1

 

נוכחים:

ב"כ המאשימה - מתמחה חיים חמיאס

הנאשם בעצמו

ב"כ הנאשם - עו"ד מרסל אביטל

 

1.      הנאשמים הורשעו, על פי הודאתם בביצוע 8 עבירות של אי הגשת דוחות מע"מ במועד לפי סעיפים 117(א)(6) ו- 88(א) בחוק מס ערך מוסף, התשל"ו- 1975 (להלן - חוק המע"מ) ולפי תקנה 23(ב)(1) לתקנות מס ערך מוסף, תשל"ו 1976.

 

2.      על פי עובדות כתב האישום הנאשמת הינה חברה פרטית הרשומה כעוסק מורשה, הנאשם הוא מנהלה. על אף היות הנאשמת עוסק מורשה לא הגישו הנאשמים במועד 8 דוחות תקופתיים לרשויות מע"מ, בין התאריכים 6/15-8/16.

 

הדוחות הוגשו באיחור (חלקם לא הוגשו כלל עד למועד הגשת כתב האישום) וסכומי המס בגין הדוחות לא שולמו כלל או שולמו באופן חלקי, כך שבמועד הגשת כתב האישום חוב המס שנבע מהדוחות שהוגשו עמד על סך 49,326 ₪.

 

טיעוני הצדדים לעונש

 

2

3.      ב"כ המאשימה הפנתה לערכים המוגנים שנפגעו, למידת הפגיעה בערכים המוגנים לאור היקף העבירות, לדבריה מתחם העונש ההולם לכל העבירות שבכתב האישום נע בין מאסר מותנה ועד 7 חודשי מאסר בפועל, 2-8 חודשי מאסר מותנה, קנס כספי בשיעור שנע בין 5% ועד 10% מגובה המחדל התחילי וכן חתימה על התחייבות להימנע מביצוע עבירה בעתיד.

המאשימה הפנתה לאסופת פסיקה התומכת בטיעוניה.

ב"כ המאשימה ציינה כי מאז תחילת ההליך המשפטי הנאשם הסיר את המחדל במובן זה שהגיש את הדוחות שטרם הוגשו, אך על אף חלוף הזמן וההזדמנויות הרבות שניתנו לא הסיר הנאשם את המחדל בכל הנוגע לתשלום חוב המס, ולו באופן חלקי.

המאשימה בטיעוניה בכתב ציינה כי לנאשמים הרשעות קודמות באישומים זהים לאישומים נשוא הליך זה.

בדיון השלמת הטיעונים, לאור הערת בית המשפט כי ההרשעות לא הוגשו, ציינה ב"כ המאשימה כי ההרשעות במכוון לא הוגשו והיא מבקשת מבית המשפט להתעלם מהן.

 

לאור מכלול הנתונים עתרה המאשימה להטיל על הנאשם 8 חודשי מאסר מותנה, קנס בסך 5,000 ₪ והתחייבות. ועל הנאשמת קנס סמלי.

 

 

4.      ב"כ הנאשם טען כי הנאשמת ניהלה מפעל משנת 1989, שימשה מקור פרנסה ל- 15 משפחות. לדבריו, הנאשמת נאלצה להנפיק חשבוניות מס מיד עם ביצוע העסקה למרות שאת התמורה היתה מקבלת 90 יום לאחר מכן, הדבר גרם לקשיים, היא איחרה בתשלומי המס, הוטלו קנסות, ועיקולים, ובשל העיקולים לא יכולה היתה לשלם את המע"מ במועד. על כן בשנת 2016 הנאשמת הפסיקה פעילותה והמפעל עבר לבעלות אחר, ומאז כבר נסגר.

לדברי ב"כ הנאשם, בתקופה בה הנאשמת נקלעה לחובות, הנאשם היה מגויס לטיפול באשתו אשר חלתה במחלה ממארת ונפטרה ממחלתה באותה התקופה. לאור כל האמור ביקש ב"כ הנאשם להסתפק בהטלת קנס בלבד.

 

5.      הנאשם בדבריו האחרונים ציין כי מתקיים מפנסיה של 3,000 ₪ וביקש שהקנס יהיה סמלי. הנאשם הלין על שיטת גביית המס באופן שהאזרח נדרש לשלם את המס לרשויות בטרם קיבל לידיו את התמורה בגינה נדרש המס. הנאשם ציין כי הגיש לאחרונה בג"צ בעניין זה, לא על מנת להשיג לעצמו טובת הנאשם אישית, אלא לטובת כלל ציבור משלם המסים

 

דיון והכרעה

 

עונש אחד לכל העבירות

6.      הנאשם נותן את הדין בגין ריבוי עבירות.

 

3

הגם שאין מניעה לגזור ענישה במצטבר בגין כל דוח. [רע"פ 5953/08 עתאמלה נ' מדינת ישראל (22.10.08); רע"פ 1130/20 דוד דהן נ' מדינת ישראל (13.4.20)} הרי שהמאשימה עתרה למתחם עונש הולם אחד לכל העבירות, ולענישה אחת אשר תכלול את כלל העבירות שבכתב האישום.

 

לאור כל האמור, בהתאם להוראת סעיף 40יג(א) לחוק העונשין התשל"ז 1977, בשים לב שהעבירות בוצעו בסמיכות זמנים, כולן על רקע מצוקה כלכלית אליה נקלעו הנאשמים במסגרת ניהול עסקם, בשים לב לפסיקה הנוהגת ולעמדת הצדדים, יקבע מתחם עונש הולם אחד הכולל את כל העבירות המפורטות בכתב האישום.

 

מתחם העונש ההולם

 

7.      הערכים המוגנים שנפגעו בעבירות שביצעו הנאשמים הם: שמירה על יציבות המשק והקופה הציבורית. מערכת המס מיועדת לאפשר לממשלה לפעול לקיום צרכי החינוך, הבריאות, הרווחה, הביטחון, לקידום ערכים חברתיים ראויים ועוד. פגיעה בדיווח במועד ובתשלום המס גוררת פגיעה בכיסו של כל אזרח ואזרח, במחסור בשירותים ציבוריים, פגיעה בערך השוויון בחלוקת נטל המס, פגיעה בסולידריות החברתית, פגיעה ביכולתה של רשות המס לקבל המידע הדרוש לה לצורך גביית מס אמת, ולבצע את מלאכת גביית המס והפיקוח על הגביה.

 

בית המשפט העליון בשורה ארוכה של פסקי דין עמד על החומרה שבעבריינות המס ועל החשיבות בענישה אשר תתן משקל בכורה לשיקולי הגמול וההרתעה, ותעדיפם על פני נסיבות אישיות, על מנת שלא להביא לכרסום במוטיבציה של כלל משלמי המסים למלא חובתם.

 

ראו למשל ברע"פ 512/04 אבו עבייד נ' מדינת ישראל (15.4.2004):

"עבריינות המס בכללה, אינה מסתכמת אך בגריעת כספים מקופת המדינה. היא פוגעת בתודעת האחריות המשותפת של אזרחי המדינה לנשיאה שוויונית בעול הכספי הנדרש לסיפוק צרכי החברה, ובתשתית האמון הנדרשת בין הציבור לבין השלטון האחראי לאכיפה שוויונית של גביית המס...".

 

ראו גם רע"פ 9004/18 מאיר יצחקי נ' מדינת ישראל (31.12.2018):

"בית משפט זה חזר ועמד על חומרתה של עבריינות המס, אשר נובעת מפגיעתה הקשה במשק, בכלכלה ובמגוון היבטים חברתיים הנוגעים לנטל תשלום המיסים, כמו גם מהקושי הרב שבחשיפתה. נפסק לא אחת, כי יש ליתן לחומרה זו ביטוי ממשי במסגרת גזירת עונשו של מי שהורשע בעבירות אלה, תוך מתן עדיפות לשיקולי הרתעה ולאינטרס הציבורי שבהחמרת הענישה על פני נסיבותיו האישיות של הנאשם, וכאשר נקודת המוצא היא כי העונש ההולם בעבירות אלה הוא מאסר בפועל."

 

4

ראו גם רע"פ 5823/09 באשיתי נ' מדינת ישראל(17.8.2009); רע"פ 3137/04 חג'ג' נ' מדינת ישראל (18.4.2004); רע"פ 977/13 אודיז נ' מדינת ישראל (20.2.13); רע"פ 1688/14 כץ נ' מדינת ישראל (9.3.14); רע"פ 3385/13‏ דימיטשטיין נ' מדינת ישראל (29.5.13); רע"פ7964/13 רובינשטיין נ' מדינת ישראל (31.12.13); רע"פ 7790/13 ‏חיים נ' מדינת ישראל (20.11.13); רע"פ 1717/14 ליזרוביץ נ' מדינת ישראל (30.3.2014) רע"פ 5358/12 שוקרון נ' מדינת ישראל (10.07.12); רע"פ 3857/13 ‏יצחקיאן נ' מדינת ישראל (30.07.2013) ורבים אחרים.

