לפניי בקשה שנייה לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996, להארכת מעצרה של המשיבה מיום 15.05.2024 למשך 90 ימים או עד למתן פסק דין בת"פ 35626-05-23 בבית המשפט המחוזי מרכז-לוד, לפי המוקדם.

1.              ביום 15.05.2023 הוגש נגד המשיבה ונאשמים אחרים כתב אישום, המייחס לה ארבעה אישומים של סחר בסם מסוכן. בתמצית, על פי עובדות כתב האישום, בארבע הזדמנויות שונות, בחודשים פברואר ומארס 2023, ביצעה המשיבה בצוותא עם הנאשמים האחרים עסקאות של מכירת קוקאין לסוכן משטרתי, במשקל של כ-450 גרם, תמורת סכום כולל של למעלה מתשעים אלף ש"ח.

2.              בד בבד עם הגשת כתב האישום, הגישה המדינה בקשה לעצור את המשיבה עד לתום ההליכים המשפטיים בעניינה. ביום 20.06.2023 הסכימה המשיבה לקיומן של ראיות לכאורה, וביקשה לשקול חלופת מעצר בשל נסיבות חייה הקשות. ביום 31.07.2023 הוגש תסקיר שירות המבחן בעניינה, ממנו עלה כי נשקף ממנה סיכון משמעותי להמשך התנהלות שולית ועבריינית, וכי נעשו ניסיונות בעבר לשלבה במסגרות טיפול אך המשיבה לא שיתפה פעולה. עוד הועלה ספק בנוגע ליכולת של הוריה, עמם לא הייתה בקשר שנים, לספק מערך פיקוח סמכותי. יחד עם זאת, הוערך שמעצר באיזוק אלקטרוני יהווה גבול חיצוני ברור, והומלץ על המשך מעצרה בחלופה המוצעת.

3.              ביום 16.08.2023, הורה בית המשפט המחוזי על מעצרה של המשיבה עד לתום ההליכים בעניינה, בשים לב לחלקה, הנטען, בכתב האישום, המסוכנות שעולה מן האישומים ונוכח עברה הפלילי. נקבע כי המשיבה לא נרתעת מסנקציות עונשיות ומכיוון שבעבר שבה לסורה חרף הליך טיפולי, היא לא ראויה לאמון בית המשפט. לאור האמור, נקבע כי חלופת המעצר שהוצעה לא מאיינת את מסוכנותה. ביום 26.09.2023, נדחה ערר שהגישה המשיבה על החלטה זו (בש"פ 7036/23), תוך שהודגש כי על אף נסיבות חייה הקשות, החלק המיוחס לה בכתב האישום הוא דומיננטי.

4.              ביום 08.02.2024 התקבלה בקשה ראשונה להארכת מעצרה של המשיבה (בש"פ 1150/24), תוך שהודגש כי מדובר בפרשייה מסועפת, וכי האחריות לכך שטרם החלה פרשת התביעה לא רובצת לפתחה של המבקשת.

5.              ביום 18.04.2024 הגישה המבקשת את הבקשה שלפניי. המבקשת טענה כי נשקפת מהמשיבה מסוכנות רבה ובעוצמה גבוהה, לאור המעשים המיוחסים לה; עברה הפלילי העשיר, בין היתר בעבירות של סחר בסמים; הפרת האמון שבית המשפט נתן בה בעבר; ותוכן התסקיר השלילי בעניינה, חרף ההמלצה ביחס לפיקוח אלקטרוני. עוד נטען כי אין בחלופת המעצר שהוצעה כדי לאיין את מסוכנותה, וכי נדרש בעניינה פיקוח אנושי מציב גבולות. אשר לנסיבותיה האישיות נטען, כי על אף שהמשיבה ידעה את ההשלכות שיהיו למעשיה על בנה הדבר לא מנע ממנה לשוב ולבצע עבירות, וכן כי בנה נמצא תחת השגחת אביו. ביחס לקצב הימשכות ההליך, הוסבר, כי העובדה שטרם החלו דיוני הוכחות בתיק רובצת בעיקרה לפתחה של המשיבה.

6.              בדיון שהתקיים בפניי חזר בא-כוח המבקשת על כך שיש לקבל את הבקשה לאור המסוכנות הנשקפת מהמשיבה, ומשום שעיכוב ההליכים רובץ לפתחה. עוד צוין כי הצדדים מצויים בהידברות, כאשר דיון גישור קבוע לחודש יוני. בא כוח המשיבה הדגיש כי על אף שטרם הוגשה תשובה לכתב האישום יש להורות על המשך מעצרה באיזוק אלקטרוני ולחלופין להורות על הגשת תסקיר נוסף, וזאת בראי משך מעצרה מזה למעלה משנה; חלקה הקטן בעבירות; המלצת התסקיר; רצונה להשתקם; ונסיבות חייה הקשות לצד השלכות מעצרה על משפחתה.

7.              לאחר ששמעתי את טענות הצדדים ועיינתי בבקשה על נספחיה, סבורני כי אין מנוס מלהורות על קבלת הבקשה. זאת, בשים לב למסוכנות הנשקפת מהמשיבה, טיב ומספר העבירות המיוחסות לה; תוכן התסקיר השלילי; ועברה הפלילי, הכולל ארבע הרשעות קודמות, בין היתר בעבירות של סחר בסמים.

8.              יודגש, כי לא נעלמה מעיניי טענת בא כוח המשיבה לגבי נסיבות חייה. יחד עם זאת, כפי שציין בית משפט קמא, אין ביכולתה של החלופה המוצעת בבית הוריה כדי לאיין את מסוכנותה. היה ותוצע חלופה אחרת, שתכלול פיקוח הדוק וסמכותי כנדרש בעניינה, תוכל המשיבה להגיש בקשה לעיון חוזר לבית המשפט המחוזי, שיכריע בכך בהתאם למיטב חוכמתו. לעת זו, אין אלא לקוות שהליך הגישור בין הצדדים יוביל להסכמה שתקצר את משך ההליך בעניינה.

9.              בנתון לאמור לעיל הבקשה להארכת מעצרה של המשיבה ב-90 ימים החל מיום 15.05.2024, או עד למתן פסק דין בת"פ 35626-05-23 בבית המשפט המחוזי מרכז-לוד, לפי המוקדם, מתקבלת בזאת.

           ניתנה היום, ‏כ"ד בניסן התשפ"ד (‏2.5.2024).

_________________________

24034170_C02.docx אב