לפניי שני עררים על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופט שמואל מלמד) מיום 4.4.2024 (להלן: ההחלטה) וכן בקשה עשרים וחמש להארכת מעצר בפיקוח אלקטרוני לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים).

לאחר ששמע את הערות בית המשפט, הודיע בא-כוח העורר כי יסכים לקבלת ערר המדינה(בש"פ 2902/24), כך שחלונות ההתאווררות הקבועים שאושרו לעורר בהחלטה יבוטלו לעת הזו. כן מסר כי מרשו יסכים להארכת המעצר בפיקוח אלקטרוני הפעם הזו, אך עתר כי בקשתו לאפשר לו גישה חופשת יותר לאינטרנט ולטלפונים, כמו גם בקשתו לאפשר ביקורים מצד גורמים נוספים, תיבחן בשנית על ידי בית המשפט קמא, בשים לב לתנאים הקיימים בקשר לנאשם אחר באותה פרשה, מר יהושע רבי (להלן: הנאשם האחר).

מצאתי לנכון להיענות לבקשה חלופית זו של העורר, שכן רמת הסיכון הנשקפת מהעורר קרובה לזו הנשקפת מהנאשם האחר. על כן, ככל שמדובר באמצעי הביטחון הננקטים במסגרת המעצר בפיקוח אלקטרוני, יש היגיון בבקשה ללמוד גזירה שווה, בכפוף לאפשרות להבחנות במקרה שיש לכך הצדקה עניינית(להבדיל מנושא חלונות ההתאווררות, לגביו קיים שוני בין העורר לבין הנאשם האחר בשל משך הזמן בו כל אחד מהם מצוי במעצר בפיקוח אלקטרוני). לפיכך, בית המשפט המחוזי מתבקש לקבוע דיון חוזר בעניין זה בתוך 7 ימים.

לאור האמור לעיל, יוארך מעצרו של העורר בפיקוח אלקטרוני ב-90 ימים נוספים, החל מיום 16.4.2024 או עד למתן פסק דין בתפ"ח 48914-08-16 בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, לפי המוקדם.

למען הסר ספק, מובהר כיההסדר שנקבע בהחלטה לעניין חלונות ההתאווררות קבועים מבוטל.

          ניתנההיום, ‏כ"טבאדרבהתשפ"ד (‏8.4.2024).

_________________________

24029000_Y03.docx  אד