1

           המשיב עצור עד תום ההליכים המתנהלים נגדו בת"פ 17842-06-17 של בית משפט השלום בבאר שבע. תקופת המעצר הראשונה מסתיימת ביום 8.3.2018.

           בפניי בקשה ראשונה להארכת מעצר המשיב ב-90 יום או עד למתן לפסק דין וזאת לפי סעיף 62(א) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים).

רקע

2

1.             ביום 25.12.2016, במסגרת ת"פ 40578-10-16, של בית משפט השלום בבאר שבע, שבו יוחסו למשיב עבירות אלימות קשות נגד המתלוננת, הורה בית המשפט (כב' הש' ש' חביב), בין היתר, כי על המשיב לשהות במעצר בית לילי בעפולה או בבאר שבע (להלן: ההוראה החוקית; מ"ת 40606-10-16).

כתב האישום - בת"פ17842-06-17 – שלום באר שבע – מיום 8.6.2017

2.             כתב אישום כולל ארבעה אישומים, בהם מיוחסים למשיב עבירות של תקיפה הגורמת חבלה של ממש – בן זוג, לפי סעיף 382(ג) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין); תקיפה סתם – בן זוג, לפי סעיף 382(ב) לחוק העונשין; איומים, לפי סעיף 192 לחוק העונשין; שיבוש מהלכי משפט, לפי סעיף 244 לחוק העונשין; והפרת הוראה חוקית, לפי סעיף 287(א) לחוק העונשין.

3.             על פי עובדות האישום הראשון, ביום 29.5.2017 בסמוך לשעה 5:30, תקף המשיב את המתלוננת בכך שסטר לה בפניה, דבר אשר גרם לנפילת שן קדמית, והכה אותה באגרופים. כמו כן, איים המשיב על המתלוננת ואמר כי ישחט אותה. מעשים אלו נעשו תוך הפרת ההוראה החוקית.

4.             על פי עובדות האישום השני, ביום 2.5.2017 בסמוך לשעה 24:00, תוך הפרת ההוראה החוקית, תקף המשיב את המתלוננת באגרוף וסטר לה בפניה.

5.             על פי עובדות האישום השלישי, ביום 10.3.2017, תוך הפרת ההוראה החוקית, הכה המשיב בעוצמה את המתלוננת בכתפה.

6.             על פי עובדות האישום הרביעי, ביום 3.6.2017, במהלך שיחת טלפון בשעות הערב, איים המשיב על מתלוננת באלימות פיזית כלפיה, במטרה להפחידה.

           ביום 4.6.2017, במהלך גביית תלונה מהמתלוננת בתחנת משטרת נתיבות, התקשר המשיב אל המתלוננת ואיים עליה באלימות פיזית, במטרה להפחידה ולהכשיל הליך שיפוטי.

ההליכים עד כה

3

7.             בד בבד עם הגשת כתב האישום, הגישה המבקשת בקשה למעצר המשיב עד תום ההליכים המתנהלים נגדו. ביום 18.6.2017 הסכימה באת כוח המשיב לקיום עילת מעצר וראיות לכאורה כנגד המשיב וביקשה להשיבו לחלופת מעצר בתוספת איזוק אלקטרוני. בית משפט השלום בבאר שבע (כב' השופטת ש' שטרית) הורה על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המתנהלים נגדו (מ"ת 18081-06-17). הודגשו כטעמים לדחיית הבקשה, בין היתר, מסוכנותו של המשיב לבת זוגו לשעבר ולחברה והפרתו את ההוראה החוקית כבר מספר פעמים.

8.             בעקבות ערר של המשיב על החלטה זו, התקיים ביום 17.7.2017 דיון בבית המשפט המחוזי בבאר שבע (עמ"ת 21529-07-17). בית המשפט המחוזי (כב' השופטת ח' סלוטקי) דחה את הערר וציין כי העובדה שהעבירות בוצעו לכאורה על-ידי המשיב בעודו ממתין לגזר-דינו בתיק הקודם תוך הפרת הוראה חוקית מצביעה על מסוכנותו ועל כך שאין הוא ראוי לאמון בית המשפט. על כן, דחה את הערר.

9.             במהלך תקופת ניהול המשפט, תוקן כתב האישום, הוספו עדים, נוהל משא ומתן והליך גישור, ומשלא הניב הדבר הסכמה, התיק נקבע לשמיעת ראיות. ביום 11.2.2018 הסתיימה פרשת התביעה, נפתחה פרשת ההגנה ונשמעו שני עדי הגנה והתיק נקבע לסיכומים בעל-פה ביום 28.2.2018.

