בש”פ 6683/14 – מדינת ישראל נגד מאיר פינטו
1
לפני: |
|
נ ג ד |
המשיב: |
מאיר פינטו |
|
|
|
בקשה להארכת מעצר מעבר לתשעה חודשים
לפי סעיף |
תאריך הישיבה: כ"ה בתשרי התשע"ה (19.10.2014)
בשם המבקשת: עו"ד עודד קלר
בשם המשיב: עו"ד ירון ברזילי
לפנַי
בקשה להארכת מעצרו של המשיב מעבר לתשעה חודשים, בהתאם לסעיף
העובדות על פי כתב האישום המתוקן
2
1. כתב האישום, שהוגש לבית
משפט השלום ברחובות ביום 22.1.2014, מייחס למשיב עבירה של סחר בסם מסוכן, לפי
סעיפים
תמצית הליכי המעצר
2. בד בבד עם הגשת כתב
האישום הגישה המבקשת בקשה לעצור את המשיב עד תום ההליכים. בבקשה נטען כי קיימות
ראיות לכאורה לכך שהמשיב ביצע את המעשים המיוחסים לו בכתב האישום, ובין היתר: עדות
הסוכן, עימות שנערך בין הסוכן למשיב, האזנות סתר לשיחות והקלטות של המפגשים בין
המשיב לסוכן. בנוסף נטען כי בנסיבות העניין – לנוכח המעשים המיוחסים למשיב בכתב
האישום; לנוכח עברו הפלילי, שכולל עשר הרשעות קודמות, חמש מתוכן בגין עבירות על
3. ביום 12.2.2014 הסכים ב"כ המשיב לקיומן של ראיות לכאורה, אולם טען לקיומה של חולשה בהן. בית המשפט קבע כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת אשמת המשיב והורה על מעצרו עד תום ההליכים, בציינו כי למשיב 11 הרשעות קודמות, בין היתר בתחום הסמים, כשהרשעתו האחרונה היא מחודש מרץ 2011 בעבירות סמים ובגינה נדון ל-42 חודשי מאסר בפועל ולמאסר על תנאי.
קצב התקדמות התיק העיקרי
3
4. ביום 22.1.2014 בוצעה הקראה פורמלית, אך ב"כ המשיב ביקש להשיב לכתב האישום במועד אחר. דיונים שנקבעו להמשך חודש ינואר 2014 ולחודש פברואר נדחו לבקשת ב"כ המשיב. גם דיון שנקבע לתחילת חודש מרץ 2014 נדחה לבקשת ב"כ המשיב, לנוכח פגישת הידברות בין הצדדים שנקבעה כשבוע לאחר מכן. בית המשפט קבע דיון לקראת סוף חודש מרץ 2014, אך גם מועד דיון זה נדחה לבקשת ב"כ המשיב, בהסכמת המבקשת, למועד נדחה לאחר חג הפסח, וזאת לנוכח הודעת המבקשת כי קיימים חומרי חקירה נוספים. לפיכך נקבע מועד נוסף ליום 27.4.2014.
5. ביום 8.4.2014 הגיש
ב"כ המשיב בקשה דחופה לקבלת חומר חקירה לפי סעיף
6. ביום 21.5.2014 הגיש
ב"כ המשיב עתירה לגילוי ראיה, בהתאם לסעיף
7. ביום 26.6.2014 התקיים
דיון בעתירה לגילוי ראיה. ביום 29.6.2014 הגיש ב"כ המשיב בקשה לפי סעיף
4
8. בדיון שהתקיים ביום 6.7.2014 הודיע ב"כ המשיב כי טרם קיבל את חומר החקירה המלא. בית המשפט קבע דיון לעדכון בנקודה זו ליום 7.8.2014 והורה למבקשת להעביר לידי ב"כ המשיב כל חומר חקירה שיש בידיה עד למועד זה. ביום 7.8.2014 התקיים דיון בבקשת ב"כ המשיב. בית המשפט הורה לב"כ המשיב להבהיר במסמך שיוגש לבית המשפט את טענותיו באשר לפגישה שהתקיימה ביחידת להב 433 במשטרה וכי לאחר קבלת ההבהרה תידרש המבקשת לבדוק את הדברים ולבדוק האם קיים תיעוד כלשהו לגבי פגישה כזו. בית המשפט קבע ישיבת תזכורת ליום 7.9.2014, במסגרתה הורה למבקשת להשלים את העברת חומרי החקירה וקבע ישיבת תזכורת נוספת ליום 21.9.2014. ביום 9.9.2014 קבע בית המשפט כי בטרם תינתן החלטתו הסופית בעניין הבקשות לעיון בחומרי חקירה, יועברו לבית המשפט מספרי הטלפון שבהם עשו המשיב ואדם נוסף שימוש בתקופה הרלוונטית. עוד באותו היום העבירה המבקשת לבית המשפט את מספרי הטלפון המבוקשים. בישיבת התזכורת מיום 21.9.2014 ביקש ב"כ המשיב מבית המשפט להורות למבקשת להעביר את החומרים. ב"כ המבקשת ציין כי החומר היחיד שטרם הועבר עומד לרשות ההגנה לצילום, וכן ביקש לשריין מועדים להוכחות. ב"כ המשיב טען כי חומר החקירה המדובר הוא "מהפכני" מבחינת התיק, וכי לא בכדי המשטרה אינה מעבירה לו אותו. ב"כ המשיב טען כי רק כשהחומר יתקבל הוא יוכל לטעון את הטענה העיקרית, אשר תיטען עוד לפני המענה לכתב האישום. בתגובה הודיע ב"כ המבקשת כי המבקשת תעביר את הפרט שהתחייבה להעביר. בית המשפט הביע מורת רוחו מחוסר ההתקדמות בתיק וקבע, בתיאום עם הצדדים, מועד דיון ליום 5.10.2014 לצורך מתן מענה לכתב האישום, והורה כי עד למועד זה יועבר החומר הנדרש.
9. ביום 5.10.2014 התקיים
דיון בבקשה לפי סעיף
10. מכאן הבקשה דנן, להארכת
מעצרו של המשיב מעבר לתשעה חודשים, בהתאם לסעיף
תמצית נימוקי הבקשה
5
11. בבקשתה דנן טוענת המבקשת – באמצעות בא-כוחה, עו"ד עודד קלר – כי מסוכנותו של המשיב נלמדת מהעבירה המיוחסת לו ומנסיבות ביצועה; מעברו הפלילי, שכולל 11 הרשעות, ובהן שש הרשעות בגין עבירות סמים; ומהעובדה שהעבירה המיוחסת למשיב במקרה דנן בוצעה פחות מחודשיים לאחר שחרורו ממאסר ממושך בן 42 חודשים שהוטל עליו בגין עבירות סחר בסם מסוכן מסוג קוקאין. המבקשת מציינת בנוסף כי נגד המשיב תלוי ועומד עונש מאסר על תנאי למשך 24 חודשים בין היתר בגין כל עבירת סמים מסוג פשע.
12. המבקשת מציינת כי היא
מודעת לכך שמשפטו של המשיב טרם החל, תחילה לנוכח בקשות הדחיה שהגיש ב"כ
המשיב, ובהמשך לנוכח הגשת בקשות שונות לקבלת חומרי חקירה והגשת עתירה לגילוי ראיה,
אשר דחו את המענה לכתב האישום. עם זאת, צוין כי כעת קבועים ארבעה מועדים קרובים
שמיועדים לניהול הוכחות בתיק – לימים 6.11.2014, 13.11.2014, 20.11.2014
ו-23.11.2014 – וכי כל המועדים מצויים במסגרת הארכת המעצר המבוקשת. עוד נטען כי
להערכת המבקשת ניתן יהיה לסיים את פרשת התביעה במסגרת ארבעת המועדים הללו. לבסוף
מפנה המבקשת להחלטת השופט י' עמית בבש"פ 120/10 פלוני נ' מדינת ישראל
(24.2.2010), שבה צוין כי יש להישמר מפני "בזבוז" פרק הזמן שנקבע בחוק
לסיום משפטו של נאשם בפלילים (תשעה חודשים) על הליכים נלווים להליך העיקרי, כגון
הליך לקבלת חומרי חקירה לפי סעיף
תמצית תגובת המשיב
13. המשיב טוען – באמצעות בא-כוחו, עו"ד ירון ברזילי – כי אין מקום להאריך את מעצרו וכי יש להורות על שחרורו המיידי ממעצר. נטען כי אין להתעלם מכך שחלפו תשעה חודשים ממועד הגשת כתב האישום מבלי שהתקיים ולו מועד הוכחות אחד עד עתה, וכי הדבר נבע רק מהתנהלות המבקשת ולא מהתנהלות ההגנה. עוד נטען כי לא מדובר בכתב אישום מורכב או ב"מגה תיק" ולא ייתכן שבית המשפט יאשר את המשך מעצרו של המשיב לאחר תשעה חודשים בנסיבות אלה. נטען כי התנהלות ההגנה בתיק זה הייתה מקצועית וכל בקשותיה היו בקשות לגיטימיות הנוגעות לחומר החקירה בתיק, ומשכך לא ניתן "להאשימה" בעיכוב הבלתי סביר בניהול התיק העיקרי ובהימשכות מעצרו של המשיב בתיק זה. לצד האמור לעיל, בא-כוח המשיב הדגיש מספר פעמים בטיעונו לפנַי כי הוא אינו מטיל כל דופי בהתנהלות המבקשת במקרה דנן, אך לטענתו לא ניתן להתעלם מהתוצאה הקשה, לפיה המשיב יושב במעצר תשעה חודשים מבלי שהתיק הגיע לשלב ההוכחות.
6
14. לגופו של עניין, נטען כי בכוונת ההגנה להראות במסגרת ההליך העיקרי כי המשיב כלל לא ביצע את העסקה המיוחסת לו וכי נפלו ליקויים ופגמים מהותיים בפעולותיו של הסוכן. עוד נטען כי בשים לב למועדי ההוכחות הקרובים הקבועים בתיק, אין סיכוי כי ההליך יסתיים במהלך פרק הזמן המבוקש כעת להארכת מעצרו של המשיב (דהיינו, ב-90 הימים הקרובים), ומשכך אין הצדקה להמשך החזקתו במעצר. ועוד נטען כי בשים לב לעבירה נשוא כתב האישום בתיק זה לא קיימת עילת השיבוש הנטענת על ידי המבקשת. לבסוף הפנה בא-כוח המשיב להחלטת השופט (כתארו אז) א' גרוניס בבש"פ 9467/11 מדינת ישראל נ' חג'ג' (28.12.2011) (להלן: עניין חג'ג'), שבמסגרתה נקבע כי כשמתבקשת הארכת מעצר מעבר לתשעה חודשים מבלי שהתקיימה ולו ישיבת הוכחות אחת, הרי שיש מקום להאריך את המעצר ובמקביל להורות על עריכת תסקיר שירות מבחן לבחינת האפשרות לשחרר את הנאשמים לחלופת מעצר. בא-כוח המשיב הסתמך על ההחלטה בעניין חג'ג' כפתרון אפשרי גם בתיק זה, ואף הדגיש כי העבירות שיוחסו לנאשמים בעניין חג'ג' היו חמורות פי כמה וכמה מהעבירה המיוחסת למשיב בתיק זה (ובהתאם לכך גם עילות המעצר באותו עניין היו מובהקות יותר מאשר בעניין שלפנַי), ומשכך טען כי יש מקום לשחרר את המשיב מיידית אף מבלי לערוך תסקיר שירות מבחן.