 

8.      מידת הפגיעה בערכים המוגנים אינה ברף גבוה בשים לב להיקף הפגיעה בקופה הציבורית.

 

9.      באשר לנסיבות ביצוע העבירות נתתי דעתי לכך שהנאשם איחר בהגשת 8 דוחות, (איחור הנע בין חודש וחצי ועד כששה חודשים), נתתי דעתי לכך שהיקף הפגיעה בקופה הציבורית עמד על 49,326 ₪.

 

נתתי דעתי לכך שהעבירות בוצעו ללא תחכום, ללא אינדיקציה לתכנון מוקדם או לכוונה לחמוק מתשלום.

 

נתתי דעתי לדברי הנאשם לפיהם העבירות בוצעו על רקע מצוקה כלכלית, אליה נקלעה הנאשמת בין היתר בשל שיטת גביית המס, הגם שאין בכך כדי להוות נסיבות לקולה.

 

בית המשפט העליון קבע לא אחת כי אין זכות לעכב כספי מס גם על רקע קשיים כלכליים.

ראו למשל ברע"פ 4844/00 ברקאי נ' מדינת ישראל (9.12.2001); רע"פ 6167/11 ‏ ‏ ספקיוריטי המוקד המרכזי בע"מ נ' מדינת ישראל (19.2.12).

 

10.  עיון בפסיקה הנוהגת במקרים דומים, מעלה כי העונשים המוטלים על נאשמים נעים ממאסרים מותנים ועד למספר חודשי מאסר לריצוי מאחורי סורג ובריח וקנסות הנעים בין אלפי שקלים לעשרות אלפי שקלים. במקרים בהם סכומי המס אינם מאוד גבוהים והמחדלים הוסרו מסתפקים בתי המשפט לא אחת בענישה צופה פני עתיד, לעומת זאת, כאשר עסקינן בריבוי עבירות ובהיקף משמעותי, וכאשר המחדלים לא הוסרו, הענישה הרווחת היא מאסר בפועל, לריצוי מאחורי סורג ובריח ובמקרים הקלים יותר, מאסר לריצוי בעבודות שירות. אך קיימים גם מקרים, בהם בתי המשפט מסתפקים בענישה צופה פני עתיד, גם מקום בו המחדל לא הוסר.

ראו למשל פסיקה בה גובה המחדל הוא באותו סדרי גודל של המחדל נשוא כתב האישום.

5

·        עפ"ג (מרכז) 37359-08-13 מדינת ישראל נ' דני ארוב (28.1.14) 5 דוחות שלא הוגשו במועד. סכום המחדל 65,129 ₪ . המחדל לא הוסר. נקבע מתחם ממאסר מותנה ועד 7 חודשי מאסר וקנס הנע בין 3,000 ₪ ל- 20,000 ₪. בית משפט קמא גזר על המשיב מאסר מותנה בן 5 חודשים, קנס בסך 8000 ₪ והתחייבות בסך 15,000 ₪. ערעור המדינה נדחה.

·        ת"פ (ת"א) 25376-09-18 מדינת ישראל נ' פרח פייר (13.6.21). 4 דוחות שלא הוגשו במועד על רקע קריסה כלכלית. סכום המחדל 78,558 ₪. המחדל לא הוסר. נקבע מתחם ממאסר מותנה ועד 9 חודשי מאסר. נדון למאסר מותנה, קנס בסך 5000 ₪ וענישה נלווית.

·        ת"פ (נצרת) 66587-03-19 מדינת ישראל נ' חוג'יראת ואח' (25.5.21). 13 דוחות שלא הוגשו במועד. סכום המחדל 37,500. המס שולם במלואו. נקבע מתחם ממאסר מותנה ועד 10 חודשי מאסר. נגזרו מאסר מותנה וקנס בסך 9000 ₪.

·        ת"פ (תל אביב) 50808-10-18 מדינת ישראל נ' אזולאי (28.5.19). 5 דוחות שלא הוגשו במועד ו - 3 דוחות שהוגשו במועד אך לא שולם המס. סכום המחדל 65,184 ₪. המחדל לא הוסר. נקבע מתחם מאסר מותנה ועד 7 ח' מאסר וקנס בשיעור של 5%-10% מסכום המחדל. נדון למאסר מותנה של 6 חודשים למשך 3 שנים וקנס בסך 5,500 ₪ והתחייבות.

