כתב האישום ורקע

 

1.      הנאשם הורשע על סמך הודאתו, במסגרת הסדר טיעון, בכתב אישום מתוקן המייחס לו עבירות של פריצה בצוותא לבניין שאינו דירה וביצוע גניבה, לפי סעיף 407(ב) וסעיף 29(א) לחוק העונשין, תשל"ז- 1977, גניבת כלי עבודה בצוותא לפי סעיף 384א(א)(2) וסעיף 29(א) לחוק, וגניבת רכב בצוותא לפי סעיף 413ב וסעיף 29(א) לחוק.

 

2.      בהתאם לכתב האישום המתוקן, במועד הרלוונטי היה מר אחמד עבד אלראוף (להלן: "המתלונן") הבעלים של שטחים חקלאיים באזור בית נטופה קרוב לעוזייר. לצורך עבודתו החקלאית החזיק המתלונן, בתוך מכולה אדומה נעולה טרקטור מסוג פרגסון וכן במרסס ובמחרשה, בשווי מוערך של כ-32,000 ₪. הנאשם ומוחמד עטא סח (להלן: "השותף") הינם קרובי משפחה, אשר החזיקו במועד הרלוונטי מכשירי טלפון ניידים שפרטיהם מופיעים בכתב האישום המתוקן. על פי עובדות כתב האישום המתוקן, ביום 7.11.20 בשעות הערב, נפגשו הנאשם והשותף בביתו של הנאשם בכפר עראבה ויצאו לנסיעה בשטח, ברכבו של השותף, עד אשר הגיעו למקום בו ניצבה המכולה. הנאשם והשותף ירדו מהרכב, טיפסו על המכולה וראו את הרכוש שהיה בתוכה. למחרת בבוקר, ביום 8.11.20, שוחחו השניים בטלפון וסיכמו לגנוב את הרכוש שראו. במהלך השיחה ציין השותף כי אין אפשרות לפתוח את המכולה עם מספריים שכן היא נעולה ויש צורך בדיסק. הנאשם השיב כי הוא יארגן דיסק לצורך חיתוך המנעול. השניים סיכמו להיפגש ליד הבית לאחר שהשותף יסיים עבודתו. סמוך לשעה 19:00 באותו יום, נפגשו הנאשם והשותף ליד הבית, כאשר הנאשם הביא דיסק חיתוך כפי שסוכם, ונסעו ברכב למקום המכולה, שם חתכו את המנעול ואז עזבו את המקום בנסיעה. באותו הערב, בנוכחות הנאשם, יצר השותף קשר עם תושב טול-כרם המכונה סאמר, הציע לו לקנות טרקטור ואף שלח לו תמונות של הרכוש. סוכם כי סאמר ישלם 12,000 ₪ עבור הרכוש הגנוב וכי ידאג לגרר אשר ייקח את הרכוש. למחרת, ביום 9.11.20, סמוך לשעה 8:20, יצר סאמר קשר טלפוני עם השותף ואמר לו כי יש גרר שממתין, והנאשם נסע למקום המכולה. בסמוך לכך, הגיע מר אמיר פארס (להלן: "נהג הגרר") כשהוא נוהג את הגרר וזאת לאחר שהנאשם הכווין אותו טלפונית למקום. באותן הנסיבות, העמיסו הנאשם ונהג הגרר את הרכוש על הגרר, ונהג הגרר נסע לטול-כרם שם נפגש עם סאמר ועם אדם ששמו ראמי עבד אלרחמן (להלן:"הקונה") ועם השותף, בהכוונתם של סאמר והשותף. נהג הגרר פרק את הרכוש ונסע לדרכו. הקונה ביקש לוודא כי לא מדובר ברכוש גנוב, לפיכך הציג השותף לקונה רישיון נהיגה מזויף, על שמו של מר מוחמד חאלד סח (קרוב משפחה של השותף), וכן זייף מסמך הקשור לבעלות ולשימוש ברכב, חתם על זיכרון דברים נשוא פרטיו של השותף תוך שהוא חותם עם מספר תעודת זהות שאיננו שלו או של קרוב משפחתו. באותן הנסיבות מכר השותף לקונה את הרכוש תמורת 12,000 ₪, כאשר 1,000 ₪ שולמו לסאמר כדמי תיווך. לאחר מכן התחלקו הנאשם והשותף ביתר הכסף, כך שהנאשם קיבל 5,600 ₪ והשותף קיבל 5,400 ₪.

 

3.      ביום 29.11.21 הודיעו הצדדים כי הגיעו להסדר טיעון, וכתב אישום תוקן לנוסח שפורט לעיל. הנאשם הודה, הורשע ונשלח לקבלת תסקיר שירות המבחן וחוות דעת הממונה על עבודות השירות. עוד סוכם כי המלצות התסקיר וחוות הדעת לא יחייבו את המאשימה וכי הטיעונים לעונש יהיו פתוחים.

יצוין כי במקביל, בתיק פלילי נפרד, מתנהל בפני גם ההליך בעניינו של השותף מוחמד סח, אשר אף הוא הודה והורשע בכתב אישום מתוקן, וגם עניינו קבוע לגזר דין בקרוב.

 

תסקיר שירות המבחן

 

4.      שירות המבחן המליץ להטיל על הנאשם ענישה בדמות מאסר קצר שניתן לרצותו בעבודות שירות, לצד מאסר מותנה ותשלום פיצוי למתלונן.

 

בתסקיר מיום 7.7.22 נמסר כי הנאשם בן 49, נשוי ואב לשש בנות, מתגורר עם משפחתו בעראבה, מצוי מזה כשנה וחצי במעצר בית בתנאים מגבילים ומתקיים מקצבת ביטוח לאומי. משפחת מוצאו מרובת ילדים, כוללת תשעה אחים ואחיות ובנוסף עוד תשעה אחים למחצה, מאחר ולדבריו אביו היה נשוי לשתי נשים במקביל. הנאשם תיאר יחסים טובים מאוד עם בני המשפחה המורחבת וכן עם אשתו ובנותיו. שרות המבחן התרשם כי הנאשם גדל במציאות בה ההורים התקשו לספק את צרכיו הרגשיים. הנאשם מסר כי נשר ממסגרת בית הספר לאחר שש שנים בלבד וכי אינו יודע קרוא וכתוב. את רוב זמנו בילה בבית או הצטרף לאביו לעבודה במטע הזיתים, ובגיל 18 השתלב במעגל התעסוקה בעבודות מזדמנות, בעיקר בשיפוצים. לפני כארבע שנים חדל לעבוד, על רקע תקופת הקורונה.

לנאשם אין הרשעות קודמות. בעניין העבירות נשוא כתב האישום, הנאשם שלל קשיים כלכלים או חובות, התקשה להסביר את מניעיו, וטען כי נגרר אחרי השותף. הנאשם הביע צער וחרטה. שירות המבחן התרשם כי הנאשם מתקשה לקבל אחריות על מעשיו, וסבר כי השתלבותו בהליך טיפולי קבוצתי עשויה לעזור לו לביסוס דרכי התמודדות יעילים במצבים דומים בעתיד ובכך להפחית סיכויים להישנות עבירות בעתיד. ואולם הנאשם שלל נזקקות טיפולית ואמר כי ההליך המשפטי חידד את גבולות החוק בפניו. לאור הדברים, לא בא שירות המבחן בהמלצה להעמיד את הנאשם בצו מבחן, והמליץ על הטלת עונש מרתיע של מאסר קצר שניתן להמיר בעבודות שירות.     

 

טיעוני הצדדים לעונש

 

5.      ביום 3.11.22 טענו הצדדים לעונש. ב"כ המאשימה הגישה טיעוניה בכתב, ואילו ב"כ הנאשם טען לפניי בעל-פה.

 

טיעוני ב"כ המאשימה

6.      ב"כ המאשימה טענה כי מתחם העונש ההולם נע בין 15 ועד 36 חודשי מאסר בפועל, וענישה נלווית, ובקשה להשית על הנאשם מאסר בפועל ברף האמצעי של המתחם, בנוסף על מאסר על תנאי ארוך ומרתיע, פסילת רישיון נהיגה בפועל ועל תנאי, התחייבות, קנס כספי גבוה ופיצוי הולם למתלונן.

 

ב"כ המאשימה טענה כי הערכים המוגנים שנפגעו ממעשי הנאשם הם הגנה על רכושו של המתלונן מתוך הזכות החוקתית לקניין, שמירה על הביטחון האישי והציבורי, ופגיעה במשאב חקלאי אשר למדינה אינטרס בטחוני וכלכלי לשמר אותו. עוד נטען, כי שמירה על ענף החקלאות, הוכר כערך ראשון במעלה במדינת ישראל, ובהתאם הוגדרו עונשים מיוחדים וחמורים למבצעי עבירות פשיעה חקלאית. בהמשך לכך ובהתחשב בנזק הכלכלי למתלונן, שהוערך בעשרות אלפי שקלים, נטען כי הפגיעה בערכים המוגנים הינה משמעותית.

באשר לנסיבות ביצוע העבירה, נטען כי חלקו של הנאשם בביצוע המעשים היה פעיל, ממשי ועקרי. עוד נטען כי המעשים מאופיינים בתכנון ותחכום, מאחר והנאשם והשותף ערכו סיור מוקדם, הגיעו למכולה עם דיסק על מנת לפרוץ אותה, ובהמשך מכרו את תכולתה על ידי הסתייעות בגורם שלישי כמתווך. התנהלות זו אינה דומה לגניבה אקראית ומזדמנת אלא מדובר במעשים שתוכננו היטב על ידי הנאשם ושותפו והכול למען בצע כסף. 

ב"כ המשימה טענה כי הנזק שנגרם במקור, מוערך בכ-32,000 ₪, הוא שווי הרכוש שנגנב, בנוסף על הנזק שנגרם לחקלאי כתוצאה מאיבוד הרכוש בפועל ולנזק הפוטנציאלי שיכול היה להיגרם, אם המשטרה לא הייתה מצליחה לשים ידה על הנאשם ושותפו. עוד נטען, כי מדובר בפשע מאורגן שנזקיו אדירים, שמאיים לכרות את הבסיס לקיומה של חקלאות יצרנית במדינת ישראל.   

באשר לנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה, צוין כי הנאשם נעדר עבר פלילי, הודה וחסך זמן שיפוטי יקר. נמסר כי שהה במעצר בין התאריכים 22.11.20 ועד 8.12.20. ב"כ המאשימה התייחסה לתסקיר שירות המבחן וטענה כי המלצת שירות המבחן אינה מאזנת נכונה את בין האינטרס הציבורי ובין האינטרס האישי של הנאשם, שכן הנאשם מתקשה לקבל אחריות מלאה על מעשיו, משליך את התנהלותו על שותפו לעבירה, התקשה להסביר את מניעיו, שלל צורך להשתלב בהליך טיפולי ולא עבר כל שיקום. בהמשך לאמור נטען כי אין לחרוג לקולא ממתחם העונש ההולם בעניינו של הנאשם, ועל כן אין לקבל את המלצות שירות המבחן במקרה זה, ויש להטיל על הנאשם עונש הולם שכולל מאסר בפועל, כמבוקש לעיל. 

                      

           טיעוני ב"כ הנאשם

7.      ב"כ הנאשם טען כי מתחם העונש ההולם בנסיבות המקרה נע בין מאסר על תנאי ועד לתשעה חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות, וביקש לאמץ את המלצת שירות המבחן ולהטיל על הנאשם מאסר בעבדות שירות.

הסניגור הציע להמתין לגזר דינו של השותף, אשר על פי הטיעון היה הדומיננטי בפרשה.

לגופם של דברים, ב"כ הנאשם הפנה להיעדר העבר הפלילי, ולכך שהנאשם הודה בהזדמנות הראשונה אחרי תיקון כתב האישום המקורי, ובכך חסך זמן שיפוטי יקר. נטען כי הודאתו של הנאשם מלמדת על חרטה בגין המעשים. עוד נטען, כי הנאשם נגרר אחרי שותפו לעבירה, שביצע את העבירות המתוחכמות יותר כמו ההתחזות, והתיווך לעסקה. ב"כ הנאשם ביקש לקבל את המלצות שירות המבחן, שניתנו לדבריו לאחר בחינה מעמיקה של כלל הנסיבות.

