בבית המשפט העליון

בש"פ 4318/23

לפני:  

כבוד השופט א' שטיין

העורר:

זוהר כהן

נגד

המשיבה:

מדינת ישראל

ערר על החלטת בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו (השופט ש' מלמד) אשר ניתנה ביום 29.5.2023 במ"ת 57153-03-23

בשם העורר:

עו"ד בני ברקי

בשם המשיבה:

עו"ד ארז בן-ארויה

החלטה

1.             לפניי ערר לפי סעיף 53(א) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים), על החלטת בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו (השופט ש' מלמד) אשר ניתנה ביום 29.5.2023 במ"ת57153-03-23. במסגרתהחלטה זו,הורה בית המשפט על מעצרו של העורר על רקע ההליכים המשפטיים המתנהלים נגדו בת"פ (מחוזי ת"א) 57252-02-23 (להלן: ההליך העיקרי)– וזאת, עד לקבלת התסקיר מאת שירות המבחן אשר יבחן את חלופת המעצר שהוצעה מטעם העורר.

2.             העבירה בה מואשם העורר במסגרת ההליך העיקרי היא שוד– עבירה לפי סעיף 402(ב)בצירוף סעיף 29(א) לחוק העונשין, התשל"ז-1977. בית משפט קמא קבע את המשך הדיון במעצרו של העורר ובחלופת המעצר המוצעת ליום 6.7.2023. שירות המבחן אמור להגיש את תסקירו אודות העורר והחלופה בימים הקרובים.

3.             העורר מלין על: (1) חוסר אחידות במעצרים, לנוכח שחרורה של שותפתו לעבירה נושא ההליך העיקרי לחלופת מעצר; וכן (2) היזקקותו של בית המשפט לתזכיר שירות המבחן – החלטה שלדברי העורר מאריכה את משך מעצרו בכלא ופוגעת בחירותו פגיעה בלתי מידתית.

4.             בפתח הדיון בערר, הבהרתי לעורר ולבא-כוחו כי דיני המעצרים הנהוגים במקומותינו כוללים בתוכם את הכלל הבא: אין רותמים את העגלה המטפורית (זאת שאמורה להעביר את העצור מן הכלא לחלופת מעצר) לפני הסוס המטפורי, אשר אמור להוביל את העגלה (תסקיר שירות המבחן שממליץ על חלופה כאמור). כמו כן הבהרתי לעורר ולבא-כוחו כי כלל זה חל ביתר שאת במקרה דנן, שבו התסקיר של שירות המבחן עתיד להיות מוגש בימים אלה ממש ומעשה העבירה המיוחס לעורר הינו חמור ומעיד על מסוכנות.

5.             לצד זאת, הבהרתי כי לאור גילו הצעיר של העורר ושאר נסיבותיו, ככל שניתן למזער את המסוכנות הנשקפת ממנו, מן הראוי להעבירו למעצר באזוק אלקטרוני בתנאים של מעצר-בית מלא אצל עמותת "אכפת" – בכפוף להעמדת מפקחים ראויים וביטחונות כספיים מתאימים – למרות הבעייתיות שבדבר. הבהרתי זו באה אחרי ששמעתי את אמו של העורר, אשר מסרה לי, ביושר רב וחרף הכאב הכרוך בכך, כי אין בידה לספק לעורר תנאים לאזוק אלקטרוני ולמעצר-בית בביתה שלה מפאת הצורך לטפל בבן זוגה, אביו של העורר, בחוליו.

6.             העורר ובא-כוחו הודיעוני כי דבריי מקובלים עליהם. ליתר ביטחון, הסברתי לעורר את מצב הדברים. בא-כוח המדינה, אף הוא מסר את עמדתו: המדינה עומדת על כל זכויותיה וטענותיה בהמשך הדרך.

7.             בכפוף לאמור בפסקה 5 לעיל, הערר נדחה אפוא (באין צורך לדון, בשלב זה, בטרוניית העורר על חוסר אחידות במעצרי הנאשמים בפרשה).

8.             אחרי קבלת התסקיר משירות המבחן, בית המשפט המחוזי יחליט בעניינה של חלופת המעצר המוצעת כחוכמתו.

ש ו פ ט