1.             לפניי בקשה חמישית להארכת מעצרו של משיב 2 לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים) ב-150 ימים, החל מיום 08.08.2023 או עד למתן פסק דין בתפ"ח 35851-11-21 בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, לפי המוקדם.

2.             יצוין כבר עתה, כי משיבים 1 ו-3, אשר ביום 23.04.2023 הודו בעבירות המיוחסות להם במסגרת הסדר טיעון, נתנו את הסכמתם להארכת מעצרם - ועל כן המשך הבקשה עוסקת בעניינו של משיב 2 בלבד (להלן: המשיב).

3.             לאחר עיון בבקשה ומששמעתי את טענותיהם של באי-כוח הצדדים בדיון שהתקיים לפניי, שוכנעתי כי דין הבקשה להתקבל.

4.             כידוע, בבקשה להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק המעצרים נדרש בית המשפט לאזן בין זכותו של הנאשם לחירות וחזקת החפות העומדת לו, לבין אינטרסים של שמירה על שלום הציבור ותקינות ההליך הפלילי. בתוך כך, על בית המשפט לשקול, בין היתר, את חומרת העבירות המיוחסות לנאשם; רמת המסוכנות הנשקפת ממנו; החשש לשיבוש הליכי משפט; וקצב התקדמות ההליך. ככל שתקופת המעצר מתארכת, נעה נקודת האיזון לעבר זכותו של הנאשם לחירות. בשים לב למכלול השיקולים הללו, ישוב ויבחן בית המשפט את האפשרות להשיג את מטרת המעצר באמצעות חלופת מעצר (ראו: בש"פ 837/23 מדינת ישראל נ' מוחמד, פסקה 8 (31.01.2023)).

5.             בתמצית יתואר, כי כתב האישום מגולל שלושה אירועים הנוגעים למשיב: במסגרת האירוע הראשון, ירה המשיב לעבר שני אחים וגרם לחבלתם באופן חמור, כאשר לפי הנטען אירוע הירי התרחש על רקע החלטת המשיב להביא למות השניים, לאחר שאלה תקפו אותו. במסגרת האירוע השני המשיב והנאשמים האחרים תכננו רצח נוסף, והמשיב ירה שישה כדורים לעבר אחד מן האחים וזה נחבל בצורה חמורה. יוער, כי שלושה מבין אותם שישה קליעים פגעו בעוברת אורח, שנסעה ברכבה באזור יחד עם בתה הקטינה בת הארבע. עוברת האורח פונתה לטיפול רפואי בבית חולים, הורדמה, הונשמה ונותחה, ושוחררה רק בחלוף 57 ימים. בנוסף, בעת חקירתו במשטרה, המשיב תקף שוטר בכך שהטיח לכיוונו כוס עם מים.

6.             שמעתי את טענת בא-כוחו של המשיב בדבר העיכובים שחלו בשמיעת ההליך; ברם, רק ביום 29.05.2023, הוסדר ייצוגו, לאחר שהחליף ייצוג מספר פעמים - דבר שגרם לדחיית מספר לא מבוטל של דיונים. כעת קבועים ארבעה מועדי הוכחות במהלך חודשים אוקטובר עד דצמבר 2023.

7.             עיקרו של דבר, כפי שציינתי בהחלטתי בעניינו של המשיב בבש"פ 843/23, הוא שמסוכנותו הגבוהה של המשיב נלמדת מן המעשים המיוחסים לו ומעברו הפלילי. שכן:

"[המשיב] היה "הרוח החיה מאחורי המעשים והגורם שיזם ודחף את ביצועם". זאת ועוד, ל[משיב] לא פחות מעשר הרשעות קודמות, לרבות בעבירות אלימות בגינן ריצה עונשי מאסר בעברו, ויש בכך כדי ללמד כי [המשיב] אינו נרתע מעונשי מאסר. בהתאם לכל אלה, סבורני כי בבחינת האיזון בין השיקולים המנויים לעיל, ידה של מסוכנות [המשיב] על העליונה וטרם בשלה העת לבחון חלופת מעצר בעניינו" (בש"פ 843/23 מדינת ישראל נ' טימריז גיאורגדזה (06.02.2023)).

           לאמור לעיל יש להוסיף, כעת, את הודאתם של משיבים 1 ו-3.

8.             בהתאם לכל אלה, סבורני כי טרם הוסטה נקודת האיזון לעבר בחינת שחרור המשיב לחלופת מעצר, בשל המסוכנות הנשקפת ממנו.

9.             אשר על כן, ובהינתן כל האמור, אני מורה על הארכת מעצרו של המשיב ב-150 ימים החל מיום 08.08.2023 או עד למתן פסק דין בעניינו - לפי המוקדם.

           ניתנה היום, ‏ז' באב התשפ"ג (‏25.7.2023).

_________________________

23054430_C03.docx עכב