1

           בקשה שניה להאריך את מעצרו של המשיב ב-90 ימים לפי חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996.

2

1.             הרקע הצריך לעניין פורט בהחלטה קודמת שניתנה בעניינו של המשיב בבש"פ 4403/14 מדינת ישראל נ' פילין (29.6.2014) (השופט נ' הנדל). בתמצית ייאמר כי נגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירת רצח בכוונה תחילה. על פי הנטען בכתב האישום, ביום 5.9.2013 הגיע המשיב לדירתו של יונון איסטחרוב (להלן: המנוח), שביניהם הייתה היכרות מוקדמת, והצטרף אליו ואל אנשים נוספים לשתיית משקאות משכרים. כעבור מספר שעות נותרו במקום רק המשיב, המנוח ושניים נוספים: יורי לזרנקו (להלן: יורי) וסבטלנה גרצר (להלן: סבטלנה). במהלך שהייתם שם פרץ עימות בין המשיב ליורי, שבמהלכו היכה אותו המשיב. המנוח וסבטלנה ניסו להפריד בין השניים, עד שסבטלנה עזבה את המקום. כעבור זמן קצר יורי עזב את הדירה חבול, והמשיב והמנוח נותרו שם לבדם. כשעה לאחר מכן היכה המשיב את המנוח בפניו ובגופו במכות אגרוף ובמקל, חנק אותו והחדיר לפיו מקל שבו נעוצים מסמרים עד שגרם למותו.

2.             בד בבד עם הגשת כתב האישום, הגישה המבקשת לבית המשפט המחוזי בחיפה בקשה למעצר של המשיב עד לתום ההליכים נגדו. בית המשפט המחוזי (כב' השופט י' ליפשיץ) נעתר לבקשה ביום 14.11.2013 תוך שהוא קובע כי בתיק קיימות ראיות לכאורה להוכחת אשמתו של המשיב וכי אין מחלוקת באשר לקיומה של עילת מעצר נוכח טיב המעשים המיוחסים לו. על החלטה זו הגיש המשיב בקשה לעיון חוזר, אשר נדחתה ביום 12.3.2014. ערר על החלטה זו שהוגש לבית משפט זה – נדחה, ובהמשך – על יסוד השקפתו בדבר מסוכנותו הגבוהה של המשיב וכן בהתחשב בקצב ההליך – נעתר בית משפט זה לבקשה להאריך את מעצרו של המשיב ב-90 ימים.

3.             עתה מבוקש להאריך את מעצרו של המשיב ב-90 ימים נוספים. בבקשה פורט מהלך הדיונים בתיק העיקרי מאז הוגשה הבקשה הראשונה להארכת מעצר. צוין כי בדיון שהתקיים ביום 7.7.2014 הסתיימה פרשת התביעה והתחילה חקירתו של המשיב; וכי נקבעו שלושה מועדים להמשך שמיעת ההוכחות לימים 26.10.2014, 27.10.2014 ו-2.11.2014. לטענת המבקשת, מסוכנותו של המשיב גבוהה נוכח המעשים החמורים המיוחסים לו, אשר לשיטתה יוצאי דופן בשים לב לנסיבות המקרה המתארות מעשי אלימות קשה ואכזרית. עוד היא טוענת כי נוכח העונש הצפוי למשיב, קיים חשש מובנה להימלטותו. בנסיבות אלו, ועל רקע קצב התקדמות המשפט, יש להורות על הארכת מעצרו של המשיב כמבוקש.

בא כוח המשיב מתנגד להארכת המעצר וציין כי המשיב ללא כל עבר פלילי; נמצא במעצר במשך כשנה לראשונה בחייו; כלל לא נפגש עם שירות המבחן שיבחן את יכולתו להתאים לחלופה; כי מלבד המשיב, צפויים להעיד בפרשת ההגנה כחמישה עדים נוספים, לרבות עדים מומחים; וכי ההליך לא צפוי להסתיים במהלך תקופת המעצר הנוכחית. בנוסף טען בא כוח המשיב שעוצמתן של הראיות לכאורה נגד המשיב פחותה מזו שנקבעה מוקדם יותר בהליך.

3

4.             כפי שנפסק לא אחת, בקשה להארכת מעצר מעבר לתשעה חודשים איננה ההליך ההולם לליבונן של טענות בדבר קיומן של ראיות לכאורה (ראו למשל בש"פ 6971/10 מדינת ישראל נ' חנוכה, פסקה 6 (10.10.2010)). לגופה של הבקשה, בחנתי את טענות הצדדים ומסקנתי היא כי דינה להתקבל. כידוע, עם חלוף הזמן נקודת האיזון בין אינטרס ההגנה על שלום הציבור והחשש משיבוש הליכי משפט מחד גיסא, לבין זכותו של הנאשם לחירות מאידך גיסא, עשויה להשתנות. ככל שתקופת המעצר מתארכת, מועתק מרכז הכובד אל עבר זכותו של הנאשם לחירות וחזקת החפות (ראו למשל בש"פ 4593/06 מדינת ישראל נ' שורפי, פסקה 4 (20.6.2006); בש"פ 552/13 מדינת ישראל נ' דלו, פסקה 5 (31.1.2013)). ברם, התמשכות תקופה המעצר היא שיקול אחד בלבד שאותו יש לאזן מול שיקולים נוספים וביניהם העילות שהובילו למעצרו של הנאשם לכתחילה; משך הזמן שיידרש לניהול המשפט עד שיסתיים; גורמי התארכות ההליכים ואופייה; עברו הפלילי של הנאשם; והאפשרות להשיג את מטרת המעצר בדרך שפגיעתה פחותה (ראו למשל בש"פ 1578/14 מדינת ישראל נ' פלוני, פסקה 9 (13.3.2014)).

5.             בענייננו מיוחסת למשיב עבירת רצח בכוונה תחילה המקימה חזקת מסוכנות סטטוטורית. נסיבות ביצוע המעשה המיוחס לו, כפי שעמד עליהן בית משפט זה (בש"פ 4403/14) – ביצוע הרצח בדירת המנוח כאשר המשיב התארח בביתו; ללא התגרות מצד המנוח במשיב; ומעשי האלימות האכזריים המיוחסים למשיב שהביאו למות המנוח – מעצימות מסוכנות זו במידה ניכרת, ומעידות כי שחרורו של המשיב עשוי לסכן את שלום הציבור ובטחונו. במהלך התקופה שחלפה מאז הוארך מעצרו של המשיב חלה התקדמות משביעת רצון בהליך, פרשת התביעה הסתיימה והחלה חקירתו של המשיב. בנסיבות אלה, לא מצאתי כי התארכות ההליכים מטה את הכף, לעת הזו, לטובת שחרורו של המשיב.

     הבקשה מתקבלת אפוא. מעצרו של המשיב מוארך ב-90 ימים, החל מיום 1.10.2014 או עד למתן פסק-הדין בת"פ 6509-10-13 בבית המשפט המחוזי בחיפה, לפי המוקדם.

           ניתנה היום, ‏כ"ב באלול התשע"ד (‏17.9.2014).

________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.  14061090_M01.doc  שג