1

1.         לפנינו בקשה לפסיקת הוצאות הגנה ופיצוי בגין ימי מאסר ומעצר אשר הגיש המבקש כאן, וזאת בהתאם לסעיף 80 לחוק העונשין התשל"ז - 1977.

2.         המבקש הואשם בעבירה של רצח אמו המנוחה ולאחר תהליך הוכחות זוכה לחלוטין מהאישומים כנגדו.

3.         המבקש היה מיוצג על ידי הסניגוריה הציבורית ולפיכך עותר הוא לפיצוי המקסימלי רק בגין ימי מעצרו ובסך כולל של 117,951 ₪ וזאת בהתבסס על תקופת מעצרו - 309 ימים ועל הגדרת סכום הפיצוי המקסימלי לימי מעצר כפי שנקבע בתקנות סדר הדין (פיצויים בשל מעצר או מאסר) התשמ"ב - 1982.

4.         הבקשה הוגשה הן בהסתמך על העילה ש"לא היה יסוד לאשמה" כאמור בסעיף 80 הנ"ל והן על העילה של "נסיבות אחרות המצדיקות זאת" כקבוע באותו סעיף.

2

5.         ב"כ המשיבה, מדינת ישראל, מסכים לתשלום הפיצוי וזאת אך ורק בגין העילה של "נסיבות אחרות המצדיקות זאת", תוך שהוא שב על עמדתו ולפיה, היה יסוד להאשמתו של המבקש, ובגין עילה זאת אין המבקש זכאי לפיצוי.

6.         ב"כ המבקש, הודיעו לבית המשפט, כי מבחינתם עיקר החשיבות הוא בקבלת כספי הפיצוי, ואין חשיבות מבחינתם באיזו עילה מדובר, אם כי לטענתם המבקש זכאי לפיצוי גם בגין העילה ש"לא היה יסוד לאשמה".

7.         בהתחשב בטיעוני הצדדים לעניין זה, אנו קובעים, כי המבקש זכאי לפיצוי משום שהתקיימו בעניינו נסיבות המצדיקות זאת והכל כפי שפורט בכתבי בי-דין בבקשה זו.

8.         אשר על כן, המשיבה תשלם למבקש סך של 117,931 ₪ וזאת תוך 30 מהיום. פרטי חשבון הבנק של המבקש יועברו למשיבה באמצעות ב"כ המבקש.

ניתן היום, ד' ניסן תשע"ח, 20 מרץ 2018, בהעדר הצדדים.