ת"פ 10108/11/21 – מדינת ישראל נגד גירמה מולה
|
|||
ת"פ 10108-11-21 מדינת ישראל נ' סייפו (עציר) ואח' ת"פ 16746-10-20 מדינת ישראל נ' מולה |
|
|
|
1
כבוד השופטת זהר דיבון סגל
|
||
בעניין: |
המאשימה
|
מדינת ישראל באמצעות פרקליטות מחוז מרכז ב"כ עוה"ד שחר לדובסקי |
|
נגד
|
|
|
הנאשם |
גירמה מולה ב"כ עוה"ד שני פרג'ון |
|
|
|
גזר דין- נאשם 5 |
1. הנאשם הורשע בהתאם להודאתו בת.פ 10108-11-21 בסיוע לסחר בסם מסוכן - לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג 1973 (להלן: פקודת הסמים) + סעיף 31 לחוק העונשין התשל"ז 1977 (להלן: חוק העונשין) (להלן: התיק העיקרי) ובת.פ 16746-10-20 בהחזקת סכין שלא כדין- עבירה לפי סעיף 186(א) לחוק העונשין (להלן: תיק הצירוף).
2. הסדר הטיעון הדיוני לא כלל הסכמה לעניין העונש, וכל צד טען כראות עיניו. המאשימה, הצהירה בתיק הצירוף כי תעתור להשית על הנאשם 5 חודשי מאסר אשר ירוצו במצטבר לכל עונש שיוטל עליו בתיק העיקרי.
עובדות כתבי האישום בתמצית
התיק העיקרי
3. כתב האישום המתוקן כולל פרק מבוא ומונה חמישה אישומים והוא חלק מפרשייה רחבה במסגרתה הופעל שוטר כסוכן סמוי אשר ביצע מול הנאשם (ונאשמים רבים אחרים) עסקאות סמים מסוג קוקאין וMDMA -. האישום הרלבנטי לעניינו הוא הרביעי.
4. על פי עובדות האישום הרביעי, ביום 27.5.21 בשעות הצהריים התגבשה בין הסוכן לבין הנאשם 3 עסקה לרכישת 30 גרם MDMAלפי 200 ₪ לגרם וזאת בסיוע הנאשם 2 והוסכם כי העסקה תתבצע ב"פיצה שמש" ביבנה. בהתאם למוסכם, זמן קצר לאחר השעה 17:36 הגיעו הנאשמים 3+4 ברכב, פגשו בסוכן. הנאשם 5 הצטרף בשלב מאוחר וסייע לנאשם 3 בביצוע עסקת הסמים בכך שמסר לו שקית ובה סם מסוכן מסוג MDMA. במשקל 30.39 גרם נטו. נאשם 3 העביר את השקית לסוכן, והסוכן מסר לנאשם בתמורה 5900 ₪.
2
תיק הצירוף
5. לפי עובדות כתב האישום המתוקן - ביום 18.3.20 בשעה 08:00 הגיעו הנאשם ואדם אחר לחנות מכולת. באותן הנסיבות התגלע ויכוח בין הנאשם ובין בעל חנות המכולת שעמד מאחורי הדלפק (להלן: המתלונן). במהלכו הוויכוח החזיק הנאשם בעודו שיכור בסכין מתקבעת בעלת ידית שחורה, שאורך להבה הוא 10 ס"מ והתקרב אל המתלונן. האחר משך את הנאשם ומנע ממנו להתקרב אל המתלונן והוציאו מחוץ לחנות. בזמן היציאה מן החנות, פנה הנאשם בעודו אוחז בסכין לאדם נוסף. בעקבות פנייתו של המתלונן למשטרה, הגיעה ניידת משטרה לתחנת האוטובוס סמוכה בה שהו הנאשם והאחר. השוטר פתח את הדלת כדי לצאת מהניידת אך הנאשם מנע את יציאתו, סגר את הדלת ואמר לו: "סע מפה". בהמשך הניף הנאשם את ידו לכיוון השוטר והאחרון להדוף אותו לאחור והודיע לו על עיכובו. באותן הנסיבות ניסה הנאשם ניסה להימלט מן המקום ועל כן נאלץ השוטר לאזוק אותו.
