1

א.       המדובר בהארכת מעצר שלישית מעבר לתשעה חודשים, וכיום קבוע התיק להוכחות – אם לא יסתיים המו"מ ה"מתקדם" בין הצדדים – לחודש יולי 2014, קרי, בסופה של ההארכה הבאה האמורה להתבקש באפריל 2014. אכן, היתה הסכמת המשיב, אך אין בכך די מבחינת עמדתו של המחוקק והחובה שהטיל על בית משפט זה בבקרת מעצרים שמעל תשעה חודשים. גם מו"מ להסדר אינו יכול להימשך עד אין קץ, והדבר צריך להיות ידוע לכל הנוגעים בדבר. למקרא דברי הסניגור בפרוטוקול מ-24.2.14 נראה שהמו"מ מתנהל בעצלתיים לשון המעטה, שהרי הסניגור לא שיתף עדיין את הנאשם (המשיב) בהצעת המדינה, והוא עסוק ביותר. הוא גם לא הסכים לתאריך תזכורת נוסף, ובינתיים הנאשם במעצר כמעט חמישה עשר חודש ומשפט אין.

2

ב.       אינני מקל כמובן ראש בעומס הרב המוטל על ההרכבים הפליליים בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, כפי שתואר על-ידי סגנית הנשיא יפה כ"ץ בהחלטתה מ-23.2.14, וכפי שהביא לתשומת לבי בשיחה הנשיא אלון. עם זאת, קשה מבחינת האינטרס הציבורי להלום מזה היעדר התקדמות בתיק ומזה שחרורו של תושב עזה המואשם במספר ניכר של עבירות נסיון רצח בנוסף לעבירות נשק, מגע עם סוכן חוץ וחברות בארגון טרור. על כן נוצר מלכוד, "אוי לי מיוצרי ואוי לי מיצרי".

ג.        כמובן, ההחלטה הקלה היא להאריך את המעצר כמבוקש ובא לתיק גואל עד להארכה הבאה, אך מה הועיל המחוקק בתקנתו ובבקרתו.

ד.       כיום קבועה תזכורת ל-13.3.14 בפני הרכב השופט אזולאי. יתנו הצדדים דעתם למועד זה כדי לברר אם המו"מ מגיע להסכמות.

ה.       אני מאריך את המעצר עד 21.3.14. הודעת עדכון תוגש בטרם אותו מועד.

           ניתנה היום, כ"ה באדר א' התשע"ד (25.2.2014).

_________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.  14005960_T04.doc/צש