הערר שבכותרת נסוב, הלכה למעשה, על החלטת בית משפט קמא בגדרה נדחתה בקשת העורר לעיון חוזר בהחלטה מיום 30.08.2023 בגדרה הורה בית המשפט על מעצרו של העורר, מאחורי סורג ובריח, עד לתום ההליכים המשפטיים המתנהלים נגדו –וזאת מבלי להפנותו לתסקיר מאת שירות המבחןכדי שזה יבחן את האפשרות לקיומה של חלופת מעצר. יוער, כי בטרם ניתנה ההחלטה ביום 30.08.2023, הסכים העורר לקיומן של ראיות לכאורה ושל עילת מעצר.

אודה ולא אכחד כי ערר זה עורר בליבי לבטים. זאת, בשים לב לכך שהחלטת בית משפט קמא היאהחלטה ראויהומפורטת;ומשום שאף ללא הסכמת העורר, הראיות שהוצגו בפני בית משפט קמא מצביעות, לכאורה, על התנהגות עבריינית טיפוסית. יתרה מכך, כידוע, ככלל, אין מורים על שחרור לחלופת מעצר של חשוד בעבירות נשק (ראו, מיני רבות, החלטת השופט י' עמיתבבש"פ 7172/23 מדינת ישראל איילין, פסקה 3 (22.09.2023)).

          יחד עם זאת, לשיטתי, המסמך שהוגש לבית משפט קמא,שעניינו, ככל שניתן לפרט במסגרת זו, במצבו הנפשי של העורר, מצדיק את הפנייתו לשירות המבחן. זאת,על אף הקשיים שהציג בית משפט קמא בהקשר זה.

לאחר קבלת תסקיר כאמור, בית משפט קמא יקבע דיון ויחליט בשאלת קיומה של חלופת מעצר, כחוכמתו; וברי כי אין באמור לעיל כדי לחוות דעה לגופם של דברים.

ניתנההיום, ‏י"זבחשוןהתשפ"ד (‏01.11.2023).

_________________________

23077370_C01.docx  יש