1

           לפניי ערעור על החלטתו של כבוד הרשם ג' שני (רע"א 1109/14-א') מיום 13.2.2014 בה נדחתה בקשת המערערת להארכת מועד להגשת ערעור על החלטתו של בית-משפט השלום בתל אביב-יפו (כבוד השופט צ' עוזיאל) שלא לפסול עצמו מלדון בהליך הפלילי בעניינה.

1.        הרשם נימק את דחיית הבקשה בכך שהיה על המערערת להגיש את ערעורה בתוך חמישה ימים מיום מתן ההחלטה, שניתנה במעמד הצדדים, ואולם היא פנתה לבית המשפט בחלוף למעלה מחודש מיום מתן ההחלטה. הרשם קבע כי מדובר באיחור ניכר ואילו המערערת לא הצדיקה אותו במידה מספקת. בהקשר זה, נקבע כי טענת המערערת לפיה אינה חשה בטוב אינה מלמדת כי לא יכלה לפעול להגשת ערעור הפסלות במועד מוקדם יותר וכן אין די בטענה בדבר חוסר הבנה בהליכים משפטיים. הרשם הוסיף שבהחלטה מהעת האחרונה בהליך קודם שיזמה המערערת, צוין המועד להגשת ערעור פסלות בהליך פלילי (בש"פ 8528/13 ארזון נ' מזכירות בית המשפט העליון (31.12.2013), מפי השופט נ' הנדל). יתר על כן קבע הרשם כי סיכויי ערעור הפסלות נחזים להיות נמוכים שכן טענות המערערת על פני הדברים אינן מבססות חשש ממשי אובייקטיבי למשוא פנים. בנוסף צוין שכבוד השופט עוזיאל העיר כי הדיון לפניו הוא דיון מקדמי ואם יהיה צורך בבירור האשמה יועבר התיק למותב אחר.

2

2.        דין הערעור להידחות. התערבותה של ערכאת הערעור בשיקול הדעת הרחב הנתון בידי הרשם שמורה למקרים חריגים (ראו למשל בש"א 7622/12 לוי נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ (11.11.2012)). המקרה דנן אינו נכלל בגדרי אותם מקרים, שכן החלטת הרשם מנומקת ואינה מגלה עילה להתערבות. המערערת, שאינה מיוצגת, מסתפקת בהעלאת טענות לגופו של ערעור הפסלות, והיא מוסיפה וטוענת כי זכותה להתגונן בהליך הפלילי קופחה. אלא, שהמערערת כלל אינה מסבירה מדוע איחרה במשך תקופה ניכרת בהגשת ההליך ומדוע לא פעלה להגיש את ההליך במועד. משהמערערת לא הניחה כל טעם ממשי לאיחורה ובשים לב לחשיבות בהקפדה על המועדים בהליכי פסלות שופט בהליך הפלילי (בש"פ 529/11 סיטון נ' מדינת ישראל (30.1.2011)), אין בידי להיעתר לערעור.

           אשר על כן, הערעור נדחה.

           ניתן היום, כ"ג באדר ב' התשע"ד (25.3.2014).

_________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.  14011790_H01.doc  שצ