בש”פ 4766/14 – פלוני נגד מדינת ישראל
1
|
לפני: |
|
|
נ ג ד |
|
המשיבה: |
מדינת ישראל |
|
ערר על מעצר עד תום הליכים – החלטת בית המשפט המחוזי בתיק מ"ת 37592-06-14 שניתנה ביום 29.6.2014 על ידי כבוד השופט בן ציון גרינברג |
|
תאריך הישיבה: |
י"ב בתמוז התשע"ד |
(10.7.2014) |
|
בשם העורר: |
עו"ד ארז בר-צבי |
|
בשם המשיבה: |
עו"ד דפנה שמול |
העורר נעצר ב-5.6.2014, הוגש נגדו כתב אישום ב-19.6.2014 וביום 22.6.2014 נערך דיון בעניינו. ביום 29.6.2014 ניתנה החלטה בעניינו ובית המשפט הורה על הגשת תסקיר מעצר וקבע את הדיון ליום 14.7.2014.
הערר שבפני הוגש ביום 7.7.2014.
ענייננו איפוא בערר על החלטה המורה למעשה על דחיית החלטה סופית בבקשת המעצר, עד לקבלת תסקיר שירות המבחן, כאשר בינתיים העורר נותר במעצר. כבר נזדמן לי להביע דעתי מספר פעמים כי אמנם יש לנאשם זכות לערור גם על "החלטת ביניים" במסגרת הליכי המעצר, אך ברגיל בית המשפט לא יטה להתערב במלאכתו של בית המשפט של מעצרים, כל עוד בית המשפט לא סיים עבודתו (ראו החלטותיי בבש"פ 478/12. אלעסם נ' מדינת ישראל (23.1.12) וכן בש"פ 5518/13 חמזה נ' מדינת ישראל בפסקה 6 (12.8.13)). איני רואה לחרוג מכלל זה במקרה דנן.
2
ענייננו בעבירות מין, ומבלי להדרש למשקל הראייתי של חומר הראיות שבתיק, עיינתי בחומרי החקירה ואני סבור כי לא בכדי מצא בית משפט קמא להורות על הגשת תסקיר בעניינו של העורר.
נמסר לי על ידי הסניגור כי שירות המבחן עדיין לא פגש את העורר. שירות המבחן נמצא תחת עומס רב, והדבר לא נעלם מעיני. אולם דומני כי ראוי לתת למקרה שבפנינו עדיפות, ואין לי אלא להקדים תודה לשירות המבחן אם יעשה כמיטב יכולתו להחיש את המפגש בינו לבין העורר כדי לערוך תסקיר בעניינו במהירות האפשרית.
אשר על כן, אני דוחה את הערר.
ניתנה היום, י"ב בתמוז התשע"ד (10.7.2014), בנוכחות הצדדים.
ש ו פ ט
_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 14047660_E01.doc עכב