           הדיון מיום 28.2.2018 נדחה לבקשת באת כוח המשיב הן מטעמים אישיים והן לאור רצון ההגנה בהעדת המשיב בהקשר למסרונים וסרטונים שביקשה להגיש. בית המשפט דחה את הדיון ליום 20.3.2018, במהלכו צפויה להסתיים פרשת ההגנה כאשר גם הסיכומים עתידים להישמע באותו יום.

10.          זהו הרקע להגשת הבקשה שלפניי, בגדרה מבוקשת הארכת מעצרו של המשיב. בא כוח המבקשת חזר והצביע על מסוכנות המשיב, על ביצוע העבירות מושא הבקשה תוך הפרת תנאי שחרורו, והשמעת איומים בכוונה לשבש הליכי חקירה, ועל עברו הפלילי של המשיב, כאשר ההליך נגדו מצוי בשלביו הסופיים. עוד נטען שבמהלך תקופת מעצרו הנוכחית נגזר דינו של המשיב לשבעה חודשי מאסר בת"פ 40578-10-16 ואלה רוצו במקביל למעצרו הנוכחי. באת כוח המשיב התנגדה לבקשה להארכת המעצר והוסיפה כי ההליכים בעניינו של המשיב עלולים להימשך עוד זמן רב יחסית ומכאן שאין מקום להורות על הארכת מעצרו.

דיון והכרעה

4

11.          לאחר עיון בבקשה על נספחיה, ולאחר ששמעתי את טענות הצדדים בדיון לפניי, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל.

12.          בבחינת בקשה להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק המעצרים מאזן בית המשפט בין הזכות לחירות של הנאשם וחזקת חפותו לבין הצורך לשמירה על בטחון הציבור וקיום הליך משפטי תקין (ראו למשל בבש"פ 4659/14 מדינת ישראל נ' אלמלך, בפסקה 14 (‏31.7.2014); בש"פ 4653/16 מדינת ישראל נ' סלימאן, בפסקה 13 (22.6.2016)). באיזון זה נשקלים בין היתר חלוף הזמן מתחילת המעצר, קצב התנהלות הדיונים, הגורם האחראי להתמשכות ההליכים, חומרת העבירה ונסיבותיה, מידת המסוכנות הנשקפת מהנאשם לציבור והחשש לשיבוש הליכי משפט על-ידו אם מעצרו לא יאורך (ראו למשל בבש"פ 2105/14 מדינת ישראל נ' אגדה, בפסקה 8 (‏1.4.2014); בש"פ 1467/17 מדינת ישראל נ' אברג'יל, בפסקה 37 (‏1.3.2017)).

13.          למשיב מיוחסות, בין היתר, עבירות אלימות כנגד בת זוגו לשעבר, אשר נעברו תוך הפרת תנאי שחרורו בגין עבירות קודמות כלפי אותה בת זוג, בעוד ההליך המשפטי בעניינו תלוי ועומד. כן הוא מואשם בניסיון לשיבוש מהלכי משפט. כל אלה מעידים על היעדר ההרתעה של המשיב על-ידי ההליך הפלילי, ומכאן מסוכנותו. לא שוכנעתי כי יש בזמן שחלף ממעצרו של המשיב כדי להפחית ממסוכנות זו.

14.      מדובר בהארכת מעצר ראשונה כאשר במהלך תקופת מעצרו הנוכחית נגזרו על המשיב שבעה חודשי מאסר בת"פ 40578-10-16 שרוצו במקביל למעצרו בגין ההליכים כאן.

15.      ההליך בעניינו של המשיב התנהל בקצב סביר, ואלמלא ביטול ישיבת יום 28.2.2018 ניתן להניח שבית המשפט היה מסיים את עניינו של המשיב מבלי שהייתה נדרשת הארכת מעצרו למלוא תקופת המעצר המבוקשת. ההליך בעניינו של המשיב מצוי בישורת האחרונה כאשר הדיון בו עתידה להסתיים פרשת ההגנה ושמיעת הסיכומים קבוע למועד קרוב, ליום 20.3.2018, וחזקה על בית המשפט שיסיים את מלאכתו במהלך תקופת ההארכה המבוקשת.

5

14.          סוף דבר, הבקשה מתקבלת. מעצרו של המשיב יוארך בתשעים יום החל מיום 8.3.2018 או עד למתן פסק דין בת"פ 17842-06-17 בבית משפט השלום בבאר שבע, הכל לפי המוקדם.

           ניתנה היום, ‏כ"א באדר התשע"ח (‏8.3.2018).

_________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.  18018530_Q02.doc  סח+אש

מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט,