בש”פ 3229/14 – עלי טאלב חרובּ,רג’ב צלאח אלדין נגד מדינת ישראל
1
|
נ ג ד |
המשיבה: |
מדינת ישראל |
עתירות להסרת חסיון ולגילוי הראיות
בת"פ 53782-12-13 בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, לפי סעיף |
תאריך הישיבה: |
י"ז בסיון התשע"ד |
(15.6.2014) |
בשם המבקש בבש"פ 3229/14: |
עו"ד לאה צמל |
בשם המבקש בבש"פ 3308/14: |
עו"ד עבד אבו עאמר |
בשם המשיבה: |
עו"ד איתמר גלבפיש |
שתי עתירות מאוחדות לגילוי ראיות חסויות, לפי
סעיף
1. כנגד שני העותרים שבפנינו הוגש כתב אישום משותף המייחס להם מגע עם סוכן חוץ, קשירת קשר לפשע (חטיפה לשם סחיטה) וחברות ופעילות בהתאחדות בלתי מוכרת.
בתמצית שבתמצית, העותרים הם שני אסירים ביטחוניים שבתקופה הרלבנטית לכתב האישום הוחזקו באגף הביטחוני בכלא אשל. סיפור המעשה מתחיל באסיר ביטחוני נוסף ששהה באותו כלא ושמו מוחמד אלבל (להלן: אלבל). פלוני בשם אבו עוביידה, אחראי מטעם כתאא'ב אלמוג'הדין, שהוא פלג של ארגון גדודי חללי אלאקצה (להלן: הפלג), יצר קשר עם אלבל ששוחח עמו מתוך הכלא, באמצעות טלפון סלולרי מוברח. בשיחות ביניהם קשרו השניים קשר לביצוע פעילויות שונות מתוך הכלא. בהמשך הרחיב אלבל את ההתקשרויות לאדם נוסף בשם אבו מאג'ד, שאף עימו ניהל שיחות קונספירטיביות.
2
בשלב מסויים, כאשר העותר בבש"פ 3308/14 (להלן: רג'ב) הצטרף לתא של אלבל בכלא, הציע לו הלה להצטרף לפלג ולהקים חוליה צבאית מטעם הפלג בגדה ורג'ב הסכים להצעה. אלבל שלח תמונה של רג'ב בטלפון הסלולרי לאבו עוביידה ומסר לרג'ב את מספר הטלפון של אבו עוביידה. רג'ב הביע בשיחותיו עם אלבל רצון ליטול חלק בפעילות הצבאית-מבצעית מחוץ לכלא, והשניים סיכמו כי אלבל יארגן חטיפת אזרח ישראלי בגדה לצורך משא ומתן לשחרור אסירים תמורתו. אלבל עידכן את אבו עוביידה בקשר לכך. יצויין כי רג'ב סירב לשוחח בטלפון עם אבו עוביידה מטעמים של "ביטחון שדה".
בהמשך פנה אלבל אל העותר בבש"פ 3229/14 (להלן: חרובּ) והציע גם לו להצטרף לפלג, למרות שחרובּ הזדהה בפניו כמי שמשתייך לג'יהאד האיסלאמי. השניים שוחחו ביניהם על פעילות צבאית שמבצע הפלג ברצועת עזה וחרובּ סיפר לאלבל אודות פעילות חבלנית עויינת שביצע. חרובּ הסכים לבצע פעילות בגדה לאחר שיחרורו מהכלא, ולאחר שאלבל מסר לו כי אבו עוביידה אמור להעביר מעזה סכום של כ-30,000 ₪ לצורך הקמת הפלג בגדה. אלבל הנחה את חרובּ ליצור קשר עם אבו עוביידה ומסר לו את מספר הטלפון שלו, ואכן, חרובּ עידכן את אלבל כי הצליח לשוחח עם אבו עוביידה. המגעים בין אבו עוביידה לבין אלבל נמשכו, ובמקביל המשיכו חרובּ ואלבל לקשור ביניהם כיצד יועברו כספים מעזה לפעילים בחברון ומה מילות הקוד בהן על חרובּ להשתמש בשיחותיו עם אבו עוביידה. חרובּ הציע לאלבל לגייס לפלג אנשים נוספים שאת שמותיהם פירט, ואלבל מצידו בירר עם חרובּ את מחירם של כלי נשק שונים.
טרם העברתו של אלבל לאגף אחר בכלא, שוחח הלה עם רג'ב וביקש ממנו לעקוב אחר התפתחות הקשר ולהמשיך לעמוד בקשר עם אבו עוביידה על מנת לקדם את הקמת תשתית הפלג בגדה.
יצויין כי כנגד אלבל הוגש כתב אישום נפרד, והוא נכלל ברשימת עדי התביעה בכתב האישום.
3
2. תעודת החיסיון מושא דיוננו הוצאה ביום 10.4.2014 כשהיא חתומה על ידי שר הביטחון, וחלה על ראיות הקשורות למקורות המידע; שיטות ודרכי פעולה; פעילות מבצעית; נוהלי עבודה; אמצעים טכניים; תפקידים שמות ומשימות של עובדי השב"כ.
כנגד תעודת החסיון נסבות העתירות דכאן.
3. העותרים טענו כי יש לחשוף את המידע החסוי על מנת לאפשר לעותרים קו הגנה ראוי הן לצורך הכרעת הדין והן לטיעון בבוא היום, ככל שיורשעו, לעניין העונש. חרובּ הוסיף וטען כי מתעודת החיסיון הושמט תנאי "סטנדרטי", לפיו החיסיון לא יחול כנגד טענות פסול בהודאה מצד העותרים.
בקשר לטענה אחרונה זו, אציין כי טרם ניתן מענה לכתב האישום ולא ברור כלל אם בדעת העותרים להעלות טענת זוטא. מכל מקום, במהלך הדיון הובהר כי ממילא לא נתבקש חסיון על מידע המגלם פוטנציאל לטענת פסול וכי בדרך זו נוהגת המשיבה כדבר שבשגרה (וראו החלטת השופטת ארבל בבש"פ 3074/11 פלוני נ' מדינת ישראל בפסקאות 4 ו-7 (13.6.2011)).
4. לא כל אימת שבית משפט זה דן בעתירה לגילוי ראיה
לפי סעיף
5. ולגופם של דברים.
4
לאחר שהעותרים טענו, שמעתי את הסברי המשיבה במעמד צד אחד, ולאחר שעיינתי בלשכתי בחומר החסוי, נחה דעתי כי הוא נופל בגדר תעודת החסיון ואין בו דבר החיוני להגנת העותרים, מעבר לפרפרזות שנמסרו להם. מנגד, גילוי החומר עלול לגרום לפגיעה של ממש לביטחון המדינה.
אשר על כן, הבקשה נדחית.
ניתנה היום, י"ז בסיון התשע"ד (15.6.2014).
ש ו פ ט
_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 14032290_E02.doc עכב
