1.             ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע, מיום 1.8.2023, במ"ת 61367-07-23 (השופט א' משניות).

2.             ביום 25.7.2023, הוגש כתב אישום נגד העורר, קטין יליד 2007, ונגד שני אחרים. בכתב האישום, מיוחסות לשלושה עבירות של סחיטה באיומים ותקיפה סתם; לעורר מיוחסת גם עבירה של החזקת סכין. זאת, בשל אירוע נטען, שבו קבעו השלושה להיפגש עם קטין אחר, בן כיתתו של העורר שהסתכסך עִמו (להלן: המתלונן). כשפגשו במתלונן, איימו עליו השלושה באמצעות סכין, שאף הוצמד לרגליו, ודרשו ממנו כספים. הלה העביר להם את ארנקו, בניגוד לרצונו, ואלה הוציאו ממנו סך של 150 ₪. כשעזב המתלונן את המקום, הוסיפו לסטור לו ולבעוט בו.

3.             יום למחרת, 26.7.2023, הוגשה בקשה למעצר העורר, עד תום ההליכים המשפטיים נגדו. בו ביום, התקיים דיון בבקשה, בבית המשפט המחוזי בבאר שבע (השופט א' ביתן). הדיון נחתם בהחלטה שלפיה "שירות המבחן לנוער מתבקש להכין במהירות האפשרית תסקירי מעצר למשיבים 1 ו-2 [בהם העורר] ולהעבירם לבית המשפט לפני מועד הדיון", שנקבע ליום 1.8.2023, לפני שופט תורן.

4.             התסקיר הוגש, וניתנה בו המלצה על חלופה מוסדית, בשל אי-התאמת המפקחים שהוצעו, לפיקוח בבית העורר; לשם כך, התבקשה דחיה בת שבוע, שבמהלכו יוכן תסקיר משלים לגבי החלופה המוסדית ומועד הקליטה הצפוי. בקשת הדחיה התקבלה, בהחלטה שניתנה בתום הדיון שהתקיים ביום 1.8.2023. נקבע אפוא כי יוגש תסקיר משלים עד יום 7.8.2023, שבו יתקיים דיון נוסף על מנת לבחון את החלופה המוסדית שתוצע, כאשר עד למועד זה – ישהה העורר במעצר מאחורי סורג ובריח.

           מכאן הערר שלפנַי.

5.             דין הערר להידחות, ללא צורך בתשובה מטעם המשיבה. עסקינן בערר ביניים, שכן טרם ניתנה ההחלטה הסופית בעניין מעצרו של העורר – החלטה שעבורה ממתין בית המשפט לקבלת תסקיר משלים משירות המבחן לנוער. בכגון דא, כידוע, דרך הכלל היא המתנה להחלטה הסופית בדבר המעצר, זולת בהתקיים נסיבות חריגות, המצדיקות הידרשות מיידית לערר (ראו: בש"פ 5802/23 אבו ערר נ' מדינת ישראל, פסקה 4 (31.7.2023); בש"פ 1498/23 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקאות 9-8 (24.2.2023) והאסמכתאות שם). חרף גילו הצעיר של העורר, איני סבור כי נסיבות חריגות כאמור מתקיימות בעניינו; כך, בעיקר, נוכח קרבת המועד שנקבע להגשת התסקיר המשלים ולקיום הדיון בבית המשפט המחוזי – יום 7.8.2023, כפי שתואר לעיל (לגבי שיקול זה, הנובע גם מפרק הזמן הנדרש לצורך הליך הערר, ראו: בש"פ 4026/15 מזאריב נ' מדינת ישראל, פסקאות 6-5 (15.6.2015); בש"פ 478/12 אלאעסם נ' מדינת ישראל, פסקה 11 (23.1.2012)).

           הערר נדחה אפוא בזאת.

           ניתנה היום, ‏י"ז באב התשפ"ג (‏4.8.2023).

_________________________

23059180_O01.docx  חי

מרכז מידע, טל'077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט,