1

1.        לפניי ערר על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז בלוד (כבוד השופטת נאוה בכור) מיום 25.6.2018 במסגרת מ"ת 1595-04-18, אשר קבעה שלא לאפשר את שחרורו של העורר לחלופת מעצר טיפולית, אלא להורות על מעצרו עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.

2.        לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים הגעתי למסקנה כי יש מקום לקבל את הערר, ולהורות על שחרורו של העורר לחלופת המעצר השיקומית שהוצעה על ידו, והומלצה על ידי שירות המבחן. להלן יובהרו בקצרה הנימוקים להחלטתי זו.

3.        העורר עצור בקשר לכתב אישום חמור, במסגרתו מיוחס לו ייבוא לארץ של סמים מסוכנים בכמויות עצומות (3.9869 ק"ג קוקאין ו-11,906 טבליות של סם מסוכן מסוג mdma), אשר נתפסו במזוודה שלו בעת שובו ארצה בטיסה מאוסטריה. אין חולק כי עובדות אלו, והראיות הקיימות לגביהן, מקימות עילת מעצר ואף חזקת מסוכנות.

2

4.        ואולם, הנסיבות העומדות מאחורי כתב האישום, כפי שהן עולות מארבעת תסקירי שירות המבחן שהוגשו בעניינו, מורכבות יותר: העורר, בן 41, וללא כל עבר פלילי, הסתבך בחובות לשוק האפור בהיקף ניכר בשל התמכרות ארוכת שנים להימורים. בשל החובות הללו התדרדר, לדבריו, לביצוע העבירות המיוחסות לו. העורר מצר על מעשיו, ומבקש כי תינתן לו האפשרות לנצל את תקופת המעצר לצורך הליך גמילה מהימורים – הליך בו לא נטל חלק בעבר, ואשר עתה הוא מכיר בנחיצותו.

5.        סבורני כי האפשרות שחלף מעצר מאחורי סורג ובריח, יעבור העורר תהליך שיקומי בקהילה סגורה, היא אפשרות ראויה ומועילה, אשר תסייע הן לעורר למצוא את דרכו חזרה למוטב והן לאינטרס החברתי בשיקום עבריינים.

6.        להתרשמותי העורר עומד בשניים מהתנאים שנקבעו בבש"פ 1981/11 מדינת ישראל נ' סויסה, פ"ד ס"ד(3) 101 (2011) – יש פוטנציאל משמעותי להצלחת הליך הגמילה, והקהילה במסגרתה יבוצע ההליך משמשת מסגרת הנותנת מענה הולם למסוכנות הנשקפת מהעורר. התרשמותי זו מבוססת הן על שני התסקירים האחרונים של שירות המבחן בעניינו של העורר (התסקירים מיום 31.5.2018 ומיום 6.6.2018), אשר המליצו לאפשר השתלבותו בקהילה הטיפולית אותה הציע, הן על ההערכה קלינית שבוצעה לעורר על ידי ד"ר ראובן יעקב (הערכה שנערכה והוגשה מטעמו), והן על נכונות הקהילה הטיפולית לקבלו לשירותיה.

7.        אציין בעניין זה כי לגישתי ערכו של הליך השיקום לא נפגם אך בשל כך שהעורר נדחף אליו בלחצו של ההליך הפלילי. לעיתים אדם מתקשה להפנים את חומרת התמכרותו, עד שהיא מדרדרת אותו לבית העצורים. במקרים מסוג זה, רצונו של אותו אדם להיחלץ מהבור אליו נקלע, באמצעות הסכמה לטיפול בשורש הבעיה שדרדרה אותו לשם, היא שאיפה ראויה, העשויה לסייע להליך שיקומו.

3

8.        שירות המבחן אומנם המליץ תחילה שלא להעביר את העורר לטיפול מחוץ לשירות בתי הסוהר, ואולם לאחר שביצע הערכה מחודשת של העניין, בשים לב לבדיקות נוספות שביצע, ולהסכמת הקהילה הטיפולית לקבלו לשורותיה, שינה דעתו, ובתסקירים הנזכרים בפסקה שלעיל המליץ על שחרור לחלופת מעצר, במסגרתה יעבור טיפול שיקומי. אינני רואה מדוע לא לייחס משקל של ממש לעמדתו העדכנית של שירות המבחן, במיוחד בנסיבות בהן נראה שהיא תואמת היטב את יתר האינדיקציות הקיימות בעניינו של העורר.

9.        לאור האמור הריני להורות על שחרורו של העורר לחלופת מעצר, בהתאם לתנאים המפורטים להלן:

א.   העורר ימצא בקהילה הטיפולית של עמותת "הדרך" בעילבון במשך כל שעות היום והלילה. מובהר בזאת כי ההגבלות שיוטלו על העורר בזמן שהותו יהיה בהתאם לתנאי המקום, ואולם יציאה ממתחם הקהילה לא תתאפשר עד להחלטה שיפוטית אחרת אלא בהסכמת המדינה או באישור בית המשפט.

ב.   ככל שהטיפול יופסק או יושהה תימסר על כך באופן מיידי הודעה למדינה באמצעות הפרקליטות, ועד למתן החלטה אחרת בעניינו ישהה העורר במעצר בית מלא בבית אמו ברחוב צה"ל 26/7 בלוד בפיקוח אחד משלושת המפקחים: אחותו, גב' מרים קוזיאשוילי, אחיו, מר גיא קוזיאשוילי ואחיינתו, גב' אילנה קוזיאשוילי.

ג.    ניתן בזאת צו פיקוח מעצר על ידי שירות המבחן למשך חצי שנה.

ד.   העורר ושלושת המפקחים יחתמו בבית המשפט המחוזי מרכז בלוד, על התחייבות עצמית וערבויות, בהתאמה, לעמידת העורר בתנאי השחרור לחלופת מעצר המפורטים לעיל, בסכום של 20,000 ש"ח כל אחד.

ה.  בקופת בית המשפט המחוזי מרכז בלוד, יופקד סכום של 15,000 ש"ח להבטחת עמידה בתנאי השחרור לחלופת מעצר המפורטים לעיל.

10.      בכפוף להתקיימות התנאים המפורטים בפסקאות 9(ד) ו-9(ה) לעיל, יובא העורר לקהילה הטיפולית של עמותת "הדרך" בעילבון ביום ד', 18.7.2018 בשעה 11:30 על ידי שב"ס.

          ניתנה היום, ‏ג' באב התשע"ח (‏15.7.2018).

_________________________

  18052400_Y02.doc  למ