1

1.             לפניי ערר לפי סעיף 53(א) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים), על החלטת בית המשפט המחוזי באר שבע (השופטי' עדן)אשר ניתנה ביום 26.11.2020 במ"ת28529-08-20 (במסגרת התיק העיקרי ת"פ 28571-08-20)ואשר דחתה את בקשת העורר לעיון חוזר בתנאים מגבילים לשחרורו מן המעצר. מדובר בבקשה להקלה בתנאי שחרורו של העורר למעצר בית: הלה ביקש לאפשר לו לעבוד במפעל אביו, הנמצא במרחק של כ-2 ק"מ מביתו, תחת פיקוחו של אביו.

2.             בית משפט קמא דחה בקשה זו מהטעם הבא: הבקשה הוגשה כחודשיים ימים בלבד ממועד ההחלטה שהורתה של שחרור העורר למעצר בית. מדובר אפוא בפרק זמן קצר מדי לעיון חוזר, שאינו מקיים את הדרישה לחלוף "זמןניכרמעתמתןההחלטה" אשר נקבעה בסעיף 52(א) לחוק המעצרים.

2

3.             בקשת העורר ממילא לא הצביעה על שום נסיבות חדשות, כמשמען באותו סעיף.

4.             בנסיבות אלו, ברי הוא כי בהחלטתו של בית משפט קמא לדחות את בקשת העורר על הסף לא נפל כל פגם. יתירה מכך: החלטה זו נכונה לחלוטין, ולא אוכל לשנותה.

5.             העורר ביקש לשוות לבקשתו אופי טכני באמרו כי עבודתו בסמוך לבית אינה משנה מהותית את תנאיו של מעצר הבית בו הוא נתון, אך הדברים אינם כך. מעצר הבית בו נתון העורר נועד להגביל את חופש התנועה שלו לדל"ת אמותיו של הבית. יציאה לעבודה – גם כשמקום העבודה קרוב לאותו בית – מסירה הגבלה כאמור. מדובר אפוא בבקשת הקלה מהותית, ששעתה טרם הגיעה.

6.             לצד האמור לעיל, ברצוני להוסיף ולהעיר כי בחלוף תקופה ממושכת יותר ניתן יהיה לשקול את האפשרות להתיר לעורר לעבוד בשעות היום במפעל של אביו.

7.             הערר נדחה אפוא.

           ניתנה היום, ‏כ' בטבת התשפ"א (‏4.1.2021).

_________________________

20090520_F01.docx  עב

מרכז מידע, טל'077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, l