ת"פ 16887/07/19 – יוספה טמיר ברק נגד מדינת ישראל
בית משפט השלום בתל אביב - יפו
|
ת"פ 16887-07-19 מדינת ישראל נ' טמיר ברק
|
1
|
מספר בקשה: 37 |
|
לפני כבוד השופטת בכירה יעל פרדלסקי
|
||
המבקשת: |
יוספה טמיר ברק
|
|
נגד
|
||
המשיבה: |
מדינת ישראל
|
|
|
||
החלטה |
1. בפניי בקשה להורות למשיבה להעביר מכוח סעיף
2. תמצית טיעוני ב"כ הצדדים בכתב ובעל פה:
א. ב"כ המבקשת הפנה לפסיקה טען, כי הוא נדרש
להנחיות לצורך הוכחת טענת הגנה מן הצדק, שעניינה כי כתב האישום הוגש כמעשה נקם ולא
מתוך מדיניות שוויונית, סדורה, נטולת משוא פנים ושיקולים זרים. לטענתו, משלא עמדה
המבקשת בהסדרי חוב שחתמה עם המשיבה (להלן: "הסדרי חוב"), הוגשו
תלונות על ידי המבקשת לרשויות המס, אשר הובילו להגשת כתב אישום לאחר מספר ימים
כנגדה. עוד טען, כי בהסדרי חוב נקבעו תנאים, שמנהל מע"מ לא היה רשאי לקבעם וחרג
מסמכותו. בנוסף טען, כי הוא הוא נזקק להנחיות שעניינם, בין היתר, מספר תשלומים,
אמצעי תשלום, אמות המידה המתוות את שיקול הדעת של פקיד התביעה או מנהל המע"מ,
וזאת על מנת שיוכל לחקור עדים. מדובר בהנחיות בכתב שאינן חסויות, אשר בדרך שגרה ,מנהל
מע"מ מחויב לתת אותם על פי
2
ב. המשיבה התנגדה לבקשה, הפנתה לבג"ץ 4911/19
נווה נ' מדינת ישראל טענה כי לאחר שהמבקשת הפרה את הסדרי החוב, הוגש נגדה
כתב אישום ושהמבקשת כשלה מלהעמיד תשתית ראייתית ראשונית לביסוס טענתה להגנה מן
הצדק. לפיכך, אין היא זכאית לקבל את ההנחיות. כן טענה, כי בפני המבקשת פתוחה הדרך
להגיש בקשה לפי
3. דיון והכרעה:
א. כנגד המבקשת הוגש בחודש יולי 2019 כתב אישום
מתוקן, המייחס לה ביצוע 10 עבירות לפי סעיף
ב. אין מחלוקת כי לאחר שהמבקשת לא עמדה בהסדרי החוב הוגש כנגדה כתב אישום, ושהמחדלים נשוא כתב האישום הוסרו.
ג. המבקשת הודתה בביצוע העבירות המיוחסות לה בכתב האישום והתיק קבוע ליום 15.3.22 לשמיעת פרשת הגנה ,שעניינה טענת המבקשת כי עומדת לה הגנה שעניינה "הגנה מן הצדק" מאחר והוגש כנגדה כתב אישום,כמעשה נקם ומשיקולים זרים, ולא מתוך מדיניות שוויונית, סדורה ונטולת משוא פנים, ולאחר שמנהל מע"מ חרג מסמכויותיו ושמדובר בפגיעה ממשית בתחושת הצדק וההגינות.
ד. סעיף
"בית המשפט רשאי, לבקשת בעל דין או מיזמת בית המשפט, לצוות על עד שהוזמן או על כל אדם אחר להמציא לבית המשפט, במועד שיקבע בהזמנה או בצו, אותם מסמכים הנמצאים ברשותו ושפורטו בהזמנה או בצו".
בבגץ 4922/19 אפרים נווה
נ' מדינת ישראל- פרקליטות מחוז מרכז- פלילי (9.12.19) (להלן:"
בג"ץ נווה") נקבע: "דרך המלך להעלאת טענות נגד פגמים שנפלו
בהגשת כתב אישום - לרבות טענה לאכיפה בררנית - היא במסגרת ההליך הפלילי. ...הנטל
להנחת תשתית ראייתית ראשונית לביסוס הדרישה לגילוי מידע ומסמכים בנוגע למדיניות
האכיפה מוטל על הנאשם. בכגון דא, לא די בעצם העלאת טענה לאכיפה בררנית על מנת
להורות לתביעה למסור מידע מכוח סעיף
עוד נקבע כי: "במסגרת
סעיף
ה. בבגץ 5537/91 אליהו אפרתי נ' כרמלה אוסטפלד (3.6.92) נקבע:
3
"ענייננו עתה הוא בהנחיות פנימיות בתורת שכאלו, ובעיקר בהחלתן של אותן הנחיות על עניינו של פלוני או על עניינו של פלמוני. והנה, תנאי מוקדם והכרחי לקביעתן ולהחלתן של הנחיות פנימיות הוא בהבאתן של אותן הנחיות לידיעת המעוניינים, בין בפירסומן לרבים בין אחרת. מדברים אנו, כמובן, בהנחיות שיש בהן כדי לאצול על זכות הפרט ..."
בבג"צ 2271/98 עאבד נ' משרד הפנים (27.8.01) נאמר : "נוכח העובדה כי הנחיות פנימיות אינן חייבות בפרסום ברשומות, נקבע כי די בכך שפרסומן ייעשה באורח סביר, אשר יאפשר למעוניינים להיוודע אליהן" [כן ראה לדוגמה עע"ם 9187/07 אורי לוזון נ. משרד הפנים (24.7.08)].
4. לאחר ששקלתי את הבקשה, את התנגדות המשיבה, ועיינתי בהנחיות של סמנכ"לית בכירה לאכיפת הגביה מיום 3.1.19 ומיום2.3.21 שהועברו לעיוני ושסומנו במש/1 ובמש/2, וכשלנגד עיניי עמדת הפסיקה לפיה, הנחיות פנימיות שיש בהן כדי לאצול על הפרט, מן הראוי להביאן לידיעת הפרט, וכשסבורני שהמבקשת עמדה בנטל המוטל עליה בשלב זה ,לענין טענת הגנה מן הצדק וכשלא נטען כי ההנחיות חסויות , מצאתי להורות למשיבה להמציא את ההנחיות, לב"כ המבקשת ,למעט סעיף ב' שאינו רלבנטי למבקשת, וזאת על מנת לאפשר למבקשת להתגונן.
מזכירות תשלח החלטה לב"כ הצדדים.
ניתנה היום, י"ג אדר א' תשפ"ב, 14 פברואר 2022, בהעדר הצדדים.
