1

           כעולה מבקשת הרשות לערור, ומהחלטת בית המשפט המחוזי, מכשיר הטלפון הנייד של המבקש – הוחזר לרשותו כבר ביום 25.5.2021. עררו של המבקש לפני בית המשפט המחוזי, שבו התבקש בית המשפט "להורות על החזרת הפלאפון שנתפס על ידי המשיבה"– הפך תיאורטי, וכך גם הבקשה שלפנַי.

           המבקש מכיר בכך שעניינו הפך תיאורטי, אלא שלטענתו, על אף שמכשיר הטלפון הוחזר זה מכבר, יש לדון כבר עתה בשאלת חוקיות החיפוש במכשיר, וקבילות הראיות שהושגו באמצעותו. המבקש מוסיף וטוען כי בקשתו מעלה שאלות משפטיות, ציבוריות וחוקתיות, מהמעלה הראשונה, שכן "ככל הידוע, אין כל התייחסות בפסיקה לפסילת ראיות שפסלותן זועקת כבר בשלב החקירה".

2

           אכן כן, השאלה האםנכוןלדוןבפגמיםשנפלובהשגתהראיותכברבשלבמקדמישלההליך– שאלה נכבדה היא. אלא שבניגוד לטענת המבקש, בשל חשיבותה, עלתה השאלה על שולחנו של בית המשפט העליון 'זה שלושה רגלים', ועוד היד נטויה: הן בדנ"פ 5852/10 מדינתישראלנ' שמש, פ"דסה(2) 377 (2012), הן לאחרונה בבש"פ 7917/19אוריךנ' מדינתישראל (25.12.2019), ובבש"פ 1758/20 אוריךנ' מדינתישראל(26.1.2021)(להלן: עניין אוריך השני). דיון נוסף בעניין אוריך השני, תלוי ועומד לפני בית משפט זה (דנ"פ 1062/21 אוריךנ' מדינתישראל).

           אשר על כן, דינה של בקשת הרשות לערור – להידחות, והיא נדחית בזאת.

           ניתנה היום, ‏כ"ה באלול התשפ"א (‏2.9.2021).

_________________________

21059940_O01.docx  יר

מרכז מידע, טל'077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט,