1

1.       ערר על החלטות בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופט א' הימן) מיום 2.6.2019 ומיום 31.7.2019,במ"ת 27310-01-18, בגדרן הורה בית המשפט על מעצרו של העורר עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.

2

2.       נגד העורר ונגד 21 נאשמים נוספים הוגש כתב אישום, מחזיק 30 אישומים, אשר מייחס לנאשמים ביצוע עבירות חמורות במסגרת ארגון פשיעה. בתוך כך, מיוחסות לעורר עבירות של סחיטה באיומים, גרימת חבלה חמורה, חטיפה לשם סחיטה, ועבירות נוספות, כמפורט בכתב האישום. על-פי המתואר בכתב האישום, בין היתר, באירועים שונים פעל העורר בדרכי איומים ואלימות, כדי לגבות חובות מחייבים שונים עבור ארגון הפשיעה. באירוע אחר, השתתף העורר בתקיפתו של אדם כבן 64 שנים, כנקמה על כך שגידף את קרובו של ראש ארגון הפשיעה. כחלק מהתקיפה הכו העורר ונאשמים אחרים את הקורבן, בעודו מוטל על הקרקע, וכתוצאה מכך נגרמו לו שברים בארובת העין ופציעות נוספות אשר חייבו את אשפוזו בבית החולים. לבד מן האמור, הודיעה ב"כ המשיבה כי לעורר מיוחסת גם עבירה של קשירת קשר לביצוע רצח במסגרת ארגון פשיעה, אשר הושמטה מכתב האישום עקב טעות סופר, וכי כתב אישום מתוקן יוגש בימים הקרובים.

3.       ביום 11.1.2018, הגישה המשיבה בקשה למעצרו של העורר ושל נאשמים נוספים עד תום ההליכים המשפטיים נגדם. בהחלטתו מיום 2.6.2019, קבע בית המשפט המחוזי, כי קיימות די ראיות לכאורה, וכי מתקיימת עילת מעצר נוכח מסוכנותו של העורר. כמו כן, הורה בית המשפט לשירות המבחן על עריכת תסקיר לבחינת חלופות מעצר. בהתאם, נבחנה אפשרות לחלופה של 'מעצר בית', בפיקוח הוריו של העורר ושני בני משפחה, וביום 4.7.2019 הוגש תסקיר, במסגרתו הביע שירות המבחן ספקות באשר ליכולתם של המפקחים לבסס פיקוח יעיל, ומשכך – לא המליץ על חלופת מעצר. בתסקיר משלים, מיום 16.7.2019, נבחנו אפשרויות פיקוח נוספות, אולם כולן נמצאו בלתי-מספקות ושוב לא הומלץ על חלופת מעצר. לפיכך, בהחלטתו מיום 31.7.2019, קיבל בית המשפט המחוזי את בקשת המשיבה, והורה על מעצר העורר עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.

4.       ביום 26.8.2019 הוגש הערר דנא, בגדרו טען העורר כי שגה בית המשפט המחוזי כשקבע שישנן די ראיות לכאורה, כנדרש לצורך מעצר עד תום ההליכים. עוד נטען, כי שגה בית המשפט כשדחה את האפשרות לחלופת מעצר בדמות 'מעצר בית'. צוין, כי שירות המבחן התרשם מהעוררלחיוב, וכי ההמלצה שלא לשחררו ל'מעצר בית', מקורה בספקות לגבי יכולתם של המפקחים המוצעים לפקח עליו לאורך זמן. משכך, טען ב"כ העורר, כי יש לשקול חלופות מעצר נוספות.

3

5.       בגמר הדיון אתמול, בהמלצתי, חזר ב"כ העורר מטענותיו לעניין התשתית הראייתית הלכאורית, טענות שטען בהרחבה בכתב ובעל-פה, עניין הוא לבית המשפט המחוזי במסגרת התיק העיקרי לדון בהן. מכל מקום, אין בהן כדי לגרוע מן הקביעה שדי בשלב הזה ב"יש" הראייתי, המספק את הדרישה לראיות לכאורה. אשר לחלופת המעצר הדגיש ב"כ העורר, כי בניגוד לקביעתו של בית המשפט המחוזי בדבר מסוכנותו הגבוהה של העורר, תסקיר שירות המבחן הצביע על מסוכנות בינונית בלבד, אשר צפויה לפחוֹת עוד יותר, אם ינותק העורר מהקבוצה העבריינית. ב"כ העורר חזר על בקשתו לבחון חלופות מעצר נוספות, ובפרט אפשרות של איזוק אלקטרוני שטרם נבחנה עד כה. ב"כ המשיבה טענה מנגד, כי אין מקום להתערב בהחלטתו של בית המשפט המחוזי. לטענתה, בצדק קבע בית המשפט כי נשקפת מהעורר מסוכנות גבוהה. בית המשפט מתכלל את הנתונים כולם, לא רק אלה שלפני שירות המבחן. לפיכך, ובפרט נוכח קיומם של שני תסקירים שלא המליצו על חלופה, נטען כי בשלב זה אין מקום לערוך תסקיר נוסף, ולשוב ולשקול חלופת מעצר, אלא יש להותיר את העורר במעצר עד תום ההליכים נגדו.

6.       לאחר ששקלתי את טענות הצדדים מזה ומזה, אלו שבכתב ואלו שבעל-פה, באתי לכלל מסקנה כי דין הערר להידחות. שירות המבחן ערך כאמור שני תסקירים בעניינו של העורר, במסגרתם נבחנה האפשרות לפיקוח על-ידי הוריו של העורר, יחד עם מפקחים נוספים, מתוך תשעה שנבחנו. אולם אף אחד מהמפקחים הפוטנציאליים לא נמצא מתאים לתת מענה הולם למסוכנות הנשקפת מן העורר. האמור בתסקירים אינו מניח את הדעת. מבלעדי אֵמון בסיסי בעורר – חלופה לא תסכון. העורר לא הצביע על נסיבות חדשות המצדיקות סטייה מקביעה זו, ולא עלה בידיו להציע פיקוח מתאים יותר. לפיכך אין מנוס מלקבוע, כי בשלב זה אין בנמצא חלופת מעצר, אשר תפחית את המסוכנות הנשקפת מהעורר למידה שיכולה להתקבל על הדעת. בחינה מחודשת של חלופה למעצר, תוכל להעשות רק בהתקיים אמות המידה הידועות לגבי עיון חוזר.

7.       אשר על כן, הערר נדחה.

           ניתנה היום, ‏ד' באלול התשע"ט (‏4.9.2019).

_________________________

19055810_O02.docx  שצ