1.בקשה למתן רשות לערור לפי סעיף 53(א1(1) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996. הבקשה נסובה על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (כבוד השופטת פ' נויבירט) מהיום, 30.06.2024, בעמ"י 64276-06-24. בהחלטה האמורה נדחה ערר המבקש על החלטת בית משפט השלום בירושלים (כבוד השופטת מ' בנקי) מיום 28.06.2024 במ"י 64201-06-24, שהורה על הארכת מעצרו של המבקש, עד מחר 01.07.2024 בשעה 10:00.

2.בבקשה נטען כי יש מקום לקבל את בקשתו ולשחררו ממעצר בשל היעדר תשתית ראייתית שביכולתה להקים חשד סביר לביצוע העבירות המנויות בבקשת המעצר; נסיבות רפואיות ונפשיות קשות; וכי לא נותרו פעולות חקירה בנות שיבוש.

3.לאחר עיון מצאתי כי דין הבקשה להידחות, משהיא לא עומדת באמת המידה המצומצמת, לפיה תינתן רשות לערור רק במקרים חריגים, בהם מתעוררת שאלה משפטית בעלת חשיבות עקרונית או ציבורית החורגת מעניינם הפרטי של הצדדים, או בשל נסיבות מיוחדות המצדיקות התערבות לשם מניעת עיוות דין (בש"פ 3288/24 פלוני נ' מדינת ישראל (15.04.2024)). הדברים מקבלים משנה תוקף נוכח האמור בהחלטת בית המשפט המחוזי, כי "עיון בחומר החקירה מלמד על מעורבות [המבקש] באירוע מושא החקירה ומקים חשד סביר לעבירות הנחקרות".

4.הבקשה נדחית בזאת.

ניתנה היום, ‏כ"ד בסיון התשפ"ד (‏30.6.2024).

_________________________

24052800_C01.docx  יש