בעניין הנזק שנטען על ידי ב"כ המאשימה, נטען כי הרכוש שנגנב הוחזר אחרי יום אחד בלבד על ידי המשטרה, כך שבפועל, מעבר לעוגמת הנפש, לא נגרם נזק כלכלי למשק מאחר והציוד היה חסר למשך זמן קצר מאוד.

ב"כ הנאשם טען כי המאשימה הפנתה לפסיקה במקרים חמורים יותר ובעניינם של נאשמים בעלי עבר פלילי המשתייכים לכנופיות שעוסקות בגניבת ציוד חקלאי באופן קבוע, בניגוד לנאשם כאן. עוד נטען, כי לפי פסיקת בית המשפט העליון, עבריינים שזו עברתם הראשונה אינם מתאימים לכליאה, אלא במקרים מיוחדים. נטען כי במקרים דומים הוטלו מאסרים על תנאי.  

לסיום, ציין ב"כ הנאשם, כי חלפו מעל שנתיים מביצוע העבירה, בהן הנאשם היה נתון במעצר בית ולא הסתבך שנית. הסנגור ביקש, כאמור לעיל, לאמץ המלצות שירות המבחן ולהטיל על הנאשם מאסר לריצוי בעבודות שירות. 

 

דברי הנאשם

8.      הנאשם אמר כי הוא מבקש סליחה על מה שקרה, הוא טעה ולא יחזור על מעשים אלה.

 

דיון והכרעה

 

מתחם העונש ההולם

הערכים המוגנים הנפגעים

9.      הערכים החברתיים המוגנים בעבירות שהנאשם ביצע הם רכוש הציבור, חופש העיסוק והביטחון האישי. איסור על גניבות חקלאיות מגן לא רק על רכוש, כי אם גם על הזכות לפרנסה ולקיום. מדובר במעשים הגורמים לנזקים כלכליים כבדים, לעוגמת נפש ולטרחה רבה לנפגעים. קיים קושי רב באיתור ובתפיסת המבצעים, והמדינה נאלצת להשקיע משאבים באכיפה ובהגנה על קניינם של העוסקים בחקלאות.

תופעת  הפשיעה החקלאית, כונתה, בשל מימדיה, "מכת מדינה", ומכאן נגזרה החמרה של המחוקק והן של בתי המשפט ביחסם לפשיעה זו. ההחמרה מתבטאת בענישה מוחשית של עונשי מאסר בפועל לתקופות משמעותיות לעברייני גניבה כלכלית. נקבע לא אחת כי על בית המשפט להבהיר באמצעות ענישה מחמירה, כי הרווח הקל אותו גורפים עבריינים מעבירות פשיעה חקלאית, יהיה כאין וכאפס לעומת המחיר שישלמו באם יתפסו, וזאת לשם הגנה בפועל על החקלאים ועל הציבור בכללותו.  בית המשפט העליון חזר והדגיש לאחרונה חומרתן של עבירות מסוג זה (רע"פ 1142-22 שאדי חדד נ' מדינת ישראל (24.2.22):

 

"מעשיו של המבקש גרמו לנזקים רבים, ומגלמים זלזול בקניינם של אחרים ובתוצר עבודתם הקשה. המעשים נעשו באופן מתוכנן ותוך הצטיידות בציוד מתאים. על תופעת הגניבה החקלאית, והצורך בהחמרת הענישה בגינה, קבעתי במקרה אחר:

 

"גניבות מרעה מאופיינות בנזקים כלכליים כבדים למגדלי המרעה אשר לעיתים מאבדים בן לילה את כל רכושם ועמל של שנים רבות. נזקים משמעותיים אלו, לצד התחכום והתכנון המקדים לביצוע הגניבות, אשר לעיתים דורש איסוף מודיעין מקדים על ידי העבריינים ואפיון של שגרת פעילותם של מגדלי המרעה דורשים את הוקעתה של תופעה זו מהיסוד. לא בכדי משקיעות רשויות האכיפה משאבים רבים בצמצום היקף גניבות המרעה - ועל בתי המשפט ליטול חלק ממשי במאמצים לגדיעתן על ידי הכתבת מדיניות ענישה מחמירה ומרתיעה" (רע"פ 323/19 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 10 [פורסם בנבו] (20.1.2019)‏‏)

 