טיעוני הצדדים לעונש
6. בא כוח המאשימה עמד בטיעוניו על הערכים החברתיים המוגנים שנפגעו כתוצאה מביצוע העבירות בהן הורשע הנאשם. בתיק העיקרי- ההגנה על בטחון ובריאות הציבור נוכח החדרת הסמים לציבור והיותו של נגע הסמים כמחולל פשיעה ובתיק הצירוף -שמירה על הסדר הציבורי, זכותו של אדם לביטחון ומיגור תופעת הסכינאות. כן בטיעוניו סקר את נסיבות ביצוע של העבירה בתיק העיקרי, חלקו של הנאשם בביצוע עסקת הסם והחומרה היתרה הגלומה לנוכח סוג הסם, הכמות והתמורה שהתקבלה בגינה. באשר לתיק הצירוף, הדגיש כי העבירה בוצעה בעוד הנאשם שיכור ולכך שהאירוע הסתיים ללא נפגעים רק משום שהאחר הוציא את הנאשם בכוח מהחנות. עוד הפנה לתמונת הסכין המלמדת כי זו נועדה אלא לקדם פני אלימות ואינה יכולה לשמש למטרות אחרות. בא כוח המאשימה עתר לקבוע מתחם ענישה בתיק העיקרי בין 25-11 חודשים ובתיק הצירוף בין 12-6 חודשים ורכיבי ענישה נוספים.
7. באשר לנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירות הפנה בא כוח המאשימה להודיה ולקיחת האחריות, הרשעותיו בתחום הפלילי ובתחום התעבורה המלמדים על התקדמות והסלמה בפעילות פורצת חוק (עת/1; עת/2).
3
8. בא כוח המאשימה עתר להשית על הנאשם בגין התיק העיקרי 16 חודשי מאסר ובגין תיק הצירוף 9 חודשי מאסר מתוכם 5 במצטבר לעונש המאסר שיושת בתיק העיקרי, כך שעונש המאסר הכולל לא יפחת מ- 21 חודשים ויצטבר לעונש המאסר אותו מרצה בגין הפקעה של עבודות שירות. בעניין אחרון זה הפנה לע"פ 19328-12-15 ניסים ברנס נ' מדינת ישראל (11.12.2016)וכן לת.פ 31681-02-21 מדינת ישראל נ' אלטללקה (12.9.2021).
9. באת כוח הנאשם טענה כי המתחם אליו עותרת המאשימה מחמיר יתר על המידה, אינו תואם את נסיבות ביצוע העבירה ומדיניות הענישה הנהוגה. בתוך כך נטען כי העונש לו עותרת המאשימה בתיק העיקרי חורג בהרבה מעונשים שהוטלו על נאשמים אחרים בפרשייה. באשר לנסיבות ביצוע העבירה בתיק העיקרי הדגישה באת כוח הנאשם את חלקו השולי של הנאשם בעסקה, לא הייתה לו אינטראקציה מול הסוכן, לא בנוגע למחיר ולא בנוגע לכמות. לטעמה יש לקבוע את מתחם הענישה סיוע בין 12-6 חודשים ותמכה עמדתה זו בפסיקה. באשר לתיק הצירוף עתרה לקביעת מתחם שנע בין מאסר מותנה ועד לשנת מאסר והתייחסה לתיקון המשמעותי בכתב האישום שנבע מקשים ראייתיים.
10. עוד בטיעוניה עמדה על נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה שיש בהן למקם את עונשו של הנאשם בחלק התחתון של מתחם הענישה ובהן, הודיה ולקיחת אחריות, חיסכון בזמן שיפוטי, נסיבותיו האישיות של הנאשם אשר איבד את אחיו בטרם עת בתאונת דרכים קשה. באת כוח הנאשם הדגישה כי אין לחובתו של הנאשם הרשעות בתחום הסמים וכיום מרצה עונש מאסר בעקבות הפקעת עבודות השירות שנגזרו עליו בתיק אחר. לטעמה ובהינתן תקופת המאסר הארוכה לה צפוי הנאשם כמכלול יש לחפוף ולו חלק מהעונש שייגזר כאן לעונש המאסר אותו מרצה כיום.
11. הנאשם בדברו האחרון : "אני מצטער ומביע חרטה על המעשה. אני מבקש כי בית המשפט יתחשב בי. המשפחה שלי צריכה אותי גם בנושא הכלכלה וגם בגלל הנושא הרגיש בגלל האח. אבקש שבית המשפט יתחשב בי".
דיון והכרעה
12. הנאשם נותן את הדין בגין שני כתבי אישום מתוקנים, מעשים שונים שאין ביניהם קשר ענייני הדוק והם בוצעו במועדים שונים, ועל כן מדובר אירועים שונים שיש לקבוע בגינם מתחם נפרד. ההלכות בעניין זה ידועות ומוכרות ולא מצאתי לשוב ולפרטם (ע"פ 4910/13 ג'אבר נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (29.10.2014), ע"פ 1261/15 דלאל נ' מדינת ישראל (13.9.2015). לצד זאת, יש לחפוף בין העונשים ולהטיל עונש אחד שיהלום את מעשיו של הנאשם.
4
קביעת מתחם העונש ההולם
13. מתחם העונש ייקבע בהתאם לעקרון ההלימה תוך מתן משקל לערכים החברתיים שנפגעו מביצוע העבירות, למידת הפגיעה בהם ולמדיניות הענישה הנהוגה, והכל בנסיבות הקשורות בביצוע העבירה.
התיק העיקרי
14. הנאשם במעשיו בתיק זה פגע בערכים עליהם ביקש המחוקק להגן ובכלל אלה, שמירה על שלום ובריאות הציבור וההגנה מפני הנזקים החברתיים, הן הישירים והן העקיפים אשר נגרמים כתוצאה משימוש בסמים ומעבריינות הנלווית לה לרבות ההגנה על הביטחון האישי ורכוש הציבור. בית המשפט העליון עמד לא אחת על ההכרח במדיניות ענישה מרתיעה כלפי אלה הלוקחים חלק בהפצתם של סמים מסוכנים. ראו מיני רבים: ע"פ 6029/03 מדינת ישראל נ' שמאי, פ"ד נח (2) 734 (9.2.2004); ע"פ 6021/95, 4998/95, 5267/95, 5313/95 מדינת ישראל נ' גומז(31.7.1997); ע"פ 575/88 עודה נ' מדינת ישראל, פ"ד מב (4) 242 (11.12.1988)).
15. וכן דברי בית המשפט העליון בע"פ 6990/13 חט'יב נגד מדינת ישראל (24.2.2014):
"בית משפט זה הצביע בפסקי דין רבים על התוצאות הקשות וההרסניות הנגרמות בעקבות הפצת סמים מסוכנים, ובמיוחד הקשים שביניהם. קשה להגזים בהערכת הנזק הנגרם מייצור, הפצה, סחר ושימוש בסמים. נזק ממוני, גופני ונפשי, המקיף את החברה בכללותה, ואיננו נעצר במשתמש או במעורבים הישירים בביצוע העבירות... יבואני סמים וסוחריו המרכזיים הם אלו שיוזמים ומניעים את התהליך, אולם תפקיד חשוב וממשי בפגיעה בערכים המוגנים מסור גם לכל יתר חברי החוליות המרכיבות את השרשרת, מגדול ועד קטן: "וידענו מכבר כי בלא חוליות-הביניים המרכיבות את השרשרת יתקשו עברייני הסמים העיקריים לבצע את זממם. כנדרש מכאן, חובה היא המוטלת עלינו להיאבק בכל חוליה וחוליה ולנתק את השרשרת...".
5
16. טרם נידרש לפרטי המקרה הקונקרטי להלן יובאו מספר פסקי דין העוסקים בעבירות סחר בסם מסוגMDMAשיש בהם ללמד על מדיניות הענישה הנהוגה וזאת ככלי עזר לקביעת מתחם העונש ההולם. חלק מפסקי הדין עוסקים בענישתם של המבצעים העיקריים בעבירות הסחר, ומשום שהנאשם הורשע בביצוע עבירה של סיוע שכידוע העונש הקבוע לצידה הוא מחצית מעונשו של המבצע העיקרי, הדבר כמובן נלקח בחשבון ומבוצעות ההתאמות הנדרשות.
17. ע"פ 6822/16 חורי נ' מדינת ישראל (26.10.2016) - הנאשם בעל עבר פלילי הורשע על יסוד הודאתו בשני אישומים של סחר בסמים בכך שמכר לסוכן משטרתי כ-600 כדורי אקסטזי, בשתי הזדמנויות שונות, תמורת סך של 18,500 ₪. נקבע מתחם ענישה לשני האישומים בין 70-30 חודשי מאסר. בית המשפט גזר על הנאשם 31 חודשי מאסר וענישה נלווית. ערעור לבית המשפט העליון על חומרת העונש נדחה.
18. עפ"ג (ירושלים) 33330-10-20 יוסף סלימאן נ' מדינת ישראל (7.4.2021) - הנאשם בעל עבר פלילי מכביד הורשע על יסוד הודאתו בשני כתבי אישום. בכתב האישום העיקרי בשלוש עבירות של סחר בסם מסוגMDMAלסוכן סמוי. במקרה הראשון מכר 100 כדורים תמורת 2,300 ₪, בשני 436 כדורים תמורת 8,000 ש"ח ובמקרה השלישי מכר סם מסוכן מסוג קוקאין במשקל 4.088 גרם נטו. בתיק הצירוף הורשע גם בעבירה של תקיפה שוטר. נקבע מתחם ענישה בתיק הסמים והעיקרי 48-28 חודשים. בית המשפט גזר על הנאשם 39 חודשי מאסר הכוללים הפעלת מאסר מותנה בחופף ובמצטבר. ערעור לבית המשפט המחוזי נדחה.
19. עפ"ג (ירושלים) 25919-04-19 ג'אבר נגד מדינת ישראל (08.01.2020): הנאשם הורשע על פי הודאתו בניסיון לסחר של 400 טבליות סם מסוג MDMA. נקבע מתחם ענישה 20-10 חודשי מאסר בפועל. בית המשפט גזר על הנאשם 14 חודשי מאסר ועונשים נלווים. ערעור הנאשם על חומרת העונש התקבל, עונשו הועמד על 12 חודשים ויתר רכיבי הענישה נותרו על כנם.
6
20. ת.פ 23598-02-20 מדינת ישראל נ' גבאי ואחרים (16.2.2022) - הנאשמים הורשעו על יסוד הודאתם במעורבות בביצוע עבירות סמים כדלקמן: הנאשם 1 ביצע עסקאות סחר בסמים מסוגים שונים ובהם MDMA במשקלים שונים בין 20-100 גרם. לארבעת האישומים נקבע מתחם ענישה 40-20 חודשים. הנאשם 3 מכר לסוכן סמוי כ- 20 גרם סם מסוכן מסוג MDMAוכן סייע לנאשם 1 בעסקה בה מכר לסוכן 20.13 גרם סם מסוכן מסוג MDMAכמו כן החזיק הנאשם 3 בסם מסוכן מסוג קנבוס במשקל 127 גרם. ביחס לעבירות שביצע נאשם 3 נקבע מתחם ענישה 24-12 חודשים. בית המשפט גזר על הנאשמים שהחלו בהליך טיפולי עונש מאסר כדלקמן: על הנאשם 1 20 חודשי מאסר ועל הנאשם 2 - 12 חודשי מאסר וענישה נלווית.
21. ת.פ 55035-10-18 מדינת ישראל נ' שהאב (11.3.2020) הנאשם הורשע על פי הודאתו בהחזקת 98 טבליות סם מסוכן מסוג MDMAוכן בשתי עבירות סחר בסמים בכך שמכר לסוכן סמוי בשתי הזדמנויות 352 כדורים מסוג MDMA תמורת סך 11,800 ש"ל. נקבע מתחם ענישה 48-18 חודשים. בית המשפט גזר על הנאשם שהחל בהליך טיפולי ושירות המבחן המליץ על השתת עונש מאסר בדרך של עבודות שירות, 18 חודשי מאסר בפועל וענישה נלווית.
22. ת.פ (מח' ת"א) 30538-02-19 מדינת ישראל נגד ולקוביץ (05.11.2019): הנאשם הורשע על פי הודאתו בשתי עבירות של סחר בסמים לסוכן סמוי. באישום הראשון, מכר 300 טבליות סם מסוג MDMA, ובאישום השני מכר 900 טבליות מאותו סם. נקבעו מתחמי ענישה נפרדים, באישום הראשון בין 38-18 חודשי מאסר ובשני 54-34 חודשים. בית המשפט גזר על הנאשם 38 חודשי מאסר בפועל ועונשים נלווים.
23. ת.פ (מח' חיפה) 19468-03-18 מדינת ישראל נ' מאיר יפרח (18.12.2018)- הנאשם הורשע על פי הודאתו בביצוען של שלוש עבירות סחר בסם מסוכן מסוג MDMA לסוכן סמוי ובשלוש עבירות שעניינן החזקת סם שלא לצריכה עצמית. הנאשם מכר בפעם הראשונה טבליה אחת תמורת 200 ₪, בפעם השנייה 50 טבליות תמורת 2,300 ₪ ובפעם השלישית 346 טבליות בתמורה ל- 15,000 ₪. נקבע מתחם ענישה 36-20 חודשים. בית המשפט גזר על הנאשם 24 חודשי מאסר וענישה נלווית.
24. ת.פ (מח' חיפה) 1108-05-15 מדינת ישראל נגד בן יאיר (8.12.2015) - הנאשם הורשע על יסוד הודאתו בשתי עבירות סחר בסמים מסוג MDMA לסוכן משטרתי. בכל אחת מהעסקאות נמכרו מעט פחות מ-300 כדורים. נקבע מתחם העונש ההולם 40-18 חודשים לכל אחד מהאישומים. בית המשפט גזר על הנאשם 36 חודשי מאסר הכולל הפעלת מאסר מותנה בן 12 חודשים שחציו הופעל בחופף וענישה נלווית.
7
25. ת.פ 63473-06-19 מדינת ישראל נ' תומר אוחיון (11.7.2021) - הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירות סחר בסמים והחזקת סם שלא לצריכה עצמית. הנאשם מכר לסוכן משטרתי בשלוש הזדמנויות סם מסוכן מסוג MDMA. בפעם הראשונה 5.05 גרם תמורת 1,400 ₪, בפעם השנייה 7.9 גרם תמורת 2,200 ₪, בפעם השלישית 10 גרם תמורת 2,600 ₪. כמו כן החזיק הנאשם 3 שקיות ובהן סם מסוכן מסוג MDMAבמשקל 28.98 גרם נטו, 183 בולים של חומר מסוכן מסוג LSD ושקית המכילה סם מסוכן מסוג קוקאין במשקל 1.04 גרם נטו. נקבע מתחם ענישה בגין עבירות הסחר וההחזקה במאוחד 20-10 חודשים ורכיבי ענישה נוספים. בית המשפט חרג ממתחם העונש ההולם והעמיד את הנאשם בצו מבחן לצד צו של"צ ורכיבים כלכליים (הוצג על ידי ההגנה וברי כי שיקולי שיקום אינם רלבנטיים לעניינו).
