1.             לפניי בקשה לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, להעברת הדיון ב-תת"ע 3016-08-23 מבית משפט השלום לתעבורה במחוז תל אביב (בת-ים) לבית משפט השלום לתעבורה בטבריה.

2.             המבקש טוען כי הוא מתגורר במושבה מגדל וכי יקשה עליו להגיע לבית המשפט לתעבורה בבת ים בשל המרחק הרב ממקום מגוריו, וכן בשל פגיעה בעבודתו.

3.             כעולה מעיון בתיק בית המשפט, ביום 5.3.2024 התקיימה הקראה של כתב האישום והמבקש כפר במיוחס לו בכתב האישום.

4.             דין הבקשה להידחות.

5.             על פי הכלל, כאשר נאשם מבקש את העברת הדיון בהליך נגדו, אך אין הוא מודה בעובדות כתב האישום, תהא הנטייה שלא להיעתר לבקשתו. הטעם לכך נעוץ בצורך בשמיעת ראיות, לרבות הגעת עדי תביעה, בהם גורמי אכיפה, לבית המשפט אליו הועבר הדיון. לפיכך, העברת הדיון מקום בו כופר הנאשם בעובדות כתב האישום תיעשה רק במקרים חריגים ויוצאי דופן (בש"פ 4344/12 טאובליב נ' מדינת ישראל (8.7.2012); בש"פ 507/18 מילר נ' מדינת ישראל (5.3.2018); בש"פ 6395/18 ויין נ' מדינת ישראל (12.9.2018); בש"פ 778/23 פרידמן נ' מדינת ישראל, פסקה 4 (‏13.2.2023)).

6.             בנסיבות ענייננו, חרף אי הנוחות הכרוכה, מבחינתו של המבקש, בניהול ההליך בבית משפט השלום לתעבורה בבת-ים, לא מצאתי טעם להעדיף את נוחותו של המבקש על פני נוחותם של עדי התביעה, באופן המצדיק סטייה מכללי הסמכות המקומית הרגילים.

7.             במאמר מוסגר יצוין כי בית משפט השלום בטבריה לא משמש כבית משפט לתעבורה.

           ניתנה היום, ‏י"א בסיון התשפ"ד (‏17.6.2024).

_________________________

24048410_L01.docxגא