1.             לפניי בקשה להעברת מקום הדיון בח"נ (מקומיים חי') 6750-09-22 (להלן: ההליך), אשר נפתח בבית המשפט לעניינים מקומיים בחיפה. עניינו של ההליך בבקשת המבקש להישפט בשל שלושה דו"חות חנייה. המבקש מעלה טענות שונות נגד השופטים שדנו בהליכים בעניינו, ובכללן כי חווה "משוא פנים ממשי [...] מטעם גורמים שיפוטיים וגם מטעם המזכ[י]רות של בית המשפט לעניינים מקומיים בחיפה". המבקש מוסיף וטוען כי הוא "מעל 20 שנים עובד בתור מתורגמן משפטי במחוז צפון וחיפה, וכמעט בלתי אפשרי ל[השיג] גורם משפטי, שלא מכיר את המבקש". עוד מציין המבקש כי המותב הקודם שדן בהליך פסל עצמו מלדון בו ביום 30.4.2023. לנוכח האמור, סבור המבקש כי יש להעביר את הדיון בהליך לבית המשפט לעניינים מקומיים בנתניה או בפתח תקווה.

           בנסיבות אלו, התבקשה המשיבה להודיע האם לדעתה יש מקום להעביר את הדיון בהליך לבית משפט במחוז שיפוט אחר, וככל שהתשובה לכך חיובית - לציין מהו בית המשפט שאליו ראוי, לדעתה, להעבירו.

2.             בתגובת המשיבה נטען כי יש להבחין בין מי שמופיעים באופן תדיר בפני בית משפט מסוים - שאז אין מניעה לניהול ההליך בעניינם באותו מחוז - ובין עובדי מערכת בתי המשפט, שהנטייה היא להעביר הליכים בעניינם לבית משפט אחר מזה שבו הם עובדים. לטענת המשיבה, מאפייני העבודה של מתורגמנים בבתי המשפט דומים לאלו של עובדי מערכת בתי המשפט, אף שהם על פי רוב אינם מועסקים ישירות במערכת. המשיבה הוסיפה כי למיטב ידיעתה, המבקש עובד כמתורגמן "בעיקר בבית משפט השלום בחיפה" ואינו מספק שירותי תרגום בבית המשפט לעניינים מקומיים בחיפה, אם כי "שופטי בית המשפט לעניינים מקומיים בחיפה יושבים לעיתים בדין בבית משפט השלום בחיפה". בנסיבות אלו, מציעה המשיבה להעביר את הדיון בהליך לבית המשפט לעניינים מקומיים בקריות, המצוי באותו מחוז השיפוט שבו מתנהל ההליך. לחלופין, ככל שיוחלט על העברת הדיון בהליך למחוז שיפוט אחר, מבקשת המשיבה להעבירו לבית המשפט לעניינים מקומיים בנתניה.

3.             לאחר עיון בטענות הצדדים, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות. בפתח הדברים אציין כי לא מצאתי להעביר את הדיון בהליך למחוז שיפוט אחר בשל טענות המבקש בדבר קיומו של משוא פנים מצד גורמים בבית המשפט שבו מתנהל ההליך. בבקשתו מעלה המבקש טענות שונות נגד השופטים שדנו בהליך בענייננו, ובכלל זאת נגד המותב הקודם שדן בהליך, אשר כאמור לעיל, פסל את עצמו ביום 30.4.2023. כפי שכבר נפסק לא אחת, בקשה להעברת מקום דיון אינה "מסלול עוקף" לבירור טענות בדבר חשש למשוא פנים מצד שופט מסוים (בש"א 833/17 גדות נ' עטר, פסקה 6 (6.3.2017); בש"א 8294/22 פלוני נ' פלונית, פסקה 5 (11.12023)), והעובדה שבפי המבקש טענות שונות ביחס למותב הקודם והשגות על החלטות שנתן אינה מקימה כשלעצמה עילת פסלות כללית ביחס לכל שופטי בתי משפט השלום באותו מחוז (בש"פ 560/22 בן לולו נ' מדינת ישראל, פסקה 10 (17.4.2022) (להלן: עניין בן לולו); בש"פ 6582/21 זילברשלג נ' מדינת ישראל, פסקה 5 (28.10.2021); בש"א 3949/22 קירשנבאום נ' טל, פסקה 4 (12.7.2022)).

4.             הוא הדין ביחס לטענות המבקש בדבר היכרותו עם שופטי בתי המשפט במחוז חיפה בשל עבודתו כמתורגמן במחוז. כידוע, עילה להעברת מקום דיון על רקע עילת פסלות המופנית כלפי כלל השופטים המכהנים במחוז מסוים תקום במקרים חריגים בלבד (ראו מני רבים: בש"פ 2294/22 אליהו נ' מדינת ישראל, פסקה 5 (26.4.2022); עניין בן לולו, פסקה 8). בענייננו, המשיבה ציינה כי המבקש עובד בעיקר כמתורגמן בבית משפט השלום בחיפה ואינו מספק שירותי תרגום בבית המשפט לעניינים מקומיים בחיפה. בנסיבות אלו, ואף אם קיימת היכרות מקצועית מסוימת בין המבקש לחלק משופטי בית המשפט שבו מתנהל ההליך המכהנים גם בבית משפט השלום בחיפה, איני סבורה כי יש בכך כדי להקים עילת פסלות גורפת כלפי כלל שופטי בתי המשפט לעניינים מקומיים המכהנים במחוז (ראו והשוו: בש"א 9/23 פלונית נ' פלוני, פסקה 3 (22.1.2023); בש"פ 4901/20 מדינת ישראל נ' אריאלי, פסקה 3 (5.8.2020)). לכך יש להוסיף את השיהוי שנפל בהגשת הבקשה, אשר הוגשה בחלוף חודשים רבים ממועד פתיחת ההליך, אשר מצדיק אף הוא את דחייתה (ראו: בש"א 3680/23 בואזיזה נ' כונס הנכסים הרשמי, פסקה 5 (5.6.2023); בש"א 4468/21 גרשוני נ' לנדאו, פסקה 9 (11.8.2021); בש"א 7463/22 לוי נ' ברלין, פסקה 6 (21.12.2022)).

5.             אשר על כן, אני מורה כי הדיון בח"נ (מקומיים חי') 6750-09-22 יוסיף להתנהל בבית משפט לעניינים מקומיים בחיפה.

           ניתנה היום, ‏כ"ט בסיון התשפ"ג (‏18.6.2023).

_________________________

23035810_V02.docx יל