26. להשלמת הפרק העוסק במדיניות הענישה הנהוגה אציין כי הצדדים הציגו פסקי דין נוספים העוסקים בעבירות סחר בסמים מסוג קוקאין אך מכיוון שמדיניות הענישה בסוג זה של סמים מעט שונה, לא מצאתי לפרטם.
27. ועתה לבחינת העבירה בנסיבותיה.
28. בתיק העיקרי. מידת הפגיעה בערכים המוגנים היא בינונית. הנאשם שימש חוליה בשרשרת הפצת הסם, פעל בשותפות עם הנאשם 3 וסייע לו לסחור בסם מסוכן מסוג MDMA. הנאשם אכן לא יזם את העסקה, לא גיבש את פרטיה, לא את מקום המפגש, לא את הכמות וגם לא את המחיר. הנאשם 5 הצטרף למפגש עם הסוכן הסמוי בשלב מאוחר יחסית, מסר בידיו של הנאשם 3 את שקית הסמים וזה העבירה לידי הסוכן ונאשם 4 קיבל התשלום עבורה. צודקת ההגנה כי כתב האישום אינו מציין במפורש כי הנאשם הוא שהביא את השקית ובתוכה הסמים, אך מעובדות כתב האישום עולה מסקנה אחת ויחידה. אלמלא מעורבותו בביצוע העבירה העסקה לא הייתה מושלמת. חוליית שרשרת הפצת הסם בענייננו, כוללת מספר גורמים, לכל אחד תפקיד מוגדר, העברת השקית ובה הסם מיד ליד, מלמדת על כוונה להסוות את המקור. חלקו של הנאשם בעיני אינו זניח, ההפך הוא הנכון. לא למותר להזכיר כי עבירות אלו מעצם טיבן מצריכות מחשבה, תכנון מוקדם, קשר עם גורמים עבריינים וגם מעיד על מוכנות להשתתף בפעילות פורצת חוק.
29. מעבר לסוג הסם שנחשב בין הסמים הקשים יש לקחת בחשבון את כמות הסם הגדולה, 30 גרם נטו שהנאשם סייע למכירתה והרווח שהופק כתוצאה מביצוע העבירה ובסך 5,900 ₪. הנזק הקונקרטי אמנם נמנע בטרם הופצו הסמים למשמשי הקצה וזאת הודות למאמצי רשויות אכיפת החוק שנדרשו להשקיע משאבים לא מעטים לצורך הפעלת הסוכן. אך הנזק הפוטנציאלי שעלול היה להיגרם מהפצת הסם הוא רב בשל סוג הסם הכמות הגדולה שעלולה הייתה מיועדת לשמש להכנת מנות סם רבות.
30. לאור כל האמור ובהתחשב בנסיבות ביצוע העבירות וחלקו של הנאשם בהם, מידת הפגיעה בערכים המוגנים ומדיניות הענישה הנהוגה מצאתי לקבוע את מתחם העונש ההולם בין 18-9 חודשי מאסר לצד ענישה נלווית.
8
תיק הצירוף
31. הנאשם במעשיו בתיק הצירוף גרם לפגיעה בערכים המוגנים ובהם שמירה על הסדר הציבורי, הגנה על שלמות הגוף ובטחון הציבור. אין צורך להכביר מילים על תת תרבות הסכין ועל חובתו של בית המשפט למגרה בענישה ממשית ומוחשית. ראו מיני רבים ע"פ 7682/18 מוחמד עלקם נ' מדינת ישראל (4.4.2019) וכן ע"פ 9133/04 גורדון נ' מדינת ישראל (20.12.2004).
32. ובענייננו, הנאשם החזיק על גופו סכין מתקבעת שאורך להבה 10 ס"מ (עת/3), זמינה לשימוש בכל עת. וכך היה כאשר החליף מילים עם בעל חנות מכולת ובעודו שיכור הוציא אותה מכיסו. יש בנתונים אלו להגביר סיכון לשימוש פוגעני ומאיים בסכין ופוטנציאל הנזק הוא רב. למרבה המזל, לא נגרם נזק לגוף או לרכוש שכן אחר התערב והוציא את הנאשם בכוח מתוך החנות החוצה. כן יש להביא בחשבון את התנהגותו האלימה והמכוערת של הנאשם כלפי השוטרים מהרגע שפגש בשוטרים ועד למעצרו, אך המשקל שיינתן לכך מסויג לנוכח מחיקת הוראת החיקוק הרלבנטית.
33. באשר למדיניות הענישה הנוהגת בעבירות של סכיןאפנה למספר פסקי הדין אותם מצאתי כרלבנטיים: רע"פ 1297/22 דניאל ממן נ' מדינת ישראל (1.3.20); רע"פ 8181/20 נעים אלקיאן נ' מדינת ישראל (26.11.20); בש"פ 5833/20 דלדיק יקיר נ' מדינת ישראל (17.9.20); רע"פ 322/15 ג'אנח נ' מדינת ישראל (22.1.15); עפ"ג (תל-אביב) 14786-09-19 DIMAYUGA נ' מדינת ישראל (25.11.19); עפ"ג (תל-אביב) 1597-07-20 אסרף נ' מדינת ישראל (10.11.20); ת"פ 29759-11-17 מדינת ישראל נ' עבד (2.2.20); 46948-12-17 מדינת ישראל נ' סיזוב (20.5.20); ת"פ (תל-אביב) 9299-08-16 מדינת ישראל נ' קריחלי (2.8.20); ת"פ (רמלה) 27890-10-18 מדינת ישראל נ' רועי רייגאן (30.10.19); ת"פ (תל-אביב) 2828-03-17 מדינת ישראל נ' מלסה (27.10.19); ת"פ (רחובות) 35662-03-17 מדינת ישראל נ' מלכה (15.3.18) ות"פ 44656-01-18 מדינת ישראל נ' קאסטלאנו (30.12.19).
34. לאור כל האמור בהתחשב בנסיבות ביצוע העבירה, הפגיעה בערכים המוגנים ומדיניות הענישה הנהוגה אני קובעת את מתחם העונש ההולם בתיק הצירוף בין מאסר קצר שיכול וירוצה בעבודות שירות ועד לשנת מאסר ורכיבי ענישה נוספים.
קביעת עונשו של הנאשם במתחם
9
35. לא מצאתי את כי קיימים שיקולים לסטייה מהמתחם לקולה או לחומרה, לפיכך, יש לקבוע עונשו של הנאשם בתוך המתחם תוך התחשבות בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה (סעיף 40יא לחוק העונשין) כדלקמן:
36. הנאשם יליד 1991 רווק. לזכותו הבאתי בכלל חשבון את הודאתו במיוחס לו בשני כתבי האישום שתוקנו לקולא, לקיחת האחריות מצדו על מעשיו, הבעת החרטה והחיסכון בזמן שיפוטי כמו גם החיסכון במשאבים ציבוריים נוספים הנדרשים לניהול המשפט, במיוחד לנוכח אופיו וטיבו של כתב האישום בתיק העיקרי והחיסכון בהעדתו של סוכן משטרתי סמוי.
37. כן לקחתי בחשבון את האמור בטיעוני באת כוחו באשר לנסיבותיו האישיות והמשפחתיות המורכבות של הנאשם ואת השפעת הענישה על בני משפחתו, בעיקר נוכח הסבל הרב שחוו בשל אובדן אחיו בנסיבות טרגיות.
38. לחובתו של הנאשם עומד עברו בתחום הפלילי ובתחום התעבורה (עת/1; עת/2). גיליון הרישום הפלילי מגלם בתוכו 5 הרשעות קודמות בגין עבירות אלימות ורכוש. הרשעה אחרונה מיום 10.1.21. שם בית המשפט המחוזי קיבל את ערעור ההגנה על חומרת העונש ונידון לעונש מאסר בן 8 חודשים לריצוי בעבודות שירות הכולל הפעלת מאסר מותנה. מאז, הנאשם הסתבך בעבירה העיקרית בגינה נותן את הדין כיום והוא גם לא עמד בתנאי העסקה שקבע הממונה ולכן מרצה את ייתרת העונש במאסר מאחורי סורג ובריח. פרט להרשעה זו, ישנן הרשעות קודמות ישנות באופן יחסי בזמן, בין השנים 2008-2014. בבחינת עברו הפלילי של הנאשם אל מול המעשים בגינם נותן את הדין ניכרת הסלמה במעשיו וניכר כי ההליכים הפליליים אינם מהווים גורם מרתיע ומציב גבול. עם זאת, אין לחובתו הרשעות בעבירות סמים וגם נתון זה בעל משמעות.
39. ואחרון, בהתאם לעיקרון אחידות הענישה לקחתי בחשבון גם את טווח הענישה שהוטל במסגרת הפרשייה כולה, רוב רובם של העונשים הם חלק מהסדרי טיעון סגורים על כל המשתמע מכך.
40. בשים לב לכך שהנאשם סיים לרצות את עונש המאסר שהוטל בגין הפקעת עבודות השירות וכעת הוא למעשה עצור בגין מעשיו בתיק זה, שהרי אין צורך להכריע בשאלה האם לצבור את העונש שהוטל כאן ואם לאו. בבחינת למעלה מן הצורך לו הייתי צריכה להכריע בשאלה זו, הרי שבהיעדר זיקה לעבירות בגינן מרצה את עונש המאסר ועל מנת לבטא נכונה את עיקרון ההלימה, הרי העונשים היו מצטברים זה לזה.
תוצאה :
10
41. לנוכח האמור ובאיזון בין הנסיבות לזכותו של הנאשם לבין הנסיבות העומדות לחובתו אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:
א.בגין התיק העיקרי - 12 חודשי מאסר. בתיק הצירוף - 5 חודשי מאסר אשר ירוצו בחופף ובמצטבר לעונש שהוטל על הנאשם בגין התיק העיקרי וסהכ ירצה הנאשם 15 חודשי מאסר בניכוי ימי מעצרו מיום 25.10.2021 ועד 11.1.2022 ומיום 27.8.2022 ועד היום.
ב.6 חודשי מאסר אולם הנאשם לא יישא עונש זה אלא אם יעבור תוך 3 שנים מיום שחרורו עבירה על פי פקודת הסמים מסוג פשע.
ג. 3 חודשי מאסר אולם הנאשם לא יישא עונש זה אלא אם יעבור תוך 3 שנים מיום שחרורו עבירה על פי פקודת הסמים המסוכנים מסוג עוון ועבירה של החזקת סכין.
ד.קנס בסכום של 2,000 ₪ או 30 ימי מאסר תמורתו. את הקנס ישלם הנאשם ב-10 תשלומים שווים ורצופים, הראשון ביום 1.1.22 והיתרה ב-1 לכל חודש קלנדרי שלאחר מכן.
ה.אני פוסלת את הנאשם מלקבל ולהחזיק רישיון נהיגה לתקופה חודשיים ימים.
צו כללי למוצגים
זכות ערעור כחוק תוך 45 ימים.
ניתן היום, ט"ו אלול תשפ"ב, 11 ספטמבר 2022, בהעדר הצדדים.
