1

           המבקש עותר לקבלת ארכה להגשת ערעור על פסק הדין שניתן בעניינו (ת"פ 10571-02-15) עד ליום 6.9.2018. בד בבד עותר הוא להמשך עיכוב ביצוע עונש המאסר שהושת עליו, וזאת בשים לב לכך שבית המשפט המחוזי עיכב את ביצוע עונש המאסר עד ליום 8.6.2018 בלבד (ולדברי המבקש עצמו, הדבר נעשה על מנת לאפשר לו להגיש ערעור).

2

           ואולם התנהלותו הדיונית האמורה של המבקש מעוררת קושי. כך, מן הטעם שככלל, בקשות לעיכוב ביצוע עונש המאסר מטופלות על ידי שופטי בית משפט זה (ולא על ידי רשמי בית המשפט), וזאת לאחר הגשתו של הערעור (ולא לפני כן). זאת ועוד: על מנת שניתן יהיה לבחון באופן מעמיק את הבקשה לעיכוב הביצוע, נדרשת בחינה של נימוקי הערעור. לפיכך, לא אחת מורים שופטי בית משפט זה על עיכוב ביצוע ארעי, תוך קביעת פרק זמן קצוב ולא ארוך להגשת נימוקי הערעור, או לחילופין תוך המתנה למועד אשר נקצב על ידי רשמי בית המשפט להגשתם. כך או אחרת, מתן ארכה להגשת הערעור עד ליום 6.9.2018 תסכל את אפשרותו של השופט לקבל החלטה מושכלת בעניין עיכוב הביצוע על בסיס נימוקי הערעור. משכך, ובשים לב לעמדת המדינה המתנגדת להמשך עיכוב הביצוע - לא ראיתי להיעתר לבקשה וזאת חרף טענות המבקש בעניין עומס עבודה של באי כוחו.  

           הבקשה להארכת מועד להגשת הערעור עד ליום 6.9.2018 נדחית אפוא. המבקש יגיש הודעת ערעור - ולוּ הודעת ערעור "פורמאלית" - בתוך המועד הקבוע בדין, ובד בבד יגיש גם בקשה להמשך עיכוב ביצוע עונש המאסר (ונוכח מועד ההתייצבות אשר נקבע על ידי בית המשפט המחוזי, על המבקש להימנע מהגשת הבקשה ב"דקה ה-90"). על מנת לאפשר בחינה מושכלת של הבקשה לעיכוב ביצוע, ואלא אם השופט אשר ידון בבקשת עיכוב הביצוע יורה אחרת, יגיש המבקש את נימוקי הערעור מטעמו עד ליום 8.7.2018.

           המבקש יצרף החלטה זו להודעת הערעור אשר תוגש וכן יציין את דבר נתינתה ואת המועד שנקבע להגשת נימוקי הערעור בפתח הערעור ובפתח הבקשה לעיכוב ביצוע.

           ניתנה היום, ‏כ"ט באייר התשע"ח (‏14.5.2018).

_________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.  18038080_X01.doc  מש