בש”פ 3827/22 – בר אל לוי נגד מדינת ישראל
1
בבית המשפט העליון |
לפני: |
|
נגד |
המשיבה: |
מדינת ישראל |
ערר על החלטתו של בית המשפט המחוזי מרכז בלוד מיום 2.6.2022 במ"ת 42277-04-19 שניתנה על ידי כב' השופט עמית מיכלס |
תאריך הישיבה: |
כ"א בסיון התשפ"ב (20.06.22) |
|
|
בשם העורר: |
עו"ד איתי רוזין; עו"ד אחלי אורנן |
בשם המשיבה: |
עו"ד אפרת גולדשטיין-רוזן |
לפניי ערר על החלטתו של בית המשפט המחוזי מרכז בלוד (כב' השופט עמית מיכלס) מיום 2.6.2022 במ"ת 42277-04-19, בגדרה נדחתה בקשת העורר לאפשר פתיחת חלונות באיזוק לצורכי תפילה בסופי שבוע, מבלי שהתקיים בה דיון.
2
טענת העורר היא כי על פי סעיף
במקרה שלפניי חלפו 20 יום בין המועד שבו ניתנה
החלטה בדבר העברה למעצר בפיקוח אלקטרוני ועד שהוגשה הבקשה לפתיחת חלונות. פשיטא,
אם כך, כי אין מדובר בחלוף "זמן ניכר" מעת מתן
ההחלטה. כמו כן, הבקשה מתייחסת לפתיחת חלונות לצורכי תפילה בסופי שבוע. משמע,
עניינה אינו כרוך בשינוי נסיבות או בעובדות חדשות. במצב דברים זה לא נפל כל פגם
בהחלטתו של בית המשפט קמא, שכן, על פני הדברים, הבקשה אינה עומדת בתנאים שנקבעו
בסעיף
למעלה מהדרוש, אציין כי לא ראיתי גם מקום להתערב בהחלטה גופה, בהינתן שיקול הדעת המסור לבית המשפט קמא בעניינים מסוג זה. על מסוכנות העורר קשה לחלוק, ודי אם אציין כי העורר היה עצור מאחורי סורג ובריח בגין המיוחס לו בכתב האישום בו עסקינן במשך יותר משלוש שנים. לפיכך הימנעותו של בית המשפט קמא מלאשר יציאת של העורר למקום ציבורי, בסמוך למועד שבו הוחלט לאפשר העברתו למעצר בפיקוח אלקטרוני, היא לא רק סבירה, אלא אף מתבקשת.
לאור זאת, הערר נדחה.
ניתנה היום, כ"א בסיון התשפ"ב (20.6.2022).
|
|
ש ו פ ט |
_________________________
22038270_Y04.docx אב
מרכז מידע, טל'077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט,
