בהתאם לסעיף 2(ב) לחוק בתי-דין דתיים (מניעת הפרעה), התשכ"ה-1965 (להלן: חוק מניעת הפרעה או החוק), הובאה לעיוני החלטת בית הדין הרבני האזורי באשקלון (להלן: בית הדין הרבני או בית הדין) מיום 8.6.2024, שבמסגרתה קבע בית הדין, בין היתר, כי על הנתבע בהליך יושת קנס בסך 1,000 ש"ח (להלן גם: הקנס). נוכח האמור התבקשו הצדדים להליך וכן היועץ המשפטי לשיפוט הרבני (להלן: היועץ לשיפוט הרבני או היועץ) להתייחס לקנס שבו חויב הנתבע.

1. התובעת והנתבע הם בני זוג לשעבר אשר מנהלים הליך גירושין בבית הדין הרבני. ביום 5.6.2024 התקיים דיון במעמד הצדדים שבמסגרתו קבע בית הדין כי רכב מסוים שנמצא בהחזקתו של הנתבע, יעבור לשימושה של התובעת (להלן: הדיון מיום 5.6.2024). כעולה מפרוטוקול הדיון מיום 5.6.2024, הנתבע - אשר התנגד להחלטה זו - החל להפריע לקיומו של הדיון; משכך, קבע בית הדין הרבני כי הוא "מתרה [בנתבע - ע' פ'] שאם הוא [ימשיך - ע' פ'] להפריע שוב למהלך הדיון ביה"ד יאלץ להשתמש בסמכויותיו ולחייב אותו בסך של 1500 ש"ח על כל הפרעה" (פרוטוקול הדיון מיום 5.6.2024, בעמ' 4, ש' 93-92); ובהמשך, לאחר שהנתבע הפריע פעם נוספת למהלך הדיון, נקבע כי "ביה"ד מחייב את [הנתבע - ע' פ'] 1500 ש"ח הוצאות. ביה"ד מחייב את [הנתבע - ע' פ'] ב1500 [נוספים - ע' פ'] על הפרעה נוספת" (שם, בעמ' 4, ש' 100-99).

2. בהמשך לכך, ביום 8.6.2024 קבע בית הדין הרבני, בין היתר, כי "התנהלותו של [הנתבע - ע' פ'] בדיון הייתה חריגה ביותר. פעם אחר פעם נאמר לו כי ישנם סדרי דין ועליו לדבר רק כשניתנת לו רשות הדיבור אך ללא הועיל. המתבונן מן הצד היה יכול להיות סבור כי [הנתבע - ע' פ'] הוא זה שלמעשה מנהל את הדיון כאשר הוא עומד ומניף אצבעו וזרועו לכל עבר תוך כדי דיבור בטון תקיף [...] הדבר הקשה מאוד על עבודת ביה"ד והאריך את הדיון הרבה מעבר למה שתוכנן", וכי לפנים משורת הדין הקנס בעניינו של הנתבע יעמוד על 1,000 ש"ח.

3. בהתאם להחלטתי מיום 16.6.2024 הגישו הצדדים את התייחסותם לקנס. הנתבע טוען, בעיקרם של דברים, כי יש לבטל את הקנס נושא ההליך; זאת, בשים לב למצבו הכלכלי המורכב; לכך שבמסגרת הדיון מיום 5.6.2024 לא היה מיוצג; וכן משהתנהלותו בדיון, לשיטתו, לא מצדיקה את הקנס שהושת עליו. היועץ לשיפוט הרבני מצדו סבור כי משמצא בית הדין הרבני שהתנהלותו של הנתבע בדיון מיום 5.6.2024 מפריעה לניהול הדיון באופן משמעותי, לא נפל כל פגם בהחלטה להשית על האחרון קנס בהתאם לסמכות בית הדין הרבני מכוח סעיף 2(א) לחוק מניעת הפרעה. בתוך כך נטען, בין היתר, כי עובר להטלת הקנס התרה בית הדין הרבני בנתבע כי ככל שימשיך בהתנהגותו האמורה יושת עליו קנס, אך הנתבע המשיך להפריע לניהול הדיון; וכי הגם שהתנהלותו של הנתבע עולה כדי הפרעה חמורה, הקנס נושא ההליך הוא מידתי. התובעת מצטרפת, בעיקרם של דברים, לעמדת היועץ לשיפוט הרבני.

4. לאחר שעיינתי בהחלטת בית הדין הרבני נושא ההליך, בפרוטוקול הדיון מיום 5.6.2024, וכן בעמדות הצדדים והיועץ לשיפוט הרבני, הגעתי לכלל מסקנה כי אין מקום להתערבותי בקנס שהושת על הנתבע. כידוע, לבית הדין מוקנית הסמכות להשית על אדם קנס או מאסר עד שלושה חודשים בשל הפרעתו למהלך הדיון (סעיף 2(א) לחוק מניעת הפרעה); זאת, בכפוף לתנאים שנקבעו בחוק ובפסיקה להפעלת סמכות זו, ובהם מתן התראה מפורשת לגורם המפריע עובר להטלת הסנקציה, וכן הבהרה בנוגע לסוג הסנקציה שייתכן ותוטל עליו (בש"פ 84/23 פלונית נ' פלוני, פסקה 6 (1.3.2023); בש"פ 8503/22 פלונית נ' פלוני, פסקה 6 (22.1.2023); בש"פ 10071/06 פלונית נ' בית הדין הרבני האזורי בנתניה, פסקה 4 (7.12.2006)). כעולה מפרוטוקול הדיון מיום 5.6.2024, בית הדין התרה באופן מפורש וברור כי ככל שהנתבע ימשיך להפריע לניהול הדיון הוא צפוי לשאת בקנס. חרף האמור, המשיך הנתבע להפריע לקיומו של הדיון תוך שציין - ביחס לרכב נושא המחלוקת בין הצדדים - כי הרכב רשום על שמו ושאין בכוונתו להעביר לתובעת את המסמכים הנדרשים לצורך חידוש רישיון הרכב. משאלה הם פני הדברים, מקום שבו הנתבע הפריע בהתנהלותו לקיום הדיון, איני סבור כי קמה עילה להתערבותי בקנס שהושת על הנתבע מכוח סעיף 2(ב) לחוק, וזאת אף ביחס לסכום הקנס שהינו מידתי בנסיבות המקרה (בש"פ 6444/22 פלונית נ' פלוני, פסקה 5 (6.12.2022)). לבסוף, יצוין כי טענתו של הנתבע שלפיה לא היה מיוצג במסגרת הדיון מיום 5.6.2024 אינה מצדיקה את התנהלותו בדיון זה, וממילא אין בה כדי להקים עילה להתערבותי במקרה דנן (בש"פ 8517/18 פלונית נ' פלוני, פסקה 5 (24.12.2018)).

אשר על כן, הקנס נושא ההליך שלפניי יוותר בעינו.

  ניתנה היום, ‏ח' בתמוז התשפ"ד (‏14.7.2024).

_________________________

24048460_M02.docxמב