בש”פ 5424/23 – מדינת ישראל נגד אלהיין וורקן,אייג’אג’ום טספאי,בלטה באשא,גשאו מנגסטו
|
||
|
בבית המשפט העליון |
|
|
||
לפני: |
|
נגד |
המשיבים: |
1. אלהיין וורקן |
|
2. אייג'אג'ום טספאי |
|
3. בלטה באשא |
|
4. גשאו מנגסטו |
בקשה חמישית להארכת מעצר המשיבים 1, 3 ו-4, לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 |
תאריך הישיבה: |
י"ג באב התשפ"ג |
(31.7.2023) |
בשם המבקשת: |
עו"ד גל הרניק בלום |
בשם המשיב 1: |
עו"ד פאריס בריק |
בשם המשיבים 4-3: |
עו"ד ליאוניד פרחובניק |
1. לפניי בקשה חמישיתלהארכת מעצרם של משיבים 1, 4-3 (להלן: המשיבים) לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים), בתשעים ימים החל מיום 27.07.2023 או עד למתן פסק דין בתפ"ח 10263-11-21 בבית המשפט המחוזי בחיפה, לפי המוקדם. יוער, כי בשים לב לבקשת המשיבים לדחיית מועד דיון, הוריתי, בהחלטתי מיום 18.07.2023, בהסכמתם, על הארכת מעצרם עד להחלטה אחרת. כן יוער, כי בהתאם להודעה שהוגשה על-ידי בא-כוח משיב 2, שלפיה מרשו מסכים להארכת מעצרו, הוריתי, בהחלטתי מיום 31.07.2023, על הארכת מעצרו של משיב 2 כמבוקש וכמוסכם.
2. למשיבים יוחסה עבירת רצח בנסיבות מחמירות לפי סעיף 301א(א)(7) וסעיף 29 לחוק העונשין, התשל"ז-1977. עובדות כתב האישום והשתלשלות ההליכים בעניינם של המשיבים פורטו בהרחבה בבש"פ 586/22 ובבש"פ 4955/22, ואין הצדקה לשוב גם הפעם על אותם הדברים.
3. בתמצית יוסבר, כי משלא הסתיים משפטם הוארך מעצרם של המשיבים בתשעים ימים מעת לעת (ראו: בש"פ 4955/22; בש"פ 6986/22; בש"פ 559/23; ובש"פ 3101/23). בבקשה להארכת מעצר שלפניי נטען כי המעשים המיוחסים למשיבים, לא כל שכן הנסיבות האכזריות שנלוו להם לכאורה, מצביעים על מסוכנותם הגבוהה ומקימים בעניינם חזקת מסוכנות בהתאם לסעיף 21(א)(1)(ג)(4) לחוק המצערים. זאת ועוד נטען, כי בשים לב לעבירה המיוחסת למשיבים, שלצדה עונש מאסר עולם, הרי שקיים חשש מובנה להימלטות מאימת הדין. אשר להתקדמות ההליך העיקרי, נטען כי קצב שמיעת הראיות משביע רצון, וכי עד כה התקיימו 12 ישיבות הוכחות ונשמעה עדותם של 17 עדי תביעה; ונכון לעת הזו, קבועים 4 מועדי הוכחות לחודשים ספטמבר ואוקטובר 2023.
4. לאחר ששמעתי את טענות באי-כוח הצדדים בדיון שנערך לפניי ביום 31.07.2023, מצאתי כי דין הבקשה להתקבל.
5. כידוע, בהכריעו בבקשה לפי סעיף 62 לחוק המעצרים על בית המשפט לאזן בין זכותו של הנאשם לחירות מחד גיסא, ובין שמירה על האינטרס הציבורי מאידך גיסא. באיזון בין שני אלו, על בית המשפט להביא בחשבון, בין היתר, את פרק הזמן מאז נעצר הנאשם, המסוכנות הנשקפת ממנו, חומרת העבירה המיוחסת לו וקצב התקדמות ההליך (בש"פ 5443/23 מדינת ישראל נ' פלוני, פסקה 4 (25.07.2023)). ככל שתקופת המעצר מתארכת, נעה נקודת האיזון לעבר זכותו של הנאשם לחירות. בשים לב למכלול השיקולים הללו, ישוב ויבחן בית המשפט את האפשרות להשיג את מטרת המעצר באמצעות חלופת מעצר (ראו: בש"פ 837/23 מדינת ישראל נ' מוחמד, פסקה 8 (31.01.2023)).
6. בענייננו, כפי שהתברר בדיון שנערך לפניי, העיכובים בשמיעת התיק נובעים מהתנהלות צוותי ההגנה, לרבות החלפת ייצוג המשיבים אך לאחרונה. משאלה פני הדברים, ובשים לב לעבירה המיוחסת למשיבים – אינני סבור כי נקודת האיזון נעה עד כדי שחרורם של המשיבים לחלופת מעצר.
7. סוף דבר, מעצרם של המשיבים מוארך, כמבוקש, בתשעים ימים החל מיום 27.07.2023 או עד למתן פסק דין בתפ"ח 10263-11-21 בבית המשפט המחוזי בחיפה, לפי המוקדם.
ניתנה היום, י"ד באב התשפ"ג (1.8.2023).
|
|
ש ו פ ט |
_________________________
23054240_C03.docx עכב
מרכז מידע, טל'077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט,