1

1.             בקשה להארכת מעצר מעבר לתשעה חודשים לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים), להארכת מעצרם של המשיבים בתשעים יום החל מיום 12.10.2014, או עד למתן פסק דין בעניינם, לפי המוקדם. יצוין כי המשיבים מתנגדים לבקשה.

כתב האישום

2

2.             נגד המשיבים הוגש כתב אישום ביום 12.1.2014 לבית המשפט המחוזי מרכז (ת"פ 22620-01-14). כתב האישום מייחס להם עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, עבירה לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין); יצוא, יבוא, מסחר והספקה, עבירה לפי סעיף 13 לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973(להלן: הפקודה); החזקת סמים שלא לצריכה עצמית, עבירה לפי סעיף 7(א)+(ג) רישא לפקודה; והפרעה לעובד ציבור במילוי תפקידו, עבירה לפי סעיף 288א(1) לחוק העונשין.

3.             על פי המתואר בכתב האישום, שני המשיבים קשרו קשר עם תושבי מצרים שזהותם אינה ידועה (להלן: התושבים), להבריח סם מסוכן מסוג חשיש בכמות מסחרית ממצרים לישראל. ביום 27.12.2013 בשעה 20:30 הגיעו המשיבים אל גדר הגבול על מנת לקבל את הסחורה. המשיבים המתינו שרכב הסיור הצבאי יסיים את סיורו ולאחר מכן התקרבו אל הגדר. או אז, השליכו התושבים מעל הגדר, לעבר המשיבים, 46 אריזות של סם מסוג חשיש, אשר בכל אחת מהן 10 שקיות פלסטיק במשקל כולל של 46.284 ק"ג. המשיבים ארזו את הסם בתיקים והחלו להתרחק מהגדר. משהבחינו בכוח צה"ל שהגיע אל המקום, החלו להימלט מפניו. לאחר מרדף רגלי נעצרו המשיבים.

ההליכים עד כה

4.             בד בבד עם הגשת כתב האישום, הוגשה בקשה למעצר המשיבים עד תום הליכים. בבקשה נטען כי קיימות ראיות לכאורה נגד המשיבים וכי קיימת עילת מעצר של מסוכנות לאור העבירות בהן הואשמו, ועל פי החזקה הקבועה בסעיף 21(א)(1)(ג)(3) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996, ועילת מעצר מכוח סעיף 21(א)(1)(א) לחוק זה, שכן, קיים יסוד סביר לחשש כי אם ישוחררו ינסו לשבש הליכי משפט ולהתחמק מהדין. יצוין עוד, כי למשיבים אין עבר פלילי וכי נגד המשיב 1 תלוי ועומד כתב אישום בגין עבירה של החזקת סמים שלא לצריכה עצמית, עבירה לפי סעיף 78(א)+7(ג) רישא לפקודה.

5.             ביום 9.2.2014 הורה בית המשפט המחוזי על מעצר המשיבים עד תום ההליכים המשפטיים נגדם, נוכח תסקירי המבחן בעניינם, קיומן של ראיות לכאורה ורמת המסוכנות הגבוהה שלהם.

6.             באשר לדיון בתיק העיקרי, ביום 12.01.2014 אישר בית המשפט המחוזי בקשת הארכת מועד להגשת תעודת חיסיון ב-60 ימים מצד המבקשת. ביום 26.1.2014 התקיימה ישיבת הקראה ראשונה ולאור בקשת באי כוח המשיבים, נדחה הדיון למענה לכתב האישום ליום 19.2.2014.

3

7.             בשני מועדים נוספים התקבלו בקשות דחיה מטעם באי כוח המשיבים לשם למידת חומר החקירה וקבלת חומרי חקירה נוספים. הדיון נדחה ליום 2.7.2014. לבקשת המבקשת, נקבעו מועדים לשמיעת הוכחות לתאריכים: 17.9.2014, 7.10.2014 ו-29.10.2014.

8.             בתאריך 27.3.2014 התקבלה בקשה מטעם המבקשת לקביעת מועד נוסף לשמיעת ראיות, כיוון שמועדי ההוכחות שנקבעו הינם בסמוך ולאחר חלוף תשעת החודשים בהם עצורים המשיבים. מועד נוסף להוכחות נקבע ליום 10.7.2014.

