1

           לפניי בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז מיום 11.5.2014 (עפ"ג 27320-12-12), בגדרו נדחה ערעור מטעם המבקש על פסק דינו של בית משפט השלום אשר הרשיע אותו בעבירות תקיפה. בגדר הבקשה, אשר הוגשה ביום 25.6.2014, עותר המבקש לארכה בת 90 ימים להגשת בקשת רשות הערעור. זאת, לדבריו, "כצעד ראשון", תוך שהוא מציין כי לבטח יידרש לארכה נוספת.

2

           הנימוק אשר ניתן על ידי המבקש לעניין הצורך בארכה הינו כללי ובלתי ממוקד. בין היתר טוען המבקש, כי הוא מצוי בשלבים של איתור עורך דין אשר יעלה על הכתוב את מסכת ההתעללויות אותן חווה בגדר ההליך המשפטי אשר התנהל נגדו (כך לדבריו). ואולם, לא ניתן הסבר קונקרטי כלשהו לשאלה מדוע לא יכול היה המבקש לאתר עורך דין קודם לכן ולעמוד בסד הזמנים הקבוע בדין להגשת בקשת רשות הערעור. ברי אם כן, כי נימוקיו של המבקש אינם עולים כדי "טעם ממשי המניח את הדעת" אשר יש בו כדי להצדיק ארכה להגשת הליך ערעורי בפלילים, לא כל שכן ארכה משמעותית כגון זו אשר בה מעוניין המבקש. עם זאת, בשים לב לכך שעסקינן בהליך פלילי, לכך שהבקשה דנן הוגשה בתוך המועד הקבוע בדין להגשת בקשת רשות ערעור, ולכך שהמשיבה אינה מתנגדת למתן ארכה עד לסוף חודש זה - מוארך בזאת המועד להגשת בקשת רשות הערעור עד ליום 31.7.2014.

           המבקש יציין את דבר הארכה בפתח ההליך שיגיש ויצרף החלטתי זו כנספח.

           המזכירות תמציא החלטה זו לידי המבקש, ללא דיחוי, באמצעות הפקסימיליה. 

           ניתנה היום, י"א בתמוז תשע"ד (9.7.2014).

_________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.  14045160_X02.doc  טו