בש”פ 1463/24 – פלוני נ’ מדינת ישראל
בש"פ 1463/24 - פלוני נ' מדינת ישראלעליון בש"פ 1463/24 פלוני נ ג ד מדינת ישראל בבית המשפט העליון [16.06.2024] כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי בקשה מיום 26.5.2024 להארכת מועד לנקיטת הליך ערעורי; תשובת המשיבה מיום 3.6.2024; תשובת המבקש מיום 10.6.2024
1. פסק הדין בעניינו של המבקש ניתן ביום 7.1.2024, לאחר שהורשע במסגרת הסדר טיעון. הבקשה להארכת מועד לנקיטת הליך ערעורי על פסק דינו של בית המשפט המחוזי הוגשה ביום 20.2.2024, ומשהמשיבה בחרה שלא להשיב לבקשה - הארכה ניתנה כמבוקש. ארכה נוספת ניתנה בהחלטתי מיום 12.5.2024, אף היא בהיעדר תשובה מטעם המשיבה.
2. ביום 26.5.2024 הגיש המבקש, באמצעות אביו, בקשה נוספת למתן ארכה לנקיטת הליך ערעורי, וזאת עד ליום 17.6.2024. המשיבה הגישה תשובתה לבקשה השלישית למתן הארכה, וציינה כי מן הבקשה לא ברור מהו הטעם לארכה המבוקשת. עוד צוין כי בשים לב לכך שמדובר בהליך שבגדרו הורשע המבקש בעבירת המתה ולנוכח ההשלכות על משפחת הקורבן, מתקשה המשיבה לתת הסכמה לארכה נוספת בהליך, וכי היא סבורה שנדרשים הסברים נוספים באשר למהות ההליך ולייצוגו של המבקש (הקטין).
3. בהחלטתי מיום 10.6.2024 קבעתי כי המבקש ישיב לתשובת המשיבה עד ליום 17.6.2024, ובתוך כך יתייחס לשאלת ייצוגו. כמו כן, ומאחר שהמבקש עתר למתן ארכה לנקיטת ההליך הערעורי עד ליום 17.6.2024, קבעתי כי עד למועד האמור יוגש ההליך הערעורי הנדון, וקבלתו למרשם תותנה במתן הארכה המבוקשת.
4. המבקש, באמצעות אביו, הגיש תשובה לתשובת המדינה. ככל שניתן להבין מתשובת המבקש, הטעם למתן הארכה המבוקשת נעוץ בהליכים נוספים שבדעת המבקש או אביו להגיש, שלטענתו, יש בהם כדי להשפיע על ההליך דנא. עוד נטען כי למבקש תידרש תקופה נוספתשל 14 ימים להגשת ההליך הערעורי, וכי למשיבה לא ייגרם כל נזק ממתן הארכה המבוקשת.
דיון והכרעה |
|
5. כידוע, הכלל הוא כי הארכת מועד בהליך פלילי תינתן רק בהתקיים "טעם ממשי המניח את הדעת" (ראו: בש"פ 5988/06 נגר נ' מדינת ישראל, פסקה 3 (25.7.2006)). בתוך כך ישקול בית משפט, בין היתר: את משך האיחור, את ההצדקה הנטענת לאיחור ואת סיכוייו הלכאוריים של ההליך העיקרי (ראו: בש"פ 6125/09 רבין נ' מדינת ישראל, פסקה 7 (11.8.2009); בש"פ 2311/20 בן לולו נ' מדינת ישראל, פיסקה 4 (30.3.2020)). בהקשר זה אף הודגש לא אחת, כי על אף הגישה המקלה בהשוואה להארכת מועד בהליכים אזרחיים, הכלל הוא שגם בהליכים פליליים יש להקפיד על קיום המועדים הנקובים בדין, וכי הארכת מועד לא תינתן כדבר שבשגרה (ראו: בש"פ 4943/21 בנזכריה נ' מדינת ישראל (18.7.2021)).
6. בענייננו, הבקשה אינה מעלה "טעם ממשי המניח את הדעת" למתן הארכות שהתבקשו שוב ושוב. למעשה, אף במסגרת הארכה הרביעית המונחת בפניי לא הובהר ופורט באופן מספק מדוע לא עלה בידי המבקש לנקוט בהליך הערעורי על פסק הדין בעניינו במועד, ומה הקשר בין ההליכים המשפטיים הנוספים בהם מבקש הוא לנקוט לבין ההליך דנא אשר מצדיק את עיכוב הגשתו. עוד יצוין כי סוגיית ייצוגו של המבקש בהליך קמא הייתה מקור להתדיינות (בתחילה יוצג המבקש על ידי אביו ולאחר מכן יוצג על ידי הסנגוריה הציבורית; ראו: עמודים 82-81 לפסק הדין מושא הבקשה), ולבקשה דנא לא צורף ייפוי כוח ולא ניתנו פרטים על אודות השינוי בייצוגו של המבקש פעם נוספת.
7. על רקע האמור, ובמכלול נסיבות העניין, אין מקום להיעתר לבקשה למתן ארכה נוספת לנקיטת הליך ערעורי. עם זאת, בשים לב למועד מתן החלטה זו, ועל מנת שלא למנוע מן המבקש לנקוט בהליך ערעורי על פסק הדין בעניינו, ניתנת ארכה קצרהלנקיטת הליך ערעורי על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופט ב' שגיא, סגן נשיא) בת"פ 43911-11-21 מיום 7.1.2024, וזאת עד ליום 20.6.2024.
8. דבר הארכה יצוין בפתח ההליך, ככל שיוגש, והחלטתי זו תצורף לו כנספח.
המזכירות מתבקשת לוודא המצאת החלטה זו למבקש גם באמצעות הטלפון.
ניתנה היום, י' בסיון התשפ"ד (16.6.2024).
|
