לפניי ערר על החלטות בית המשפט המחוזי מרכז בלוד (כב' השופט שמואל בורנשטין) מהתאריכים ה-24.7.2023 וה-26.7.2023 במ"ת 20995-01-23, במסגרתן דחה את בקשת העורר להקלה נוספת בתנאי השחרור לחלופת מעצר, וזאת בשל הזמן הקצר שחלף מאז הותר לעורר לצאת לעבודה בליווי מפקח.

          לא מצאתי כי נפל פגם בהחלטות בית משפט קמא בעניין זה. אכן, חלוף זמן קצר מאז הוקלו תנאי השחרור הוא נימוק היכול להצדיק דחיית בקשת להקלה נוספת, ולא התרשמתי כי במקרה זה השימוש בנימוק זה לא היה במקומו בשעת מתן ההחלטות מושא הערר. יצוין, כי מאז התקבלו החלטות בית משפט קמא חלף חודש, ובנוסף העלה בא-כוח העורר טענה נוספת שלא הועלתה בפני בית משפט קמא,הנסמכת על תסקיר שירות המבחן לעניין העונש. שני אלה יכולים להצדיק הגשת בקשה נוספת לעיון חוזר לעת הזו, אולם אין בהם כדי להצדיק הגשת וקבלת ערר על החלטות שהיו נכונות בשעתן.

          לאור זאת, הערר נדחה. מובהר בזאת, אין בדחיית הערר כדי למנוע מהעורר להגיש בקשת נוספת לעיון חוזר בהינתן האמור לעיל, ובית משפט קמא יכריע בה לפי מיטב שיקול דעתו.

           ניתנה היום, ‏י"א באלול התשפ"ג (‏28.8.2023).

_________________________

23062010_Y03.docx  אב

מרכז מידע, טל'077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט,