בש”פ 5802/23 – ראמי אבו ערר נגד מדינת ישראל
בבית המשפט העליון |
לפני: |
כבוד השופט נ' סולברג |
העורר: |
ראמי אבו ערר |
|
נ ג ד |
המשיבה: |
מדינת ישראל |
ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע, מיום 25.7.2023, במ"ת 56063-06-23, שניתנה על-ידי כבוד השופט נ' אבו טהה |
בשם העורר: |
עו"ד נעם אליגון |
1. ערר לפי סעיף 53(א) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים), המופנה כלפי החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע, מיום 25.7.2023, במ"ת 56063-06-23 (השופט נ' אבו טהה).
2. ביום 23.6.2023, הוגש נגד העורר כתב אישום, המייחס לו עבירות בנשק (נשיאה והובלה), הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו ושיבוש מהלכי משפט. על-פי עובדות כתב האישום, ביום 17.5.2023, נשא העורר, שלא כדין, נשק מאולתר ומחסנית ריקה, שהיו עטופים ומכוסים. לאחר שחזו שוטרים בעורר, החל הלה נס מפניהם, תוך ניסיון להטמין את הנשק.
3. בד בבד עם הגשת כתב האישום, הוגשה גם בקשה למעצר העורר, עד תום ההליכים המשפטיים נגדו. ביום 25.7.2023, ניתנה החלטה בבקשה, שבגדרה נקבע כי קיימת בעניינו של העורר עילת מעצר, וכי ישנן ראיות לכאורה לביצוע המעשים הנטענים. לצד זאת, נקבע גם, כי ראיות לכאורה אלה הן "בעוצמה שלא מצדיקה המשך מעצרו [של המבקש] אלא בחינת חלופה הולמת באמצעות תסקיר מעצר של שירות המבחן". על כן, הורה בית המשפט כי יוגש תסקיר כאמור עד יום 24.8.2023, שאז יקבע דיון בדבר המעצר לפני שופט תורן, כאשר עד מתן ההחלטה הנוספת - ישהה העורר במעצר.
מכאן הערר שלפנַי.
4. דין הערר לדחיה על הסף, ללא צורך בתשובה מטעם המשיבה.סעיף 21 לחוק המעצרים מורנו, כי בהחלטה על מעצר עד תום הליכים יש לבחון התקיימותם של 3 תנאים מצטברים: קיומה של עילת מעצר סטטוטורית; קיומן של ראיות לכאורה; העדר אפשרות להשיג את מטרת המעצר, בדרך שפגיעתה בנאשם פחוּתה (בש"פ 6468/16 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 5 (23.8.2016)). לא אחת, בחינת 3 הרכיבים אינה נעשית 'בחדא מחתא', אלא בשלבים, נוכח הצורך לקבל את עמדת שירות המבחן, באשר לסוגיית חלופת המעצר (ראו: בש"פ 478/12 אל אעסם נ' מדינת ישראל, פסקה 11 (23.1.2012) (להלן: עניין אל אעסם)). בהתייחס למצב דברים זה, הורתה הפסיקה כי "אין מקום, ככלל, לאפשר 'ערר ביניים' על החלטה חלקית של בית המשפט, המתייחסת רק לרכיב אחד או שני רכיבים של ההחלטה בענין מעצר עד לתום ההליכים, אלא יש להמתין עד שבית המשפט ישלים את מלאכתו" (בש"פ 2269/15 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 7 (5.4.2015); וראו גם: עניין אל אעסם, פסקה 13; בש"פ 1498/23 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 8 (24.2.2023) (להלן: עניין פלוני)). חריגה מדרך כללית זו, תֵעשה אך בהתקיים "נסיבות מיוחדות", דוגמת טעות מהותית שנפלה בהחלטה על המעצר, או חשש לאי-חוקיות המעצר; נדרש אפוא "טעם חזק אשר יצדיק כי ערכאת הערעור תשקיע משאבי שיפוט נכבדים [...] בפרק הזמן שבין החלטת בית משפט של מעצר על קיומן של ראיות לכאורה ועילת המעצר, לבין החלטתו בשלב של בחינת חלופת המעצר" (עניין אל אעסם, פסקה 16; עניין פלוני, פסקה 9; בש"פ 4026/15 מזאריב נ' מדינת ישראל, פסקה 5 (15.6.2015)).
5. ב"כ העורר מכיר בכך שעסקינן ב'ערר ביניים', אך סבור כי בענייננו מתקיימות 'נסיבות מיוחדות' המצדיקות את בחינת הראיות לכאורה, כבר בנקודת הזמן הנוכחית. זאת, לדבריו, נוכח חולשת ראיות אלה, שבה הכיר גם בית המשפט המחוזי, אך שלא קיבלה משקל מספק בהחלטתו; גילו הצעיר של העורר - בן 18 כיום ובמועד ביצוע המעשים הנטענים; ופרק הזמן שצפוי לחלוף עד מועד הגשת תסקיר שירות המבחן - לכל הפחות כחודש-ימים ממועד מתן ההחלטה, ואולי אף יותר, אם יזדקק שירות המבחן לארכה.
6. אין בידי לקבל את הטענות. החלטת בית המשפט המחוזי מפורטת, מנומקת, ואיני מוצא כי מתעורר חשש ממשי לטעות שנפלה בה. העבירות שבביצוען מואשם העורר - חמורות, מזיקות ומלמדות על מסוכנות הנשקפת ממנו; בכגון דא, יש בהחלט הצדקה לבחינת תסקיר שירות המבחן, בטרם מתן הוראה על חלופת מעצר. גם בגילו הצעיר של העורר - אין כדי לשנות מכך. מבלי להקל ראש בפרק הזמן שבו ישהה העורר במעצר, עד קבלת ההחלטה בדבר 3 תנאי המעצר - מדובר אמנם בפרק זמן שאינו קצר, אך אין די בו כדי להצדיק בחינה מוקדמת של הראיות לכאורה, כבר בנקודת הזמן הנוכחית (ראו והשוו, באשר לנאשם שהיה קטין במועד ביצוע המעשים, ולתקופת המתנה ארוכה מזו שבדנן: בש"פ 6468/16 פלוני נ' מדינת ישראל (23.8.2016); עוד ראו: עניין אל אעסם, פסקה 18). כך, בפרט, בשים לב למשך הזמן שלו תידרש ערכאת הערעור, על מנת ליתן את החלטתה (שם, פסקה 13).
7. כללו של דבר: חרף טענות ב"כ העורר, לא מצאתי כי במקרה הנוכחי מתקיימות נסיבות חריגות, המצדיקות הידרשות לערר ביניים. אם אכן יתממשו חששות ב"כ העורר, ותהליך מתן ההחלטה יוסיף ויתארך בשל ארכה שלה יזדקק שירות המבחן (יש לקוות שהתסקיר יוגש במועדו ושלא יהיה צורך בארכה) - ניתן יהיה להגיש בקשה לעיון חוזר, באשר להתקיימות הנסיבות המצדיקות בחינת ערר ביניים.
הערר נדחה אפוא בזאת.
ניתנה היום, י"ג באב התשפ"ג (31.7.2023).
|
|
ש ו פ ט |
_________________________
23058020_O01.docxיס