9.             ביום 14.5.2014 הגישו המשיבים עתירה לגילוי ראיה חסויה ולהסרת חיסוין. ביום 11.6.2014 דחה בית משפט זה את העתירה.

10.          ביום 9.7.2014 הודיעה המבקשת כי עדי התביעה אשר זומנו למועד ההוכחות ביום 10.7.2014 הינם חיילים ונוכח מבצע "צוק איתן" לא תתאפשר הגעתם. בנסיבות אלה הורה בית המשפט המחוזי לבטל דיון זה.

11.           ביום 17.9.2014 התקיימה ישיבת הוכחות ראשונה ונקבע מועד נוסף לתאריך 19.10.2014, נוסף על שני המועדים שכבר נקבעו.

הבקשה

12.          בבקשה שלפניי חוזרת המבקשת וטוענת כי המסוכנות הנשקפת מן המשיבים לא פחתה ולכן אין כל חלופה שתוכל לאיין את מסוכנותם. כך גם לפי תסקירי המבחן שנערכו בעניינם. מסוכנותו של המשיב 1 בולטת במיוחד לאור כתב האישום הנוסף שעומד ותלוי נגדו. כמו כן, הענישה החמורה הצפויה למשיבים מקימה חשש מובנה להימלטות מהדין, חשש המתחזק לאור ניסיונם להימלט מגורמי הביטחון בעבר.

13.          עוד מציינת המבקשת, כי ידוע לה שקצב התקדמות ההליכים אינו משביע רצון, אך ישיבת הוכחות קבועה עוד בטרם חלוף תשעת החודשים מיום הגשת כתב האישום וכן ישיבה נוספת קבועה סמוך לאחר מכן.

14.          בדיון לפניי, חזרה באת כוח המבקשת על טיעוניה, ביניהם מסוכנות המשיבים בשל ייבוא סמים רחב היקף וכן על התסקירים השליליים בעניינם. באת כוח המבקשת ציינה כי באשר להתקדמות ההליכים בתיק, הוגשו בקשות לקביעת מועדים נוספים, אך בשל ההתקדמות האיטית היא מסכימה להארכה בת ארבעים וחמישה ימים בלבד.

4

15.          בא כוח המשיב 1 עמד על כך שרוב הדחיות שהיו עד כה נבעו מאילוצי בית המשפט. אליו הצטרף בא כוח המשיב 2. שניהם עמדו על כך כי קיים כשל מבחינת המועדים הקבועים בתיק וכי יש לשקול את שחרור המשיבים לחלופת מעצר. כן, הם התנגדו להצעת ההארכה הקצרה אליה הסכימה באת כוח המבקשת.

דיון והכרעה

16.          ככלל, בהליך לפי סעיף 62 לחוק המעצרים, על בית המשפט לאזן בין הזכות לחירות העומדת לנאשם והנתמכת בחזקת החפות, לבין האינטרס של שמירה על בטחון הציבור וההגנה על הליך שיפוטי תקין. בין יתר השיקולים שיש לשקול במסגרת הבקשה להארכת מעצר, ניתן למנות את חלוף הזמן מאז הושם הנאשם במעצר; קצב התנהלות הדיונים; החשש מפני שיבוש הליכי משפט; חומרת העבירות המיוחסות לנאשם ונסיבותיהן; ומידת המסוכנות הנשקפת הימנו (ראו למשל: בש"פ 7876/12 מדינת ישראל נ' בראנס, פסקה 14 (29.11.2012)).

17.          בענייננו, הדיון נדחה מספר פעמים בשל אילוצים שונים, ואכן דומה כי התקדמות ההליכים בתיק אינה משביעה רצון. עם זאת, לא נעלמה מעיניי מסוכנות המשיבים הנלמדת מחומרת העבירות המיוחסות להם.

18.          נסיבות העניין במקרה זה מצדיקות היענות לבקשת המדינה להארכת המעצר בארבעים וחמישה ימים. על המבקשת להגיש בקשה לקביעת מועדים נוספים לשם זירוז ההליכים בתיק.

           אשר על כן, מעצרם של המשיבים יוארך בארבעים וחמישה ימים החל מיום 12.10.2014 או עד למתן פסק-דין בעניינם, לפי המוקדם.         

           ניתנה היום, ז' בתשרי התשע"ה (1.10.2014).

_________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.  14063240_H01.doc  שצ