בש"פ 2383/18 – חיים פלח נגד מדינת ישראל
1
לפני: |
|
נ ג ד |
המשיבה: |
מדינת ישראל |
ערר על מעצר עד תוך הליכים – החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בתיק מ"ת 44282-10-17 שניתנה ביום 25.2.2018 על ידי כבוד השופט ע' קובו |
תאריך הישיבה: |
י' בניסן התשע"ח |
(26.3.2018) |
בשם העורר: |
עו"ד ג'קי הנרי סגרון |
בשם המשיבה: |
עו"ד נילי פינקלשטיין |
ערר על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז (כב' השופט ע' קובו) במ"ת 44282-10-17 מיום 25.2.2018, לפיה נעצר העורר עד תום ההליכים המשפטיים.
1. נגד העורר הוגש ביום 24.10.2017 כתב אישום
המייחס לו עבירות של חבלה בכוונה מחמירה, לפי סעיף
2
על פי המתואר בכתב האישום, בליל ה-12.10.2017 הגיע העורר למועדון בנתניה. לאחר שנכנס, חפן העורר בידו את ישבנה של אחת המבלות במועדון (להלן: א.א.), מה שהוביל לחילופי מהלומות בין העורר לבן זוגה של א.א. (להלן: בן הזוג) ולקטטה במועדון. בעל המועדון (להלן: אביאל) ומאבטח המועדון (להלן: סייף) ניגשו אל העורר במטרה להפריד בין המתקוטטים, והעורר דחף את אביאל והכה אותו בבטנו. אביאל וסייף הוציאו את העורר מן המועדון, וזה המשיך להתקוטט עם בן הזוג. סייף ניסה למשוך את העורר הצידה ולהרגיעו, ובתגובה שלף העורר סכין ממכנסיו ודקר את סייף באוזנו. אביאל ניסה להרחיק את העורר מסייף, שאז דקר העורר את אביאל בבטנו באמצעות הסכין. כתוצאה מהדקירות, נגרם לסייף חתך באוזנו. לאביאל נגרם פצע דקירה בעומק של 10-5 ס"מ בדופן בטנו שפגע במעי הדק והביאו לסכנת חיים, ובגינו נזקק לשני ניתוחים.
העורר נמלט מהמקום יחד עם אדם נוסף ברכב מסוג ג'יפ, ולמרות הזמנה לסור לתחנת המשטרה, שנמסרה לבני משפחתו, הסגיר עצמו רק ביום 15.10.2017.
2. יחד עם כתב האישום הוגשה גם בקשה למעצרו של העורר עד לתום ההליכים. ב"כ העורר חלק על קיומן של ראיות לכאורה, בדגש על השאלה אם הראיות מבססות את הטענה כי העורר הוא שהיה הדוקר באירוע המתואר. בית משפט קמא נעתר לבקשה והורה על מעצר העורר עד לתום ההליכים.
3. תסקיר שירות המבחן מיום 24.1.2018, פירט כי העורר צמח בסביבה בעייתית, והתקשה להשתלב במסגרות שונות לאורך חייו. שירות המבחן העריך כי קיימת רמת סיכון גבוהה להישנות מעורבותו של העורר בסיטואציה אלימה, שתוצאותיה צפויות להיות ברמת פגיעה בינונית, אך על אף זאת המליץ על חלופת מעצר בבית הורי גיסתו של העורר, בפיקוחן של הגיסה ואמה.
4. בהחלטתו מיום 25.2.2018 דחה בית המשפט את ההמלצה וקבע כי העבירות בהן הורשע העורר, לצד הרשעותיו הקודמות, מלמדות על מסוכנות משמעותית, וכי במקרה דנן לא ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך של שחרור לחלופת מעצר או של מעצר בפיקוח אלקטרוני.
על החלטה זו נסב הערר שבפני.
