1

תאריך הישיבה:                  ‏ז' אדר ב, תשע"ט (14.3.2019)

בשם המבקשת:                   עו"ד רוני זלושינסקי

בשם המשיב:                      עו"ד שני דיין דרי; עו"ד ליאור שביט

1.        לפניי ערר על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופט א' הימן) במ"ת 14567-01-19 מיום 14.3.2019, לפיה יוכל המשיב לצאת ממעצרו ביום ראשון הקרוב, ה-17.3.2019, כדי ללוות את בתו הבכורה ללשכת הגיוס בתל השומר, בתנאי ערבות ופיקוח שנקבעו בהחלטה.

2.           נגדהמשיבואחריםהוגשכתבאישוםהמייחסלהםעבירותשלקשירתקשרלביצועפשעועבירותשלייבואסםמסוכןמסוגקוקאין, לפיסעיף 499(א)(1) לחוקהעונשין, התשל"ז-1977 ועבירותלפיסעיף 13 לפקודתהסמיםהמסוכנים (נוסחחדש), התשל"ג-1973.

           יחדעםהגשתכתבהאישוםהוגשהבקשהלמעצרושלהמשיבעדתוםההליכיםנגדו.

2

           ביתהמשפטהמחוזיקייםמספרדיוניםבמסגרתהליךהמעצר, ולנוכחמורכבותושלהתיקוהיקפושלחומרהראיותפיצלאתהדיוןבשאלתקיומןשלראיותלכאורהביחסלכלאחדמהנאשמיםבכתבהאישום.

           הדיוןבבקשהלמעצרושלהמשיבעדתוםההליכיםצפוילהתקייםרקביום19.6.2019.

3.        ביום 11.3.2019 הגיש המשיב בקשה שכותרתה "בקשה דחופה לעיון חוזר" בגדרה ביקש להתיר לו "חלון יציאה" בן מספר שעות על מנת להשתתף במעמד גיוסה של בתו הבכורה לשירות בצה"ל.

           המשיבה התנגדה לבקשה, וטענה כי היא מנוגדת לנהלי שירות בתי הסוהר, שכן יציאה לצורך ליווי בן משפחה ללשכת הגיוס אינה נמנית בין המקרים החריגים בהם תותר יציאת עצור או אסיר בליווי שירות בתי הסוהר.

4.        לאחר שקיים דיון בבקשה, קיבל בית המשפט המחוזי את הבקשה, תוך שקבע כי גיוסה של בת המשיב לצה"ל מהווה "אירוע רב חשיבות" עבורו. מטעם זה, התיר בית המשפט את יציאתו של המשיב למשך חמש שעות, בליווי ובפיקוח של שני מפקחים – אשתו וחמותו – לאחר שתפקדנה ערבות צד ג' בסך 200,000 ש"ח כל אחת, ולאחר שהמשיב יפקיד ערבות בסך 50,000 ש"ח כערובה למילוי התנאים.

5.        מכאןהעררשלפניי, במסגרתוטוענתהעוררתכיההחלטהלשחרראתהמשיבלצורךליווי בתו ללשכת הגיוסמנוגדתלנהלישירות בתי הסוהר, אשרעלפיהם "הוצאתאסיריםבאבטחהמחוץלביתהסוהרתיעשהרקבמקריםחריגיםומטעמיםהומניטריים". לשיטתהשלהעוררת, עניינושלהמשיבאינובאבגדרםשלמקריםאלו.

           העוררתהוסיפהוטענה כיאיןלאפשראתיציאתושלהמשיבלנוכחהמסוכנותהנשקפתממנו, כעולהמעובדותכתבהאישום,ולנוכח עברו הפלילי (בכלל זה שתי עבירות של הפרת הוראה חוקית, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, גניבה, התפרצות למגורים, החזקת נשק גנוב, הסגת גבול, החזקת מכשירי פריצה, וקשירת קשר לעשות פשע, וכן ריצוי עונשי מאסר בפועל). משכך, טענה העוררת כי קיים "קושי" לתת בו אמון, וכי קיים חשש להימלטותו מן הדין.