·        ת"פ (שלום ת"א) 64422-02-18 מדינת ישראל נ' וינר (3.6.2019). 9 דוחות שלא הוגשו במועד. המחדל הוסר חלקית ובעת גזר הדין סכום המחדל עמד על סך של 40,493 "שח. נקבע מתחם מאסר מותנה ועד 7 ח' מאסר וקנס שנע בין 2,000-4,000 ש"ח. נדון למאסר מותנה של 6 חודשים למשך 3 שנים וקנס בסך 3,000 ₪ והתחייבות בסך 8,000 ש"ח.

 

11.  באשר לגובה הקנס. עסקינן בעבירות אשר נעברו ממניע כלכלי וישנה חשיבות לענישה כלכלית מרתיעה. גובה הקנס מושפע מהיקף העבירות. עם זאת, ובהתאם להוראת סעיף 40 ח לחוק העונשין, בקביעת מתחם הקנס ההולם יש להתחשב גם במצבו הכלכלי של הנאשם.

 

12.  לאור כל האמור אני קובעת כי מתחם העונש ההולם לכלל העבירות שביצע הנאשם בנסיבות שבפני נע ממאסר מותנה ועד 5 חודשי מאסר, קנס הנע בין 2,000-5,000 ₪ וענישה נלווית.

 

שיקולים בגזירת עונשו של הנאשם

 

13.  בעניינו של הנאשם אין הצדקה לחרוג לחומרה או לקולה ממתחם העונש ההולם, גם לא משיקולי שיקום.

 

14.  בבואי לגזור את עונשו של הנאשם בתוך מתחם העונש ההולם לקחתי בחשבון את הנתונים שלהלן.

 

15.  זקפתי לזכותו של הנאשם את העובדה שבחר לקחת אחריות ולהודות במיוחס לו בהזדמנות ראשונה, הגם שבחלוף הזמן ביקש לחזור בו מהודאתו.

 

16.  לא לקחתי בחשבון את הרשעותיו הקודמות, הגם שמטיעוני המאשימה עולה כי לנאשם הרשעות קודמות רלוונטיות, המאשימה בחרה שלא להגיש לעיוני ההרשעות, ואף ביקשה במפורש להתעלם מהרשעות אלו.

 

6

17.  לקחתי בחשבון את העובדה שהמחדל לא הוסר עד כה.

 

18.  לקחתי בחשבון את נסיבותיו האישיות כפי שפורטו על ידי הנאשם ובא כוחו.

 

 

19.  לקחתי בחשבון את עמדתה העונשית של המאשימה אשר ביקשה שלא להטיל על הנאשם מאסר בפועל.

 

20.  לאור הנתונים שהוצגו בפני, ותוך שהתעלמתי מההרשעות שבמכוון לא הוגשו לעיוני, מצאתי לאמץ את עמדתה העונשית של המאשימה ולהטיל על הנאשם ענישה מותנית. לא מצאתי הצדקה להימנע מרכיב המאסר המותנה. עם זאת, אני סבורה כי מאסר מותנה בן 8 חודשים כפי שעתרה המאשימה הוא אינו מידתי בשים לב להיקף המחדל ולמתחם העונש ההולם.

 

עונשם של הנאשמים

 

21.  סיכומו של דבר, מצאתי לנכון ולמידתי להטיל על הנאשמים את העונשים הבאים:

 

נאשמת 1

קנס בסך 100 ₪ אשר ישולם תוך 90 יום

 

נאשם 2

 

א.    מאסר בן 4 חודשים וזאת על תנאי למשך שלוש שנים מהיום לבל יעבור הנאשם כל עבירה לפי חוק מע"מ.

 

ב.      קנס בסך של 3,000 שח או 10 ימי מאסר תמורתו.

הקנס ישולם ב- 5 תשלומים חודשיים רצופים ושווים. תשלום ראשון לא יאוחר מיום 1.12.22 .

 

ג.       הנאשם יתחייב בפני על סך של 10,000 ₪ וזאת לבל יעבור עבירות על חוק המע"מ תוך 3 שנים מהיום. במידה ולא יתחייב - יאסר למשך 10 ימים.

 

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בבאר שבע בתוך 45 ימים מהיום

 

 

7

ניתן היום, י"ט אלול תשפ"ב, 15 ספטמבר 2022, במעמד הצדדים.