1.              זהו ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (כבוד השופטת מ' ליפשיץ פריבס) במ"ת 65214-08-23 מיום 07.04.2024. במסגרת ההחלטה מושא הערר נדחתה בקשת העורר לעיון חוזר, במסגרתה הוא עתר להסרת הפיקוח האלקטרוני שהוטל עליו. כל זאת נעשה על מנת שיתאפשר לעורר להוסיף ולרצות את המאסר שהוטל עליו בדרך של עבודות שירות במסגרת ת"פ 4030-03-21 (להלן: ההליך הקודם).

2.              ביום 16.08.2021 הורשע העורר, במסגרת ההליך הקודם, בעבירות של פציעה בצוותא, החזקת סכין ואיומים; וזאת על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון שכלל תיקון של כתב האישום שהוגש נגדו. ביום 11.06.2023, נגזרו על המבקש 9 חודשי מאסר בפועל לריצוי בעבודות שירות, לצד ענישה נלווית.

3.              זמן קצר לאחר מכן, ביום 29.08.2023, הוגש נגד העורר ושניים נוספים כתב אישום במסגרתו יוחסו לעורר עבירות של סיוע לסחיטה בכוח, סיוע לסחיטה באיומים ותיווך לסחר בסמים מסוכנים (להלן: ההליך הנוכחי). בו ביום, הגישה המשיבה בקשה למעצר העורר עד לתום ההליכים בעניינו.

4.              ביום 19.09.2023 קבע בית משפט קמא את קיומן של ראיות לכאורה לביצוע המיוחס לעורר במסגרת ההליך הנוכחי. כמו כן, בית משפט קמא קבע כי ישנה עילה למעצר העורר, אולם תחת זו, נקבע כי תיבחן האפשרות לשחררו לחלופת מעצר. למחרת היום, הורה בית משפט קמא על שחרורו של העורר לחלופת מעצר בפיקוח אלקטרוני ובפיקוחם של מפקחים.

5.              בשל הגשת כתב האישום במסגרת ההליך הנוכחי, המשיבה הגישה, ביום 18.12.2023, בקשה להפסקה שיפוטית של עבודות השירות מכוח סעיף 51י(א2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין), במסגרת ההליך הקודם. ביום 08.02.2024, ניתנה החלטת כבוד השופט ש' הרבסט במסגרת ההליך הקודם, בה הורה הוא לשירות בתי הסוהר להסביר "מדוע לא ישתמש בסמכותו המינהלית הקבועה בסעיף 51ט(5) לחוק העונשין" לשם הפסקת עבודות השירות מחמת מעצרו של העורר במסגרת ההליך הנוכחי. יוער, כי לעת הזו, קבוע דיון בעניין המשך ריצוי המאסר בדרך של עבודות השירות, בפני השופט הרבסט, ליום 19.05.2024.

6.              ביני לביני, הגיש העורר בקשה לעיון חוזר בתנאי מעצרו, זאת לשם הסרת הפיקוח האלקטרוני המוטל עליו, על מנת שיוכל להוסיף ולרצות את עונש המאסר שהוטל עליו בדרך של עבודות שירות.

           ביום 03.04.2024 התקבל תסקיר מטעם שירות המבחן בו הומלץ על הסרת הפיקוח האלקטרוני המוטל על העורר, על מנת שיתאפשר לו להוסיף ולרצות את עונש המאסר בפועל באמצעות עבודות שירות. ברם, חרף המלצת שירות המבחן, בהחלטתו מיום יום 07.04.2024 דחה בית משפט קמא את הבקשה לעיון חוזר, היא ההחלטה מושא ענייננו. זאת, בשים לב למסוכנות הנשקפת מן העורר, העולה אף מתסקיר שירות המבחן, וכן בראי העובדה שהעורר לא הורתע, לכאורה, מהעונש שהוטל עליו במסגרת ההליך הקודם.

7.              מכאן הערר שלפניי.

8.              לאחר ששמעתי את טענות הצדדים, נחה דעתי כי דין הערר להידחות, כמפורט להלן.

9.              הלכה למעשה, טענתו העיקרית של העורר מופנית נגד העובדה כי יש בהמשך מעצרו בפיקוח אלקטרוני כדי לסכל את ריצוי עונש המאסר שנגזר עליו במסגרת ההליך הקודם, בדרך של עבודות שירות.

10.           דא עקא, כעולה מהאמור עד כה, השאלה אם יש מקום להפסקה של עבודות השירות עודנה תלויה ועומדת להכרעתו של השופט הרבסט, אשר לעת הזו, קבע דיון בבקשת המשיבה בעניין זה, ליום 19.05.2024. במצב דברים זה סבורני כי טרם בשלה העת להכריע בטענות העורר בנדון.

           שהרי ככל שיוכרע כי יש להפסיק את עבודות השירות, בדרך זו או אחרת, ממילא אין תוחלת לטענות בערר שלפניי, משעומדת לו הזכות להגיש עתירה או ערעור בנדון (מכוח סעיף 51ט(ג) או 51י(ב) לחוק העונשין, בהתאמה). לעומת זאת, ככל שבקשת המשיבה בהקשר זה תידחה, ממילא שמורה בפני העורר הזכות להגיש בקשה נוספת לעיון חוזר בתנאי מעצרו, ובית משפט קמא ידון בה כחוכמתו, והפעם על יסוד התשתית העובדתית המלאה הנדרשת לשם כך.

11.           בנתון לאמור, הערר נדחה בזאת.

           ניתנה היום, ‏כ"ז בניסן התשפ"ד (‏5.5.2024).

_________________________

24033260_C01.docx גק