3

           בנוסף, הפנה בא-כוח העוררת, כהגדרתו, ל"מעורבותו העמוקה" של המשיב בקשר הפלילי של הברחת הסמים המתואר בכתב האישום.

6.        מנגד, באי-כוח המשיב הדגישו את העובדה כי למעשה בשל אי-קבלת מלוא חומר החקירה, טרם נדרש בית המשפט המחוזי לראיות לכאורה ולבעייתיות הקיימת לשיטתם בחומר זה – בכלל זה קשיים שעשויים להתעורר מגרסת עד המדינה.

           כן נטען כי עד עתה קביעת בית המשפט התייחסה ל"ניצוץ ראייתי" בלבד – ובשלב זה עומדת למשיב חזקת החפות.

           בנוסף, הדגישו באי-כוח המשיב את חשיבות המאורע של גיוס בת המשיב לצה"ל.

7.        לאחרשעיינתיבבקשהובנספחיה, ושקלתיאתטענותהצדדיםבדיוןדחוף שהתקייםלפניי, באתילכללמסקנהכידיןהעררלהתקבל.

8.        הגם שאין חולק על חשיבות מעמד הגיוס לצה"ל של בת המשיב עבורוועבור בנימשפחתו, בכלל זה הבת המתגייסת, אין מדובר בנסיבות חריגות או ב"אירוע הומניטארי" המצדיקים אתיציאתושל המשיב מביןכתליביתהמעצר, בעת הזו ובטרם נדונה הבקשה למעצרו עד תום ההליכים נגדו.

           שחרורו של עצור ל"חופשה זמנית" ממעצרו הינו חריג המתאפשר רק במקרים נדירים, ויש לעשות שימוש מושכל בהחלטה להורות כן.

           גיוסו של בן משפחה לצה"ל אינו אירוע נדיר, וככזה, עשוי להיות רלוונטי לעצורים רבים.

           קבלת בקשתו של המשיב להשתתף באירוע מסוג זה משמעותה על כן הרחבת מעגל הזכאים להשתחרר לחופשה קצרה בנסיבות דומות,וזאת בניגוד לקריטריונים המצמצמים שנקבעו באשר ליציאתו של עצור ממעצר לצורך השתתפות באירוע משפחתי או אירוע חריג אחר, הן בפקודת נציבות שירות בתי הסוהר מס' 04.40.01 שכותרתה "הוצאת אסיר באבטחה מבית הסוהר", הן בהנחיית פרקליט המדינה מס' 5.10 מיום 1.7.2003.

4

           בכך נבדל עניינו של המשיב מנסיבות הערר שנדון בהחלטתי בבש"פ 1913/19 מדינת ישראל נ' לוי(14.3.2019), בעניינו של שותפו של המשיב דכאן לכתב האישום, בגדרו נתקבלה בקשת העצור ליציאה ממעצר בליווי שירות בתי הסוהר, לצורך התייצבות בפני ועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי, בשל דחיפות העניין והשלכותיו על תוצאותיה של תביעתו לקבלת אחוזי נכות בעקבות תאונה.

9.        איני מתעלם מחריגותן של נסיבות מעצרו של המשיב, אשר נתון מזה כשלושה חודשים במעצר מבלי שנדונה והוכרעה הבקשה לעצרו עד תום ההליכים, ויש להצר על הדחיה הארוכה עד למועד הדיון בבקשה. ואולם, בכך בלבד אין די כדי לאפשר את יציאתו של המשיב לחופשה זמנית, כמבוקש כעת.

10.      על אף ההכרה בחשיבות ובמשמעות ליווי בתו של המשיב ללשכת הגיוס, אני סבור כי במכלול נסיבות דנן יש לקבל את הערר ולבטל את החלטתו של בית המשפט המחוזי.

           ניתנה היום, ‏ח' באדר ב התשע"ט (‏15.3.2019).

_________________________

19019670_J02.docx  עע