1

1.    בקשה שניה להארכת מעצרם של שני המשיבים בתשעים ימים. המשיב 1 מואשם בעבירות של חבלה בכוונה מחמירה ונשיאת נשק; המשיב 2 מואשם בסיוע לאחר מעשה.

2.    העבירות ונסיבות ביצוען כפי המתואר בכתב האישום מלמדות על מסוכנותם של השניים. תסקיר שירות המבחן לגבי המשיב 1 אינו מבשר טובות. אדרבה, הוא מבהיר עוד את מידת המסוכנות. המשיב 2 מרצה כיום עונש מאסר בן 30 חודשים בעקבות הרשעתו בנשיאת נשק, מעשה פזיזות ורשלנות, איומים ויריות באיזור מגורים. כל אלה בוצעו על רקע סכסוך משפחות שעומד גם ברקע לעבירות הנדונות כאן. המשיב 2 הצטייד בנשק ארוך שאותו נשא שלא כדין וירה באמצעותו 17 יריות לעבר שער בית המתלוננים.

2

3.    7 ישיבות הוכחות התקיימו עד כה. עוד שתיים קבועות ליום 23.3.2017 (להשלמת פרשת התביעה) וליום 9.4.2017 (לפרשת ההגנה). הדעת נותנת כי המשפט יסתיים בתקופת ההארכה המבוקשת, גם אם יהיה צורך (כחששו של ב"כ המשיב 1, בקביעת מועד נוסף להוכחות).

4.    כיוון שכך – מחמת המסוכנות, ולפי קצב התקדמות המשפט – אני מורה על הארכת מעצרו של המשיב 1 בתשעים ימים, החל מיום 10.3.2017 או עד למתן פסק הדין בת"פ 21262-03-16 בבית המשפט המחוזי מרכז-לוד.

5.    עניינו של המשיב 2 שונה קמעא. הלה שוהה במאסר במקביל למעצרו. בא-כוחו שקד מזה זמן, בפניות לשב"ס ובהליכים משפטיים, לשילובו של המשיב 2 בטיפול שיקומי תוך כדי מעצרו/מאסרו. כנראה מחמת מעצרו היה קושי בדבר הזה. על כל פנים, משגילה המשיב 2 נכונות של ממש להיתרם מטיפול שיקומי, מן הראוי לעשות את המירב על מנת שהדבר אכן יֵצא אל הפועל.

6.    על רקע זה היצעתי – והצעתי התקבלה – לשחרר את המשיב 2 ממעצר ו'להסתפק' במאסרו. סיווגו זה יקל על שילובו בטיפול. כמוסכם, אני מורה שהמשיב 2 לא יֵצא לחופשה ממאסרו, ותנאי כליאתו יהיו כשל עצור. לקראת סיום תקופת מאסרו, אם טרם יסתיים משפטו, תוכל המשיבה לשוב ולבקש להורות על מעצרו (אם כי, על פני הדברים נראה שהמשפט יסתיים לפני תום תקופת המאסר).

7.    הבקשה מתקבלת אפוא לגבי המשיב 1 כאמור לעיל, ונדחית לגבי המשיב 2, שלגביו נקבע ההסדר הנ"ל.

      ניתנה היום, ‏י' באדר התשע"ז (‏8.3.2017).

_________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.  17018720_O01.doc  עב