הנסיבות שונות, אולם קביעות אלו מתאימות גם לענייננו - מעשיו של המבקש הגונב את תוצר עמלם של אחרים מקוממים, ודורשים ענישה מחמירה. לא אחת נשמעת זעקתם של החקלאים על גזילת פרי עמלם והמאמץ הרב המושקע, הן כספית והן פיזית, במניעת גניבות חקלאיות. נפיצותה של תופעת הגניבה החקלאית יש בה כדי ללמד על קלות המעשה וייתכן שאף על קלות הענישה הנגזרת על עבריינים מבצעי עבירה זו. על בתי המשפט לבטא את הסלידה מתופעה זו וכאמור, את החומרה הרבה הגלומה במעשים אלו ולגזור עונשים המבטאים חומרה זו."

 

נסיבות ביצוע העבירות

 

10.  מדובר באירוע אחד שתוכנן והוצא לפועל במשך מספר ימים, במסגרתו תכננו הנאשם והשותף לגנוב את הטרקטור הפרטי של המתלונן ולמכור אותו לשם הפקת רווח כספי. השניים ערכו "סיור מקדים" בסמוך למכולה הנעולה של המתלונן, הכינו ציוד פריצה מבעוד מועד, הגיעו וחתכו בדיסק את המנעול, תאמו עם מתווך למכור את הציוד לאחר בטול כרם, ולשם כך אף  הוזמן גרר, אליו הועמס הטרקטור שהוסע מהמקום.

המעשים דרשו מידה רבה של תכנון מוקדם, הצטיידות באמצעים, תחכום ותעוזה, המעידים על  היעדר מורא, בניגוד לעבירת רכוש שנעשית בסתר תוך ניצול פרצה.

חלקו של הנאשם במעשים מרכזי, משמעותי וחיוני, הוא זה שהכיר את הציוד החקלאי והביא את שותפו לעבירה למקום המכולה מלכתחילה; הוא היה זה שהשיג ציוד לחיתוך המנעול ואף היה זה שפרץ אותו. השותף דאג לחלק השני של "המבצע", תיאום התיווך והמכירה לרוכש, וזיוף מסמכים לטשטש את העובדה כי מדובר ברכוש גנוב. אין מדובר בארגון פשיעה, אלא בחבירה בצוותא של הנאשם עם שותפו לפעול יחד ולחלק את השלל.  

שווי הטרקטור נאמד ב32.000 ₪. מדובר בסכום משמעותי. מעבר לערך הנומינלי, מדובר בציוד חקלאי שנועד לייצר פרנסה, אשר לא בכדי נשמר על ידי בעליו היטב, בתוך מכולה עם מנעול חזק, אשר רק באמצעות חיתוך חשמלי ניתן היה להתגבר עליו. הנאשם ושותפו תכננו למכור את הטרקטור מחוץ לשטחי המדינה, בשווי הנמוך ממחצית שוויו האמיתי, ומדובר בזילות צינית לרכושו של האחר, הגובלת בהתאכזרות, שכן השניים לא עצרו לחשוב איזה נזק לפרנסה, ואיזו עוגמת נפש, ייגרמו לקורבן הגניבה, כדי שהם השניים, ייהנו מהכנסה של מספר אלפי שקלים תמורת סחר ברכב הגנוב. במהלך הטיעונים לעונש התברר כי הטרקטור אותר במהלך החקירה והוחזר לבעליו על ידי המשטרה. מכאן שהנזק שנגרם בסופו של דבר הסתכם , ככל הנראה, רק בחיתוך המנעול ובטלטלה הרגשית שנגרמה למתלונן, ואולם הנאשם לא זכאי לזקוף את צמצום הנזק לטובתו, שעה שמדובר בפעולה משטרתית במימון הציבור, וללא סיוע מצד הנאשם לשם צמצום הנזק. 

לסיכום, מדובר בעבירת רכוש חמורה הכרוכה בפגיעה קשה בביטחונו ובפרנסתו של חקלאי המבקש את מטה לחמו. המעשים נועדו להפקת רווח כספי קל ומהיר, תוך פגיעה ברכושם ובפרנסתם של אזרחים תמימים, המתקיימים למחייתם מענפי חקלאות.

          

מדיניות הענישה הנוהגת

 

11.  בחינת מדיניות הענישה בעבירות של גניבת ציוד חקלאי, מעלה כי הוטלו בהן עונשי מאסר לתקופות שונות, בהתאם לנסיבות. יצוין כי המאשימה הפנתה בין היתר גם לפסקי דין בנסיבות חמורות יותר שברובם ריבוי עבירות של כנופיות העוסקות דרך קבע בגניבה וסחר בציוד חקלאי. 

 

12.  ב"כ המאשימה הפנתה לפסקי-הדין הבאים:

 

א.    ע"פ 3341/14 קוואסמה נ' מדינת ישראל (3.11.15) - מדובר בפרשייה חמורה של קבוצה שגנבה כלי רכב וטרקטורים משטחי ישראל והעבירה אותם לשטחי הרשות הפלסטינית באופן שיטתי וסדרתי. שני המערערים הורשעו בשבעה אישומים ביניהם קשירת קשר לביצוע פשע, גניבת רכב וסיוע לסחור ברכב גנוב. בית המשפט המחוזי גזר על המערער הראשון 42 חודשי מאסר בפועל לצד ענישה נלווית ועל המערער השני חמש וחצי שנות מאסר בפועל וענישה נלווית. ערעוריהם נדחו, למעט בנוגע לרכיב הפיצוי של אחד המערערים.   

 

ב.      עפ"א (מח' נצ') 163/08 עווידה נ' מדינת ישראל (16.9.08) - שם נגזר על המערער, בבית-משפט השלום, בגין גניבה של ארבעה טרקטורים בשווי של 185,000 ₪, עונש של 36 חודשי מאסר בפועל והפעלת תנאי בן 8 חודשים מחציתו במצטבר, כך שירצה 40 חודשי מאסר בפועל. עוד נגזרו עליו 18 חודשי מאסר על-תנאי, קנס בסך 10,000 ₪ ופיצוי בסך 100,000 ₪. על נאשם אחר בפרשה נגזרו 18 חודשי מאסר בפועל, וערעורו נדחה (עפ"א 151/08). בית-המשפט המחוזי ציין בפסק-דינו כי גניבות חקלאיות הפכו למכת מדינה של ממש, הגורמות נזק כבד ואף בלתי הפיך, ולכך שהמערער היה הרוח החיה מאחורי המעשים, ולו עבר מכביד חרף גילו הצעיר. ערעורו נדחה, כאשר גם בהתייחס לרכיב הפיצוי המשמעותי נקבע כי אין מקום להתערבות. 

 

ג.       ת"פ (נצ') 8301-03-12 מדינת ישראל נ' כליבאת (4.11.13), בית-משפט השלום גזר על הנאשם, צעיר ללא עבר פלילי, אשר באמצעות משאית שברשותו גנב טרקטור ומלגזה משטח חקלאי, עד שנעצרו במחסום משטרתי והגניבה סוכלה, עונשים של 28 חודשי מאסר בפועל, 18 חודשי מאסר על-תנאי, קנס בסך 10,000 ₪ וששה חודשי פסילה.

 

ד.      ת"פ (טב') 30920-05-20 מדינת ישראל נ' אבו דאהוק ואח' (22.12.20) - הנאשמים הורשעו במסגרת אישום ראשון בגניבת טרקטור ורכב, ובאישום שני בגניבת רכב. נקבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 20 ועד 48 חודשי מאסר בפועל, על הנאשם האחד נגזרו 30 חודשי מאסר בפועל ועל הנאשם השני 22 חודשי מאסר בפועל וענישה נלווית. 

 

ה.     ת"פ (נצ') 18756-11-11 מדינת ישראל נ' חדד ואח' (6.8.12) - הנאשמים הורשעו בגניבת שני טרקטורים ובהסגת גבול, בנוסף הנאשם הראשון הורשע גם בנהיגה ללא רישיון. על אף המלצות שירות המבחן, בהתחשב בעברם הנקי, להטיל על הנאשמים עונשים מותנים ומאסר לריצוי בעבודות שירות, גזר עליהם בית המשפט עונשי מאסר בפועל ל-18 ול-15 חודשים לאור חומרת העבירות. 

 

ו.       ת"פ (נצ') 31782-12-09 מדינת ישראל נ' קייסי ואח' (16.2.11) - הנאשמים הורשעו בגין קשירת קשר לביצוע פשע וגניבת שני טרקטורים. חלק מהנאשמים הורשעו בעבירות נוספות. על שלושת הנאשמים תושבי ישראל הושתו 18 חודשי מאסר בפועל וענישה נלווית, זאת על אף המלצות שירות המבחן לנאשם אחד להסתפק בעבודות שירות. ערעורם (ע"פ 1032-04-11 מיום 17.5.11) על חומרת העונש נדחה, למעט נאשם אחד לו קוצר מאסר בפועל ל-15 חודשים וצמצום רכיב הקנס.  

 

13.  ב"כ הנאשם לא הפנה לפסיקה לעניין מתחם העונש ההולם. ניתן בנוסף להפנות לפסקי הדין הבאים במקרים דומים מהעת האחרונה:

 

א.    ת"פ (טב') 58282-05-20 מדינת ישראל נ' מלאלחה (19.9.21) - בית המשפט השית על הנאשם שהורשע בביצוע עבירות של גניבת בקר ואמצעי יצור חקלאיים מהמעביד שלו עונש של מאסר בפועל לתקופה של 9 חודשים אשר ירוצה בעבודות שירות, וזאת לצד עונשים נלווים. במקרה זה נקבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 20 חודשי מאסר בפועל ועד ל-48 חודשים וכן עונשים נלווים, אך לאור עבר נקי, שיקולי שיקום וחוו"ד חיובית משירות המבחן, החליט בית המשפט לחרוג לקולא.

 

ב.      ת"פ (נצ') 6754-10-20 מדינת ישראל נ' פלוני (קטין) (28.11.21) - נגד הנאשם הוגש כתב אישום מתוקן המייחס לו שלושה אישומים הכוללים עבירות של גניבת כלי/אמצעי/תוצר עבודה/בקר, פריצה לבניין שאינו דירה או בית תפילה, נהיגה ללא רישיון והתעללות בבעל חיים,הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, נהיגה בקלות ראש ונהיגה ללא רישיון נהיגה. בית המשפט הרשיע את הנאשם, שהיה קטין בעת ביצוע העבירות, וגזר עליו 6 חודשי מאסר ויום בפועל, לצד ענישה נלווית.

 

ג.      ת"פ (ק"ש) 42877-12-18 מדינת ישראל נ' חוש (19.2.21) -  על הנאשם שהורשע בגניבת תוצרת חקלאית בשווי כ - 21,000 ₪ נגזר עונש מאסר בן 12 חודשים. הנאשם נעדר עבר פלילי אך במקרה זה לא בא שירות המבחן בהמלצה טיפולית בעניינו של הנאשם. ערעור הנאשם (תיק 16260-02-21 מחוזי נצרת מיום 3.5.21) על חומרת העונש התקבל, ובית המשפט הורה על הקלה בעונש והעמיד אותו על מאסר בן 9 חודשים שירוצה בעבודות שירות בשל כלל אחידות הענישה בהשוואה למעורב אחר בפרשה .

 

ד.     עפ"ג (ירושלים) 40833-11-14 אלעמלה נ' מ"י (27.4.15) - ביהמ"ש המחוזי דחה את ערעורו של המערער, תושב שטחים ללא עבר פלילי, שנשפט ל - 48 חודשי מאסר בפועל וענישה נלווית בגין עבירות רכוש שביצע באחד המושבים, תוך כניסה לישראל שלא כדין בשני מקרים - התפרצות למכולה, נסיון לגניבת טרקטור, טרקטורון, וציוד עבודה - המערער אותר בעת ביצוע העבירה ולא השלים את הגניבה. בנוסף, החזיק המערער שלושה אופנועים גנובים. בין שיקולי הענישה, ניתן משקל לכך שמדובר במי שנכנס לישראל ללא אישור לביצוע עבירות רכוש.

 

 

14.  מדובר במקרה זה בעבירת רכוש יחידה ומתוחכמת שבוצעה במספר שלבים,  ושנועדה למכור טרקטור פרטי של חקלאי, יחד עם ציוד חקלאי נוסף, מרסס ומחרשה,  באזור השטחים. נוכח המפורט לעיל, ובהשוואה לנסיבות בפסקי דין שלעיל - מתחם העונש ההולם בנסיבות ביצוע העבירות, ולכלל עבירות כתב האישום, נע בין 12 חודשי מאסר בפועל לבין 30 חודשי מאסר בפועל.

 

גזירת עונשו של הנאשם

 

15.  מדובר בנאשם בן 50, נשוי ואב לשש בנות, מתגורר בעראבה. אשתו עקרת בית. מובטל בשנים האחרונות ומתפרנס מקצבת ביטוח לאומי. ללא עבר פלילי.

הנאשם הודה במעשים בהזדמנות הראשונה, בכך תרם הנאשם תרומה ניכרת לחיסכון בזמן ציבורי. הנאשם נטל אחריות, והביע חרטה וצער על מעשיו, אם כי תלה את עיקר האשם בשותפו, שלאחריו, לדבריו, נגרר. עמדה זו מנוגדת לחלק הפעיל שהנאשם נטל בעבירות,  החל מאיתור המכולה ותכנון גניבת הטרקטור, הבאת ציוד פריצה, פריצה למכולה, גניבת הרכוש, הכוונת נהג הגרר למקום, העמסת הרכוש על המשאית ולבסוף גם קבלת למעלה ממחצית מהתמורה הכספית של הרכוש הגנוב.

 

שירות המבחן התרשם כי הנאשם התקשה להסביר את מעשיו, ובחן יחד עם הנאשם אפשרות לשילוב בהליך טיפולי אך הוא לא שיתף פעולה ושלל צורך כזה, מאחר ולטענתו ההליך המשפטי והמעצר חידדו לו את גבולות החוק. לאור הדברים, לא הומלץ להעמידו בצו מבחן אך הומלץ על ענישה של מאסר קצר לריצוי בעבודות שירות.  המלצתו של שרות המבחן אינה מעוגנת בנימוק ראוי, והיא חורגת ממתחם העונש ללא כל טעם משפטי.

 

הנאשם אכן נשלח, עוד לפני קבלת התסקיר, בעת הכרעת הדין, לממונה על עבודות השירות, ונמצא מתאים לבצען, ואולם הזמנת חוות הדעת נעשתה לבקשתו, והובהר לו היטב במעמד הכרעת הדין כי הזמנת חוות הדעת אינה מהווה כל התחייבות לענישה ללא מאסר בפועל. 

 

היעדרה של המלצה שיקומית וקבלת אחריות לא מלאה, הנם נתונים שליליים, אשר שוללים אפשרות של סטייה ממתחם העונש משיקולי שיקום.

מדובר בעבירה חמורה המחייבת ככלל מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח, לשם העברת מסר ברור כי גניבות של ציוד חקלאי יביאו למאסר ולהרחקה מהחברה, ביד קשה ונחושה.

 

אתייחס להודאה ולעבר הפלילי הנקי בכך שאבוא לקראת הנאשם ואמקם את עונשו בתחתית מתחם הענישה. בנוסף, בהתחשב שהרכוש הוחזר לבעליו תוך זמן קצר יחסית, ובשל מצבו הכלכלי הקשה של הנאשם, אטיל תשלום פיצוי נמוך למתלונן, ואמנע מענישה כלכלית נוספת.

 

סוף דבר

 

16.  נוכח כל האמור לעיל, אני גוזרת את עונשו של הנאשם כדלקמן:

 

א.    12 חודשי מאסר בפועל, בניכוי ימי המעצר מיום 22.11.20 ועד יום 8.12.20.

 

ב.      מאסר על תנאי לתקופה של שישה חודשים והתנאי הוא כי במשך שלוש שנים החל מיום שחרורו של הנאשם ממאסר, לא יעבור כל עבירת רכוש מסוג פשע.

 

ג.       הנאשם ישלם פיצוי על-סך 1000 ₪ למתלונן.

הפיצוי ישולם תוך 90 יום מהיום.

 

פרטי המתלונן להעברת תשלום ימסרו על ידי המאשימה תוך 10 ימים.

 

זכות ערעור לבית-המשפט המחוזי בתוך 45 ימים.

 

 

ניתן היום, כ"ו כסלו תשפ"ג, 20 דצמבר 2022, בהעדר הצדדים.