1

      לאחר שעיינתי בהשגה שבכותרת הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות.

      כאמור ברישא של החלטת בית משפט השלום מיום 18.6.2017, עניינה בהכרעה בבקשה מטעם המבקש "לקבלת חומר מתועד של חקירתו". עיון בהחלטת בית המשפט המחוזי מיום 19.7.2017 - עליה מעוניין המבקש להשיג - מעלה כי מדובר בהחלטה הדוחה ערר מטעם המבקש על החלטת בית משפט השלום האמורה.

2

      הלכה מושרשת היא, כי על החלטה שעניינה עיון בחומר חקירה מוקנית זכות לערר אחד בלבד, ולא ניתן להגיש השגה ערעורית - בין בזכות ובין ברשות - על החלטתה של ערכאת הערעור. זכות הערר של המבקש מוצתה בגדרו של הערר שנדון על ידי בית המשפט המחוזי, והוא אינו רשאי להשיג על ההחלטה שהתקבלה בערר לפני בית משפט זה (סעיף 74(ה) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982. ראו למשל, בש"פ 7137/14 אבן אור נ' מזכירות בית המשפט העליון (2.11.2014), והאסמכתאות הנזכרות שם). לא נעלם מעיניי כי עיקר הדיון בהחלטות שניתנו בעניינו של המבקש נסוב על השאלה האם חלה חובה על פי דין לתעד את החקירה באופן חזותי אם לאו. זאת, לאחר שהתברר כי חרף רישום לפיו חקירת המבקש תועדה באופן חזותי, הלכה למעשה תיעוד זה אינו בנמצא. ואולם בכך אין כדי להוציא את ההחלטות האמורות מהמסגרת הדיונית של סעיף 74 לחוק האמור (השוו למשל, בש"פ 5400/01 פלוני נ' מדינת ישראל (6.8.2001)), מה גם שהמבקש לא הצביע על מקור נורמטיבי חלופי שמכוחו מוקנית לו זכות להגיש השגה ערעורית. 

      נוכח האמור לעיל, אני קובע כי צדקה המזכירות בדחותה את ההליך הערעורי מטעם המבקש מן המרשם. ההשגה נדחית ללא צורך בתשובה.

      ניתנה היום, ‏ט"ז באב התשע"ז (‏8.8.2017).

_________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.  17061320_X01.doc  מש

מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט,