ברכוש האסור בוצעו עבירות הלבנת הון במסגרתן בוצעו פעולות להסתרת והסוואת מקור הרכוש האסור, זהות בעלי הזכויות בו, הסתרת מקומו, תנועותיו ואת עשיית הפעולה בו.

הנאשמים ביצעו, יחד עם הנאשמים האחרים, עבירות הלבנת הון בסך של כ- 255 מיליון שקלים - כל אחד על-פי חלקו.

יניב (להלן - יניב או נאשם 1) הוא מייסד ומנהל ההתארגנות, ראש התכנית העבריינית והרוח החיה בה. הוא שהתווה את מדיניות התכנית העבריינית - על כל המשתמע מכך, והכווין את הנאשמים לביצוע עבירות פליליות מתוך מטרה להשיא את רווחיהם של השותפים לתכנית העבריינית.

הראל (להלן - הראל או נאשם 2) היה יד ימינו של יניב. הוא שפיקח על הוצאתה לפועל של התכנית העבריינית, אותה הורה יניב לבצע. הראל גייס חלק מהנאשמים על מנת שאלה ייקחו חלק בתכנית העבריינית, גייס לקוחות שונים, הכווין את פעילות הנאשמים, פיקח עליה ונתן להם הוראות והנחיות, משלא הצליחו לתקשר עם יניב.

5

תום (להלן - תום או נאשם 3) נרשם כבעליהן הרשום של חלק מחברות ההפצה. במסגרת תפקידו פיקח, בין היתר, על הוצאת חשבוניות המס הכוזבות שהוצאו ללקוחות באמצעות חלק מחברות ההפצה, וכן על התקבולים שהתקבלו מהלקוחות והופקדו בחשבונות הבנק של החברות הרשומות על שמו. בנוסף, הנחה את הנאשמים ופיקח בכל הנוגע להפצת חשבוניות המס הכוזבות באמצעות החברות הרשומות על שמו.

עד המדינה נרשם בהנחייתו של יניב כעובד של נאשמת 13 ובמסגרת תפקידו היה אחראי על גיוס לקוחות והפצת חשבוניות מס כוזבות ללקוחות. בהמשך נרשם כעובד של חברת הפצה אחרת (נאשמת 14) ותפקידו היה זהה. כמו כן היה אחראי על חלוקת הרכוש האסור בין הנאשמים בהתאם להוראותיו של יניב.

ערבה נרשם בהנחייתו של יניב כבעליה של אחת מחברות הכסות (נאשמת 19), ותפקידו היה לחתום על מסמכי ההתקשרות מול הלקוחות ומול חברות ההפצה, להוציא חשבוניות מס כוזבות ולפעול מול נותני שירותי המטבע ובכרטסות שנפתחו על ידו על שם הנאשמות 18-17, הכל בהתאם להוראת יניב, הראל, תום והנאשמים.

ולדמן נרשם בחלק מהתקופה הרלוונטית כבעליה הרשום של הנאשמת 17, בהנחייתו של יניב.

אסף נרשם אף הוא בחלק מהתקופה הרלוונטית כבעליה הרשום של הנאשמת 17. בתקופה זו הוציאו מי מהנאשמים, בהוראת יניב, חשבוניות מס כוזבות בהתאם לצרכיהם ללא ידיעתו של אסף.

יהודה נרשם בחלק מהתקופה הרלוונטית כבעליה הרשום של אחת מחברות הכסות (נאשמת 19). בתקופה זו הוציאו מי מהנאשמים, בהוראת יניב, חשבוניות מס כוזבות בהתאם לצרכיהם ללא ידיעתו של יהודה.

גדמילוב נרשם כעובד של נאשמת 13, בהנחיית יניב, תום והראל, ונהג לגייס לקוחות להם הפיצו הנאשמים חשבוניות מס כוזבות בתמורה לעמלה, וזאת בין היתר, באמצעות נאשמת 13 וחברת הפצה נוספת (נאשמת 14).

נאור נהג לגייס לקוחות להם הפיצו הנאשמים חשבוניות מס כוזבות בתמורה לעמלה.

אלחרר נהג לגייס לקוחות להם הפיצו הנאשמים חשבוניות מס כוזבות בתמורה לעמלה.

מימוני נהג לגייס לקוחות להם הפיצו הנאשמים חשבוניות מס כוזבות בתמורה לעמלה.

גילה שמרה בחזקתה חלק מהתקבולים שהתקבלו מהלקוחות כנגד חשבוניות המס הכוזבות שהונפקו ללקוחות וביצעה הפקדות של ההמחאות בחשבונות חברות ההפצה בהתאם להוראות שקיבלה מיניב. בהנחיית תום, הוציאה המחאות על שם חברות ההפצה (נאשמות 16-14) לפקודות חברות הכסות ומסרה את ההמחאות למי מהנאשמים בהתאם להוראות ולהנחיות שקיבלה מיניב. ההמחאות שהנפיקה הומרו למזומן אצל נותני שירותי מטבע שונים על ידי מי מהנאשמים.

עקיבא החזיק בעסק למתן שירותי מטבע (נאשמת 22), נהג להמיר את ההמחאות שהתקבלו מחברות ההפצה לפקודת חברות הכסות ואיפשר למי מהנאשמים, בהתאם להוראתו של יניב, לבצע פעולות בנאשמת 22 ובכרטסות שנפתחו על שם חברות ההפצה, מבלי שדיווח על פעולות אלה. כמו-כן, איפשר לנאשמים לקבל את תמורת ההמחאות שנפרטו בנאשמת 22, לרבות לאלו שלא נרשמו כבעלי הכרטסות או כשליחים בכרטסות והכל בהתאם להוראות שקיבל מיניב.

6

 

 

נאשם 4, מוטי אטיאס (אישום ראשון, אישום שני, אישום שלישי, אישום רביעי, אישום שישי, אישום שביעי):

7.       נרשם כעובד של נאשמת 18 הרשומה על שם נאשם 8, ישראל בורוכוב. כחלק מתפקידו בתכנית העבריינית, נהג נאשם 4 לגייס לקוחות באמצעות נאשמת 18 ולהפיץ חשבוניות מס כוזבות באמצעותה ובאמצעות נאשם 8, מנהלה הרשום, תוך שהוא מפקח על פעילותו של נאשם 8 על-פי הנחיות שקיבל מיניב והראל. בנוסף, ובחלק מהתקופה הרלוונטית, היה נאשם 4 אחראי על חלוקת הרכוש האסור בין הנאשמים ופעל בהתאם להוראותיו של יניב.

אישום ראשון -

נאשמת 18 (חברת כיסוי) כספקית חשבוניות מס תשומות כוזבות לנאשמת 13 -

נאשם 4 הוציא, יחד עם נאשמים 5 ו- 8, חשבוניות מס כוזבות על שם נאשמת 18 מבלי שעשו עסקה, ניכה מס תשומות מבלי שיש לגביו חשבוניות מס כדין, השתמש במרמה, הכין וקיים פנקסי חשבונות כוזבים ומסר ידיעה כוזבת במטרה להתחמק מתשלום מס. בנוסף, נאשם 5 כלל את חשבוניות המס הכוזבות בפנקסי הנהלת החשבונות של נאשמת 13, ונאשמים 4 ו- 8 כללו אותן בפנקסי הנהלת החשבונות של נאשמת 18, בהנחיית יניב, במטרה להתחמק ממס.

נאשם 5, באמצעות נאשמים 4 ו- 8, כל אחד לפי חלקו, כלל חשבוניות מס כוזבות בספרי נאשמת 18 בסכום כולל שאינו פוחת מסך כולל של 37,098,018 ₪ כשהמס הגלום בהן מגיע לכדי סך של 5,390,310 ₪.

אישום שני -

נאשמת 18 כספקית חשבוניות מס תשומות כוזבות לנאשמת 14 -

נאשם 4 הוציא, יחד עם נאשם 8 ומי מהנאשמים, חשבוניות מס כוזבות על שם נאשמת 18 מבלי שעשו עסקה, השתמש מרמה, הכין וקיים פנקסי חשבונות כוזבים ומסר ידיעה כוזבת במטרה להתחמק מתשלום מס. בנוסף, תום כלל את חשבוניות המס הכוזבות בפנקסי הנהלת החשבונות של נאשמת 14 ונאשמים 4 ו- 8 כללו אותן בפנקסי הנהלת החשבונות של נאשמת 18 במטרה להתחמק ממס.

באמצעות נאשמים 4 ו- 8, כל אחד על-פי חלקו, נכללו בספרי נאשמת 14 חשבוניות מס כוזבות בסכום כולל שאינו פוחת מסך כולל של 22,992,772 ₪ כשהמס הגלום בהן מגיע לכדי סך של 3,340,830 ₪.

אישום שלישי -

7

נאשמת 18 (חברת כיסוי) כספקית חשבוניות מס תשומות כוזבות לנאשמת 15 -

נאשם 4 הוציא, יחד עם נאשם 8 ומי מהנאשמים, חשבוניות מס כוזבות על שם נאשמת 18 מבלי שעשו עסקה, השתמש במרמה, הכין וקיים פנקסי חשבונות כוזבים ומסר ידיעה כוזבת במטרה להתחמק מתשלום מס. בנוסף, תום כלל את חשבוניות המס הכוזבות בפנקסי הנהלת החשבונות של נאשמת 15, ונאשמים 4 ו- 8 כללו אותן בפנקסי הנהלת החשבונות של נאשמת 18 במטרה להתחמק ממס.

באמצעות נאשמים 4 ו- 8, כל אחד על-פי חלקו, נכללו בספרי נאשמת 15 חשבוניות מס כוזבות בסכום כולל שאינו פוחת מסך כולל של 10,988,549 ₪ כשהמס הגלום בהן מגיע לכדי סך של 1,596,627 ₪.

אישום רביעי -

נאשמת 18 (חברת כיסוי) כספקית חשבוניות מס תשומות כוזבות לנאשמת 16 -

נאשם 4 הוציא, יחד עם נאשם 8 ומי מהנאשמים, חשבוניות מס כוזבות על שם נאשמת 18 מבלי שעשו עסקה, השתמש במרמה, הכין וקיים פנקסי חשבונות כוזבים ומסר ידיעה כוזבת במטרה להתחמק מתשלום מס. בנוסף, תום כלל את חשבוניות המס הכוזבות בפנקסי הנהלת החשבונות של נאשמת 16 ונאשמים 4 ו-8 כללו אותן בפנקסי הנהלת החשבונות של נאשמת 18 במטרה להתחמק ממס.

באמצעות נאשמים 4 ו- 8, כל אחד על-פי חלקו, נכללו בספרי נאשמת 16 חשבוניות מס כוזבות בסכום כולל שאינו פוחת מסך כולל של 2,383,290 ₪ כשהמס הגלום בהן מגיע לכדי סך של 346,290 ₪.

אישום שישי -

הפצת חשבוניות מס כוזבות על ידי נאשמת 18, נאשם 4 ונאשם 8 -

נאשם 4, יחד עם נאשם 8, הוציא חשבוניות מס כוזבות וכלל אותן בפנקסי הנהלת החשבונות של נאשמת 18 במטרה לסייע לאחר להתחמק מתשלום מס והשתמש במרמה, הכין וקיים פנקסי חשבונות כוזבים ומסר ידיעה כוזבת במטרה לסייע לאחר להתחמק מתשלום מס.

נאשם 4 הוציא, יחד עם נאשם 8, כל אחד על-פי חלקו, חשבוניות מס כוזבות ללקוחות בסכום כולל שאינו פוחת מסך כולל של 3,693,472 ₪ כשהמס הגלום בהן מגיע לכדי סך של 536,658 ₪.

אישום שביעי -

בהנחיית יניב והראל, הנפיק נאשם 5 המחאות המשוכות מחשבונה של נאשמת 13 לפקודת חברות הכסות - נאשמת 17 ונאשמת 18. המחאות אלה הונפקו כנגד חשבוניות מס כוזבות שהוציא נאשם 4, יחד עם נאשם 8, על שם חברות הכסות לנאשמת 13. את ההמחאות מסרו הנאשמים לפריטה בשלוש חברות נש"מ מרכזיות. בדרך זו המיר נאשם 4 את הרכוש האסור למזומן והסתיר את הבעלים האמיתיים ברכוש. חלק מכספי המזומן שנפרטו הוטמע חזרה בפעילות הפלילית, וחלק שימש לחלוקת הרווחים בין הנאשמים, כל אחד על-פי חלקו.

8

סך היקף כלל עבירות הלבנת ההון המיוחסות לנאשם 4 עומד על 35,028,450 ₪.

 

 

הוראות החיקוק -

מי שפעל במטרה להביא לכך שאדם אחר יתחמק או ישתמט מתשלום מס שאותו אדם חייב בו בנסיבות מחמירות - עבירות לפי סעיף 117(ב1) לחוק מס ערך מוסף, תשל"ו-1975 (להלן - חוק מע"מ או החוק) ביחד עם סעיף 117(ב2)(3) לחוק; מסירת ידיעה כוזבת או מסירת דו"ח או מסמך אחר הכוללים ידיעה כאמור - ריבוי עבירות לפי סעיף 117(ב)(1) לחוק מע"מ ביחד עם סעיף 117(ב2)(3) לחוק; הוצאת חשבונית מס או מסמך הנחזה כחשבונית מס, מבלי שעשה או התחייב לעשות עסקה שלגביה הוציא את החשבונית או את המסמך האמור - ריבוי עבירות לפי סעיף 117(ב)(3) לחוק מע"מ ביחד עם סעיף 117(ב2)(3) לחוק; הכנה וקיום של פנקסי חשבונות כוזבים בקשר למע"מ - ריבוי עבירות לפי סעיף 117(ב)(6) לחוק מע"מ ביחד עם סעיף 117(ב2)(3) לחוק; שימוש בכל מרמה או תחבולה - ריבוי עבירות לפי סעיף 117(ב)(8) לחוק מע"מ ביחד עם סעיף 117(ב2)(3) לחוק; מסירת אמרה או תרשומת כוזבת בדו"ח שנערך על-פי פקודת מס הכנסה - ריבוי עבירות לפי סעיף 220(2) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש] (להלן - פקודת מס הכנסה או הפקודה); הכנה וקיום של פנקסי חשבונות ורשומות כוזבים - ריבוי עבירות לפי סעיף 220(4) לפקודת מס הכנסה; שימוש במרמה ערמה ותחבולה בכוונה להתחמק ממס - ריבוי עבירות לפי סעיף 220(5) לפקודת מס הכנסה; פעולה במטרה להביא לכך שאדם אחר יתחמק או ישתמט מתשלום מס שאותו אדם חייב בו - ריבוי עבירות לפי סעיף 117(ב1) לחוק מע"מ; ניכוי מס תשומות מבלי שיש לגביו מסמך כאמור בסעיף 38 לחוק מע"מ - ריבוי עבירות לפי סעיף 117(ב)(5) לחוק מע"מ ביחד עם סעיף 117(ב2)(3) לחוק מע"מ; עשיית פעולה ברכוש במטרה להסתיר או להסוות את מקורו, את זהות בעלי הזכויות בו, את מיקומו, את תנועותיו או עשיית פעולה בו - ריבוי עבירות על סעיף 3(א) לחוק איסור הלבנת הון, תש"ס-2000 (להלן - חוק איסור הלבנת הון); עשיית פעולה ברכוש אסור - ריבוי עבירות על סעיף 4 לחוק איסור הלבנת הון.

נאשם 5, שלומי סעדה (אישום ראשון, אישום שביעי):

8.       נאשם 5 נרשם בהנחייתו של יניב כבעליה הרשום של נאשמת 13, באמצעותה, בין היתר, הפיצו יניב, הראל והנאשמים חשבוניות מס כוזבות ללקוחותיהם בתמורה לעמלות. נאשם 5 פיקח, בין היתר, על הוצאת חשבוניות המס הכוזבות שהוצאו ללקוחות באמצעות נאשמת 13, הפיק את חשבוניות המס הכוזבות, פיקח על קבלת התקבולים מהלקוחות, הנחה את מי מהנאשמים בכל הנוגע להפצת חשבוניות המס הכוזבות באמצעות נאשמת 13 ודאג לאספקתן של חשבוניות מס כוזבות מחברות הכסות על מנת שאלה ינוכו בספריה של נאשמת 13 הרשומה על שמו, הכל על-פי הנחיות שקיבל מיניב. זאת ועוד, נטל חלק בחלוקת הרכוש האסור בין הנאשמים בהתאם להוראותיו של יניב.

אישום ראשון -

9

נאשמת 13 כחברה מפיצה ללקוחות הארגון - נאשם 5 הוציא באמצעות נאשמת 13 חשבוניות מס כוזבות וכלל אותן בפנקסי הנהלת החשבונות של נאשמת 13 במטרה לסייע לאחר להתחמק מתשלום מס.

היקף חשבוניות המס הכוזבות אותן הוציא נאשם 5 באמצעות גדמילוב אינו נופל מסך של 388,323 ₪ כשהמס הגלום בהן מגיע לכדי סך של 56,423 ₪.

יחד עם זאת, חשוב לציין כי חשבוניות המס הכוזבות שהונפקו ללקוחות ונכללו בספרי הנהלת החשבונות של נאשמת 13 מסתכמות בסכום שאינו פוחת מסך של 32,149,358 ₪, כשהמס הגלום בהן מגיע לכדי סך של 4,617,274 ₪.

נאשמת 18 (חברת כיסוי) כספקית חשבוניות מס תשומות כוזבות לנאשמת 13 -

נאשם 5 הוציא, יחד עם נאשמים 4 ו- 8, חשבוניות מס כוזבות על שם נאשמת 18 מבלי שעשו עסקה, ניכה מס תשומות מבלי שיש לגביו חשבוניות מס כדין, השתמש במרמה, הכין וקיים פנקסי חשבונות כוזבים ומסר ידיעה כוזבת במטרה להתחמק מתשלום מס. בנוסף, נאשם 5 כלל את חשבוניות המס הכוזבות בפנקסי הנהלת החשבונות של נאשמת 13, ונאשמים 4 ו- 8 כללו אותן בפנקסי הנהלת החשבונות של נאשמת 18, בהנחיית יניב, במטרה להתחמק ממס.

נאשם 5, באמצעות נאשמים 4 ו- 8, כל אחד לפי חלקו, כלל חשבוניות מס כוזבות בספרי נאשמת 18 בסכום כולל שאינו פוחת מסך כולל של 37,098,018 ₪ כשהמס הגלום בהן מגיע לכדי סך של 5,390,310 ₪.

נאשמת 17 (חברת כיסוי) כספקית חשבוניות מס תשומות כוזבות לנאשמת 13 -

בהנחיית יניב, הוציא נאשם 5, יחד עם נאשם 8, חשבוניות מס כוזבות על שם נאשמת 17 מבלי שעשו עסקה, ניכו מס תשומות מבלי שיש לגביו חשבוניות מס כדין, השתמשו במרמה והכינו וקיימו פנקסי חשבונות כוזבים ומסרו ידיעה כוזבת, והכל במטרה להתחמק מתשלום מס. בנוסף, כלל נאשם 5 את חשבוניות המס הכוזבות בפנקסי הנהלת החשבונות של נאשמת 13.

נאשם 5 כלל באמצעות נאשם 8, חשבוניות מס כוזבות בספרי נאשמת 13 בסכום שאינו פוחת מסך של 9,288,432 ₪ כשהמס הגלום בהן מגיע לכדי סך של 1,349,601 ₪.

אישום שביעי -

בהנחיית יניב והראל, הנפיק נאשם 5 המחאות המשוכות מחשבונה של נאשמת 13 לפקודת חברות הכסות - נאשמת 17 ונאשמת 18. המחאות אלה הונפקו כנגד חשבוניות מס כוזבות שהוציאו נאשמים 4 ו- 8 על שם חברות הכסות לנאשמת 13. את ההמחאות מסרו הנאשמים לפריטה בשלוש חברות נש"מ מרכזיות. בדרך זו המיר נאשם 5 את הרכוש האסור למזומן והסתיר את הבעלים האמיתיים ברכוש. חלק מכספי המזומן שנפרטו הוטמע חזרה בפעילות הפלילית, וחלק שימש לחלוקת הרווחים בין הנאשמים, כל אחד על-פי חלקו.

סך היקף כלל עבירות הלבנת ההון המיוחסות לנאשם 5 עומד על 34,452,700 ₪.

10

הוראות החיקוק -

מי שפעל במטרה להביא לכך שאדם אחר יתחמק או ישתמט מתשלום מס שאותו אדם חייב בו בנסיבות מחמירות - עבירות לפי סעיף 117(ב1) לחוק מע"מ ביחד עם סעיף 117(ב2)(3) לחוק; מסירת ידיעה כוזבת או מסירת דו"ח או מסמך אחר הכוללים ידיעה כאמור - ריבוי עבירות לפי סעיף 117(ב)(1) לחוק מע"מ ביחד עם סעיף 117(ב2)(3) לחוק; הוצאת חשבונית מס או מסמך הנחזה כחשבונית מס, מבלי שעשה או התחייב לעשות עסקה שלגביה הוציא את החשבונית או את המסמך האמור - ריבוי עבירות לפי סעיף 117(ב)(3) לחוק מע"מ ביחד עם סעיף 117(ב2)(3) לחוק; הכנה וקיום של פנקסי חשבונות כוזבים בקשר למע"מ - ריבוי עבירות לפי סעיף 117(ב)(6) לחוק מע"מ ביחד עם סעיף 117(ב2)(3) לחוק; שימוש בכל מרמה או תחבולה - ריבוי עבירות לפי סעיף 117(ב)(8) לחוק מע"מ ביחד עם סעיף 117(ב2)(3) לחוק; מסירת אמרה או תרשומת כוזבת בדו"ח שנערך על-פי פקודת מס הכנסה - ריבוי עבירות לפי סעיף 220(2) לפקודת מס הכנסה; הכנה וקיום של פנקסי חשבונות ורשומות כוזבים - ריבוי עבירות לפי סעיף 220(4) לפקודה; שימוש במרמה ערמה ותחבולה בכוונה להתחמק ממס - ריבוי עבירות לפי סעיף 220(5) לפקודה; פעולה במטרה להביא לכך שאדם אחר יתחמק או ישתמט מתשלום מס שאותו אדם חייב בו - ריבוי עבירות לפי סעיף 117(ב1) לחוק מע"מ; ניכוי מס תשומות מבלי שיש לגביו מסמך כאמור בסעיף 38 לחוק מע"מ - ריבוי עבירות לפי סעיף 117(ב)(5) לחוק מע"מ ביחד עם סעיף 117(ב2)(3) לחוק מע"מ; עשיית פעולה ברכוש במטרה להסתיר או להסוות את מקורו, את זהות בעלי הזכויות בו, את מיקומו, את תנועותיו או עשיית פעולה בו - ריבוי עבירות על סעיף 3(א) לחוק איסור הלבנת הון; עשיית פעולה ברכוש אסור - ריבוי עבירות על סעיף 4 לחוק איסור הלבנת הון.

נאשם 6, רפי קסטוריאנו (אישום חמישי, אישום שביעי):

9.       שלט בנאשמות 21-20 וניהל אותן, ורשם אותן שלא על שמו. על מנת להפחית את חבות המס של נאשמת 20, חבר נאשם 6 ליניב ולמי מהנאשמים ועשה שימוש בחברות הכסות (נאשמת 17 ונאשמת 19), בנאשם 8 ובערבה, והכל באישורו של יניב על מנת שאלה יוציאו חשבוניות מס כוזבות לטובת נאשמת 20 שבשליטתו. נאשם 6 כלל את חשבוניות המס הכוזבות שהוצאו מהנאשמות 17 ו-19 בספרי הנהלת החשבונות של נאשמת 20. על מנת להפחית את חבות המס של נאשמת 21, עשה נאשם 6 שימוש בנאשמת 20 שבשליטתו על מנת להוציא ממנה חשבוניות מס כוזבות לטובת נאשמת 21, וכלל את חשבוניות המס הכוזבות אותן הוציא מנאשמת 20 בספרי הנהלת החשבונות של נאשמת 21 שבשליטתו.

אישום חמישי -

נאשם 6 הוציא בצוותא חדא עם מי מהנאשמים חשבוניות מס כוזבות, ניכה מס תשומות מבלי שיש לגביו חשבונית מס כדין, השתמש במרמה, הכין וקיים פנקסי חשבונות כוזבים ומסר ידיעה כוזבת במטרה להתחמק מתשלום מס.

נאשם 6 הוציא חשבוניות מס כוזבות לנאשם 21 שבשליטתו בסכום שאינו פוחת מסך שך 10,017,697 ₪ כשהמס הגלום בהן מגיע לכדי סך של 1,455,563 ₪.

נאשמות 17 ו- 19 כספקיות חשבוניות מס תשומות כוזבות לנאשם 6 -

11

נאשם 6 הוציא בצוותא חדא יחד עם ערבה ונאשם 8, באישורו של יניב, חשבוניות מס כוזבות על שם נאשמות 17 ו- 19 מבלי שעשו עסקה, ניכה מס תשומות מבלי שיש לגביו חשבונית מס כדין, השתמש במרמה, הכין וקיין פנקסי חשבונות כוזבים ומסר ידיעה כוזבת במטרה להתחמק מתשלום מס. בנוסף, נאשם 6 כלל את חשבוניות המס הכוזבות בפנקסי הנהלת החשבונות של נאשמת 20 וערבה ונאשמת 8 כללו אותן בפנקסי הנהלת החשבונות של נאשמות 17 ו- 19 במטרה להתחמק ממס.

נאשם 6 כלל בצוותא חדא עם ערבה ונאשם 8, חשבוניות מס כוזבות בספרי נאשמת 20 בסכום שאינו פוחת מסך של 63,101,592 ₪ כשהמס הגלום בהן מגיע לכדי סך של 9,168,607 ₪.

אישום שביעי -

הלבנת ההון במסגרת נאשמת 21 -

נאשם 6 הנפיק המחאות לפקודת חברת הכסות, נאשמת 19, כנגד חשבוניות מס כוזבות שהוציא ערבה, וכן הנפיק המחאות לפקודת נאשמת 20 כנגד חשבוניות מס כוזבות שהוציא יחד עפ מי מטעמו על שם נאשמת 20 לפקודת נאשמת 21.

סך היקף כלל עבירות הלבנת ההון המיוחסות לנאשם 6 עומד על 1,442,000 ₪.

הוראות החיקוק -

מסירת ידיעה כוזבת או מסירת דו"ח או מסמך אחר הכוללים ידיעה כאמור - ריבוי עבירות לפי סעיף 117(ב)(1) לחוק מע"מ ביחד עם סעיף 117(ב2)(3) לחוק; הוצאת חשבונית מס או מסמך הנחזה כחשבונית מס, מבלי שעשה או התחייב לעשות עסקה שלגביה הוציא את החשבונית או את המסמך האמור - ריבוי עבירות לפי סעיף 117(ב)(3) לחוק מע"מ ביחד עם סעיף 117(ב2)(3) לחוק; הכנה וקיום של פנקסי חשבונות כוזבים בקשר למע"מ - ריבוי עבירות לפי סעיף 117(ב)(6) לחוק מע"מ ביחד עם סעיף 117(ב2)(3) לחוק; שימוש בכל מרמה או תחבולה - ריבוי עבירות לפי סעיף 117(ב)(8) לחוק מע"מ ביחד עם סעיף 117(ב2)(3) לחוק; מסירת אמרה או תרשומת כוזבת בדו"ח שנערך על-פי פקודת מס הכנסה - ריבוי עבירות לפי סעיף 220(2) לפקודה; הכנה וקיום של פנקסי חשבונות ורשומות כוזבים - ריבוי עבירות לפי סעיף 220(4) לפקודה; שימוש במרמה ערמה ותחבולה בכוונה להתחמק ממס - ריבוי עבירות לפי סעיף 220(5) לפקודה; פעולה במטרה להביא לכך שאדם אחר יתחמק או ישתמט מתשלום מס שאותו אדם חייב בו - ריבוי עבירות לפי סעיף 117(ב1) לחוק מע"מ; ניכוי מס תשומות מבלי שיש לגביו מסמך כאמור בסעיף 38 לחוק מע"מ - ריבוי עבירות לפי סעיף 117(ב)(5) לחוק מע"מ ביחד עם סעיף 117(ב2)(3) לחוק מע"מ; עשיית פעולה ברכוש במטרה להסתיר או להסוות את מקורו, את זהות בעלי הזכויות בו, את מיקומו, את תנועותיו או עשיית פעולה בו - ריבוי עבירות על סעיף 3(א) לחוק איסור הלבנת הון; עשיית פעולה ברכוש אסור - ריבוי עבירות על סעיף 4 לחוק איסור הלבנת הון.

נאשם 8, ישראל בורוכוב (אישום ראשון, אישום שני, אישום שלישי, אישום רביעי, אישום חמישי, אישום שישי, אישום שביעי):

12

10.   נרשם כבעליהן הרשום של הנאשמות 18-17. כחלק מתפקידו בתכנית העבריינית, נהג נאשם 8 לחתום על מסמכי ההתקשרות מול הלקוחות ומול חברות ההפצה, להוציא חשבוניות מס כוזבות על שם החברות הרשומות בבעלותו וכן פעל מול נותני שירותי המטבע ובכרטסות שנפתחו על-ידו על שם הנאשמות 17 ו- 18, הכל בהתאם להוראת הנאשמים ויניב.

 

 

אישום ראשון -

נאשמת 18 (חברת כיסוי) כספקית חשבוניות מס תשומות כוזבות לנאשמת 13 -

בהנחיית יניב, נרשם נאשם 8 כבעליה הרשום של נאשמת 18, אשר נמנתה על מערך חברות הכסות. נאשם 8 הוציא, יחד עם נאשמים 4 ו- 5, חשבוניות מס כוזבות על שם נאשמת 18 מבלי שעשו עסקה, ניכה מס תשומות מבלי שיש לגביו חשבוניות מס כדין, השתמש במרמה, הכין וקיים פנקסי חשבונות כוזבים ומסר ידיעה כוזבת במטרה להתחמק מתשלום מס. בנוסף, נאשם 5 כלל את חשבוניות המס הכוזבות בפנקסי הנהלת החשבונות של נאשמת 13, ונאשמים 4 ו- 8 כללו אותן בפנקסי הנהלת החשבונות של נאשמת 18, בהנחיית יניב, במטרה להתחמק ממס.

באמצעות נאשם 8 (ונאשמים נוספים), נכללו בספרי נאשמת 18 חשבוניות מס כוזבות בסכום כולל שאינו פוחת מסך כולל של 37,098,018 ₪ כשהמס הגלום בהן מגיע לכדי סך של 5,390,310 ₪.

נאשמת 17 (חברת כיסוי) כספקית חשבוניות מס תשומות כוזבות לנאשמת 13 -

בהנחיית יניב, נרשם נאשם 8 כבעלים הרשום ומנהלה של נאשמת 17, אשר נמנתה על מערך חברות הכסות. נאשם 8 הוציא, בצוותא עם נאשם 5, חשבוניות מס כוזבות על שם נאשמת 17 מבלי שעשו עסקה, ניכו מס תשומות מבלי שיש לגביו חשבוניות מס כדין, השתמשו במרמה והכינו וקיימו פנקסי חשבונות כוזבים ומסרו ידיעה כוזבת, והכל במטרה להתחמק מתשלום מס. בנוסף, כלל נאשם 5 את חשבוניות המס הכוזבות בפנקסי הנהלת החשבונות של נאשמת 13, ונאשם 8 כלל אותן בפנקסי הנהלת החשבונות של נאשמת 17 במטרה להתחמק ממס.

באמצעות נאשם 8, נכללו בספרי נאשמת 13 חשבוניות כוזבות בסכום שאינו פוחת מסך של 9,288,432 ₪ כשהמס הגלום בהן מגיע לכדי סך של 1,349,601 ₪.

אישום שני -

נאשמת 17 כספקית חשבוניות מס תשומות כוזבות לנאשמת 14 -

13

נאשם 8 נרשם בהנחיית יניב, כבעלים הרשום ומנהלה של נאשמת 17, אשר נמנתה על מערך חברות הכסות. נאשם 8 הוציא, בהנחייתו של יניב, בצוותא חדא עם מי מהנאשמים, חשבוניות מס כוזבות על שם נאשמת 17 מבלי שעשו עסקה, ניכה מס תשומות מבלי שיש לגביו חשבונית מס כדין, השתמש במרמה, הכין וקיים פנקסי חשבונות כוזבים ומסר ידיעה כוזבת במטרה להתחמק מתשלום מס. בנוסף, תום כלל את חשבוניות המס הכוזבות בפנקסי הנהלת החשבונות של נאשמת 14, ונאשם 8 כלל אותן בפנקסי הנהלת החשבונות של נאשמת 17 במטרה להתחמק מס.

באמצעות נאשם 8 נכללו בספרי נאשמת 14 חשבוניות מס כוזבות בסכום שאינו פוחת מסך של 128,489,606 ₪ כשהמס הגלום בהן מגיע לכדי סך של 16,669,430 ₪.

 

נאשמת 18 כספקית חשבוניות מס תשומות כוזבות לנאשמת 14 -

נאשם 8 נרשם בהנחייתו של יניב כבעלים הרשום של נאשמת 18, אשר נמנתה על מערך חברות הכסות.

נאשם 8 הוציא, יחד עם נאשם 4 ומי מהנאשמים, חשבוניות מס כוזבות על שם נאשמת 18 מבלי שעשו עסקה, השתמש מרמה, הכין וקיים פנקסי חשבונות כוזבים ומסר ידיעה כוזבת במטרה להתחמק מתשלום מס. בנוסף, תום כלל את חשבוניות המס הכוזבות בפנקסי הנהלת החשבונות של נאשמת 14, ונאשם 8 יחד עם נאשם 4 כללו אותן בפנקסי הנהלת החשבונות של נאשמת 18 במטרה להתחמק ממס.

באמצעות נאשמים 8 ו- 4, כל אחד על-פי חלקו, נכללו בספרי נאשמת 14 חשבוניות מס כוזבות בסכום כולל שאינו פוחת מסך כולל של 22,992,772 ₪ כשהמס הגלום בהן מגיע לכדי סך של 3,340,830 ₪.

אישום שלישי -

נאשמת 17 כספקית חשבוניות מס תשומות כוזבות לנאשמת 15 -

נאשם 8 נרשם כבעלים הרשות ומנהלה של נאשמת 17, אשר נמנתה על מערך חברות הכסות. נאשם 8 הוציא, בצוותא חדא עם מי מהנאשמים, חשבוניות מס כוזבות על שם נאשמת 17 מבלי שעשו עסקה, ניכה מס תשומות מבלי שיש לגביו חשבונית מס כדין, השתמש במרמה, הכין וקיים פנקסי חשבונות כוזבים ומסר ידיעה כוזבת במטרה להתחמק מתשלום מס. בנוסף, תום כלל את חשבוניות המס הכוזבות בפנקסי הנהלת החשבונות של נאשמת 15, ונאשם 8 כלל אותן בפנקסי הנהלת החשבונות של נאשמת 17 במטרה להתחמק ממס.

באמצעות נאשם 8, נכללו בספרי נאשמת 15 חשבוניות מס כוזבות בסכום כולל שאינו פוחת מסך של 30,235,170 ₪ כשהמס הגלום בהן מגיע לכדי סך של 4,393,144 ₪.

נאשמת 18 (חברת כיסוי) כספקית חשבוניות מס תשומות כוזבות לנאשמת 15 -

14

נאשם 8 נרשם, בהנחיית יניב, כבעלים הרשום של נאשמת 18, אשר נמנתה על מערך חברות הכסות. נאשם 8 הוציא, יחד עם נאשם 4 ומי מהנאשמים, חשבוניות מס כוזבות על שם נאשמת 18 מבלי שעשו עסקה, השתמש במרמה, הכין וקיים פנקסי חשבונות כוזבים ומסר ידיעה כוזבת במטרה להתחמק מתשלום מס. בנוסף, תום כלל את חשבוניות המס הכוזבות בפנקסי הנהלת החשבונות של נאשמת 15, ונאשמים 8 ו- 4 כללו אותן בפנקסי הנהלת החשבונות של נאשמת 18 במטרה להתחמק ממס.

באמצעות נאשמים 8 ו- 4, כל אחד על-פי חלקו, נכללו בספרי נאשמת 15 חשבוניות מס כוזבות בסכום כולל שאינו פוחת מסך כולל של 10,988,549 ₪ כשהמס הגלום בהן מגיע לכדי סך של 1,596,627 ₪.

אישום רביעי -

נאשמת 18 (חברת כיסוי) כספקית חשבוניות מס תשומות כוזבות לנאשמת 16 -

נאשם 8 נרשם בהנחייתו של יניב כבעלים הרשום של נאשמת 18, אשר נמנתה על מערך חברות הכסות. נאשם 8 הוציא, יחד עם נאשם 4 ומי מהנאשמים, חשבוניות מס כוזבות על שם נאשמת 18 מבלי שעשו עסקה, השתמש במרמה, הכין וקיים פנקסי חשבונות כוזבים ומסר ידיעה כוזבת במטרה להתחמק מתשלום מס. בנוסף, תום כלל את חשבוניות המס הכוזבות בפנקסי הנהלת החשבונות של נאשמת 16 ונאשמים 8 ו- 4 כללו אותן בפנקסי הנהלת החשבונות של נאשמת 18 במטרה להתחמק ממס.

באמצעות נאשמים 8 ו- 4, כל אחד על-פי חלקו, נכללו בספרי נאשמת 16 חשבוניות מס כוזבות בסכום כולל שאינו פוחת מסך כולל של 2,383,290 ₪ כשהמס הגלום בהן מגיע לכדי סך של 346,290 ₪.

נאשמת 17 (חברת כיסוי) כספקית חשבוניות מס תשומות כוזבות לנאשמת 16 -

נאשם 8 נרשם כבעלים הרשום ומנהלה של נאשמת 17, אשר נמנתה על מערך חברות הכסות. נאשם 8 הוציא, בצוותא חדא עם מי מהנאשמים, חשבוניות מס כוזבות על שם נאשמת 17 מבלי שעשו עסקה, ניגה מס תשומות מבלי שיש לגביו חשבונית מס כדין, השתמש במרמה, הכין וקיים פנקסי חשבונות כוזבים ומסר ידיעה כוזבת במטרה להתחמק מתשלום מס. בנוסף, תום כלל את חשבוניות המס הכוזבות בפנקסי הנהלת החשבונות של נאשמת 16, ונאשם 8 כלל אותן בפנקסי הנהלת החשבונות של נאשמת 17 במטרה להתחמק ממס.

באמצעות נאשם 8, נכללו בספרי נאשמת 16 חשבוניות מס כוזבות בסכום כולל שאינו פוחת מסך של 1,754,534 ₪ כשהמס הגלום בהן מגיע לכדי סך של 254,932 ₪.

אישום חמישי -

נאשמת 17 ו-19 כספקיות חשבוניות מס תשומות כוזבות (חברת כיסוי) כספקית חשבוניות מס תשומות כוזבות לנאשם 6 -

15

כחלק מהתכנית העבריינית, ערבה הוצב כבעלים הרשום של נאשמת 19, ונאשם 8 הוצג כבעלים הרשום של נאשמת 17. נאשם 8 הוציא בצוותא חדא עם נאשמים אחרים (ערבה ונאשם 6) חשבוניות מס כוזבות על שם נאשמות 17 ו- 19 מבלי שעשו עסקה, ניכה מס תשומות מבלי שיש לגביו חשבונית מס כדין, השתמש במרמה, הכין וקיים פנקסי חשבונות כוזבים ומסר ידיעה כוזבת במטרה להתחמק מתשלום מס. בנוסף, נאשם 6 כלל את חשבוניות המס הכוזבות בפנקסי הנהלת החשבונות של נאשמת 20 ונאשם 8, יחד עם ערבה, כלל אותן בפנקסי הנהלת החשבונות של נאשמות 17 ו- 19 במטרה להתחמק מתשלום מס.

נאשם 6, בצוותא חדא עם נאשם 8 ועם ערבה, כללו חשבוניות מס כוזבות בספרי נאשמת 20 בסכום שאינו פוחת מסך של 63,101592 ₪ כשהמס הגלום בהן מגיע לכדי סך של 9,168,607 ₪.

אישום שישי -

הפצת חשבוניות מס כוזבות על ידי נאשמת 17 ונאשם 8 ללקוחות הארגון -

נאשם 8 הוצג כבעלים ומנהל נאשמת 17, והוא הוציא יחד עם מי מהנאשמים ובהנחיית יניב, חשבוניות מס כוזבות וכלל אותן בפנקסי הנהלת החשבונות של נאשמת 17 במטרה לסייע לאחר להתחמק מתשלום מס והשתמש במרמה, הכין וקיים פנקסי חשבונות כוזבים ומסר ידיעה כוזבת במטרה לסייע לאחר להתחמק מתשלום מס.

נאשם 8 הוציא חשבוניות מס כוזבות ללקוחות, בהוראת והנחיית יניב, בסכום שאינו פוחת מסך של 31,599,076 ₪ כשהמס הגלום בהן מגיע לכדי סך של 4,591,311 ₪.

הפצת חשבוניות מס כוזבות על ידי נאשמת 18, נאשם 4 ונאשם 8 -

נאשם 8, יחד עם נאשם 4, הוציא חשבוניות מס כוזבות וכלל אותן בפנקסי הנהלת החשבונות של נאשמת 18 במטרה לסייע לאחר להתחמק מתשלום מס והשתמש במרמה, הכין וקיים פנקסי חשבונות כוזבים ומסר ידיעה כוזבת במטרה לסייע לאחר להתחמק מתשלום מס.

נאשם 8 הוציא יחד עם נאשם 4, כל אחד על-פי חלקו, חשבוניות מס כוזבות ללקוחות בסכום כולל שאינו פוחת מסך כולל של 3,693,472 ₪ כשהמס הגלום בהן מגיע לכדי סך של 536,658 ₪.

אישום שביעי -

הלבנת ההון במסגרת נאשמת 13 -

בהנחיית יניב והראל, הנפיק נאשם 5 המחאות המשוכות מחשבונה של נאשמת 13 לפקודת חברות הכסות - נאשמת 17 ונאשמת 18. המחאות אלה הונפקו כנגד חשבוניות מס כוזבות שהוציא נאשם 4, יחד עם נאשם 8, על שם חברות הכסות לנאשמת 13. את ההמחאות מסרו הנאשמים לפריטה בשלוש חברות נש"מ מרכזיות. בדרך זו המיר נאשם 8 את הרכוש האסור למזומן והסתיר את הבעלים האמיתיים ברכוש. חלק מכספי המזומן שנפרטו הוטמע חזרה בפעילות הפלילית, וחלק שימש לחלוקת הרווחים בין הנאשמים, כל אחד על-פי חלקו.

הלבנת ההון במסגרת נאשמת 14 -

16

בהנחיית יניב והראל, הנפיקו מי מהנאשמים המחאות המשוכות מחשבונה של חברת ההפצה נאשמת 14 הרשומה על שם תום, לפקודת נאשמות 19, 18 ו- 17 - חברות הכסות. ההמחאות המשוכות הונפקו כנגד חשבוניות מס כוזבות שהוציאו ערבה, נאשם 8 ונאשם 4 על שם חברות הכסות לנאשמת 14. את ההמחאות מסרו הנאשמים לפריטה בשלוש חברות נש"מ מרכזיות. בדרך זו המיר נאשם 8 את הרכוש האסור והסתיר את הבעלים האמיתיים בו. חלק מכספי המזומן שנפרטו הוטמע חזרה בפעילות הפלילית, וחלק שימש לחלוקת הרווחים בין הנאשמים, כל אחד על-פי חלקו.

הלבנת ההון במסגרת נאשמת 15 -

בהנחיית יניב והראל, הנפיקו הנאשמים המחאות המשוכות מחשבונה של נאשמת 15 הרשומה על שם תום לפקודת נאשמות 19, 18 ו- 17 - חברות הכסות של הארגון. ההמחאות המשוכות הונפקו כנגד חשבוניות מס כוזבות שהוציאו ערבה ונאשמים 8 ו- 4 על שם חברות הכסות לנאשמת 15. את ההמחאות מסרו הנאשמים לפריטה בשלוש חברות נש"מ מרכזיות. בדרך זו המיר נאשם 8 את הרכוש האסור והסתיר את הבעלים האמיתיים בו. חלק מכספי המזומן שנפרטו הוטמע חזרה בפעילות הפלילית, וחלק שימש לחלוקת הרווחים בין הנאשמים, כל אחד על-פי חלקו.

 

הלבנת ההון במסגרת נאשמת 16 -

בהנחיית יניב והראל, הנפיקו הנאשמים המחאות המשוכות מחשבונה של נאשמת 16 לפקודת נאשמות 19, 18 ו- 17 - חברות הכסות של הארגון. ההמחאות המשוכות הונפקו כנגד חשבוניות מס כוזבות שהוציאו ערבה ונאשמים 8 ו- 4 על שם חברות הכסות לנאשמת 16. את ההמחאות מסרו הנאשמים לפריטה בשלוש חברות נש"מ מרכזיות. בדרך זו המיר נאשם 8 את הרכוש האסור והסתיר את הבעלים האמיתיים בו. חלק מכספי המזומן שנפרטו הוטמע חזרה בפעילות הפלילית, וחלק שימש לחלוקת הרווחים בין הנאשמים, כל אחד על-פי חלקו.

סך היקף כלל עבירות הלבנת ההון המיוחסות לנאשם 8 עומד על 182,177,167 ₪.

הוראות החיקוק -

17

מי שפעל במטרה להביא לכך שאדם אחר יתחמק או ישתמט מתשלום מס שאותו אדם חייב בו בנסיבות מחמירות - עבירות לפי סעיף 117(ב1) לחוק מע"מ ביחד עם סעיף 117(ב2)(3) לחוק; מסירת ידיעה כוזבת או מסירת דו"ח או מסמך אחר הכוללים ידיעה כאמור - ריבוי עבירות לפי סעיף 117(ב)(1) לחוק מע"מ ביחד עם סעיף 117(ב2)(3) לחוק; הוצאת חשבונית מס או מסמך הנחזה כחשבונית מס, מבלי שעשה או התחייב לעשות עסקה שלגביה הוציא את החשבונית או את המסמך האמור - ריבוי עבירות לפי סעיף 117(ב)(3) לחוק מע"מ ביחד עם סעיף 117(ב2)(3) לחוק; הכנה וקיום של פנקסי חשבונות כוזבים בקשר למע"מ - ריבוי עבירות לפי סעיף 117(ב)(6) לחוק מע"מ ביחד עם סעיף 117(ב2)(3) לחוק; שימוש בכל מרמה או תחבולה - ריבוי עבירות לפי סעיף 117(ב)(8) לחוק מע"מ ביחד עם סעיף 117(ב2)(3) לחוק; מסירת אמרה או תרשומת כוזבת בדו"ח שנערך על-פי פקודת מס הכנסה - ריבוי עבירות לפי סעיף 220(2) לפקודת מס הכנסה; הכנה וקיום של פנקסי חשבונות ורשומות כוזבים - ריבוי עבירות לפי סעיף 220(4) לפקודה; שימוש במרמה ערמה ותחבולה בכוונה להתחמק ממס - ריבוי עבירות לפי סעיף 220(5) לפקודת מס הכנסה; פעולה במטרה להביא לכך שאדם אחר יתחמק או ישתמט מתשלום מס שאותו אדם חייב בו - ריבוי עבירות לפי סעיף 117(ב1) לחוק מע"מ; ניכוי מס תשומות מבלי שיש לגביו מסמך כאמור בסעיף 38 לחוק מע"מ - ריבוי עבירות לפי סעיף 117(ב)(5) לחוק מע"מ ביחד עם סעיף 117(ב2)(3) לחוק מע"מ; עשיית פעולה ברכוש במטרה להסתיר או להסוות את מקורו, את זהות בעלי הזכויות בו, את מיקומו, את תנועותיו או עשיית פעולה בו - ריבוי עבירות על סעיף 3(א) לחוק איסור הלבנת הון; עשיית פעולה ברכוש אסור - ריבוי עבירות על סעיף 4 לחוק איסור הלבנת הון.

נאשם 11, ציון דואק (אישום תשיעי):

11.   החזיק בעסק למתן שירותי מטבע (להלן - נש"מ דואק). נהג להמיר את ההמחאות שהתקבלו מחברות ההפצה לפקודת חברות הכסות ואיפשר למי מבין הנאשמים, בהתאם להוראתו של יניב, לבצע פעולות בנש"מ דואק ובכרטסות שנפתחו על שם חברות ההפצה, מבלי שדיווח על פעולות אלה. עוד איפשר לנאשמים לקבל את תמורת ההמחאות שנפרטו בנש"מ דואק, לרבות לאלו שלא נרשמו כבעלי הכרטסות או כשליחים בכרטסות והכל בהתאם להוראות שקיבל מיניב.

בהתאם לתכנית העבריינית, משהומרו ההמחאות למזומן אצל נותני שירותי המטבע בהתאם להוראותיו של יניב, נטלו מי מהנאשמים את כספי המזומן, חילקו אותו ביניהם, והחזירו חלק ממנו ללקוחות ולאחרים והכל בהתאם להוראותיו של יניב ולצורכי התכנית העבריינית.

אישום תשיעי -

נאשם 11 אפשר ליניב, הראל, תום יחד עם מי מטעמם, לפתוח כרטסות בנש"מ דואק על שם מי מהנאשמים בהתאם להוראות יניב, ולקבל את תמורת ההמחאות שנפרטו בנש"מ דואק, לרבות אלו שאינם נרשמו כבעלי הכרטסות או כשליחים בכרטסות - והכל כשידע שההמחאות שנפרטו בנש"מ הן רכוש אסור.

נאשם 11 פרט לכל הפחות המחאות בסך 62,846,364 ₪, ונמנע מלדווח בנש"מ על פעולותיו של יניב. עת פרט את ההמחאות והסתיר את פעולות הארגון בכרטסות, ביצע נאשם 11 פעולה ברכוש האסור תוך שהוא מסתיר ומסווה את מקורו את הרכוש, את זהות בעלי הזכויות בו, את מיקומו ואת תנועותיו.

הוראות החיקוק -

עשיית פעולה ברכוש במטרה להסתיר או להסוות את מקורו, את זהות בעלי הזכויות בו, את מיקומו, את תנועותיו או עשיית פעולה בו - ריבוי עבירות על סעיף 3(א) לחוק איסור הלבנת הון; עשיית פעולה ברכוש אסור בידיעה שהוא רכוש אסור, והוא בשוויה שנקבע בתוספת השנייה לחוק איסור הלבנת הון - ריבוי עבירות על סעיף 4 לחוק איסור הלבנת הון; עשיית פעולה ברכוש או מסירת מידע כוזב, במטרה שלא יהיה דיווח לפי סעיף 7, או כדי לגרום לדיווח בלתי נכון - ריבוי עבירות על סעיף 3(ב) לחוק איסור הלבנת הון.

העונשים שהושתו עד כה על מעורבים נוספים בפרשה

18

12.   להשלמת התמונה, יפורטו עונשיהם של המעורבים הנוספים בפרשה. עד כה, הסתיים עניינם של נאשמים 3-1, 9 ו- 12, כפי שיפורט להלן:

נאשם 1, יניב בן דוד, הורשע בכתב אישום מתוקן בעבירות של ראש ארגון פשיעה, לפי סעיף 2(א) לחוק מאבק בארגוני פשיעה, ובריבוי עבירות על חוק איסור הלבנת הון, ונדון בהתאם להסדר הטיעון לעונש מוסכם של 62 חודשי מאסר בפועל והפעלת מאסר על תנאי בן 18 חודשים בחופף. בנוסף נדון לעונשי מאסר על תנאי, קנס בסך של 250,000 ₪ שיילקח מתוך כספי החברות (נאשמות 16-14) וחילוט כספים המצויים בחשבונות הבנק של הנאשמות בסך כולל של 5 מיליון ₪.

נאשם 2, הראל בן דוד, הורשע בעבירות של מנהל בארגון פשיעה, לפי סעיף 2(א)(1) לחוק מאבק בארגוני פשיעה ובריבוי עבירות על חוק איסור הלבנת הון, ונדון בהתאם להסדר הטיעון לעונש מוסכם של 44 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי וקנס בסך של 250,000 ₪ שיילקח מתוך כספי החברות (נאשמות 16-14).

נאשמים 2-1 הורשעו כמבצעים עיקריים - נאשם 1 כראש ארגון פשיעה ונאשם 2 כמנהל בארגון פשיעה וכן בריבוי עבירות של הלבנת הון. שני הנאשמים היו הדרג הבכיר בארגון פשיעה שכלל את כלל החברות המופיעות בכתב האישום ועסק בהפצת חשבוניות מס כוזבות וקיזוזן ובהלבנת הון.

כפי שציינתי לעיל, נאשם 1, ראש הארגון, ניהל את הארגון, הנחה את הכפופים לו, קבע את אופי הפעילות הפלילית והדרך לביצועה, במטרה לקדם את פעולותיו הפליליות של הארגון. בנוסף קיבל דווחים שוטפים מחברי הארגון על הכנסות הארגון והורה על חלוקת ההכנסות בין חבריו. נאשם 2 היה יד ימינו של ראש הארגון ופיקח על פעילות הארגון, הכווין את פעילות פעילי הארגון, נתן להם הוראות ושימש כגורם סמכות המייצג את ראש הארגון מול הפעילים ומול גורמים שונים.

אתייחס לכך בהרחבה בהמשך, אך אקדים מסקנה לפירוט ואומר כבר כעת כי בשל הסכמי הסגרה, נאשמים 1 ו- 2 לא הועמדו לדין בגין ביצוע עבירות מס. ואולם, הארגון בראשו עמדו נאשמים 2-1 ושאותו ניהלו, ביצע כאמור עבירות של הפצה וקיזוז חשבוניות מס כוזבות בהיקף של מעל ל- 870 מיליון ₪, שהמס הגלום הוא מעל ל- 125 מיליון ₪ וכן עבירות של הלבנת הון בהיקף של כ- 255 מיליון ₪.

בשים לב לעיקרון האחידות בענישה, ונוכח העובדה כי העבריינים העיקריים לא הועמדו לדין בגין עבירות המס אך בשל מגבלות משפטיות הכרוכות בהסגרתם - סבורני כי בנסיבות העניין צריך להתקיים יחס ראוי בין העונשים שהוטלו על נאשמים 2-1 לבין העונשים שייגזרו על הנאשמים שבפניי, כך שעונשם של נאשמים 2-1 יהווה את תקרת הענישה הספציפית בתיק זה.

נאשם 3, תום בן דוד, הורשע בעבירה של סיוע לארגון פשיעה, לפי סעיף 2(א)(1) לחוק מאבק בארגוני פשיעה, יחד עם סעיף 31 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן - חוק העונשין), ונדון לעונש של 24.5 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי וקנס בסך של 85,000 ₪.

בהקשר זה יצוין, כי הסדר הטיעון שגובש בעניינו של נאשם 3, אשר כלל את תיקונו של כתב האישום, נערך לאחר הסדר הטיעון שגובש בעניינם של הנאשמים שבפניי. לפיכך קיים פער בין המעשים של נאשם 3 כפי שהם מפורטים בכתב האישום שבפניי, לבין המעשים שצוינו בכתב האישום שתוקן במסגרת הסדר הטיעון שנערך עמו.

19

בנסיבות אלה, אך ברור כי ההיררכיה בין הנאשמים תיגזר בהתאם לעובדות כתב האישום שהוגש בהליך שבפניי, וכי לא ניתן יהיה לראות בעונש שיוטל על נאשם 3 ככזה המעמיד רף ענישה מסוג מסוים ביחס לנאשמים בענייננו, שכן יש לאמוד את "המחיר העונשי" של המעשים שיוחסו לנאשם 3 ביחס לכתב האישום שהוגש אליי, ולא ביחס לכתב האישום המתוקן שהוגש במסגרת הסדר הטיעון שגובש עמו (ראה בהקשר זה החלטה מיום 9.11.2021).

נאשם 9, אריאל גדמילוב, הורשע בשני אישומים בריבוי עבירות מס, לפי סעיף 117(ב1) לחוק מע"מ, לפי סעיף 117(ב)(3) לחוק מע"מ, לפי סעיף 117(ב)(6) לחוק מע"מ, לפי סעיף 117(ב)(8) לחוק מע"מ, לפי סעיף 220(4) לפקודת מס הכנסה, לפי סעיף 220(5) לפקודת מס הכנסה, לפי סעיף 117(ב)(3) לחוק מע"מ יחד עם סעיף 117(ב2)(3) לחוק מע"מ, לפי סעיף 117(ב)(6) לחוק מע"מ יחד עם סעיף 117(ב2)(3) לחוק מע"מ, לפי סעיף 117(ב)(8) לחוק מע"מ יחד עם סעיף 117(ב2)(3) לחוק מע"מ; וכן הורשע בתיק צירוף נוסף שעניינו יציאה מהארץ באמצעות דרכון מזויף במהלך ניהול הליכים בהם נאסרה עליו היציאה מן הארץ. נאשם 9 נדון בהתאם להסדר הטיעון לעונש מוסכם שכלל הסתפקות בימי מעצרו של הנאשם שהם 24 חודשי מאסר בפועל פחות 21 יום, מאסר על תנאי וקנס בסך של 80,000 ₪.

יצוין, כי היקף החשבוניות אשר בהוצאתן נטל נאשם 9 חלק עומד על כ- 4 מיליון ₪, כאשר המס הגלום בהן עומד על סך של כחצי מיליון ₪.

נאשמת 12, גילה בן דוד, הואשמה בכתב האישום המקורי בעבירות על חוק איסור הלבנת הון בהיקף של כ- 9 מיליון ₪. בעת גיבוש הסדר הטיעון בעניינם של נאשמים 2-1 הוסכם כי נאשמת 12 תימחק מכתב האישום המתוקן וכתב האישום בעניינה יבוטל.

יוסף ספי נימנו הואשם בכתב אישום נפרד (ת"פ 31155-06-19) והורשע על יסוד הודאתו בעבירות על חוק איסור הלבנת הון בכך שפרט לחברות מטעם הארגון המחאות למזומן בסך של כ- 8 וחצי מיליון ₪ ונדון לענישה מוסכמת של 9 חודשי מאסר בעבודות שירות, מאסר על תנאי, קנס בסך 5,000 ₪ וחילוט כספים שנתפסו.

ראיות לעונש

13.   מטעם התביעה הוגש גיליון רישום פלילי של נאשם 5 (תע/1).

14.   מטעם נאשם 4 הוגשו מכתב עדות אופי מטעם בת זוגתו; צו הפטר לחובותיו של הנאשם שהוכרז פושט רגל; תעודת נכה; תעודת שחרור מצה"ל; ומכתב סיכום טיפול בביתו הקטינה (נע/4).

15.   מטעם נאשם 5 הוגשו מסמכים הנוגעים לחלק מחקירותיו במשטרה ובבית המשפט, וכן לחקירות מעורב נוסף; הסדרי הטיעון שנערכו עם נאשמים 1 ו- 2; פסיקה ופרוטוקולים של הועדה לבחינת בעיית העובדים הזרים (נע/5).

20

16.   מטעם נאשם 8 העידה גב' גאולה בורוכוב, אמו של הנאשם, אשר סיפרה בעדותה על הקשיים הרבים שחווה הנאשם בילדותו בעקבות אביו שנהג לשתות ולהכות, העלייה ארצה מטורקמניסטן, ההסתגלות והקשיים הכלכליים בעקבותיהם נאלץ להתחיל לעבוד בהיותו בן 10 בלבד, ולכן לא למד ולא נפתחו בפניו הזדמנויות להתקדם בחיים. יחד עם זאת, הנאשם עבד בכל עבודה שנקרתה בדרכו כדי לסייע לה כלכלית. העדה ביקשה ליתן לבנה הזדמנות לפתוח דף חדש ולהתחשב בו בעת גזירת העונש.

17.   מטעם נאשם 11 הוגשו מגוון מסמכים, לרבות בעניין מצבו הרפואי המורכב (מפאת צנעת הפרט, המסמכים סומנו (נע/11) והוחזרו למשמורת ההגנה).

כמו כן, העידה בעניינו גב' שרית דואק, אשתו, אשר סיפרה כי היא והנאשם נשואים 22 שנים ולהם 4 ילדים. לדבריה, במהלך השנים נאלצו להתמודד עם בעיות רפואיות קשות ומורכבות. סיפרה על הקשיים שהם חווים בעקבות ההליך המשפטי וציינה כי בעלה איש טוב ואבא נהדר.

תמצית טיעוני הצדדים לעונש

18.   להלן אסקור טיעוניהם הרלוונטיים של הצדדים לעניין העונש.

יצוין כבר עתה, כי טיעוני הצדדים כללו, לפרקים, התייחסות כזו או אחרת לנתונים העולים מחומר הראיות. בהקשר זה ראיתי להבהיר כי כתב האישום המתוקן הוא הבסיס העובדתי היחיד העומד לבחינתי ולא ניתן להידרש, וממילא לשקלל בקביעת המתחם, נתונים עובדתיים מתוך חומר הראיות שלא בא זכרם בכתב האישום המתוקן.

 

טיעוני התביעה

19.   התביעה, באמצעות עורכי הדין הילה גבאי, אוראל בן מוחה ועידו נולמן, התייחסה בטיעוניה המפורטים לערכים הנפגעים כתוצאה מהעבירות אותן ביצעו הנאשמים ולמידת הפגיעה בהם; לנסיבות הקשורות בביצוע העבירות ביחס לכל אחד ואחד מהנאשמים בנפרד; למתחמי הענישה ביחס לכל אירוע; ולנסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירה.

התביעה ביקשה לראות בכל אחד מאישומי כתב האישום בהם הורשעו הנאשמים כאירוע אחד ולקבוע לגבי כל נאשם מתחם עונש אחד לכלל העבירות.

נטען, כי מדובר בתכנית עבריינית רחבת היקף, שיטתית ומתוחכמת אשר כללה מערך משומן של חברות הפצה וחברות כסות לביצוע עבירות מס והלבנת הון בהיקפים של מאות מיליוני שקלים.

התביעה עמדה בהרחבה על נסיבות ביצוע העבירה, ובכלל אלה: התכנון ומשך ביצוע העבירות, התחכום, היקף סכומי העבירות, הנסיבות שהביאו את הנאשמים לבצע את העבירות והנזק שהיה צפוי להיגרם ושנגרם בפועל.

נטען, כי כלל מרכיבי התכנית הם פרי של תכנון עברייני מוקפד וממושך עד הפרט האחרון, והכל על מנת לאפשר את ביצוע העבירות ואת משך ביצוען לאורך זמן. בהקשר זה צוין, כי העבירות לא בוצעו מתוך דחף רגעי או קלות ראש אלא לאחר תכנון, מחשבה ובחירה פעם אחר פעם בדרך המרמה תוך פגיעה קשה בקופה הציבורית. מדובר בעבירות מורכבות אשר הצריכו מהנאשמים לפעול בשיטתיות ובצורה מתוחכמת באופן שהקשה על גילוי העבירות.

21

אשר להיקף העבירות נטען כי בוצעו עבירות מס והלבנת הון בהיקפים עצומים של כמעט מיליארד ₪. סך הכל מדובר בהפצת חשבוניות מס כוזבות בסכום של 877,336,169 ₪, שסכום המע"מ הכולל שלהן עומד על 125,518,240 ₪ - כל אחד על פי חלקו; ובעבירות הלבנת הון בסך של כ- 255 מיליון ₪ - כל אחד על פי חלקו.

לטענת התביעה, המניעים לביצוע העבירות היו בצע כסף, רצון להתעשר תוך זמן קצר ושאיפה להיות חלק מקבוצה שמעניקה לנאשמים כבוד ומעמד.

עוד טענה התביעה כי הנזק שנגרם לקופת המדינה הוא עצום ועומד על מאות מיליוני שקלים. ככל שהנאשמים היו ממשיכים לפעול במסגרת התכנית העבריינית, הנזק לקופת המדינה היה מתעצם עוד יותר ממה שנגרם בפועל. עוד נפגעו מנגנוני הדיווח כתוצאה משיבוש מערך הדיווח התקין לרשויות.

לשיטת התביעה, היקף הסכומים הגדולים בכל אחת מן העבירות שבוצעו על ידי הנאשמים; מודעותם ומעורבותם בכל אחת מן העבירות; פעולתם ביחד ולחוד של הנאשמים, תוך שימוש במערך חברות מתוחכם באופן תדיר ולאורך תקופה - כל אחד על פי חלקו; היקפי העבירות שבוצעו על ידם; השיטתיות והתחכום בפעולותיהם - כל אלה מלמדים כי מידת הפגיעה בערכים המוגנים קשה וממשית.

אשר לקביעת העונש בתוך המתחם, התייחסה התביעה בטיעוניה לנסיבות המשותפות לכלל הנאשמים אשר אינן קשורות בביצוע העבירות, ובכלל אלה: העובדה כי הנאשמים נטלו אחריות על מעשיהם, הודו בעבירות המיוחסות להם, הגיעו להסדר טיעון טרם סיום פרשת התביעה וחסכו זמן ציבורי רב בתיק מורכב שכלל מאות עדי תביעה; עברם הפלילי; אי שיתוף הפעולה עם רשויות החקירה, העובדה ששמרו על זכות השתיקה בחקירותיהם או שמסרו גרסאות חלקיות; ואי הסרת המחדל עד כה.

לטענת התביעה, משך הטיפול בתיק דנא לא היה חריג ואין ליתן לחלוף הזמן משקל לקולא. זאת ועוד, בכל הנוגע למצב רפואי נטען, כי בהעדר נסיבות חריגות הוא איננו שיקול להקלה בעונשו של נאשם. עוד נטען, כי הלכה היא שבעבירות מס נדחות הנסיבות האישיות ושיקולי השיקום מפני שיקולי ההרתעה.

התביעה התייחסה גם לעובדה כי בתיק דנא הועלו טענות מקדמיות הנוגעות לאכיפה בררנית אולם לטענתה לא התקבלה בעניינן כל הכרעה שכן הנאשמים משכו אותן טרם הוכחו, ועל כן אין לשיטת תביעה מקום להתחשב בהן במסגרת שיקולי הענישה.

לגבי גזרי הדין של יניב והראל נטען, כי בשל ענייני הסגרה אשר לא היו תלויים בתביעה, לא ניתן היה להעמידם לדין על חלקם בביצוע עבירות המס המתוארות בכתב האישום, חרף העובדה כי הם אלו שעמדו בראש ההתארגנות והנחו את הנאשמים. על כן, לשיטת התביעה, שעה שיניב והראל לא הועמדו לדין בעבירות המס, בשונה מהנאשמים שבענייננו, אין מקום להחיל שיקולי ענישה דומים שכן לא מדובר במי שביצעו עבירות דומות במהותן. עוד נטען, כי הענישה בעניינם של יניב והראל שיקפה את הפגיעה בערכים המוגנים בעבירות בהן הורשעו, זאת בשונה מהעבירות בהן הורשעו הנאשמים שבענייננו. ואולם חרף זאת, התביעה נתנה לכך מקום במגוון השיקולים במסגרת מתחמי הענישה להם היא עותרת.

22

בישיבת יום 5.9.21 הוסיפה התביעה וטענה כי בחנה את הפסיקה הרלוונטית לעבירות שעניינן חשבוניות פיקטיביות ומצאה כי העונשים המוטלים בגין עבירות מסוג זה בסכומים דומים חמורים ומגיעים ל- 7 עד 10 שנים. בהקשר זה נטען כי אילו ניתן היה, הייתה התביעה מייחסת לאחים בן דוד הן עבירות של ניהול ארגון פשיעה והן עבירות שעניינן חשבוניות כוזבות, והייתה עותרת לעונש מאסר העולה על 10 שנים. לטענתה, מאחר שהסכמי ההסגרה לא אפשרו לעשות כן, ובשים לב לכך שהאחים בן דוד הם ראשי הארגון, התביעה לקחה נתונים אלו בחשבון ועתרה למתחמים ולעונשים נמוכים ומידתיים יותר מאלו שמופיעים בפסיקה (פרו' עמ' 588 ש'1).

על בסיס הטיעונים שתמציתם פורט, ופסיקה אליה התייחסה, עתרה התביעה לקביעת המתחמים והעונשים הבאים ביחס לכל אחד מהנאשמים:

לגבי נאשם 4 - מוטי אטיאס

בגין העבירות בהן הורשע נאשם 4, עתרה התביעה לקביעת מתחם ענישה שנע בין 5 ל- 8 שנות מאסר; וקנס שנע בין 200,000 ל- 700,000 ₪.

אשר לקביעת העונש בתוך המתחם, עתרה התביעה להשתת 62 חודשי מאסר בפועל, קנס בסך 200,000 ₪ ומאסר על תנאי לכל העבירות בהן הורשע.

לגבי נאשם 5 - שלומי סעדה

נטען כי תפקידו של נאשם 5 היה הדומיננטי ביותר מבין הנאשמים.

בגין העבירות בהן הורשע נאשם 5, עתרה התביעה לקביעת מתחם ענישה שנע בין 5 ל- 9 שנות מאסר; וקנס שנע בין 200,000 ל- 700,000 ₪.

אשר לקביעת העונש בתוך המתחם, ובשים לב לעברו הפלילי של נאשם 5, עתרה התביעה להשתת 66 חודשי מאסר בפועל, קנס בסך 250,000 ₪ ומאסר על תנאי לכל העבירות בהן הורשע.

לגבי נאשם 6 - רפי קסטוריאנו

נטען, כי אף אם חלקו של נאשם 6 אינו כחלקו של חוליה מרכזית בהתארגנות, הרי שהוא כעצמאי חבר אליה לצרכיו ובאישורו של יניב, בשונה מלקוחות אחרים, ועשה בחברים ובחברות בה שימוש לצרכיו העבריינים על מנת להתחמק מתשלום מס.

בגין העבירות בהן הורשע נאשם 6, עתרה התביעה לקביעת מתחם ענישה שנע בין 4.5 ל- 8 שנות מאסר; וקנס שנע בין 200,000 ל- 700,000 ₪.

אשר לקביעת העונש בתוך המתחם, עתרה התביעה להשתת 60 חודשי מאסר בפועל, קנס בסך 250,000 ₪, מאסר על תנאי לכל העבירות בהן הורשע, וחילוט (בהסכמה) של המחאות תפוסות בסך של 579,000 ₪.

לגבי נאשם 8 - ישראל בורוכוב

23

נטען, כי גם אם נאשם 8 אינו מהוגי תכנית הפשיעה, חלקו היה אקטיבי והוא שימש בה בורג מרכזי.

בגין העבירות בהן הורשע נאשם 8, עתרה התביעה לקביעת מתחם ענישה שנע בין 3.5 ל- 7 שנות מאסר; וקנס שנע בין 200,000 ל- 700,000 ₪.

אשר לקביעת העונש בתוך המתחם, עתרה התביעה להשתת 56 חודשי מאסר בפועל, קנס בסך 200,000 ₪ ומאסר על תנאי לכל העבירות בהן הורשע.

לגבי נאשם 11 - ציון דואק

בגין העבירות בהן הורשע נאשם 11, ובהתאם להסדר הטיעון בין הצדדים, הוסכם כי התביעה תעתור לעונש שהרף העליון שלו עומד על 14 חודשי מאסר; קנס בהתאם לשיקול דעת בית המשפט ומאסר על תנאי.

התביעה עתרה להשתת עונש של 14 חודשי מאסר בפועל, קנס בסך 100,000 ₪, מאסר על תנאי וחילוט (בהסכמה) כמפורט בהסדר הטיעון.

לגבי נאשמות 13, 17, 18, 20, ו-21

הצדדים הסכימו כי בית המשפט יגזור על החברות הנאשמות עונש בדמות קנס סמלי בסך של 100 ₪ וכן יורה על סגירת החברות הנאשמות ברשם החברות.

 

טיעוני ההגנה

20.   ב"כ נאשם 4, עו"ד עומרי רוזנברג, ציין בפתח טיעוניו כי כל פעולה שנעשתה על ידי הנאשם - נעשתה בהוראתו, הנחייתו ופיקוחו של יניב בן דוד, כך שלא היה לו כל שיקול דעת או מרחב פעולה.

לטענת ההגנה, חלקו של הנאשם פחוּת משל כלל הנאשמים בתיק - הן באשר לחלקו הטכני; הן באשר למשך פעילותו העבריינית המצומצמת (כחצי שנה); הן באשר לעזיבתו את הפעילות על דעת עצמו זמן רב לפני פרוץ החקירה הגלויה (כשנה וחצי לפני); והן באשר לסכומי עבירות המס והלבנת ההון המיוחסים לו אשר נמוכים משל כלל הנאשמים (פרט להלבנת ההון המיוחסת לנאשם 5).

הסנגור סקר בטיעוניו את העונשים שנגזרו על יתר הנאשמים בפרשה, וטען כי הפער ההיררכי המפורט בכתב האישום בין נאשמים 3-1 לבין יתר הנאשמים אינו מותיר מקום לספק כי עונשו של נאשם 4 צריך להיות נמוך משמעותית מהעונשים שנגזרו על נאשמים 3-1. בהקשר זה נטען כי כל ניסיון של התביעה להתייחס לכל נאשם באופן אינדיווידואלי במנותק מהמסכת העובדתית וההיררכית המיוחסת בכתב האישום אינה מתקבלת על הדעת הן מבחינת השכל הישר ושיקולי צדק והן לאור עקרונות אחידות הענישה.

24

עוד נטען, כי על פי כתב האישום מיוחסת לנאשם 4 הפצת חשבוניות בצוותא עם נאשם 8. אלא שלאחר עזיבתו של נאשם 4, המשיך נאשם 8 באותה פעילות לתקופה נוספת. לטענת ההגנה, בכל הקשור לתקופת ההפצה ולסכומי החשבוניות, הרי שנאשם 4 מצוי ברף התחתון ביחס לנאשם 8; אך חשוב מכך - בפועל לא הייתה כל משמעות לתפקיד הפיקוח של נאשם 4 לנוכח המשך פעילותו של נאשם 8 לבדו, ולכן ניסיון התביעה לשוות לתפקיד המפקח חומרה מיוחדת חסר כל ביסוס ואחיזה ראייתית.

זאת ועוד, עבירות המס המיוחסות לנאשם 4 מתמצות בעבירות של הפצת חשבוניות פיקטיביות בלבד, ללא ייחוס קיזוז חשבוניות ויש בכך כדי להפחית מחומרת העבירה ביחס לנאשמים האחרים שגם הפיצו וגם קיזזו. הדברים יפים גם באשר לסכום עבירות המס המיוחס לנאשם 4 אשר מהווה את הסכום הנמוך ביותר מבין כלל הנאשמים ולסכום עבירת הלבנת ההון; וכן לעובדה כי לא נרשמה על שם נאשם 4 אף חברה. לשיטת ההגנה, נסיבה זו מהווה אף היא נסיבה לקולא שכן היא מעידה כי נאשם 4 לא היה חלק מהמעגל העיקרי-פנימי.