דיון והכרעה
15. לאחר שעיינתי בנימוקי הבקשה ושמעתי את טענות הצדדים בדיון שנערך לפנַי, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לקבל באופן חלקי את הבקשה ולהורות על הארכת מעצרו של המשיב ב-60 ימים נוספים, ובמקביל להורות על הגשת תסקיר שירות מבחן לבחינת האפשרות לשחרור המשיב לחלופת מעצר.
16. כידוע, הכלל הנקוט בשיטתנו
הינו כי נאשם המצוי במעצר ישוחרר בחלוף תשעה חודשים מיום הגשת כתב האישום נגדו אם
טרם הסתיים ההליך המשפטי בעניינו. עם זאת, כמו לכל כלל גם לכלל זה יש חריג, הקבוע
בסעיף
7
17. יש להודות כי מעיון בבקשה ומשמיעת טענות הצדדים בדיון לפנַי מתעוררת תחושה לא נוחה באשר להתקדמות ההליך העיקרי בתיק זה. מבלי להיכנס לשאלה על מי מהצדדים – ההגנה או התביעה – מוטלת האחריות לכך שבנקודת זמן זו, בחלוף תשעה חודשים ממועד הגשת כתב האישום ומעצרו של המשיב, טרם החל ההליך העיקרי וטרם התקיימה ולו ישיבת הוכחות אחת, הרי שלא יכול להיות חולק כי מדובר בתוצאה בלתי רצויה בעליל. השופט (כתארו אז) א' גרוניס ציין בעניין חג'ג' כי "העובדה שחלפו כתשעה חודשים מיום המעצר בלא שהוּחל בשמיעת הראיות מצדיקה, בעיניי, בחינה של האפשרות לשחרר את המשיבים לחלופת מעצר. זאת, אפילו נבע עיקר העיכוב עד עתה מקשיים בהסדרת ייצוגם של המשיבים (לטענת המשיבים, העיכוב נבע אף מאי-העברת מלוא חומר החקירה לידי באי-כוחם)". דברים אלו מקובלים עלַי במלואם והם יפים אף לעניין דנן. יתרה מכך, מקובלת עלי טענת בא-כוח המשיב כי העבירות שיוחסו לנאשמים בעניין חג'ג' היו חמורות מהעבירה המיוחסת למשיב בתיק זה, וכפועל יוצא גם המסוכנות הלכאורית שנשקפה מהנאשמים שם והחשש משיבוש הליכי משפט היו גבוהים מאלו שקיימים כאן, ולכן לכל הפחות יש הצדקה לנקוט במתווה דומה לזה שננקט שם גם בתיק כאן. לפיכך סבורני כי יש מקום לקבל את הבקשה באופן חלקי ולהאריך את מעצרו של המשיב ב-60 ימים נוספים, ובמקביל להורות על עריכת תסקיר שירות מבחן על מנת לבחון את האפשרות לשחרר את המשיב לחלופת מעצר.
18. אשר על כן, הבקשה מתקבלת באופן חלקי כדלקמן: ראשית, מעצרו של המשיב יוארך ב-60 ימים החל מיום 22.10.2014; שנית, שירות המבחן יערוך תסקיר בעניינו של המשיב לא יאוחר מיום 23.11.2014. שלישית, בסמוך ככל הניתן לאחר קבלת תסקיר שירות המבחן יקיים בית המשפט קמא דיון בעניינו של המשיב, על מנת לבחון האם ישנה אפשרות לשחררו את המשיב לחלופת מעצר, לרבות הכפפת השחרור לחלופת מעצר לתנאים כאלה ואחרים. למען הסר ספק יובהר כי אין בהחלטתי זו כדי לקבוע מסמרות לעניין עצם האפשרות לשחרור המשיב לחלופת מעצר, ובית משפט קמא יכריע בעניין לפי מיטב שיקול דעתו.
ניתנה היום, כ"ו בתשרי תשע"ה (20.10.2014).
_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 14066830_W01.doc חכ/
