בש”פ 6631/19 – רביע סיידה,נור סיידה נגד מדינת ישראל
1
|
בבית המשפט העליון |
|
|
||
|
לפני: |
|
|
נגד |
|
המשיבה: |
מדינת ישראל |
|
ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בנצרת בת"פ 52022-10-18 שניתנה ביום 22.9.2019 על ידי כבוד השופטת ר' גלפז-מוקדי |
|
תאריך הישיבה: |
כ"ה בתשרי התש"ף |
(24.10.2019) |
|
בשם העוררים: |
עו"ד גיל דביר |
|
בשם המשיבה: |
עו"ד נילי פינקלשטיין |
הערר שבפנינו על דחיית בקשת העוררים לצאת לעבודה.
1. העבירה המיוחסת לעוררים היא עבירת הריגה, ואין צורך להכביר מילים לגבי חומרת העבירה.
העוררים נעצרו בתחילת חודש ספטמבר 2018. בתחילת ינואר 2019 נעצרו בפיקוח אלקטרוני. כעבור מספר חודשים חזרו מיוזמתם למעצר אחרי סורג ובריח בשל בעיה בחלופה שהוצעה, וביום 18.8.2019 הוחזרו למעצר בפיקוח אלקטרוני.
בהיבט זה צודקת בא כוח המשיבה בטענה כי הפלטפורמה של שחרור העוררים ממעצר מאחורי סורג ובריח היתה של מעצר בפיקוח אלקטרוני, וטרם חלף זמן של ממש להקלה משמעותית נוספת.
2
למעשה, הבקשה של העוררים לצאת לעבודה אינה מתיישבת עם הקונספט של מעצר בפיקוח אלקטרוני, כך שהלכה למעשה העוררים מבקשים להפחית באופן משמעותי את תנאי החלופה – ממעצר בפיקוח אלקטרוני למעצר בית בשעות מסוימות.
אשר על כן הבקשה נדחית.
2. עם זאת, יש לזקוף לזכות העוררים את העובדה שלאורך התקופה לא נרשמה הפרה של תנאי המעצר בפיקוח אלקטרוני, והעובדה שחזרו ביוזמתם לבית המשפט שעה שנוכחו לדעת כי נוצרה בעיה בחלופת המעצר.
רוצה לומר, כי בחלוף עוד כ-3 חודשים ללא הפרות מצדם של העוררים, ראוי לשקול בכובד ראש את בקשתם לצאת לעבודה במקום הסמוך למקום מעצרם.
ניתנה היום, כ"ה בתשרי התש"ף (24.10.2019), בנוכחות הצדדים.
|
|
|
ש ו פ ט |
_________________________
19066310_E01.docx עכב