5. העורר טען כי שגה בית משפט קמא עת לא קבע כי קיימת חולשה ראייתית בתיק, ולא אימץ את המלצת שירות המבחן לשחררו לחלופת המעצר שהוצעה. מאחר שעיקר השגותיו של העורר הן במישור הראיות לכאורה, אקדים ואומר כי לא מצאתי בהן ממש, ואפרט את מכלול הראיות כפי שהדברים באו לידי ביטוי גם בהחלטתו של בית משפט קמא.
3
(-) האירוע שקדם לדקירה: מהודעתה של א.א. עולה כי היא אינה מכירה את העורר, אך זיהתה אותו בסרטוני מצלמות האבטחה של המועדון כמי שעמו התעמתה בתוך המועדון, וכמי שהוצא מהמועדון לאחר הקטטה.
הודעתה של א.א. נתמכת גם בהודעותיהם של סייף ושל מאבטח נוסף במועדון בשם נדאל (להלן: נדאל). בהודעתו של נדאל מיום 17.10.2017, תיאר כי ראה שהוציאו את העורר מהמועדון וכי אחד מבעלי הבית ניסה להרגיע אותו. נדאל זיהה את העורר מתמונה בפייסבוק כאדם אליו הוא מתייחס. גם בהודעתו של סייף מיום 12.10.2017 ציין כי הבחין בבחור מתווכח עם בחורה, וכי לאחר שהתחילה הקטטה במועדון החזיק בבחור שלא ישתולל והוציא אותו החוצה. בהודעתו מיום 16.10.2017 זיהה סייף את העורר בסרטון מצלמות האבטחה של ההתרחשות המדוברת.
בית המשפט קבע כי עדויות אלה נתמכות גם על-ידי תיעוד מצלמות האבטחה במועדון, בהן ניתן לראות את העורר כמי שמבצע את המעשה המגונה המדובר בתוך המועדון, ולאחר מכן מוצא החוצה מהמועדון ואחריו יוצאים אנשים נוספים.
(-) זהות הדוקר: העורר זוהה על ידי סייף בהודעתו מיום 12.10.2017 כמי שאותו ניסה להרגיע בקטטה מחוץ למועדון, וכמי שדקר אותו באוזנו ואז המשיך ודקר את אביאל. סייף אף זיהה את העורר במסדר זיהוי תמונות, ובהודעתו מיום 16.10.2017 ציין כי הוא מכיר את העורר כבליין במועדון, וכי זיהה אותו "בוודאות מוחלטת" כמי שדקר אותו ואת אביאל.
העורר טען כי בהודעתו מיום 12.10.2017 סייף תיאר את הדוקר כאדם קירח ובעל פצעים בפנים והוא לא עונה לתיאור זה, אך כמו בית משפט קמא, איני רואה ליתן משקל של ממש להבחנה בין שיער כמעט מגולח לחלוטין, על פי האופנה הרוווחת בימינו, לבין ההגדרה של אדם קרח. הזיהוי של העורר על ידי סייף במסדר זיהוי התמונות הוא בעל כוח משכנע כשלעצמו, בהינתן ש-8 התמונות שהוצגו לו במסדר הזיהוי דומות לטעמי עד מאוד.
בנוסף, קיימות ראיות נסיבתיות התומכות בכך שהמשיב הוא שדקר את השניים. ראשית, בהודעת אביאל מיום 15.10.2017 הוא מציין "סייף המאבטח הוציא את אחד המעורבים מחוץ למועדון, בחוץ סייעתי לסייף להוציא אותו החוצה ובאתי אליו מאחורה, ואז אותו חשוד הסתובב ונתן לי דקירה אחת בבטן".
4
שנית, בהודעתו מיום 18.10.2017 של אריק אברמוב, מבעלי המועדון, הוא ציין כי אף הוא מכיר את העורר כבליין במקום וזיהה אותו בסרטון האבטחה כמי שהוצא על-ידי סייף ואביאל. לדברי אברמוב, על אף שלא ראה את אירוע הדקירה עצמו, הוא הבחין בכך שאביאל וסייף הוציאו את העורר מהמועדון וכי היה עימות בין שלושתם, במהלכו העורר היה סמוך לאביאל ובסופו אביאל נדקר.
(-) מקום אירוע הדקירה: מהודעותיהם של סייף, אביאל, אריק אברמוב ונדאל, עולה כי הדקירות בוצעו לכאורה בשלב בו היו המעורבים מחוץ למועדון. העורר טען כי מהודעתו של אביאל מיום 19.10.2017 עולה כי הוא נדקר כביכול בתוך המועדון, לאור דבריו בחקירתו כי "יצאתי החוצה וראיתי שאני דקור" ובהמשך כאשר נשאל מה עשה אחרי שנדקר השיב "הלכתי לכיוון היציאה ואז נהייתי מעורפל ואני משם לא זוכר כלום". ברי כי אביאל לא נדקר במועדון אלא בחוץ, יחד עם סייף, שאין חולק כי נדקר מחוץ למועדון. הדברים לא נעלמו מעיני בית משפט קמא שציין כי אין מדובר בסתירה משמעותית, בשים לב לכך שכאשר חזר החוקר באוזניו של אביאל על האמור בהודעתו הראשונה, ממנה עולה כי הדקירה התרחשה מחוץ למועדון, אביאל לא תיקן אותו; ובהינתן כי מטרתה העיקרית של גביית ההודעה הייתה זיהוי הדוקר, בעוד שאביאל הבהיר כי בסמוך לאחר הדקירה היה מעורפל.
מכל מקום, מהודעותיו של סייף עולה בבירור כי לאחר שהוציא את העורר מהמועדון בכוח, החלה שוב להתפתח קטטה בין העורר לבין בן זוגה של א.א. ובשלב מסוים העורר שלף סכין דקר את סייף באוזן וכאשר אביאל הגיע כדי להרחיק אותו מסייף, העורר דקר אותו בסכין. סייף נשאל במפורש אם היו דקירות בתוך המועדון והשיב "לא היו שום דקירות בתוך הפאב הכל קרה בחוץ (הודעה מיום 12.10.2017 שורה 14).
אציין כי מסרטוני האבטחה עולה בבירור כי חלף זמן קצר מהרגע שהעורר נכנס למועדון, עד לרגע בו הוא נוגע או צובט בישבנה של א.א. (שהגיבה מיד ופנתה בדברים לעורר, ובהמשך, כאשר החלה להתפתח תגרה, השליכה חפץ כלשהו על העורר), ועד שמתפתחת תגרה והעורר מוצא ונגרר החוצה על ידי שניים. ניתן להיווכח כי בכל אותו זמן, אף אחד מהנוכחים לא נדקר, ונראה כי הטענה לדקירה בתוך המועדון היא טענת סרק.
5
(-) קיומה של מהומה רבת משתתפים: במהלך האירוע נמסרו שני דיווחים למשטרה על אודות הקטטה – על-ידי נדאל ועל ידי אדם בשם ניב מנצור – בהם דווח על 6-5 ועל 15-10 אנשים המעורבים בקטטה, בהתאמה.
העורר טען כי מדיווחים אלה עולה שהיו משתתפים נוספים בקטטה מחוץ למועדון, וכי לא ניתן לקבוע מי היה הדוקר. עוד הצביע על סרטוני מצלמות האבטחה מהחניון הסמוך למועדון, המראים התגודדות רבת משתתפים וקטטה מחוץ למועדון, ואת עדותו של ניב מנצור שהוזכרה לעיל. העורר ציין עוד כי קיים דיווח נוסף מליל האירוע, של אדם בשם עומרי אלוני, שמסר כי הוא מאבטח במועדון, ודיווח על קטטה ודקירות. לטענתו, מדובר באדם שהיה עד לדקירה, אך הלה לא זומן לחקירה ועדותו לא נגבתה. מכל אלה, מבקש העורר להסיק כי לא ניתן לקבוע מי אחראי לדקירה.
עמדנו לעיל על "שרשרת הזיהוי" של העורר כמי שהחל את האירוע בכך שצבט או נגע בישבנה של א.א. כמי שנגרר אל מחוץ למועדון עקב כך וכמי שדקר בהמשך את סייף ואביאל. העובדה שבעקבות הקטטה שהתפתחה במועדון אנשים יצאו והתגודדו בחוץ, אינה סותרת לטעמי את הודעתו של סייף מיום 12.10.2017, שם השיב כי כאשר השוטרים הגיעו היו במקום שני מעורבים.
(-) הסכין שנתפסה: הסכין ששימשה לדקירה לא נתפסה במועד האירוע. שבוע לאחר האירוע, מסר נדאל למשטרה סכין שלדבריו הבחין כי נפלה מהעורר במועד האירוע. בית המשפט קבע כי מאחר שהסכין לא נמסרה מיד למשטרה ואין כל ממצא הקושר אותה לאירוע, לא קיימת אינדיקציה ראייתית לכך שהיא קשורה למקרה, אך היעדרה אינו פוגם בתשתית הראייתית הקיימת.
(-) גרסת העורר: העורר מסר גרסאות שקריות בעליל, אשר נסתרות בסרטוני האבטחה. כך, על פי הודעותיו, לא ידע שהיתה קטטה ולא היה מעורב בה, הכחיש כי נגע בא.א. וכי עקב כך החל להתעמת עם בן זוגה. שקריו של העורר אך מחזקים את הראיות כנגדו.
6
6. העורר ציין כי קיימים שני חשודים פוטנציאליים באירוע הקטטה, שתמונותיהם לא הוצגו לסייף במסדר זיהוי התמונות. השניים הם רולנד ובוארון שנעצרו ונחקרו – רולנד נחקר באזהרה בחשד לביצוע הדקירה ובוארון בחשד להשתתפות בתגרה ולאחר מכן בסיוע לאחר פשע. כן נטען כי קיימת ידיעה מודיעינית שעתירה לגילויה מתבררת בימים אלה בבית המשפט המחוזי, ואשר קושרת את שני החשודים לקטטה.
אומר בקצרה כי איני רואה כל רבותא אם ייקבע כי גם השניים הנ"ל היו מעורבים בקטטה או שמילטו את העורר לאחר האירוע, אך בהיעדר כל ראיה הקושרת את השניים למעשה הדקירה, טענת העורר היא בגדר טענה בעלמא.
7. משהגענו למסקנה כי אין לגלות חולשה בעוצמת הראיות לכאורה, הרי שדין הערר להידחות.
ענייננו באלימות חמורה תוך שימוש בסכין, בהמשך להתנהלות בריונית של העורר במועדון. לכך יש להוסיף את דפוסי התנהגותו העבריינים של העורר כפי שמשתקף מתסקיר שירות המבחן ועברו הפלילי המשמעותי. העורר כבר ריצה בחייו מספר עונשי מאסר משמעותיים על אף גילו הצעיר (העורר יליד 1992 וכבר הספיק לרצות 26 חודשי מאסר, 6 חודשי מאסר ו-18 חודשי מאסר). מגליון ההרשעות של העורר עולה כי הוא אף הפר בעבר פעמיים הוראה חוקית בעת שהיה משוחרר בתנאים. קיצורו של דבר, כי השילוב של העושה והמעשה מלמדים על כך שמקומו של העורר במעצר מאחורי סורג ובריח.
8. אשר על כן, הערר נדחה.
ניתנה היום, י"א בניסן התשע"ח (27.3.2018).
|
|
ש ו פ ט |
_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 18023830_E01.doc עכב
