1

           לפניי בקשה להארכת מעצר של המשיב ב-90 ימים לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996.

           לבית המשפט המחוזי הוגש כתב אישום המייחס למשיב עבירות אינוס ומעשה סדום תוך שימוש בנשק קר. בהליך המעצר הסכים המשיב לקיומן של ראיות לכאורה. תסקיר המעצר עומד על הסיכון הנשקף מהמשיב ולא בא בהמלצה לשחררו לחלופה.

           המשיב נעצר עד תום ההליכים ביום 28.9.2017.

2

           אשר להליך העיקרי, זה מתקדם כסדרו. ליום 31.8.2018 קבועה שמיעת עדות רופא ב-Video Conference (ועידת חוזי), ובאותו יום אמורה להעיד בגדר פרשת התביעה עדת תביעה נוספת, קטינה שלא התייצבה לדיון ביום 26.3.2018. בכך אמורה להסתיים פרשת התביעה.

           פרשת ההגנה אמורה להישמע ביום 18.6.2018.

           המדינה מבקשת להיעתר לבקשה בהינתן מסוכנות המשיב והתקדמות ההליך.

           בא כוח המשיב מבקש לשחרר את המשיב לחלופה, ומעלה ספק באשר להיתכנות סיום ההליך במועדים שהוצגו על ידי המדינה.

           לאחר ששקלתי את טיעוני הצדדים החלטתי להיעתר לבקשה. המסוכנות הנשקפת מן המשיב גבוהה, בהינתן המעשים המיוחסים לו, הרשעה קודמת שלו בעבירות מין אלימות בקטינים שבגינה ריצה עונש מאסר, והפירוט שבתסקיר המעצר. ההליך אף הוא מתנהל כסדרו, בהינתן הפירוט עליו עמדתי.

           הפועל היוצא הוא שבנקודת הזמן הנוכחית אין בידי לקבוע כי נקודת האיזון שונתה באופן המצדיק שחרורו של המשיב לחלופה.

           אני מורה אפוא על הארכת מעצרו של המשיב ב-90 ימים החל מיום 2.5.2018 או עד למתן פסק דין בתפ"ח 2968-08-17 בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, לפי המוקדם.

           ניתנה היום, ‏י"ד באייר התשע"ח (‏29.4.2018).

_________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.  18031110_M01.doc  אב