ההגנה ציינה לקולא גם את הרווח המינורי שקיבל לידיו הנאשם במסגרת תקופת פעילותו המצומצמת, ותמכה את טענתה בבקשת החילוט שלא כללה את נאשם 4 שהינו פושט רגל ואין ולא היה לו כל רכוש לצורך בקשת תפיסתו וחילוטו.

אשר לנסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירה נטען כי מדובר בנאשם בן 50, גרוש ואב לשלושה ילדים, נכה, נורמטיבי, נעדר עבר פלילי, אשר הודה ונטל אחריות על מעשיו.

עוד נטען, כי בסוף שנת 2015 איבד הנאשם את עבודתו כסוכן מכירות בתחום הבשר, וזאת לאחר שנטל על עצמו חובות רבים. בניסיון למנף את עסקו ולנוכח מצוקתו, נטל הלוואה מהראל בן דוד וכך הכיר את יניב אשר הציע לו לעבוד בנאשמת 18. מכאן, שנסיבות החיים והמצוקה הכלכלית בגינה הוכרז כפושט רגל, הן אלו שהביאו אותו לקחת חלק בפעילות לתקופה הקצרה המיוחסת.

בעקבות ההליך הפלילי התערערו היחסים של הנאשם ואשתו והם התגרשו, ובתו הקטנה חוותה מצוקה נפשית בעקבות אירוע טראומטי (נע/4). חרף זאת, הנאשם הצליח לשקם את חייו ואת יחסיו עם גרושתו, הוא שב להתגורר עם משפחתו, עבד בעבודות נורמטיביות, שילם את כל חובותיו, קיבל צו הפטר וכיום הוא מפרנס בכבוד. השתת עונש מאסר מאחורי סורג ובריח תגדע את הדרך החיובית הארוכה שעשה ותפגע בו ובבני משפחתו.

לבסוף נטען כי מדובר בתיק ייחודי וחריג מטעמים רבים, שעיקרם אכיפה בררנית מובהקת בתצורות שונות. כך, נאשם 4 הורשע בהפצת חשבוניות למספר חברות (לקוחות) ואולם לא הוגש נגד אותן חברות ובעלי החברות כתב אישום באישומי מראה של קיזוז אותן חשבוניות. כך גם בכתב האישום מצוינים שמותיהם של עוד 3 מעורבים שתפקידם היה לגייס לקוחות אך בניגוד לנאשם 4, אלו לא הועמדו לדין פלילי.

לאור האמור, עתרה ההגנה להטלת מאסר שמשכו לכל היותר יהא תקופת מעצרו של הנאשם (7 חודשים), ולחילופין הטלת מאסר שירוצה בדרך של עבודות שירות.

אשר לרכיב הכספי נטען, כי המצוקה הכלכלית היא זו שגרמה לנאשם לבצע את העבירות. לאחר תקופה ארוכה של מאמץ ועבודה קשה הוא הצליח לשלם את כל חובותיו ולהתפרנס בכבוד. ולכן, הטלת קנס על הנאשם תפגע בו ובשיקום שעבר באופן משמעותי.

25

21.   ב"כ נאשם 5, עו"ד ירון ברזילי, עתר בפתח טיעוניו להסתפק בתקופה בה היה הנאשם עצור (כ -7 חודשים), או לחלופין, להשית על הנאשם מאסר בפועל כך שירוצה בדרך של עבודות שירות, וזאת בשל הנסיבות הייחודיות של תיק זה הקשורות לאחים בן דוד.

להצדקת עתירתו, עמד הסנגור בהרחבה על ההבדלים בין נאשמים 2-1 לבין נאשם 5, ובכלל אלה: הפער בסוג העבירות (עבירות ארגון פשיעה לעומת עבירות מס); משך הפעילות העבריינית (שלוש שנים לעומת שנה); הרווחים על החשבוניות (5-10% לעומת 2%); היקף הסכומים בהם הורשעו (510 מיליון ₪ לעומת 32 מיליון ₪); היקף הסכומים בקיזוז החשבוניות (366 מיליון ₪ לעומת 47 מיליון ₪); חילוט (נכסי נדל"ן, כספים, רכבים, בעשרות מיליוני ₪ לעומת נאשם 5 שלא היה לו כל רכוש).

לטענת ההגנה, בנסיבות הייחודיות של תיק זה, נקודת המוצא היא כי העונש שיושת על נאשם 5 והנאשמים האחרים, צריך להיות נמוך באופן משמעותי מעונשם של נאשמים 3-1 (שאמור, לשיטת ההגנה, להוות "תקרה עונשית תיאורטית" ממנה יש להתחיל ולגזור מטה).

עוד נטען, כי אלמלא האכיפה הבררנית הזועקת בתיק זה, הייתה ההגנה עותרת לעונש מאסר פחוּת משמעותית מעונשם של האחים בן דוד, אך לא לעונש מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות. ואולם, האכיפה הבררנית חסרת התקדים שאירעה בתיק זה, מובילה, לשיטת ההגנה, למסקנה כי כל עונש מאסר ממשי שיושת על נאשם 5 יפגע עמוקות בתחושת הצדק.

בהקשר זה נטען, כי החל משנת 2012 ואילך, התפתחה בענף הבניה פרקטיקה של תשלום שכר במזומן למהגרי עבודה שמוצאם מסין בסכומים ניכרים ללא דיווח - תופעה שגוררת הפרות משמעותיות של דינים מתחום משפט העבודה ודיני המס, ופקידי הממשלה וראשי התאחדות הקבלנים מודעים לה היטב. לאורך כל התקופה, היו חייבים למצוא גוף שיהפוך את הצ'ק של החברה היזמית לכסף מזומן. במקרה אחד זה נאשם 5 ובמקרה אחר זה פלוני או אלמוני. אלא שכנגד כל הגורמים - הסינים, התאגידים ומנהליהם והחברות היזמיות או בעליהן - לא הוגש כתב אישום, והתאגידים והחברות היזמיות כלל לא נחקרו באזהרה.

על אף שהדבר אינו עולה במפורש מכתב האישום, נטען על ידי הסנגור, כי מחומר הראיות ניתן להסיק, שאותה פרקטיקה של תשלום שכר במזומן לעובדים סיניים, היוותה את אחד הנימוקים המרכזיים להוצאת החשבוניות על ידי מרשו.

נטען, כי אין זה התיק הראשון, וכנראה גם לא האחרון, שבו מוגש כתב אישום כנגד מוציא החשבונית או מקבלה, ולא כנגד רעהו. ואולם, התקופה בה ביצע נאשם 5 את העבירות היא עשירית ממשך התקופה שביצעו שלושת הגורמים האחרים שהם מחוללי הפשיעה, הנהנים האמיתיים ואף המרוויחים העיקריים. לטענת ההגנה, היזמים, הסינים והתאגידים לא שילמו מיסוי; ושלוש "מכבסות" כספים נוספות אשר ממירות צ'קים למזומן לא נחקרו, וחרף זאת התביעה החליטה להיפרע מנאשם 5. לדברי הסנגור, מדובר באכיפה בררנית ברף הגבוה ביותר שכן לא ייתכן שמגישים כתב אישום נגד אדם שבמשך שנה ביצע עבירות כאלה, בעוד שנגד אותם גורמים שביצעו את אותן עבירות במשך 10 שנים לא מוגש כתב אישום.

26

אשר לנסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירה, נטען כי כתב האישום המקורי שהוגש נגד הנאשם 5 ייחס לו עבירות לפי חוק המאבק בארגוני פשיעה. בעת חקירותיו של הנאשם במשטרה, זעק כי אינו חבר בארגון פשיעה וטען כי היה ויסירו את החשדות בביצוע העבירות במסגרת ארגון פשיעה, יענה על כל השאלות שיישאל. רק לאחר למעלה מ- 3 שנים השכילה התביעה לגרוע עבירות אלה מכתב האישום, ומיד לכשכתב האישום תוקן, הודה הנאשם ולקחת אחריות. אשר על כן, יש לשיטת ההגנה להתייחס להודאת הנאשם כאילו ניתנה בהזדמנות הראשונה.

הסנגור הוסיף וטען כי מדובר בנאשם בן 43, נשוי ואב ל- 5 ילדים, אשר שירת כלוחם בצה"ל ובעל עבר פלילי מינורי ולא רלוונטי.

22.   ב"כ נאשם 6, עו"ד רומח שביט, טען אף הוא טענות הנוגעות להגנה מן הצדק ואכיפה בררנית. לטענתו, מעורבים רבים בענף הבנייה בישראל (חברות הבניה היזמיות, פועלי הבניין הסינית, תאגידי כוח האדם, חברות וארגונים מקבילים) קיזזו חשבוניות פיקטיביות, היו שותפים להפצה של חשבוניות פיקטיביות, שידלו את הנאשמים להפיץ או לקזז חשבוניות פיקטיביות והיו הנהנים העיקריים מההפצה והקיזוז - אך לא הועמדו לדין פלילי.

בהקשר זה נטען, כי בעניינו של נאשם 6 מתקיימת אכיפה בררנית מוגברת וספציפית, שכן כל חלקו בכתב האישום מסתכם בהיותו לקוח של ההתארגנות העבריינית אשר קיזז חשבוניות פיקטיביות שהפיצו חברות הכסות של ההתארגנות העבריינית בלא שהוא עצמו היה חלק ממנה - בדיוק כמו לקוחות רבים אחרים שלא הועמדו לדין פלילי.

עוד נטען, כי להבדיל מכל יתר הנאשמים, הנאשם פעל במסגרת חברה פרטית אמיתית, לגיטימית וכשרה אותה הקים וניהל באופן בלעדי, ללא קשר להתארגנות העבריינית. לדברי ההגנה, נאשם 6 לא היה חלק מחבריה של ההתארגנות העבריינית, לא היה ולא נימנה על חבורת הנאשמים כהגדרתם בסעיף הראשון של כתב האישום, הוא לא פעל עבורם או בשמם ולא היה שותף לריווחיהם. כל חלקו נעוץ בכך שקיזז חשבוניות פיקטיביות שהפיצו שתיים מבין שלוש חברות הכסות של ההתארגנות העבריינית.

אשר להיררכיה העונשית הראויה נטען, כי עונשו של הנאשם צריך להיגזר במסגרת נסיבותיו הייחודיות של תיק זה ובמנותק מכל פסיקה אחרת. לטענת ההגנה, מתחם הענישה ההולם בתיק זה נגזר מעונשיהם של ראשי ארגון הפשיעה - האחים בן דוד. זאת ועוד, נטען כי ש למקם את עונשו של הנאשם בתחתית המתחם, מתחת לכל יתר הנאשמים, בשל סכומי החשבוניות והלבנת ההון המיוחסים לו, הנמוכים ביותר ביחס לנאשמים האחרים.

טענה נוספת שהעלה הנאשם נוגעת לנסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירה. בהקשר זה נטען, כי רק בשל אישומו בתחילה בניהול ארגון פשיעה, נעצר למשך 14 חודשים (חלקם מאחורי סורג ובריח וחלקם בפיקוח אלקטרוני) ונאלץ לשהות בתנאים מגבילים 24 חודשים נוספים. לשיטת הנאשם, אלמלא יוחסה לו הפעילות במסגרת ארגון פשיעה - לא היה נעצר ולו ליום אחד מעבר לצרכי החקירה.

27

הסנגור עמד על הנזקים שנגרמו לנאשם בעקבות ההליך, על הפגיעה בזוגיות עם אשתו ובשלושת ילדיו (חייל ושתי בנות קטינות בגילאים 12 ו- 16), וכן הפגיעה הכלכלית האיומה שחווה. לדבריו, הנאשם היה מנהל פרויקטים מוערך במשך 30 שנה והפך ביום אחד לשבר כלי. הוא איבד את עסקיו, ספקיו ולקוחותיו וכן את רכבו ואת חשבונות הבנק. רק לאחרונה החל לשקם את חייו כמנהל פרויקטים בתחום המסעדנות, וכן את יחסיו עם אשתו שעלו על שרטון בעקבות המעצר.

לאור האמור, עתר נאשם 6 להסתפק בתקופת מעצרו, ולחלופין להטיל עליו עונש מאסר של 9 חודשים לריצוי בעבודות שירות. כמו כן התבקש לא להשית עליו כל רכיב כספי נוסף.

23.   ב"כ נאשם 8, עו"ד יוסי חמצני, ציין בטיעוניו כי הנאשם שימש איש קש בארגון, פעל בהתאם להוראות הדרג הניהולי ולהוראות הדרג הבכיר והכל בהוראות נאשם 1, יניב בן דוד, כאשר העבירות בוצעו על רקע ניצול מצוקה אישית וכלכלית של הנאשם ולא על רקע עברייני. נטען, כי בזמן ביצוע העבירות הנאשם היה בן 22 ולא הבין את המשמעויות וההשלכות של מעשיו. לא זו אף זו, הנאשם לא גרף רווח בפרשה, הוא נעדר עבר פלילי רלוונטי, מעולם לא ריצה עונש מאחורי סורג ובריח ומדובר בהסתבכותו הראשונה עם רשות המסים.

עוד נטען, כי הנאשם עלה ארצה לפני כ-22 שנים מטורקמניסטן, בן למשפחה קשת יום שכל חייה ידעה עוני ונאלצה להתמודד עם קשיי קליטה. הנאשם, שנאלץ לסייע בפרנסת המשפחה, נשר מהלימודים בבית הספר והחל לעבוד בשוק כסבל כשהוא בן 9 בלבד. אביו של הנאשם היה אלכוהוליסט אלים כלפי כל בני המשפחה. אמו של הנאשם אינה בקו הבריאות והיא סובלת מתחלואים שונים, בין השאר, מחלת הסרטן.

הנאשם היה עצור במשך כשבעה חודשים, לאחר מכן נעצר בפיקוח אלקטרוני ובפיקוח מלא בביתו לצד תנאים מגבילים, בין היתר, הפקדת פיקדון כספי בסך 100,000 ₪, והנאשם ומשפחתו עשו כל שלאל ידם על מנת לגייס את הכספים לשם כך אך הנאשם לא עמד בתשלומים. בלית ברירה ובשל המצב הכלכלי הקשה לא נותר לנאשם אלא לשוב למעצר מאחורי סורג ובריח לתקופה נוספת בת 4 חודשים.

הסנגור עמד בהרחבה על מצוקתו הכלכלית של הנאשם, אשר פוטר לאחרונה מעבודתו כמתקין מעליות, וציין כי אין לו רכוש, הוא שקוע בחובות ויש נגדו תיקים פתוחים בהוצל"פ. לטענת הסנגור, אין לנאשם יכולת לשלם כל קנס שיוטל עליו, ומשמעות הדבר היא שייאלץ לרצות תוספת מאסר נוספת. על כן עתר להטלת ענישה בדמות התחייבות חלף קנס.

גם ב"כ נאשם 8 טען לאכיפה בררנית בכך שלא הוגשו נגד מעורבים נוספים במערך החיילים בארגון כתבי אישום.

ההגנה הוסיפה וטענה כי הנאשם ניהל את הגנתו בבית המשפט באופן יעיל וענייני על מנת לסיים את הפרשה ולחסוך זמן ציבורי יקר. כמו כן נטען, כי הסיכוי להישנות עבירות נוספות לא קיים והפעילות הפלילית הופסקה לחלוטין.

זאת ועוד, לשיטת ההגנה, יש מקום להתחשבות בסיכויו הגבוהים של הנאשם להשתקם. נטען, כי הנאשם מכיר בטעויות שנפלו תחת ידו ובהתנהלותו, מתחרט על מעשיו, מצוי במצוקה, בתחושה שכל עולמו חרב עליו ומצבו הנפשי והכלכלי קשה מנשוא. הנאשם מנסה להשתקם, לפתוח דף חדש בחייו ולנהל אורח חיים נורמטיבי ולכן ראוי לחרוג לקולא ממתחם העונש ההולם.

28

24.   ב"כ נאשם 11, עו"ד מנחם רובינשטיין ועו"ד מורן סעדון, העלו טענות ביחס לכמות העבירות המיוחסות לנאשם, משך הזמן שנטען על ידי התביעה לביצוע העבירות, סכומי הכסף המיוחסים לו בכתב האישום והיקף רווחו כתוצאה מביצוע העבירות. עוד נטען, כי לנאשם נגרם נזק כספי בסך כ- 5 מיליון ₪ וכי בתגובה לכך שהחליט להפסיק לעבוד עם הנאשמים, הם "עקצו" אותו בסכום כסף משמעותי כפעולת נקם. ביחס לחלק מהטענות הפנתה ההגנה לחומר הראיות.

למותר לציין כי לא ראיתי להתייחס לטענות "המפנות" לחומר הראיות, ומתחם העונש ייקבע אך ורק בהתאם לעובדות כתב האישום המתוקן.

לטענת ההגנה, נש"מ דואק פעל כ- 20 שנה, כך שאין המדובר בעסק שנפתח לצרכיהם של האחים בן דוד, אלא בעסק ותיק, מצליח ומשגשג כלכלית. עוד נטען, כי במהלך התקופה בה היה נאשם 11 "בקשר" עם מי מהנאשמים, נהג לדווח באופן שוטף לרשות להלבנת הון כמתחייב מתוך תנאי רישיונו כנש"מ.

עוד נטען כי יש להחיל את דוקטרינת "הגנה מן הצדק" הן בנוגע לאכיפה בררנית והן בנוגע לאחידות הענישה. הוסבר, כי מלבד נאשם 11 ונש"מ נוסף (מגרלשווילי), עבדו מי מהנאשמים עם צ'יינג'ים רבים, כאשר חלק מבעליהם נחקרו וחלק לא. ואולם, רק נגד נאשם 11 והנש"מ הנוסף הוגש כתב אישום. לשיטת ההגנה, לשיקול זה השפעה ממתנת בשלב זה של גזירת העונש.

אשר למתחם הענישה נטען, כי בתיק זה הגיעה התביעה להסדר טיעון עם שני נאשמים - האחד ספי נימנו, בעלים של צ'יינג' יחד עם מגרלשווילי, אשר נדון לעבודות שירות בלבד; והשנייה - גילה בן דוד, בת זוגו של יניב בן דוד, אשר הואשמה באותו אישום עם הנאשם, יוחסו לה אותן עבירות כמו לנאשם, והיא הייתה פעילה ודומיננטית ונהנתה מפירות העבירה. במסגרת הסדר טיעון שגובש עם יניב בן דוד, הוסכם כי גילה תמחק מכתב האישום וכי כל הכספים והרכוש שחולטו במסגרת תיק זה יושבו לה בחזרה.

לאור האמור, טענה ההגנה כי מתחם הענישה בתיק זה אינו יכול להיות זהה ולהיגזר מתיקים אחרים, שכן התביעה בעצמה קבעה מדרג ענישתי. לטענת ההגנה, העובדה שהתביעה הסכימה להגיע להסדר טיעון עם בעל צ'יינג' נוסף, שחלקו בפרשה היה גדול יותר והיקפי הפריטות היו כפולים מאלו שיוחסו לנאשם 11, ממקם את הנאשם במתחם זה ומטה. זאת ועוד, העובדה כי התביעה בחרה למחוק את גילה מכתב האישום, כאשר מדובר על מי שהייתה דומיננטית ופעילה, מעידה אף היא על רף ענישה נמוך.

אשר לנזק -הוסבר כי נגרמה לנאשם פגיעה אנושה - משלח ידו משך 20 שנה נסגר, כל רכושו והונו הוקפא וחולט בחילוט זמני, הוא נקלע לחובות כבדים, התנהל הליך במשך כשלוש שנים וחצי כאשר בעניינו של הנאשם היקף החומר מצומצם אך הוא "נגרר" להליך מורכב ומרובה נאשמים ובכך ונגרם לו עינוי דין. עוד נטען, כי נוכח ההליך ומשכו חווה התא המשפחתי משברים מורכבים.

ב"כ הנאשם ציינה כי הנאשם, נעדר עבר פלילי, נשוי ואב ל- 4 ילדים, ששניים מהם קטינים בגיל בר מצווה. הוא היה ועודנו המפרנס היחיד בבית ובמשך זמן רב התביעה התנגדה לאפשר לו לצאת לעבוד. לימים, אושרה יציאתו לעבודה והוא פתח חניון קטן בתל אביב, ואולם נוכח קיומו של ההליך, המשטרה מתנגדת ליתן לו אישור עסק ובשל כך תלויה ועומדת עתירה מנהלית.

29

ההגנה טענה באריכות באשר למצבו הרפואי המורכב של הנאשם, שנוכח צנעת הפרט לא יפורט עלי כתב. בהקשר זה נטען, כי הכנסתו של הנאשם לבית הסוהר תוביל לקיצור ממשי בתוחלת חייו שכן אין ביכולת שב"ס ליתן את הטיפול הרפואי המתאים והצמוד לו הוא נזקק. אשר על כן נטען כי שיקול זה מהווה חריגה לקולא ממתחם העונש ההולם.

עוד נטען, כי בניגוד לטיעוני התביעה, הנאשם לא שמר על זכות השתיקה, מסר גרסה מלאה ושיתף פעולה עם רשויות אכיפת החוק.

לאור האמור, ובשים לב להסדר הטיעון שגובש בין הצדדים, עתרה ההגנה לקביעת מתחם ענישה שנע בין מספר חודשי עבודות שירות לבין לשנת מאסר בפועל, כאשר נוכח מצבו הרפואי מבוקש למקמו ברף התחתון של המתחם ולהטיל עליו 6 חודשי עבודות שירות, ולהסתפק בחילוט המוסכם של מיליון ₪ תוך הימנעות מהשתת קנס כספי נוסף.

25.   יצוין, כי לאחר שנשמעו ביום 5.9.2021 טיעונים לעונש בעל-פה, הגישו הצדדים השלמות טיעונים בכתב. מאחר שלא נטענו בהם טיעונים חדשים, מעבר לאלו שפורטו לעיל, לא מצאתי לייחד להם פרק או לחזור עליהם.

דברם האחרון של הנאשמים

26.   נאשם 5 ביקש בדבריו האחרונים את התחשבותו של בית המשפט בקביעת עונשו. לדבריו, בשל מעצרו במשך 7 חודשים, נדרשו "שנתיים להשלים את הפערים" מול ילדיו הקטנים (פרו' עמ' 555 ש' 9-7).

27.   נאשם 8, הביע חרטה על מעשיו וטען: "כבודו, רציתי להגיד שאני את הלקח שלי למדתי, ושאני מתנצל. אני בחור צעיר... אני רוצה לשקם את עצמי..." (פרו' עמ' 578 ש' 15-13).

28.   נאשם 11 ביקש להתחשב בו לעניין הקנס וציין עניין רפואי נוסף שהתגלה אצלו לאחרונה.

 

 

 

דיון והכרעה

29.   בשל ריבוי העבירות והנאשמים, מלאכת גזירת הדין תיערך באופן הבא: בחלק הראשון של פרק ההכרעה אדרש לשאלת "ריבוי העבירות" ואדון בערכים החברתיים שנפגעו כתוצאה מביצוע העבירות; בחלק השני אעמוד על מדיניות הענישה הנוהגת וייחודיותו של תיק זה ואדון בטענת ההגנה מן הצדק שהעלו כל הנאשמים; בחלק השלישי, שיוקדש לכל נאשם בנפרד, אדרש למידת הפגיעה בערכים המוגנים ולנסיבות ביצוע העבירה, שאז אקבע את מתחם העונש ההולם, ובהמשך - את העונש המתאים בתוך המתחם.

30

פרק ההכרעה - חלק ראשון

אירוע אחד או מספר אירועים נפרדים

30.   כאמור, כתב האישום אוחז תשעה אישומים המייחסים לנאשמים, יחד עם אחרים, תכנית עבריינית רחבת היקף, במסגרתה ביצעו עבירות שונות - כל אחד על פי חלקו - שעניינן מכירת חשבוניות מס כוזבות בתמורה לקבלת תשלומי עמלה שונים, ניכוי תשומות על סמך מסמכים כוזבים והלבנת הון, והכל בהיקף של מאות מיליוני שקלים ובאמצעות החברות הנאשמות.

אין מחלוקת בין הצדדים כי מדובר ב"אירוע אחד" בעטיו יש לקבוע מתחם ענישה אחד לכלל העבירות בעניינו של כל נאשם ונאשם, שכן מדובר בעבירות שיש ביניהן קשר הדוק והן מהוות חלק ממסכת עובדתית אחת, אף אם הן בוצעו לאורך תקופת זמן שאינה קצרה, וזאת בהתאם להוראות סעיף 40יג לחוק העונשין ולע"פ 4910/13 ג'אבר נ' מדינת ישראל (29.10.2014).

הערכים החברתיים המוגנים

עבירות מע"מ ומס הכנסה

31.   עבירות המס נכללות בגדרי העבירות הכלכליות הפוגעות בחברה בכללותה ומשבשות את פעילותו התקיפה של מנגנון גביית המיסים. עבירות אלו מבקשות להגן על ערך השוויון בנשיאה בנטל המס, שהוא "אבן יסוד במערכת אכיפת חוק תקינה" (רע"פ 3757/04 זידאן נ' מדינת ישראל, פס' 6 (31.5.2004)) ולמנוע פגיעה במשק המדינה ובקופה הציבורית.

בית המשפט העליון עמד זה מכבר על חומרתה הרבה של העבריינות הכלכלית ועל פגיעתה בקופה בציבורית, בכלכלת המדינה, באמון הציבור ובמרקם החיים החברתי:

"אין צורך להכביר מילים אודות חומרת המעשים שנועדו להונות את רשויות המכס ומע"מ, והנזק הרב שעבירות כגון דא טומנות בחובן לכלכלת המדינה, ולמגוון ההיבטים החברתיים הנוגעים בנטל תשלום המיסים. עבירות אלו הן בבחינת שליחת-יד לקופה הציבורית ופגיעה במשק המדינה, יש בהן כדי לשבש את מנגנון גביית המיסים ולערער כפועל יוצא מכך את אמון הציבור בערך השוויון בנשיאה בנטל המיסים" (ע"פ 2636/12 עזבון המנוח יהושע שלוש ז"ל נ' מדינת ישראל, פס' 9 (5.3.2013)).

 

וכן:

31

"עבריינות הכלכלית, ועבריינות המס בכללה, איננה מסתכמת אך בגריעת כספים מקופת המדינה. היא פוגעת בתודעת האחריות המשותפת של אזרחי המדינה לנשיאה שוויונית בעול הכספי הנדרש לסיפוק צורכי החברה, ובתשתית האמון הנדרשת בין הציבור לבין השלטון האחראי לאכיפה שוויונית של גביית המס - פגיעה הנעשית לרוב באמצעי מירמה מתוחכמים, קשים לאיתור" (רע"פ 512/04 אבו עבייד נ' מדינת ישראל, פס' 6 (15.4.2004)).  

עבירות הלבנת הון

32.   לתופעת הלבנת הון יש פוטנציאל הרס משמעותי מבחינה כלכלית וחברתית מאחר שהיא מאפשרת לעבריינים לבצע ולהרחיב את מנעד העבירות אותן הן מבצעים:

"הסכנה החברתית הטמונה בעבירות אלה היא רבה וחמורה, כאשר המאבק בתופעה של הלבנת הון מהווה אמצעי למאבק בעבריינות ובפשיעה... ודוק - הגם שהעבירות הניצבות בבסיס המהלך שהוביל לחקיקתו של חוק איסור הלבנת הון הינן עבירות חמורות ביותר הקשורות במישרין להתגברותה של תופעת הפשיעה המאורגנת, כגון עבירות הקשורות לסחר בסמים, זנות, סחר בנשק, הימורים וכדומה, הרי שהרציונאל האמור חל ביחס לכל העבירות הכלולות בתוספת הראשונה לחוק, שכל אחת מהן עשויה להפיק לעבריין שביצע אותן פירות אסורים שלא ניתן להשלים עם הטמעתם במערכת הפיננסית או במערכות "כשרות" אחרות, באופן שיאפשר לעבריין את המשך ביצוען של עבירות או למצער, הנאה מפירות אלו" (ע"פ 2333/07 תענך נ' מדינת ישראל, פס' 233 (12.7.2010)).

מכאן, שחוק איסור הלבנת הון מבקש להילחם בתופעת העבריינות הכלכלית; לשמור על כלכלת המדינה וביטחונה; יציבותה, אמינותה, תקינותה וניקיונה של המערכת הפיננסית; למנוע מהעבריין ליהנות מפירות עבירת המקור וליצור תמריץ שלילי לביצוע עבירות בעלות אופי כלכלי באמצעות נטרול יסוד הרווח הטמון בהן וחשיפת זהותם של מבצעי עבירת המקור.

לעניין חשיבות חובות הרישום והדיווח על ידי נותני שירותי מטבע במסגרת המלחמה בתופעת הלבנת ההון ראו גם ע"פ 4316/13 מדינת ישראל נ' חג'אמה (30.10.2014):

"חומרה רבה נודעת גם לעבירות הלבנת הון. מתוך הכרה בכך שתופעת הלבנת ההון גורמת, כשלעצמה, לפגיעה בערכיה של החברה קבע המחוקק עבירות אלה כעבירות עצמאיות בחוק איסור הלבנת הון שתכליתו לנטרל את הרווח שמפיקים עבריינים מפעילותם העבריינית ולהרתיעם, ואשר לאורו נקבע בפסיקה כי הנוטלים חלק בהלבנת הון צפויים לעונשים חמורים [...] ודוק, במסגרת ההתמודדות עם תופעת הלבנת ההון ולנוכח החשש כי שירותיהם של נותני שירותי מטבע ינוצלו על ידי גורמים עברייניים כדי להסתיר את מקור הונם האסור ולהקשות על האפשרות להתחקות אחר פעולותיהם, נקבע בחוק איסור הלבנת הון כי נותני שירותים אלו חייבים ברישום מסודר ובחובות דיווח קפדניות. קיומן של חובות אלו נועד לאפשר פיקוח על תנועות הון והוא תנאי הכרחי לקיום אפקטיבי של החוק ולהגשמת תכליתו" (פס' 19).

33.   עוצמת הפגיעה בערכים המוגנים משמעותית ביותר. מדובר, כאמור, בתכנית עבריינית רחבת היקף, שיטתית ומתוחכמת שפעלה במשך שנים וכללה מערך משומן של חברות הפצה וכסות לביצוע עבירות מס והלבנת הון בהיקפים של מאות מיליוני שקלים. מידת הפגיעה מושפעת מנסיבות ביצוע העבירות, ובכלל אלה: חומרת העבירות, היקפן הרחב, התחכום והשיטתיות שנלוו להן והנזק האדיר שנגרם לקופה הציבורית - הכל כפי שיפורט להלן במשותף לכלל הנאשמים; ובהמשך - באופן פרטני לגבי כל נאשם ונאשם.

32

נסיבות ביצוע העבירה במשותף לכלל הנאשמים

34.   משך ביצוע העבירות והתכנון שליווה אותן - בחינת המסכת העובדתית כפי שזו מפורטת בכתב האישום המתוקן מלמדת כי מדובר בעבירות מתוחכמות אשר בוצעו לאחר תכנון קפדני לפרטי פרטים ובמשך תקופה של כשלוש שנים, כך שלא מדובר בעבירות שבוצעו מתוך דחף רגעי או קלות ראש.

35.   רמת התחכום שאפיינה את העבירות - העובדה כי מדובר בעבירות מורכבות שבוצעו בשיטתיות בהתאם לתכנון מוקדם ומוקפד כשלכל אחד מהנאשמים תפקיד מוגדר, מלמדת על רמת תחכום לא מבוטלת שיש לשקלל במסגרת המתחם. הלכה למעשה, הנאשמים פעלו בצורה מתוחכמת שהקשתה על גילוי העבירות תוך שימוש במערך משומן של חברות הפצה שהפיצו חשבוניות מס כוזבות ללקוחות רבים וכן תוך שימוש במערך חברות כסות שתכליתן הייתה לשוות כסות חוקית לפעולתן הפלילית, וכן להביא להפחתת חבות מס הכנסה ומע"מ של חברות ההפצה. גם השימוש בנותני שירותי מטבע לטובת הלבנת ההון האסור שהופק מהפצת וקיזוז החשבוניות הכוזבות היה מתוחכם והקשה על גילוי העבירות.

36.   היקף סכומי העבירות - במסגרת התכנית העבריינית בוצעו עבירות מס והלבנת הון בהיקפים עצומים. מדובר בהפצת חשבוניות כוזבות בסך 877,336,169 ₪, כאשר סכום המע"מ הכולל שלהן עומד על 125,518,240 ₪, ובעבירות הלבנת הון בסך של כ- 255 מיליון ₪.

37.   הסיבות לביצוע העבירות - הנאשמים פעלו מתוך בצע כסף ורצון להתעשר תוך זמן קצר לצד שאיפה להיות חלק מקבוצה שמעניקה להם כבוד ומעמד.

38.   הנזק הממשי והפוטנציאלי כתוצאה מביצוע העבירות - הנזק שנגרם באופן ישיר לקופה הציבורית הוא עצום ועומד, כאמור, על מאות מיליוני שקלים שנגרעו ממנה. בנוסף, נגרמה פגיעה ממשית וקשה למנגנוני הדיווח כתוצאה משיבוש מערך הדיווח התקין לרשויות. ברי, כי ככל שהנאשמים היו ממשיכים לפעול במסגרת התכנית העבריינית, הנזק לקופת המדינה היה מתעצם עוד יותר מזה שנגרם בפועל.

פרק ההכרעה - חלק שני

מדיניות הענישה הנוהגת וייחודיותו של תיק זה

39.   בית המשפט העליון עמד פעמים רבות לאורך השנים על הצורך בנקיטת ענישה משמעותית ומרתיעה בעבירות כלכליות שעניינן הונאת מס והלבנת הון:

"בעבירות שעניינן הונאת רשויות המס, כמו גם בעבירות של הלבנת הון, ניתן להצביע על מנעד רחב למדיי של עונשים, אך המגמה המסתמנת בפסיקתו של בית משפט זה היא בכיוון של החמרה והכבדת היד על אותם עבריינים, אשר שולחים את ידם בקופה הציבורית ופוגעים קשות בעקרון השוויון בנשיאה בנטל המס, ובעקיפין פוגעים גם במרקם החברתי בישראל" (ע"פ 5783/12 גלם נ' מדינת ישראל, פס' 111 (11.9.2014)).

ראו גם רע"פ 5823/09 באשיתי נ' מדינת ישראל (17.8.2009):

33

"בהלכותיו של בית משפט זה הובהר פעמים רבות, כי נוכח פגיעתה הקשה של עבריינות המס במשק, בכלכלה, במגוון היבטים חברתיים הנוגעים לנטל תשלום המיסים, ואף בשל הקושי הרב שבחשיפתה, יש לנקוט ביד קשה בטיפול בעבירות אלה ולהעניק משקל מיוחד להיבט ההרתעתי של העבריינים, במסגרת שיקולי הענישה [...] חומרה יתרה נודעת להעלמות מס באמצעות חשבוניות פיקטיביות, הואיל והן מאפשרות לגזול מן הקופה הציבורית סכומי עתק. באופן טבעי, מהוות הוצאתן והפצתן של חשבוניות אלה, מרכיב מרכזי בשרשרת העבריינית ומעשים אלה הפכו זה מכבר למכת מדינה".

40.   ככלל, טרם קביעת מתחם העונש ההולם, יש להידרש למדיניות הענישה הנוהגת. במקרה דנן, ודומה שעל כך אין חולק, מדיניות הענישה הנוהגת בעבירות כפי אלה שביצעו הנאשמים, משקפת עונשים חמורים ומשמעותיים, ולעיתים רבות אף מעבר לאלה שנקבעו בעניינם של ראשי הארגון, האחים בן דוד (ראה והשווה: ע"פ 7827/16 שלום נ' מדינת ישראל (30.11.2017); ע"פ 8345/15 אוחנה נ' מדינת ישראל (19.9.2017); ע"פ 5783/12 גלם נ' מדינת ישראל (11.9.2014); ע"פ 8288/18 אלעד נ' מדינת ישראל (7.10.2019); עפ"ג (מחוזי ב"ש) 1106-02-17 ביטון נ' מדינת ישראל רשות המיסים, מע"מ אשדוד (28.1.2018); ת"פ (מחוזי ת"א) 21315-07-13 מדינת ישראל רשות המיסים נ' כוכב (15.12.2013); ת"פ (מחוזי מרכז) 45183-03-15 רשות המיסים מע"מ היחידה המשפטית לתיקים מיוחדים נ' אבו רמילה (5.12.2016)).

41.   יחד עם זאת, קביעת מתחם העונש ההולם במקרה דנן, לא יכולה רק לשקלל את מדיניות הענישה הנוהגת, אלא חייבת לשקלל ולהיות מושפעת גם מהעונשים שנגזרו על ראשי הארגון, הגם שהורשעו בעבירות בהתאם לחוק מאבק בארגוני פשיעה וחוק איסור הלבנת הון, ולא בעבירות על פי חוק מע"מ ופקודת מס הכנסה.

כפי שפורט לעיל, אנומליה זו נגזרת בעיקר ממגבלות משפטיות שונות שליוו את הליך הסגרתם של ראשי הארגון, באופן שעל פי הסכמי ההסגרה, לא ניתן היה להעמיד לדין את ראשי הארגון בעבירות מס אלא אך ורק ב"ניהול האופרציה העבריינית" בכובעם כראשי ארגון הפשיעה.

לטעמי, לא ניתן להעלות על הדעת סיטואציה לפיה בעקבות אותן מגבלות משפטיות, ייווצר מצב בו ראשי הארגון והנהנים המרכזיים מפירות העבירות, יקבלו עונשים פחותים מנאשמים שפעלו תחתיהם (הגם שנמחקו לגביהם העבירות לפי חוק המאבק בארגוני פשיעה), עבורם, ובהנחייתם של ראשי הארגון, אך בשל העובדה שלא ברחו לחו"ל ועקב כך לא התעוררו בעניינם מגבלות הסגרה.

העובדה כי ראשי הארגון הורשעו בעבירות שונות מאלה בהן הורשעו הנאשמים אינה בעלת משקל משמעותי בעיני שכן במהות - יש לבחון את המעשים העברייניים עצמם, ואין "להיתפס" למבחן טכני שעיקרו השוואה בין הוראות חיקוק. בחינת המהות חייבת להוביל למסקנה כי עסקינן בראשי ארגון ועברייני מס שפעלו לטובת אותן מטרות עברייניות, באותם אמצעים, באותן שיטות, וכחלק מפעילות שיטתית ומאורגנת, חרף השוני בהוראות החיקוק שיוחסו לכל אחד מהנאשמים.

34

באותו אופן ראיתי להתייחס גם לטיעון התביעה בדבר שוני בערכים המוגנים שנפגעו כבסיס להחמרה בעניינם של הנאשמים שבפניי - טיעון שאין בידי לקבל. עמדתי לעיל על הערכים שנפגעו כתוצאה מפעילות הנאשמים שבפניי, ולטעמי - מדובר באותם ערכים ממש אשר נפגעו כתוצאה ממעשיהם של ראשי הארגון אף אם אלה לא הורשעו בעבירות המס. יתרה מכך, דומני כי בחינת מכלול הערכים המוגנים שנפגעו מחייבת קביעה כי בעניינם של ראשי הארגון נפגעו גם אותם ערכים שנפגעו כתוצאה ממעשיהם של הנאשמים בפניי, וגם ערכים מוגנים נוספים הנפגעים כתוצאה מפעילות וניהול של ארגון פשיעה.

42.   אין הדבר גורע מהצורך לבחון את מעשיו של כל נאשם ונאשם, אך בנסיבותיו הייחודיות של מקרה זה נכון לראות בעונשיהם של ראשי הארגון ככאלה המשפיעים באופן דרמטי על מתחמי הענישה בעניינו של כל נאשם ונאשם שפעל מטעם ארגון בפשיעה או עבורו.

ניתן להמחיש את האמור בהצגת עונשיהם של ראשי הארגון אל מול עמדתה העונשית של התביעה בעניינם של הנאשמים: כך בעניין נאשם 1 הוצג הסדר טיעון סגור בגדרו נגזרו עליו 62 חודשים (לרבות הפעלת מאסר על תנאי בן 18 חודשים בחופף), קנס בסך 250,000 ₪ וחילוט בסך 5 מיליון ₪; כך בעניין נאשם 2 הוצג הסדר טיעון סגור בגדרו נגזרו עליו 44 חודשים, קנס בסך 250,000 ₪; וכך בעניין נאשם 3 הוצג הסדר דיוני ללא הסכמה לעונש, ונגזרו עליו 24.5 חודשים וקנס בסך 85,000 ₪.

והנה, בעניינם של הנאשמים שבפניי, שאין חולק כי פעלו במסגרת הארגון או עבורו, הציגה התביעה עמדה עונשית לפיה יש לקבוע מתחמי ענישה שהרף התחתון שלהם עולה על העונשים המוסכמים שנגזרו על נאשמים 1 ו-2 שהיו הרוח החיה בפעילות הארגון, ובוודאי גם על העונש שנגזר על נאשם 3, וקנסות בשיעור דומה.

צעידה במסלול העונשי שהתוותה התביעה יכולה להוביל לתוצאה שאינה מתיישבת עם עקרון אחידות הענישה, ועומדת בניגוד לשיקול צדק והלימה.

43.   מהאמור לעיל עולה כי אלמלא הסיטואציה המשפטית הייחודית שנוצרה בתיק זה, היה מקום לקבוע מתחמי ענישה גבוהים באופן משמעותי מאלה שייקבעו על ידי, כך שאין לראות במתחמים אלה כמשקפים את מדיניות הענישה הראויה או הקיימת, אלא אך ורק ככאלה הנותנים ביטוי לסיטואציה הנדירה בפניי.

טענת הנאשמים לקיומה של הגנה מן הצדק

44.   בחנתי את טענת ההגנה לתחולתה של הגנה מן הצדק ובנגזרת הספציפית של אכיפה בררנית ביחס לגורמים השונים ובכלל אלה הסינים, התאגידים, החברות היזמיות והלקוחות הנוספים של הארגון. לא מצאתי להעניק משקל משמעותי לטיעון זה, וזאת בהתבסס הדברים הבאים:

ראשית, לא הונחה תשתית ראייתית הולמת, במישור העובדתי, לקביעת מסמרות באשר לעוצמת הטענה. גם אם אצא מנקודת הנחה כי אותן חשבוניות כוזבות היו קשורות להכשרת עבודתם של עובדים סינים; עדיין חסרים נתונים רבים במשוואה, באופן שיאפשר הגעה למסקנה נחרצת.

כך לדוגמא, כתב האישום המתוקן לא מציין את מטרת הוצאת החשבוניות, ככזו שנועדה להכשיר את המשך עבודתם של עובדים סינים, ואף אם לא ניתן לשלול כי חלק מהחשבוניות הכוזבות "התכתבו" עם מטרה זו, בוודאי שלא ניתן לומר כך ביחס לכלל החשבוניות.

35

אותו "חלל ראייתי" המקשה על מתן משקל לטיעון, קיים גם בכל הנוגע לשיקוליה הראייתיים של התביעה ביחס לגורמים שאינם מנויים על כתב האישום.

45.   דברים אלה יפים, בשינויים המחויבים, גם ביחס לנגזרות נוספות של טענות הגנה מן הצדק ואכיפה בררנית, כפי שאלו נטענו על ידי ב"כ נאשמים 4, 6, 8 ו-11.

46.   בבחינת מעבר לצורך אדגיש כי קביעת מתחם העונש ההולם מושפעת, בנסיבותיו הייחודיות של המקרה שלפניי, מנתון ייחודי הקשור להסדרי הטיעון שגובשו בעניינם של ראשי הארגון, זאת כאמור על מנת למנוע עיוות ופגיעה בעקרונות הצדק. משמעות קבלת הטענה לקיומה של להגנה מן הצדק, כך שתשפיע על המתחם, תשנה את האיזון העדין בין היחס העונשי לחומרת המעשים לבין עונשיהם של ראשי הארגון. במילים אחרות - מתחם העונש ההולם שאקבע משקלל באופן משמעותי את אותו "עיוות" שנעשה, בכורח הנסיבות, בעונשיהם של ראשי הארגון, והפער המשמעותי בין המתחם הראוי בעבירות אלה, למתחם הייחודי שייקבע בתיק זה ממילא "בולע" את משקלה הפוטנציאלי של טענת ההגנה לקיומה של הגנה מן הצדק. מכאן, שאף אם הייתה מונחת תשתית עובדתית ראויה, היה מקום לקבוע כי ההקלה הנדרשת במתחם נבלעת בהקלה המשמעותית שניתנה בקביעת המתחם נוכח "העיוות" בעונשיהם של ראשי הארגון.

 

47.   דברים אלה יפים, בשינויים המחויבים, גם ביחס לנגזרות נוספות של טענות הגנה מן הצדק ואכיפה בררנית, כפי שאלו נטענו על ידי ב"כ נאשמים 4, 6, 8 ו-11.

פרק ההכרעה - חלק שלישי

48.   בטרם אקבע את מתחם העונש ההולם ואת העונש המתאים לכל נאשם ונאשם, מצאתי לציין שתי הערות הרלוונטיות לעונשיהם של כל הנאשמים:

הראשונה - לעניין אי הסרת המחדלים.

כידוע, להסרת המחדלים בעבירות מס יש משמעות רבה לעניין הענישה.

ברע"פ 7851/13 עודה נ' מדינת ישראל (3.9.2015) נקבע כי להתחשבות בהסרת המחדל שתי תכליות: האחת - "סילוקו של המחדל כרוך בהשלמת החסר מקופת המדינה והטבת הנזק שנגרם כתוצאה מהעבירה"; והשנייה - "עידוד הבעת חרטה וקבלת אחריות לביצוע העבירה בידי הנאשם".

מכאן, שניתן לראות באי-הסרת המחדלים על ידי מי מהנאשמים ככזו המונעת קביעת עונש מתאים בדרך של אימוץ הרף התחתון של מתחמי הענישה, אף אם ניתן לקבוע את העונש המתאים בקירוב לו.

השנייה - באשר לשיעור הקנס.

36

כידוע, בסוג זה של עבירות נודעת חשיבות ממשית לענישה כספית הולמת אשר מגלמת גם פגיעה בכיסו של העבריין "הכלכלי". קביעת שיעור הקנס מושפעת מהסכומים מושא כתב האישום ומהשיטתיות שבביצוע העבירות, אך לא רק, שהרי התכלית המרכזית של עונש הקנס היא שהקנס ישולם ולא יהווה תוספת למאסר. על כן, בעת קביעת הקנס, התייחסתי גם ליכולתו הכלכלית של כל אחד מהנאשמים.

49.   כפי שיפורט להלן, במסגרת המתחמים שייקבעו ישוקללו גם סכומי העבירות והמס הגלום בהם שנגרע מהקופה הציבורית.

נאשם 4 - מוטי אטיאס

קביעת מתחם העונש ההולם

50.   כפי שפורט לעיל, נאשם 4 הורשע בשישה אישומים בעבירות לפי חוק המע"מ, פקודת מס הכנסה וחוק איסור הלבנת הון, בכך שבתקופה שבין מאי 2015 למאי 2016 וכחלק מתפקידו בתכנית העבריינית, נרשם הנאשם כעובד בחברת הכסות גולד ליבר (נאשמת 18), והתווה בפיקוחו של יניב בן דוד את פעילות החברה בדרך של הוצאת חשבוניות מס כוזבות, בין היתר, עבור חברות ההפצה. במסגרת חלקו בתכנית העבריינית, נהג נאשם 4 לגייס לקוחות באמצעות נאשמת 18 ולהפיץ חשבוניות מס כוזבות באמצעותה תוך שהוא מפקח על פעילותו של נאשם 8 (בעליה הרשום) בהתאם להנחיות שקיבל מיניב והראל בן דוד. זאת ועוד, נאשם 4 כלל, בצוותא חדא עם נאשם 8 ומי מהנאשמים האחרים, חשבוניות מס כוזבות בספרי ופנקסי החשבונות של חלק מהנאשמות. בנוסף, ובחלק מהתקופה הרלוונטית, המיר נאשם 4 רכוש אסור למזומן והסתיר את הבעלים האמיתיים ברכוש.

היקף הפצת וקיזוז החשבוניות הכוזבות המיוחס לנאשם עומד על סך של 56,926,025 ₪. סך חשבוניות המס הכוזבות שהונפקו ללקוחות ההתארגנות ונכללו בספריה של נאשמת 18 עומד על סך של 2,635,582 ₪. יודגש, כי סכומים אלה מיוחסים לנאשם בגין עבירות שביצע בצוותא חדא עם נאשם 8 ולכן לא ניתן לייחדם לנאשם 4 בלבד. היקף הלבנת ההון המיוחס לנאשם עומד על סך של 35,028,450 ₪.

51.   על-פי כתב האישום המתוקן, מיקומו של נאשם 4 בתוך ההירארכיה של הקבוצה בכיר יותר ביחס לנאשמים 6 ו- 8. הגם שלא היה מראשי הקבוצה או בעליה הרשום של נאשמת 18, הרי שבמסגרת תפקידו פיקח על נאשם 8 ועל הנעשה בנאשמת 18, לרבות על הפצת חשבוניות המס הכוזבות באמצעותה, וכן נטל חלק בחלוקת הרכוש האסור בין הנאשמים ואחרים על-פי הוראותיו של יניב.

52.   גם אם יש טעם מסוים בטענת ההגנה לפיה הפיקוח המיוחס לנאשם 4 על פעולותיו של נאשם 8 לא היה בבחינת נתון "שובר שוויון", ברור כי יש לתפקיד "הפיקוחי" השפעה מסוימת - גם אם אינה דרמטית - על מתחם העונש ההולם.

53.   כחלק מבחינת נסיבות ביצוע העבירה הפרטניות ראיתי לציין כי הנאשם נטל חלק בתכנית העבריינית במשך שנה בלבד וזאת במובחן מנאשמים 5, 6 ו-8 אשר משך ביצוע העבירות בעניינם התפרש על פני תקופה ארוכה יותר.

37

54.   בחנתי את טענת ההגנה לפיה עבירות המס המיוחסות לנאשם 4 מתמצות אך בהפצת חשבוניות כוזבות ועל כן מציבות אותו ברף נמוך יותר מבחינת נסיבות ביצוע העבירה, להבדיל מהנאשמים האחרים (למעט נאשם 11) שגם הפיצו וגם קיזזו חשבוניות מס. אין בידי לקבל טיעון זה שכן עיון בכתב האישום המתוקן מלמד כי הנאשם כלל, בצוותא עם נאשם 8 ומי מהנאשמים האחרים, חשבוניות מס כוזבות בספריהן של נאשמות 13, 14, 15, ו- 16 ועל כן פעילותו העבריינית ביחס לעבירות המס אינה שונה משל יתר הנאשמים שגם הפיצו וגם קיזזו (ראו למשל: סעיפים 40, 82, 120, 152, 155 לכתב האישום המתוקן).

קביעת מתחם העונש ההולם - סיכום

55.   על יסוד הנתונים שפורטו, ותוך מתן משקל לאותה אנומליה בעונשיהם של ראשי הארגון, ראיתי להעמיד את הרף התחתון של המתחם על 28 חודשי מאסר, ואת הרף העליון על 52 חודשי מאסר.

נאשם 4 - קביעת העונש המתאים

56.   אין מחלוקת בין הצדדים כי יש למקם את הנאשם בחלקו התחתון של מתחם הענישה.

להלן יפורטו השיקולים העומדים ביסוד מסקנתי:

הודאה - נתתי משקל לעובדה כי הנאשם נטל אחריות על מעשיו והודה בעבירות שביצע. נתון זה מצדיק הקלה בעונש.

העדר הרשעות קודמות - הנאשם, בן 50, אין לחובתו הרשעות קודמות וזוהי הרשעתו היחידה בפלילים. לנתון זה יש משמעות בקביעת העונש המתאים.

ריצוי מאסר ראשון - הפסיקה הכירה בתקופת המאסר הראשונה כקשה במיוחד, והכירה בנתון זה כמצדיק התחשבות בענישה. יש לפעול כך גם בענייננו.

נתונים אישיים - נתתי משקל לקולא לנתוניו האישיים של הנאשם, ובכלל אלה: היותו נכה ואב לשלושה ילדים. התחשבתי בהליך הגירושין שעבר בעקבות ההליך הפלילי וכן באירוע הטראומטי שחוותה בתו הקטנה. לא נעלמה מעיני העובדה כי הנאשם הצליח לשקם את חייו ואת יחסיו עם גרושתו, שילם את כל חובותיו וקיבל צו הפטר.

57.   לאור האמור לעיל, ראיתי להטיל על נאשם 4 עונש המשקף את חלקו התחתון של מתחם הענישה, כמפורט להלן:

א.    30 חודשי מאסר בפועל ביכוי ימי מעצרו (7.8.2018-21.1.2018).

הנאשם יתייצב ביום 15.5.2022 בשעה 08:00 במתקן ניצן או במתקן אחר עליו יורה שב"ס בהליך המיון המוקדם, ככל שייערך כזה.

ב.      9 חודשי מאסר, אולם הנאשם לא יישא עונש זה אלא אם יעבור תוך שלוש שנים מיום שחרורו את אחת העבירות בהן הורשע.

ג.       קנס בסך 80,000 ₪ או 80 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב- 20 תשלומים חודשיים שווים החל מיום 1.6.2022 ועד סיום התשלומים.

 

38

 

נאשם 5 - שלומי סעדה

קביעת מתחם העונש ההולם

58.   נאשם 5 הורשע בשני אישומים בעבירות לפי חוק המע"מ, פקודת מס הכנסה וחוק איסור הלבנת הון, בכך שבהנחיית יניב בן דוד, וכחלק מתפקידו בתכנית העבריינית, נרשם כבעליה הרשום של חברת ההפצה גלריה אדלרס (נאשמת 13), באמצעותה, בין היתר, הפיצו הנאשמים חשבוניות מס כוזבות ללקוחות בתמורה לעמלה. במסגרת תפקידו, פיקח הנאשם על הוצאת חשבוניות המס הכוזבות שהוצאו ללקוחות באמצעות נאשמת 13 שנרשמה על שמו, הפיק את חשבוניות המס הכוזבות בהתאם לצורך, פיקוח על קבלת התקבולים מהלקוחות בתמורה לחשבוניות המס הכוזבות שסופקו להם באמצעות נאשמת 13, הנחה את מי מהנאשמים והאחרים בכל הנוגע להפצת חשבוניות המס הכוזבות, וכן פיקח ודאג להספקתן של חשבוניות מס כוזבות מחברות הכסות לנאשמת 13 על מנת שאלה ינוכו בספריה, והכל על פי הנחיותיו של יניב בן דוד. כמו כן, בחלק מהתקופה הרלוונטית לכתב האישום המתוקן, נטל הנאשם 5 חלק מחלוקת הרכוש האסור בין הנאשמים בהתאם להוראותיו של יניב.

סך חשבוניות המס הכוזבות שהונפקו על ידי נאשם 5 ונאשמת 13 ללקוחות ונכללו בספרי הנהלת החשבונות של נאשמת 13 עומד על 32,149,358 ₪, כשהמס הגלום בהן עומד על 4,617,274 ₪. סך חשבוניות מס תשומות כוזבות שהוציא נאשם 5, בצוותא חדא עם נאשמים 4 ו- 8 ושסופקו לנאשמת 13 באמצעות חברות הכסות במטרה להתחמק מתשלום מס עומד על 46,326,450 ₪ כשהמס הגלום בהן עומד על סך של 6,739,911 ₪. היקף הלבנת ההון המיוחס לנאשם 5 עומד על סך של 60,634,499 ₪.

59.   מהאמור לעיל עולה, כי במסגרת ההתארגנות העבריינית, החזיק נאשם 5 בסמכויות ותחומי אחריות רבים ורחבים ועל כן ניכר כי חלקו היה המשמעותי והדומיננטי ביותר ביחס לנאשמים האחרים שבפניי.

קביעת מתחם העונש ההולם - סיכום

60.   מכלול השיקולים והנתונים עליהם עמדתי לעיל, מצדיקים העמדת הרף התחתון של המתחם על 32 חודשי מאסר, והעמדת הרף העליון של המתחם על 56 חודשי מאסר.

נאשם 5 - קביעת העונש המתאים

61.   הודאה - נתתי משקל לקולא להודאת הנאשם בעובדות כתב האישום המתוקן ונטילת האחריות. כפי צוין בעניינו של נאשם 4, נתון זה מצדיק הקלה בעונש.

עבר פלילי - לחובת הנאשם הרשעה בעבירה של אי הגשת דין וחשבון במועדו משנת 2018, בגינה הוטל עליו עונש מאסר על תנאי למשך 5 חודשים, קנס בסך 6,000 ₪ והתחייבות, וכן שתי הרשעות נוספות שהתיישנו, משנת 2006 ו- 2008, בגין עבירות של החזקת מקום להימורים ומשחקים אסורים, שממילא אינן רלוונטיות לענייננו.

39

אין המדובר בעבר פלילי מכביד, לבטח לא כזה המצדיק החמרה משמעותית בענישה.

נתונים אישיים - נתתי דעתי לנתוניו האישיים של הנאשם, ובכלל אלה: גילו (43), היותו נשוי ואב ל- 5 ילדים, ושירותו הצבאי כלוחם.

62.   לאור האמור לעיל, ראיתי להטיל על נאשם 5 עונש את העונשים הבאים:

א.    35 חודשי מאסר בניכוי ימי מעצרו (7.8.2018-16.1.2018).

הנאשם יתייצב ביום 15.5.2022 בשעה 08:00 במתקן ניצן או במתקן אחר עליו יורה שב"ס בהליך המיון המוקדם, ככל שייערך כזה.

ב.      9 חודשי מאסר, אולם הנאשם לא יישא עונש זה אלא אם יעבור תוך שלוש שנים מיום שחרורו את אחת העבירות בהן הורשע.

ג.       קנס בסך 120,000 ₪ או 120 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב- 20 תשלומים חודשיים שווים החל מיום 1.6.2022 ועד סיום התשלומים.

נאשם 6 - רפי קסטוריאנו

קביעת מתחם העונש ההולם

63.   נאשם 6 הורשע אף הוא בשני אישומים בעבירות לפי חוק המע"מ, פקודת מס הכנסה וחוק איסור הלבנת הון, בכך ששלט בחברת קינג פלדות בע"מ (נאשמת 20) ובחברת אורטוס בניה בע"מ (נאשמת 21), ניהל אותן, ורשם אותן שלא על שמו. על מנת להפחית את חברות המס של נאשמת 20, חבר הנאשם ליניב בן דוד ולמי מהנאשמים ועשה שימוש בחברות הכסות (נאשמות 17 ו- 19) וכן בנאשם 8 ובערבה על מנת שאלה יוציאו חשבוניות מס כוזבות לטובת נאשמת 20 שבשליטתו. נאשם 6 כלל את חשבוניות המס הכוזבות שהוצאו מחברות הכסות בספרי הנהלת החשבונות של נאשמת 20. על מנת להפחית את חבות המס של נאשמת 21, עשה הנאשם שימוש בנאשמת 20 שבשליטתו על מנת להוציא ממנה חשבוניות מס כוזבות לטובת נאשמת 21 וכלל חשבוניות כוזבות אלו בספרי הנהלת חשבונות של האחרונה. הנאשם הנפיק המחאות לפקודת חברת הכסות כנגד חשבוניות המס הכוזבות שהוציא יחד עם מי מטעמו על שם נאשמת 20 לפקודת נאשמת 21. המחאות אלו, המהוות רכוש אסור, נמסרו לפריטה אצל נותן שירותי מטבע. לאור האמור, ביצע הנאשם יחד עם החברות שבשליטתו עבירות הלבנת הון.

סך חשבוניות המס הכוזבות שהונפקו על ידי הנאשם 6 מנאשמת 20 לנאשמת 21 ונכללו בספרי הנהלת החשבונות של נאשמות 21-20 עומד על 10,017,697 ₪, כשהמס הגלום בהן עומד על 1,455,563 ₪. סך חשבוניות המס הכוזבות שהוצאו על ידי הנאשם 6 בצוותא חדא עם נאשם 8 ועם ערבה ושהונפקו על ידי נאשמות 17 ו- 19 ונכללו בספרי הנהלת החשבונות של נאשמת 20 עומד על 63,101,592 ₪, כשהמס הגלום בהן עומד על 9,168,607 ₪. היקף הלבנת ההון המיוחס לנאשם 6 עומד על סך של 1,442,000 ₪.

40

אין מחלוקת כי נאשם 6 לא היווה חוליה מרכזית ואינטגראלית בהתארגנות. להבדיל מיתר הנאשמים, נאשם 6 פעל כעצמאי במסגרת חברה פרטית, שלא הוקמה מראש לצורך ההתארגנות העבריינית, והוא לא נמנה על חבורת הנאשמים וההתארגנות העבריינית כהגדרתם בחלק הכללי של כתב האישום המתוקן. יחד עם זאת, על מנת להפחית את חבות המס בחברותיו הפרטיות במטרה להשיא לעצמו רווחים אישיים, חבר הנאשם להתארגנות העבריינית, קיזז חשבוניות פיקטיביות שהפיצו חלק מחברות הכסות וסייע להתארגנות העבריינית לממש את תכניתה.

זאת ועוד, היקף עבירות המע"מ שביצע נאשם 6 גבוה באופן משמעותי ביחס ליתר הנאשמים. אני ער לעובדה כי היקף עבירות הלבנת ההון של חלק מהנאשמים האחרים גבוה בהרבה מזה של נאשם 6, ואולם עבירות הלבנת ההון בוצעו עבור הארגון ועבור האחים בן דוד, ולא למטרות רווח אישי.

קביעת מתחם העונש ההולם - סיכום

64.   על יסוד כלל הנתונים שפורטו לעיל ראיתי לקבוע כי הרף התחתון של המתחם יעמוד על 26 חודשי מאסר והרף העליון יעמוד על 50 חודשי מאסר.

נאשם 6 - קביעת העונש המתאים

65.   הודאה - נתתי משקל לקולא לנטילת האחריות והודאת הנאשם בעובדות כתב האישום המתוקן.

העדר הרשעות קודמות - הנאשם, בן 50, נעדר הרשעות קודמות ויש לזקוף זאת לזכותו. בהקשר זה אציין, כי לא דומה הטלת עונש על נאשם שהורשע בעבר בפלילים, לבין הטלת עונש על נאשם שזו הרשעתו היחידה.

ריצוי מאסר ראשון - הפסיקה הכירה בתקופת המאסר הראשונה כקשה במיוחד, והכירה בנתון זה כמצדיק התחשבות בענישה. בכוונתי לפעול כך.

נתונים אישיים - נתתי דעתי לנתוניו האישיים של הנאשם, ובכלל אלה: תקופת מעצרו של הנאשם והתנאים המגבילים בהם היה נתון; הפגיעה בזוגיות עם אשתו ובשלושת ילדיו; וכן הפגיעה הכלכלית שנגרמה לנאשם ולעסקיו.

66.   לאור האמור לעיל, ראיתי להטיל על נאשם 6 עונש המשקף את חלקו התחתון של מתחם הענישה, כמפורט להלן:

א.    28 חודשי מאסר בניכוי ימי מעצרו (7.8.2018-16.1.2018).

הנאשם יתייצב ביום 15.5.2022 בשעה 08:00 במתקן ניצן או במתקן אחר עליו יורה שב"ס בהליך המיון המוקדם, ככל שייערך כזה.

ב.      9 חודשי מאסר, אולם הנאשם לא יישא עונש זה אלא אם יעבור תוך שלוש שנים מיום שחרורו את אחת העבירות בהן הורשע.

ג.       קנס בסך 100,000 ₪ או 100 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב- 20 תשלומים חודשיים שווים החל מיום 1.6.2022 ועד סיום התשלומים.

41

ד.      חילוט (מוסכם) של המחאות בסך 579,000 ₪.

 

נאשם 8 - ישראל בורוכוב

קביעת מתחם העונש ההולם

67.   נאשם 8 הורשע בשבעה אישומים בעבירות לפי חוק המע"מ, פקודת מס הכנסה וחוק איסור הלבנת הון, בכך שנרשם כבעליהן של חברות הכסות גולד ליבר ודי דניאל (נאשמות 17 ו- 18). במסגרת חלקו בתכנית העבריינית נהג הנאשם לחתום על מסמכי ההתקשרות מול הלקוחות ומול חברות ההפצה. כמו כן, בהנחיית האחים בן דוד, הוציא הנאשם חשבוניות מס כוזבות על שם החברות הרשומות בבעלותו ופעל מול נותני שירותי המטבע ובכרטסות שנפתחו בהם על ידו על שם נאשמות 17 ו- 18.

סך חשבוניות המס הכוזבות שסופקו על ידי נאשמות 17 ו- 18 לטובת חברות ההפצה וקוזזו בספריהן של חברות ההפצה עומד על 304,577,429 ₪, כשהמס הגלום בהן עומד על 42,254,865 ₪. סך חשבוניות המס הכוזבות שהונפקו ללקוחות, במסגרת התכנית העבריינית, ונכללו בספרי הנהלת החשבונות של נאשמת 18 עומד על 3,693,472 ₪, כשהמס הגלום בהן עומד על 153,711 ₪. סך חשבוניות המס הכוזבות שהונפקו ללקוחות, במסגרת התכנית העבריינית, ונכללו בספרי הנהלת החשבונות של נאשמת 17 עומד על 31,599,076 ₪, כשהמס הגלום בהן עומד על 4,591,311 ₪. היקף הלבנת ההון המיוחס לנאשם עומד על סך 182,177,167 ₪.

68.   כעולה מכתב האישום המתוקן, חלקו של נאשם 8 לא הסתכם אך ברישומו כבעליהן של חברות הכסות. הנאשם נטל חלק פעיל ומרכזי בביצוע העבירות בהתאם להוראות האחים בן דוד והנאשמים האחרים, ומעורבותו בשבעה אישומים מלמדת כי ביצע חלק ניכר מהעבירות יחד עמם. יחד עם זאת, הנאשם לא נמנה על הוגי התכנית העבריינית, ואין חולק כי לא גרף רווחים בפרשה.

זאת ועוד, מקובלת עליי טענת ההגנה כי העבירות בוצעו על רקע ניצול מצוקה אישית וכלכלית של הנאשם ולא בהכרח על רקע עברייני מובהק. אתן לנתון זה משקל מסוים -גם אם מוגבל - במסגרת קביעת המתחם.

קביעת מתחם העונש ההולם - סיכום

69.   על יסוד הנתונים עליהם עמדתי לעיל, ראיתי לקבוע מתחם הנע בין 20 חודשי מאסר ל- 44 חודשי מאסר.

נאשם 8 - קביעת העונש המתאים

70.   הודאה - הנאשם נטל אחריות על מעשיו, הודה בעובדות כתב האישום המתוקן, הביע חרטה והכיר בטעויות שנפלו בהתנהלותו העבריינית. נתונים אלה מצדיקים הקלה בעונש.

העדר הרשעות קודמות - הנאשם, בן 29, נעדר עבר פלילי. לנתון זה השפעה ממתנת לעניין קביעת העונש המתאים.

42

ריצוי מאסר ראשון - כפי שציינתי בעניינם של הנאשמים האחרים, הפסיקה הכירה בתקופת המאסר הראשונה כקשה במיוחד, והכירה בנתון זה כמצדיק התחשבות בענישה. יש לפעול כך גם בעניינו של נאשם 8.

נתונים אישיים - נתתי משקל לקולא לנתוניו האישיים של הנאשם ולנסיבות חייו המורכבות, כפי שאלו עלו בטיעון הסנגור, וכן בעדות אמו, אשר התייחסו לקשיים שחווה הנאשם בילדותו, לעוני שידע כל חייו, למצבו הכלכלי הקשה ולמצבה הרפואי העגום של אמו.

כמו כן נתתי דעתי לגילו הצעיר של הנאשם בעת ביצוע העבירות (22) ולמצב הנפשי הקשה אליו נקלע בעקבות מעורבותו בפרשה.

התחשבתי בתקופת מעצרו של הנאשם ובעובדה כי נאלץ לשוב למעצר מאחורי סורג ובריח בשל קושי כלכלי לקיים את תנאי השחרור.

71.   לאור האמור לעיל, ראיתי להטיל על נאשם 8 עונש המשקף את חלקו התחתון של מתחם הענישה, כמפורט להלן:

א.    22 חודשי מאסר בניכוי ימי מעצרו (7.8.2018-16.1.2018 ובנוסף 20.9.2019-6.6.2019).

הנאשם יתייצב ביום 15.5.2022 בשעה 08:00 במתקן ניצן או במתקן אחר עליו יורה שב"ס בהליך המיון המוקדם, ככל שייערך כזה.

ב.      9 חודשי מאסר, אולם הנאשם לא יישא עונש זה אלא אם יעבור תוך שלוש שנים מיום שחרורו את אחת העבירות בהן הורשע.

ג.       קנס בסך 50,000 ₪ או 50 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב- 20 תשלומים חודשיים שווים החל מיום 1.6.2022 ועד סיום התשלומים.

נאשם 11 - ציון דואק

קביעת מתחם העונש ההולם

72.   נאשם 11 הורשע באישום אחד בלבד בעבירות לפי חוק איסור הלבנת הון בכך שבמסגרת עסק שהחזיק למתן שירותי מטבע, המיר המחאות שהתקבלו מחברות ההפצה לפקודת חברות הכסות ואיפשר למי מהנאשמים, בהתאם להוראותיו של יניב בן דוד, לבצע פעולות בעסק ובכרטסות שנפתחו על שם חברות ההפצה, כל זאת מבלי שדיווח על פעולות אלה כמתחייב. הנאשם איפשר לנאשמים לקבל את תמורת ההמחאות שפרט להם, גם לאלו שלא נרשמו כבעלי הכרטסות או כשליחים בכרטסות, והכל בהתאם להוראות שקיבל מיניב. הנאשם אף נמנע מלדווח בעסקו על פעולותיהם של הנאשמים במסגרת ההתארגנות העבריינית.

היקף הלבנת ההון המיוחס לנאשם עומד על סך 62,846,364 ₪.

43

73.   כאמור, הצדדים הגיעו להסדר טיעון במסגרתו הוסכם כי התביעה תעתור לעונש של 14 חודשי מאסר בפועל, בעוד שהנאשם יהא חופשי בטיעוניו. בנוסף, הסכימו הצדדים על רכיב חילוט בהיקף משמעותי המוערך במיליון ₪ (באשר לסכומים המדויקים - ראה סעיף 10 להסדר הטיעון הכתוב).

 

קביעת מתחם העונש ההולם - סיכום

74.   בשים לב לחומרת העבירות, היקפן, פרק הזמן בו בוצעו וחלקו של הנאשם בהתארגנות העבריינית, דומני כי העונש לו עתרה התביעה (14 חודשי מאסר) מצוי בטווח הענישה הראוי, אף אם אינו משקף את הרף התחתון אותו ראוי להעמיד על 9 חודשי מאסר לריצוי אפשרי בדרך של עבודות שירות. אך ברור כי גם טווח זה הוא פועל יוצא של הנסיבות הייחודיות והנדירות המשפיעות על מתחמי הענישה בתיק זה, ובעטיין, כפי שציינתי - לא ניתן לגזור גזירה שווה בין הענישה המוטלת על הנאשמים בתיק זה לפרשות אחרות המשקפות עבירות דומות. יש אף ליתן את הדעת לעובדה כי נאשם 11, בניגוד לרוב הנאשמים, הסכים במסגרת ההסדר לחילוט רכוש וסכומי כסף שנתפסו.

נאשם 11 - קביעת העונש המתאים

75.   הודאה - נתתי משקל לקולא לנטילת האחריות והודאת הנאשם בעובדות כתב האישום המתוקן.

העדר הרשעות קודמות - הנאשם, בן 57, נעדר הרשעות קודמות ויש לזקוף זאת לזכותו.

נתונים אישיים - התחשבתי בקשיים שחוותה משפחתו של הנאשם מאז פתיחת החקירה ומעצרו וכן בנזקים הכלכליים שנגרמו לו. זאת ועוד, נתתי משקל משמעותי לקולא למצבו הרפואי המורכב של הנאשם, כפי שעלה בטיעון ההגנה, בעדות אשתו של הנאשם ובמסמכים הרבים שהוגשו בעניינו.

76.   לאור האמור לעיל, ראיתי להטיל על נאשם 11 עונש המשקף את חלקו התחתון של מתחם הענישה, כמפורט להלן:

א.    9 חודשי מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות בניכוי ימי מעצרו (12.2.2018-1.2.2018).

עבודות השירות יבוצעו בהתאם לחוות דעתו של הממונה ב"המשקם" ברחוב המלאכה 26 בחולון, החל מיום 8.5.2022 בשעה 08:00 שאז יתייצב הנאשם במשרדי הממונה על עבודות שירות לריצוי עונשו. מובהר לנאשם כי היה ויפר את הכללים הנהוגים בזמן עבודות השירות, נתונה לממונה על עבודות שירות הסמכות להמיר את התקופה לתקופה מאסר מאחורי סורג ובריח.

ככל שמקום ו/או מועד ריצוי עבודות השירות אינו תואם צרכי הממונה על עבודות שירות, נתונה לממונה הסמכות לקבוע מועד ו/או מקום חלופי לתחילת ריצוי העונש.

ב.      9 חודשי מאסר, אולם הנאשם לא יישא עונש זה אלא אם יעבור תוך שלוש שנים מהיום את אחת העבירות בהן הורשע.

ג.       קנס בסך 80,000 ₪ או 80 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב- 20 תשלומים חודשיים שווים החל מיום 1.6.2022 ועד סיום התשלומים.

ד.      חילוט (מוסכם) כמפורט בהסדר הטיעון הכתוב. הצדדים יגישו לחתימתי בקשה ספציפית.

 

נאשמות 13, 17, 18, 20, 21

77.   בהסכמת הצדדים, אני גוזר על כל אחת מנאשמות קנס סמלי בסך 100 ₪, ומורה על סגירת החברות הנאשמות ברשם החברות. הקנס ישולם עד יום 1.5.2022.

 

זכות ערעור כחוק.

ניתן צו כללי למוצגים לשיקול דעת התביעה.

המזכירות תעביר העתק גזר הדין לממונה על עבודות שירות ולשירות המבחן (רלוונטי לעניינו של נאשם 11).

 

ניתן היום, י"ד אדר ב' תשפ"ב, 17 מרץ 2022, במעמד הצדדים.