לפניי בקשה ראשונה להארכת מעצרו של המשיב לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים) - וזאת, בשלושיםימים, החל מיום 31.5.2024, או עד למתן פסק דין בעניינו בת"פ (שלום אילת) 69800-08-23 (להלן: ההליך העיקרי), לפי המוקדם (להלן: תקופת ההארכה).

ביום 31.8.2023 הוגש לבית משפט השלום אילת (להלן: בית המשפט) כתב אישום נגד המשיב, המייחס לו תקיפה סתם בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סעיפים 379 ו-382(ב)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין); תקיפת בת זוג הגורמת חבלה של ממש, עבירה לפי סעיפים 380 ו-382(ג) לחוק העונשין; והפרת הוראה חוקית, עבירה לפי סעיף 287(א) לחוק העונשין.

1.             איני רואה סיבה לפרט את פרטי האישום. אסתפק בלומר שכתב האישום מספר כי המשיב הפעיל אלימות ברף בינוני כלפי בת זוגו דאז בשלושה מקרים; כי האישום מאומת כדבעי בראיות לכאורה; כי לחובת המשיב נזקפת חזקת מסוכנות אשר נקבעה בסעיף 21(א)(1)(ג)(5) לחוק המעצרים; וכי ההליך העיקרי נמצא בישורת האחרונה (הכרעת הדין).

לצד זאת, שירות המבחן מעריך שהמסוכנות המשקפת מהמשיב למתלוננת נמצאת ברף נמוך. המשיב הוא אזרח זר ללא משפחה בישראל ואינו דובר עברית. למשיב אין עבר פלילי. במהלך הדיון שהתקיים לפניי, המשיב התלונן על מעצרו הארוך ועל הסבל שמעצר זה גורם לו, והצהיר כי למד לקח מהמקרה וכי לא ירים עוד את ידו על זולתו, ובפרט על אישה עמה הוא נמצא במערכת זוגית. המשיב דיבר אתי ישירות ברוסית, והתרשמתי שהוא מדבר מדם לבו ושכוונותיו כנות. במסגרת הליכי מעצר אשר התקיימו בעניינו של המשיב בבית משפט השלום (מ"ת 69745-08-23) לא היתה מחלוקת על כך שהמשיב ראוי לחלופת מעצר, ובלבד שחלופה זו תהא בטוחה ותתקיים הרחק מהעיר אילת, בה מתגוררת המתלוננת. המשיב לא שוחרר לחלופת מעצר בשל מצבו הכלכלי, שכן לא היה ביכולתו לשאת בהוצאות שהותו במסגרת עמותת "אכפת" בתל אביב, והמפקח והערב היחיד שהיה ביכולות להציע הוא מר אלישע קופיוב (להלן: הערב), אשר נפסל על ידי שירות המבחן בשל רקעו האישי שמותיר מספר סימני שאלה.

2.             בנסיבות אלה, הנני סבור כי ניתן להיעתר לבקשת המדינה, אולם זאת בכפוף להבהרות ולתנאים כדלקמן:

                       א.    בהינתן העובדה שבסוף יוני ש"ז המשיב יהיה עצור 10 חודשים תמימים, ובהתחשב במדיניות הענישה הנקוטה בבתי המשפט ביחס לעבירות ולנסיבות כדוגמת אלו שלפניי - ובפרט, ביחס לתיקים הפחות חמורים שמתבררים בבתי משפט השלום - מן הדין להבטיח שמעצרו של המשיב לא יתארך יתר על המידה באופן אשר יפגע פגיעה בלתי הפיכה בזכויותיו.

אשר על כן, מעצרו של המשיב לא יוארך אחרי יום 1.7.2024, אלא בהתקיים שינוי נסיבות מהותי ומטעמים מיוחדים.

                        ב.    לאור האמור, בעלי הדין יבואו בדברים בתקופת ההארכה באשר לתנאים לשחרור המשיב ממעצרו, בהם יוכל המשיב לעמוד. יתרה מכך: טוב יעשו באי-כוחם של בעלי הדין - פרקליטות מחוז הדרום מזה, וסניגורו של המשיב מזה - אם ינצלו את תקופת ההארכה לגיבוש הסכמות באשר להליך העיקרי גופו.

                        ג.     בהינתן הסכמה בין בעלי הדין, בעלי הדין יביאוה לידיעתו של בית משפט השלום ובית משפט זה ייתן את ההחלטות המתבקשות כחוכמתו, בהתאם לדין.

באין הסכמה כאמור, ישוחרר המשיב ממעצרו ביום 1.7.2024 בתנאים מגבילים כדלקמן:

·     מעצר-בית מלא בדירת הערב בבני ברק, עם חלון התאווררות בין השעות 13:00-11:00.

·     חתימת הערב על כתב ערבות ע"ס 10,000 ש"ח.

·     הפקדת מזומנים או ערבות בנקאית בסך של 3,500 ש"ח.

·     איסור יציאה מן הארץ והפקדת כל דרכון שבידי המשיב בבית המשפט או במשטרת ישראל.

·     כל תנאי נוסף אשר ייקבע על ידי בית משפט השלום או בית משפט מחוזי באר-שבע, כערכאת הערר, אם תוגש לפניו בקשה לקיים עיון חוזר במעצרו של המשיב על ידי המשיב או המדינה.

3.             בקשת המדינה מתקבלת אפוא. אני מורה על הארכת מעצרו של המשיב כמבוקש - בכפוף לתנאים שמניתי בפסקה 5 לעיל.

          ניתנה היום, ‏כ"א באייר התשפ"ד (‏29.5.2024).

_________________________