1

בשם המבקש:            עו"ד קרן ארבל

1.       המבקש נחשד בביצוע מעשה מגונה. במסגרת דיון בבית משפט השלום בענין מעצרו עתר המבקש לאיסור פרסום שמו. המדינה התנגדה לאיסור הפרסום בטענה כי למשטרה ידוע על מתלוננת נוספת וכי ייתכן שיש עוד מתלוננות נוספות; ובית משפט השלום (כב' שופט א' ברגנר) דחה את הבקשה.

2.       המבקש ערר על ההחלטה לבית המשפט המחוזי. בערר נטען כי המבקש הוא אדם מסורתי וכי פרסום שמו יגרום נזק לו ולבני משפחתו שיהיו אף נתונים להוקעה פומבית. בית המשפט המחוזי (כב' השופטת מ' ברק-נבו) דחה את הערר. נקבע כי המבקש לא הוכיח קיומו של "נזק חמור" מעבר לנזק ה"רגיל" שנגרם לכל אדם הנחשד בביצוע עבירות מין, ועל כן לא קמה עילה לאסור את פרסום שמו בהתאם לסעיף 70(ה1) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: חוק בתי המשפט). מכאן בקשת רשות הערר שלפני.

2

3.       דין הבקשה להידחות. הבקשה אינה מעוררת כל שאלה עקרונית החורגת מעניינו הפרטני של המבקש - ענין אשר נבחן לפני שתי ערכאות שיפוטיות. סוגיית איסור פרסום שמו של חשוד לפי סעיף 70(ה1) לחוק בתי המשפט נדונה לא אחת בפסיקתו של בית משפט זה (ראו, למשל, בש"פ 5759/04 תורג'מן נ' מדינת ישראל, פ"ד נח(6) 658 (2004)), וברי כי שאלת יישומו של הדין במקרה קונקרטי אינה מצדיקה דיון לפני ערכאה שלישית במספר (בש"פ 3228/15 פלוני נ' מדינת ישראל (10.5.2015); בש"פ 6806/14 חכים נ' מדינת ישראל (15.10.2014)).

4.       למעלה מן הצורך אוסיף, כי דין בקשת רשות הערר להידחות גם לגופה. כפי שקבע בית המשפט המחוזי, המבקש לא הוכיח קיומו של "נזק חמור" מעבר לנזק ה"רגיל" שנגרם לכל אדם הנחשד בביצוע עבירות מין; בהקשר זה אין די בטענותיו כי הוא אדם מסורתי וכי משפחתו תינזק מעצם הפרסום. בנוסף, גם אם היה מוכיח קיומו של נזק חמור, לא הוכיח המבקש כי באיזון בין הנזק שעלול להיגרם לו לבין הענין הציבורי שבפרסום שמו, בנסיבות המקרה, ידו של הראשון על העליונה (בש"פ 6806/14 הנזכר לעיל).

5.       הבקשה נדחית.

      ניתנה היום, ‏כ"ט בסיון התשע"ו (‏5.7.2016).

_________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.  16053550_B01.doc  הי